סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשס הפטנטיס, המדגמיס וטימני המסחר

בקשה לרישום מדגמים מס' 7-28206

המבקשת: דפנה אריאלי

1. ביוס 28 ינואר, 1992 הגישה המבקשת בקשות לרישוס מדגמיס מסי' 19029 ו - 19031 בסוגים ( 2. המדגמיס הללו נרשמו (להלן: 'המדגמיס הקודמיס') ודבר רישומם פורסם ביומן הפטנטיס והמדגמיס של חודש יוני 1993 (עמ 1320). ביוס 28 ינואר, 1997 חלף המועד לחידושם, ומאחר שלא חודשו, פג תוקפם.

ביוס 16 יולי, 1997 ניסתה המבקשת לרשום מחדש את אותם מדגמים, וזאת בהגשת בקשות לרישוס מדגמיס מס' 7-28206 (להלן: 'הבקשות החוזרות'). המבקשת טוענת כי למרות שהמדגמיס הללו נרשמו כבר על שמה במסגרת המדגמיס הקודמים, שתוקפם פג, יש לרשום שוב במסגרת הבקשות החוזרות, מאחר שלא נעשה בהם כל שימוש מסחרי והם לא פורסמו ברבים.

2. טוענת המבקשת באומרה כי המדגמיס הקודמיס לא פורסמו. על פי סעיף 1(35) לפקודת הפטנטיס והמדגמיס, ותקנה 58 לתקנות המדגמים, מדגם רשום לעיון הציבור משעה שחלפו שנתיים מיוס רישומו הראשון. הואיל ועל פי סעיף 5(30) לפקודת הפטנטיס והמדגמיס, תאריך הרישום נחשב כתאריך הבקשה (במקרה דנן 28 ינואר, 1992), הרי שהמדגמיס הקודמיס היו פתוחים לעיון הציבור מיוס 28 ינואר, 1994.

יתרה מזו, גם במשך השנתיים הראשונות מתאריך הרישום, ניתן לעיין במדגם רשום והתנאים שנקבעו לכך הסרחבים ומקלים במידה כזו שהופכת למעשה כל מדגם שנרשם למדגם שפורסם.

תנאים אלו נקבעו בחוזר הרשם מס' 48 מיום 27 נובמבר, 1994, אשר אומר כדלקמן:

6... אני משוכנע שהגיע הזמן לאפשר עיון ברשות במדגמים רשומים ובתיקי מדגס ולקבל צילומים מהם, אפילו אס טרס חלפו שנתיים מיוס רישומו של המדגם בארבעה המקרים הבאים :

א. כאשר הוגשה תביעה בגין הפרת מדגם רשום. ב. כאשר הוגשה תביעה משפטית על הפרת מדגם רשום. ג. במקרה שאדם ירצה להגיש בקשה לביטול מדגם רשום כאשר, עפייי טענתו, קיים חשש שהמדגם הרשום אינו אלא חיקוי של מוצר ששהוצא לשוק בישראל. ד. כאשר מטרת העיון היא להימנע מלהפר מדגם רשום בתנאי שהאדם המעוניין הינו יצרן של מוצרים באותו תחום שבו נרשם מדגם רשום.

7. בהתאם לסמכות הניתנת לרשם עפייי סעיף 1(35) לפקודה, חוזר זה בא להתירו עיון במדגמיס רשומיס ובתיקי מדגס שטרס מלאו שנתיים לרישומם, בתנאי שבקשה מנומקת תוגש ללשכה מלווה בתצהיר בכתב המאמת את העובדות הנטענות ובצירוף ראיות המעידות על קיומה של אחת או יותר מארבעת החלופות המפורטות בסעיף 6 לעיליי.

3. הבקשות החוזרות אינן יכולות להתקבל משום שהמדגמיס הקודמים היו זמינים לעיון הציבור באגף הפטנטיס והמדגמים, ודי בזאת כדי להוות פרסוס קודם השולל את חידוש המדגמיס המבוקשים בגדרן, ומונע את רישומם.

פרסוס קודם הוא כזה העומד לרשות הציבור. אין צורך להוכיח כי מישהו עיין בו בפועל, די בכך שהמדגם היה נגיש לעיון הציבור. עמד על כך כבוד השופט לנדוי בעייא 430/67 שרנוע ני תנובה, פייד כב(1) 113, 119:

'הדין ביחס לפרסוס קודם בספר מעין זה הוא שכאשר מצוי הספר במקום שאליו גישה קלה לציבור, כמו בספריה ציבורית, אפשר לראות בכך פרסוס מספיק, כי יש להניח שבדרך זו הגיע המדגם לידיעת הציבור. אולם כאשר הספר שמור ברשות הפרט, אינה קיימת הנחה כזאת אלא יש להוכיח, אס בראיה ישירה ואס בדרך ההנחה הנובעת מנסיבות העניין, שמישהו ראה את המדגם עצמו בתוך הספרייה.

ראה גם עייש (ת''א) 1663/96 קליל תעשיות בעיימ ני מיפרומאל תעשיות ירושלים בעיימ, תקדין - מחוזי כרך 97 (4) עמ' 226.

בהחלטה בבקשות לביטול מדגמיס מס' 11143 ו11145- הררי ני ותד, (2.6.88), אומר כבוד הרשם צור (עמ' 5):

'לעניין פרסום קודם הכלל הוא שאין צורך שכל אחד מהציבור יידע על הפרסוס הקודם ; במילים אחרות, די שהפרסום הוא בהישג ידו של הציבור או שהוא מוצג הלכה למעשה למאן דהוא אשר לא חלה עליו כל חובה לשמור בסוד את מה שהוצג לו. או כפי שניסח זאת ראסל קלארק :

אף אס המדגם מתואר במסמך המצוי בספרייה פרטית אשר לציבור יש גישה אליה, הוא נחשב כמדגם שפורסם. כותבים 11018/ :8 2105600 ,1.80016 בספרס ‏ 01 שה1.8 100611 מדג*.

"2 "2651605 80 זהק1וץקס) (להלן : 18ז0ז1/\ :8 1656011 ,1,80016") בעמי 1114 :

'הז 10060 15 [6זחע זה06וו006 מו 16160ק06 15 [6וחע\ מף0651 /* 5 006655 סח סו]מגוק זס 006 6הז ה6זוזע סז עזסיזטו! שוסטזיזק

'.860ווסגוק

4. ומן הכלל אל הפרט: בעניין שרנוע (עמי 119) צייו כבוד השופט לנדוי כי דין פרסוס קודם של מדגם כדין פרסוס קודם של פטנט. בספרס של "1265165 18050181 תכ)" ,355611-6:187%:

'ק נאמר:

זס] ה0ז60ו1!מגוק זסוזט 0 605100165 זס עו סז 05 וס 6 ,6601 מז" זסזזק ]0 שש 116 05 5006 101 15 565סקצוק מף0051 01510760 'השס 6-1977זק חס יס זהסוסק 6-1977זק שג זססחגו מסחוססוופגוק 5 60760 ח066 ע11ה60₪51516 טסת 1[601ו5 6גז חס 65חו'זסתזגום

'.60505 מך0051 601516760 סז 16סםסו1קקם

ואכן, בקשות לרשום פטנט, וכן פטנטיס ומדגמיס שנרשמו, אשר עומדים לעיון הציבור, נחשבים לפרסומיס קודמים. בת'יא (ת'יא) 1662/89 דפוס בארי ני יוסף וולף בעיימ, פיימ תשנייה (2) 265, 7 קבע סגן הנשיא (כתוארו אז) מנחס אילן:

'אין חולק כי פטנט קודם, הוא בגדר פרסוס קודם, כי פטנט, מטבעו הינו מקור פתוח לעיון הציבור ומה שפתוח לעיון הציבור נחשב כפרסום קודם'.

פסק דין אה אושר בימיס אלו עייי בית המשפט העליון בעייא 2972/95 יוסף וולף ושותי בעיימ ני דפוס בארי שותפות מוגבלת, (לא פורסם).

5. השאלה האס פטנט המצוי בספריית הרשם נחשב לפרסוס קודם, זכתה לדיון מקיף בעי'א 56/59 שורץ ני הרשם הכללי, פיימ כא 85. בעמי 89 לפסק הדין מובא הסבר הרשם לסירובו לרשום פטנט, כאשר בספריית הרשם נמצא תקציר פטנט בריטי שתיאר אמצאה דומה:

'יבירור שהתקיים בפני ביוס 11.7.58 טען מר שלוגר, בא-כח המבקשים, כי אין לשלול חדוש על סמך פרסום הנמצא בלשכה, שכן אין לראות את הספרייה של לשכה זו כספרייה ציבורית. טענה זו אין לה על מה שתסמוך : מאז ומתמיד נהגה הלשכה להסתמך על פרסומים הנמצאים אצלה, וזאת ללא כל התנגדות מצד המבקשים. סבורני, כי נוהג זה בדין יסודו. קיומה של ספריית לשכת הפטנטים ידוע ברבים. וודאי שהוא ידוע לכל המעורים בעניי אמצאות ופטנטים: ועובדה היא כי אנשים כגון סוכני פטנטים, מהנדסים, ממציאים, מדענים וכדומה פונים ללשכה זו לעתים קרובות ומבלים כאן שעות על מנת

לעיין בחומר המצוי בספרייה. בכון אמנס כי אין קטלוג מודפס של חומר הספרות המצוי בה - ומצטער אני, כי נימוקיס תקציביים אינם מאפשרים זאת לפי שעה - אך לא זו בלבד שהבוחנים נוהגים להוליך את הפונים אליהם בדבר החומר המצוי בספרייה, אלא שקיימת גם קיימת רשימה שממנה אפשר לעמוד על החומר הנמצא בספרייה.

בנסיבות אלה סבורני, כי אין לראות כחדש התקן שתואר בפרסום הנמצא בספרייה של הלשכה.

בית המשפט קיבל את עמדת הרשם. בעמ' 88 - 89 אומר כבוד השופט אלון: '*כמו כן מסכים אני עס הגבי אבנור שחומר שנמצא בספריתו של הרשם ושעומד לרשות הקהל מהווה חומר שנתפרסם ברבים. ואס בתוך החומר הזה ישנה אמצאה שזהה מבחינה מהותית עס אמצאת המבקש, לא יהא המבקש זכאי לרישומה. שאמנס כן הדבר יוצא ברורות מהנאמר ב - ]10 ץש 115 6. .0) 35 (1887)

'זגוס מז חסוהשו חס ,60קזם 6 ה6זג[ע 1 מסזפגו!6ה60 6הדד*

5סחוזק 6 הזוע ה 165זיזס זגו 6 הזושו 0660700066 חז 051 15

0 0016] סחזזיזק .65560קא6 5וז 06 שח ,החש 6מז!זססתגו ג[סוהעשצ

56 )1 ]1 מסז)מ6טחז 060ח6ז6זק וח ]0 זסזזסטחז זפיזו] 6 זסח 15 66זמ6וס

מסזוק1ז0650 516זףז1611ח1 מס זה6זסק 15 ]0 0016 6גז 6יזס]06 זז ס6טסיזק

6 זסת)ס עחם הז זס ה8ווחָח הז זז מסזזח6טחז 8וה ]ס

ץז מוס6 18 מז ז15א6 10 מעוסחא פסק ,ץהמטוסס 8ותז מז מעוסת ץ[הסתזתזס6

6וסוט 6ז ה6זג[ע סז ץיזסיזו! )0 עחם מז זס 106ז]כ0) זה6זס 6 מז וסוס

6 חס מסזסוזס]חז ]0 ה56076 חז 5הספזסק ה6והץעו סז 0 0060 שזם

זסן סף עז1גוסח !גוס ,0165!סז זה6זסק 6 ה6זשצ סז 51/0166

'חסוזסחדזס]חז המבחן איננו אס בספרייה יש קטלוג מפורט - כפי שטען בא כח המערערים עוייד וולפסון - אלא אם על ידי שמוש באמצעי סבירים תוך מאמץ סביר יוכל אדם מעוניין לקבל בספרייה את המידע הדרושה לו ביחס לקיום המצאות קודם בשטח פעולתו.'

מן הראוי לציין כי ספריית המדגמיס באגף הפטנטיס והמדגמיס מסודרת על פי סוגיה ונקל להתמצא בה ולבצע חיפוש.

6. בעניין מדגמיס קודמים כפרסומיס קודמים כותבים: ' ,110718/ :8 26506001 ,1.0016 ת0הו1קקהּ תה זס ת06516 601516760 ה ז5ה1השה 311316 זוה זסנשק 6מידי* ה066 6טסו ה16השו 5מף0651 011 161065 00510 651510760 ם יזס] ...01516760 6 זס] הסק0 15 0ח0 60זחסיזף 15 מס60ו!קקם זסו!זס6 שה ]ו 6פזגוסס ]6 5 חש הסח0י6015ז 06 6 ]0 0016 קוזסוזק 6הז 6יזס[6 הס 66ק5חז ".600ז!סגוק זסויזק זש6הזס עחם 6או! 60160יח כותב גם פות8ץץ]/\ .2) בספר: (1997 - 0ַת13[שת) ,"12651605 [1105018 01 66000)סעק 6מדדי* - 43. כ

'סז ה0001 0150 15 0016 זסויזק [ס מס0יח15ס6יז הט0651 >[ /* ,50 15 115 .זח6ז1[]6 ץ11 0 סמ 15 זסז מ0651 סוס ם ][ס שו6טסת 0 סזסע 06515 6 6וחע הז 66ח6וו56 6וז ]0 6 66ק5סזו 6 סז זו[ 1]16 סע מסז61501יז ג[6והעש ]0 690101655 ,50 סז 15 זז מסז 615 ]0 06116016 115 סט מב מ66010ס5ח1 6ו[מגוק סז חשקס בוו

"157 ראה: ה.פ. (תייא) 1187/94 ה.פ. 1772/94 סלע חברה למוצרי בטון בעיימ ני אקרשטייו תעשיות בעיימ, פיימ תשנייו(?) 281, 290.

7. בעניין הררי קבע כבוד הרשם צור, בהסתמך על המובאה מספרס של 6א30556[1-6.187 שצוטטה בהחלטתו (פסקה 3 לעיל), כי לא רק מדגם שנרשם, כי אס גם בקשה למדגם שנשמרת בסודיות במשרד הרשם מהווה פרסוס קודם. בעמ' 5 הוא אומר:

'בהתאם למבחן זה, משהתבקש המדגס לרישום, אף כי במשרדי רשם המדגמים הוא סודי, ובסעיף 1(35) לפקודה יש חריגים לסודיות, המדגם קיים לרשות הציבור ואין מניעה שבעליו יציג אותו בציבור ובמובן זה הוא "לציבור'.

סבורני כי סיטואציה תיאורטית זו, שבה בעל בקשת מדגס רשאי לפרסמו מבלי לחשוש לתוקפו, אינה עונה על התנאי של פרסום. נראה לי כי דרישת הזמינות מתכוונת לאפשרות המעשית -

אובייקטיבית שהמדגס ייחשף לציבור באתר המסוייס שבו הוא, או שתיאור שלו, מצויים, ולא לאפשרות ההיפוטתית שבעליו יחליט לחשוף אותו.

8. בנוסף, קבע כבוד הרשם צור, בהסתמך על הקטע שצוטט לעיל מספרו של פזחפוץ]/, כי רישום המדגס יוצר פרסוס קונסטרוקטיבי גם אם המדגס אינו מתפרסם, הואיל ודיני הקניין התעשייתי של מדינת ישראל מבוססים על עקרון ה - 1116 0+ ז1115, לפיו הזכות מוקנית לראשון שהגיש בקשה לרישומה. בעמי 7 הוא אומר:

'אין הוראה בפקודת הפטנטים והמדגמיס כמבואר לעיל, יש מקום לחפש בה רוח הפקודה ובכללים שעליהם היא מבוססת. העקרון בדיני הקניין התעשייתי החלים בישראל הוא שהראשון הפונה ומבקש לרשום בקשתו קודם ונועל את הדלת בפני כל מי שבא אחריו עס אמצאה או בקשת מדגם דומה. עובדת היותו של המדגס פתוח לציבור, או לא, אינה רלבנטית ודבר רישומו יוצר פרסוס קודם'.

לפיכך, המדגם הרשום 11057 מהווה בבחינת 'פרסוס קונסטרוקטיבי' (או במקרה דנן ידסטרוקטיבי) מבחינת בעל המדגמים נשוא בקשות הביטול לענין סעיף 36 לפקודה, שכן מדגם זה (11057) נרשם בישראל לפני תאריך רישומם של המדגמים נשוא המחלוקת דנן.'

בערעור שהוגש על החלטה זו, עייש (ת'יא) 662/88 דיאב ני הררי, דיניס מחי לב(1) 490, קיבל כבוד הנשיא וינוגרד את הקביעה, כי הזוכה במדגס הוא הקודם בהגשת בקשה לרישומו. יחד עס זאת, אל שאלת הפרסוס הקונסטרוקטיבי, החליט כבוד הנשיא שלא להתייחס, ואני אאחוו בכנף מעילו ואצעד בעקבותיו.

9. בעניינינו המדגמיס הקודמים מהווים פרסוס קודם, המונע את קבלת הבקשות החוזרות, מאחר שחלפו למעלה משנתיים ממועד רישומם, שלאחריהן היו המדגמיס פתוחים לעיון הציבור, לבין הגשת הבקשות החוזרות. כמו כן, לאור חוזר הרשם מס' 48, המדגמיס הקודמיס עמדו לעיון הציבור ממועד רישומם, עוד בטרס חלפה תקופת השנתיים האמורה, וגם בשל כך הסתפסיס ככאלה שפורסמו.

0. למעשה, המבקשת אינה כופרת בכך שהעמדת מדגס לעיון הציבור, באגף הפטנטיס והמדגמיס, מהווה פרסוס השולל חידוש. טענתה היא כי המקרה שלה הינו מקרה חריג המחייב להחיל לגביו דין מיוחד ושונה, הואיל והמדגמיס הקודמיס היו מדגמיה שלה, בשר מבשרה ועצם מעצמותיה. טענה זו מעוררת את השאלה, האס בעל מדגס חסין בפני פרסומיס קודמיס שנעשו על ידו או בהרשאתו. התשובה לשאלה זו היא שלילית. היתוצאה של פרסומיס קודמיס שנעשו עייי בעל המדגם, אינה שונה מזו של פרסומיס קודמיס שנעשו עייי אחריס. אלה אף אלה שוללים מן המדגס את החידוש.

כך, פרסוס קודם של אמצאה על ידי בעליה שולל ממנה את החידוש ומונע רישום פטנט לגביה. ראה : עייא 345/87 שתהקותס.) 41707816/ 65תשט11 נ' מדינת ישראל, פייד מד(4) 45, 105 - 107 ;

ע'יא 141/88 שמי ני מונזון, דיניס עליון כד' 736;

ת''א 1563/91 קליימן מטאור ביחייר לרשתות ומוצרי מתכת בעיימ נ. גיל-גד (1982), תקדין מחוזי 3) 713;

הייפ 1023/97 סי. קיו. אמ. בעיימ נ. בול טק אנרגיי בעיימ, דינים מחוזי לב(1) 285;

ת.א. 2222/91 קונטרק לייו בעיימ נ' מפעלי יס המלח בעיימ, (לא פורסם).

1. כבוד הנשיא וינוגרד מסביר, כי המונופוליו מוענק לבעל הפטנט לאור ההנחה כי באמצאה יש חידוש, וכאשר בעל האמצאה לא טרח להבטיח את זכויותיו לפני שפרסמה, הצידוק לשלילת המונופולין ממנו, חזק יותר מאשר במקרה שבו הפרסוס נעשה על ידי אחר. בעייש 418/94 ענבר פלסטיק משוריין נ. כ) אא , (לא פורסם) (עמ' 23) הוא אומר:

'יהמחוקק העניק מונופולין מוגבל לבעל-אמצאה - בשל אי-הרצון הבסיסי שקיים אצלו בנתינת מונופולין בכלל - ומונופולין זה הותנה בסייגיסם הקבועים בחוק. לא כל אמצאה היא כשירת-פטנט. בין הדברים המונעים מבעל-אמצאה את זכותו ליהנות מפרי-רוחו, הוא הפרסוס המוקדם שנעשה למוצר. מה שמונח בבסיס מניעה זו היא המחשבה הבאה: אס אתה אכן מתכוון להגן על יבירתך - אל תמהר להוציאה לאור-עולס, אלא קודם כל הבטח את זכויותיך על ידי רישומה. ואם היה פרסוס קודם של מישהו אחר, אפילו בלי קשר לבעל האמצאה, איבד הממציא בכך את זכות הבכורה שלו. ואס היה פרסום קודם של הממציא עצמו - על אחת כמה וכמה.'

2. אותו הדין חל גם לגבי מדגמיס. מדגם שפורסם עייי בעליו אינו כשיר לרישום בשל חוסר חידוש. אומר כבוד השופט ריבלין בת'א 240/86 מרססי דגניה נ. אברהם, (לא פורסם) (להלן: 'ייפייד מרססי דגניהן פוגע בחידוש של המדגמיס המוספים.

מסביריס 11018/\ - 6 2765601 ,1,80016 בעמי 1128 : ]0 זחסע זסן 0זוטשמו 06 ]גוסו מ00ו0001 ]0 0651005 זסוו5 !0 ,זסט6עוסנן* מ0ו506 -זזם זסזזק 05 00110016 פסעו מסז0י150ט6ז זהסיזסק 6 ]ו עזוסטסת

8 6 01 עסו ה000110 ]0 הף0051 0 זסוז 065וטסיזט סיזסןסז6הז (4)1

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

]השק 6 ]0 מסהםסו[סווט יזס מסםס150ט6יז יזסויזק 6ז עס 100160[סטח יזס

".הף0051 01516760יז מן החריג הזה, שנקבע לגבי הרחבת מדגס רשוס לסוגים נוספיס, אתה למד כי במקרים אחרים רישוס מדגם על ידי בעליו, פוגע בחידוש או במקוריות של מדגס מאוחר שזהה או דומה לו.

4. לביסוס טענתה נסמכת המבקשת על האמור בת.א. (ת''א) 1010/99 תספתב10 :8 תספתםס1 ני המברשת רוחמה, (לא פורסם). באותו מקרה בעלת מדגס שנרשס בארהייב, רשמה גס בישראל את המדגם, אלא שבטרס הוגשה הבקשה לרישוס המדגס בישראל, נמצאה בספריית הרשס בישראל חוברת המתארת את המדגס שלה. חוברת זו הגיעה לרשס בישראל במסגרת העברת מידע שגרתית ממשרד הרשס בארהייב. כבוד השופט שטרוזמן חיווה את דעתו כי אין לראות בחוברת זו משוס פרסוס קודס השולל מבעלת המדגס את האפשרות לרשוס את המדגם גסם בישראל.

5. בטרס אתייחס אל גוף הדברים ולהנמקתס אסב את תשומת הלב אל שתי נקודות: ראשית, דברי כבוד השופט שטרוזמן בעניין אה היו הערת אגב. בעמ' 5 הוא אומר:

יילהפתעתי, הסכים בייכ המבקשת עס השקפת המשיבה ולא נסה לחלוק עליה. על כן לא ניתנה למשיבות הזדמנות הולמת לנסות להגן על השקפתן. הנראית בעיני כאבסורד. לא נותר לי אלא לשתף את בייכ בעלות הדין בהרהורי אך לפסוק את הדין בהתאסם לתחומי המחלוקת שהותוו על ידם.'י

שנית, כבוד השופט שטרוזמן מודה כי הגיע למסקנה אליה הגיע משוס שרצה להגיע אליה, לאור תחושת הצדק שפיעמה בו. בעמ' 4 הוא אומר:

ייטענה זו לא נראתה בעיני כצודקת ורציתי להפוך בה כדי למצוא את הדרך המשפטית לדחותה.י

6. לדעת כבוד השופט שטרוזמן פועלת לטובת בעלת המדגס העובדה שהיא לא ידעה כי תיאור המדגס האמריקאי שלה יגיע לישראל, במסגרת העברת מידע מרשס הפטנטיס האמריקאי לרשס בישראל. אומר כבוד שופט שטרוזמן בעמ' 4 - 5 :

יילגרסת המשיבה, פקודה זו מונעת מבעל המדגם, שנרשם כדין בחוייל, להנות מהגנה על המדגם שלו בישראל בגלל שרישום המדגם שלו בחוייל הגיע

לישראל, בוודאי ללא ידיעתה, במסגרת של העברת מידע מרשסם הפטנטים בארה'יב לרשס בישראל.י

(הדגשה הוספה)

השאלה באס ידעה או לא ידעה בעלת המדגם, כי המדגס שלה יפורסס בספריית הרשס בישראל, בעקבות רישומו בארהייב, אינה מעלה ואינה מורידה. די בכך שיכולה היתה לדעת כי לרשס בארהייב הוקנתה סמכות לפרסס את המדגם, ובכך שגילתה את המדגם למי שהיה חופשי לפרסמו

כראות | עיניו. מקרה דומה לוה של מספתם0ס1 8-5 תספתםס1 נדון בעניין .5 00 [1966] ,(.ך. .2 ם16800!סט) 15ת2810 5'תסם8זסקץס 6 שטחזי באותו מקרה בעלת הפטנט שלחה תקציר המתאר את האמצאה ל - 661168 ת6168 וח

(5:)) 500160 שמקוס מושבה בארהייב. 665 הפיצה את התקציר בקרב מנוייה, שביניהס היתה גס ספריית רשס הפטנטיס באנגליה. התקציר היה זמין בספריית הרשס ב - 15 ספטמבר, 5, בעוד שתאריך הבכורה של הפטנט היה 23 ספטמבר, 1955. אומר סגן רשס הפטנטיס

6 (עמ' 209):

זסטס 05חסו חספז6ק 6חס ]1 101 מ15510מז1ו5 5' מסז5מהס1. .יז 1ק0606 [*

6 סע 00 סל שוגו מס עום! מז 66יז] 15 סגו זו סחם 0ז מסםוסחדזס]חז

0 0667160 06 ז5ווחז מספזסק ז5זו] 6 המשו , מסםוסתדוס[חז זז הזוע שאו

לוח ח1 .6פזם! זט מסחוסהדזס[חז 6 [ס מסזז60ו!סגוק 6תז 0 060ה56ה60 שטסת מז 1605ח6ז0 שה ]ס ]6 מס 068 110067 .זכ ,6זס[6ז6ז ,הסומוקס

6 0ז 1ה6056 סוה 6שסף ע[6ע 666 ,שו6סקם6 560וזסוזצום פזת

".וה900ח1א 60וומז וז מז 005061 שג ]0 מסחזססוופגוק

7. אפילו היה ממש בייצידוקיי אי הידיעה, הרי שהמבקשת אינה זכאית לחסות בצילו. אין המבקשת רשאית לטעון כי פרסוס המדגמיס הקודמיס נעשה ללא ידיעתה, שכן לאור סעי 1(35) לפקודת הפטנטיס והמדגמיס ותקנה 58 לתקנות המדגמים, היא מוחזקת כמי שיודעת שמדגס ישראלי מתפרסס לאחר שעברו שנתיים מיוס רישומו.

8. הנימוק השני שמציג כבוד השופט שטרוזמן, נעו\ בחשש שבעל מדגמיס הרשומים בחוייל לא יוכל להציג בישראל את מוצריו, שכן הצגתס תימנע את רישומס כמדגס בישראל. מקוממת ביותר את כבוד השופט שטרוזמןו האפשרות שדין בעל מדגס ישראלי שנרשס בחוייל תחילה, יהיה כדין מי

שרשס בישראל מדגס מועתק, וקשה עליו התוצאה כי בשני המקריס יבוטל המדגס בגין פרסוס קודס. בעמי 5 הוא אומר:

ייעל פי גרסת המשיבה בעל מדגס רשוס בחוייל יימנע מהצגה בישראל של מוצריו, שנעשו על פי אותו מדגסם, כי בעשותו כך הוא מונע את רישוס המדגסם בישראל לזכותו. כך, למרבה התמיהה, דינו של מעצב המדגס הרשוס בחוייל הוא כדין כל מעתיק מדגם. המדגס שנרשם לזכות המעתיק יבוטל אף הוא בגלל פרסוס קודס והמדגם שנרשם לזכות בעליו יבוטל בגלל פרסוס קודס של אותו מדגם.'י

9. התשובה לכך היא משולשת. ראשית, ההשוואה בין בעל מדגס רשוס בחוייל לבין מי שרושס מדגס מועתק בישראל, אינה במקומה. ההשוואה הנכונה היא לבעל מדגס ישראלי שאינו מועתק. השוואה וו תראה כי מצבו של ישראלי בעל מדגס, שאינו מועתק, אינו טוב יותר מזה של בעל מדגס זר המבקש לרשוס מדגס בישראל, ההיפך הוא הנכון. גס בעל מדגס ישראלי לא מועתק יאבד את זכותו למדגס רשוס, אס יציג את המדגס ברביס לפני שיבקש את רישומו (ראה: פייד מרססי דגניה). לעניין וה אין הבדל עקרוני בין בעל מדגס ור לבין בעל מדגס ישראלי. שניהס יאבדו את זכותס למדגס רשוס אס הציגו ברביס, בטרס עת, את המוצריס נושאי המדגס. 0. אמרנו שאין הבדל עקרוני, וכאן מגיע היישניתיי, יש הבדל מעשי בין בעל מדגס זר לבין מי שאינו כזה, והבדל וה פועל דוקא לטובת בעל המדגס הזר. בעל המדגסם הזר יכול לכות בשישה חודשי חסד, במהלכם יוכל לפרסס את מוצריו בישראל מבלי שתיפגע זכותו למדגס. אפשרות זו ניתנת לו מכח אמנת פריז, היא האמנה הבינלאומית להגנה על קניין תעשייתי משנת 1883. אמנה זו מאפשרת לבעל מדגס שהגיש בקשה לרישומו במדינת האמנה, להינות מדין קדימה. הווה אומר, אס הגיש את בקששתו לרשוס מדגס בישראל בטרס חלפו שישה חודשיס מהגשת בקשה מקבילה במדינת האמנה, תאריך הבקשה בישראל ייחשב לתאריך שבו הוגשה הבקשה במדינת האמנה. סע' 52 לפקודת הפטנטיס והמדגמים, אשר מיישס את הוראת דין הקדימה של אמנה פריו, קובע כדלקמן:

ייעע) בסעיף זה ''האמנהיי פירושו - האמנה הבינלאומית להגגה על קנין תעשייתי משנת 1883 כפי שתוקנה בשניסם 1911, 1925 ו- 1934.

(₪ מי שמגיש באחת הארצות החברות לאמנה בקשה למתן פטנט, לרישום דגס - תועלת, או לרישוס מדגם, וכן מי שבא תחתיו, רשאי לבקש מתן פטנט לאותה אמצאה, או רישוס אותו מדגם, בישראל, בהתאס להוראות סעיף זה;

ומשעשה כן, תהיה לבקשתו זכות-קדימה לגבי כל בקשה אחרת שהוגשה אחרי תאריך הגשת הבקשה בחוץ-לארץ כאמור.

(3) בקשה לפי סעיף-קטן (2) יש להגישה:-...

(ב) לגבי מדגם - תוך ששה חדשים מתאריך הגשת הבקשה הראשונה לרישוס אותו מדגס באחת הארצות החברות לאמנה.'י התוצאה המעשית הנגזרת מכך היא שלרשות בעל מדגס זר הממלא אחר דרישות האמנה, עומדיס שישה חודשיס שבמהלכם יש באפשרותו לפרסס את המדגס בישראל, בטרס יגיש בקשה לרישומו.

1. אפשרות כזו אינה עומדת למי שעיצב מדגס וביקש לרשמו בישראל מבלי להסתמך על בקשה מקבילה במדינת האמנה. מבקש כזה, שהוא הטיפוס המייצג את רוב המבקשיס הישראליים, יאבד את זכותו למדגס אס יפרסמו בכל מועד לפני הגשת הבקשה.

2. עינינו רואות איפוא שהמחוקק מצא לנכון לדאוג לאינטרס של בעל מדגס זר, לעומת מי שאינו כזה, אך ההנאה מדין קדימה מותנית בהגשת בקשה לרישוס מדגס במדינת אמנה, ובהגשת בקשה מקבילה לרישוס מדגס בישראל בתוך שישה חודשים. לעומת זאת, בניגוד לדעת כבוד השופט שטרוזמן, לא מצא המחוקק לנכון להגן מפני פרסוס קודם, על בעל מדגס זר שאינו ממלא אחר הדרישות הללו, כפי שלא מצא לנכון לעשות זאת לגבי מבקש מקומי (מן הראוי לציין, במאמר מוסגר, כי כשבודקיס את התמונה בכללותה מגליס שהמעצב הישראלי אינו מופלה לרעה לעומת המעצב הזר, שכן הראשון נהנה מאותס יתרונות בבואו לרשוס מדגס במדינות האמנה. ואולס, אותנו מעניינת ברגע וה השוואת בעל המדגס הזר לבעל המדגס המקומי, לענין אפשרויותיהס לרשוס מדגס בישראל). על מנת שתוענק לבעל מדגם ייתקופת חסדיי במהלכה יוכל לפרסס את המדגם, לפני הגשת הבקשה, יש צורך בהוראת חוק מפורשת. בהעדר הוראה כזו לא מוענקת

תקופת חסד. כך, הדירקטיבה האירופית מ- 23 דצמבר, 1993, לגבי מדגמים, ( 344 (93) 6.01

8 - 14 וז מסזז0י60150יז חט0651 ם ]0 זסו6וזקדזט 6 פ6טוף 6606 חז ,פומד* סז !וס | 6תז6]ז! 115 חמזיזגו ח10ז601500יז 6 ]0 56006 6וז 0ח6זא6

"...16105 סגו 606 0ז

(הדגשה הוספה)

וכותב 5תגּזץ]/\! בעמי 49: 6 ,ושח 060610760 15 זס 60שוסח6ז 01 15 מסחסיח5וט6יז זהשיוסק 6ה? ]1*

0550010160 1601500108 0150 660505."

9. החריג שיוצר סעיף 31 נראה מוצדק בעיני אלה הסובריס (ואני נמנה עימס) שבעל עיצוב תעשייתי זכאי להפקת מלוא התועלת הכלכלית שניתן להפיק מיישומיס שוניס של העיצוב, בדומה לבעל זכות יוצריסם שזכותו חלה גם על היצירות הנגזרות מיצירתו ועל העתקות של יצירתו למימדיס אחריס (ראה: עייא 23/81 הרשקו נ. אורבוך, פייד מב(3) 749, 780). אס מביאיס בחשבון כי מדגס עשוי להתאיסם למספר גדול למדי של מוצרים, וכי הצורך לרשוס מדגמים לגבי כל אחד ואחד מהם, בו זמנית, עלול להטילגיס נוספיס של מוצריס, התאפשר רק בזמן כלשהו לאחר רישומו, בעקבות שינוי בחקיקה או בתקינה. כמו כן, יש ויישוס מדגם לגבי מוצריס בסוגיס נוספיס דורש מחקר ופיתוח, תכנון מחדש, או לפחות הכנסת שינוייס במערכי הייצור או האספקה, או שינוי בשיטות השיווק וקידוס המכירות. ביצוע השינוייס הללו עלול להצריך גס תוספת השקעה כספית והשגת מימון. אלה עשויים לגזול פרק ומן ממושך למדי,

יחסית למשך הביקוש לעיצוב מסויס של מוצרי צריכה, ואין טעס לעכב את בעל המדגס מלנצלו, כאשר יש בידו לעשות כן לגבי מוצר או מוצריס הכלוליס בסוג אחד.

1. אלמלא האפשרות לרשוס מדגמיס מוספים, עלול היה בעל המדגס להימנע משיווק מוצר שכבר יש באפשרותו לשווק, ולעכב את רישומו כמדגם, עד שיהא בידו לשווק מוצריס בדמות המדגס בסוגיס נוספים. עיכוב כאמור עשוי למנוע מהציבור את ההנאה ממדגס שיכול היה להימצא בשוק, אלמלא עוכב שיווקו, ונמצא כי השיטה שחרטה על דגלה עידוד יצירת מדגמיס חדשיס והחדרתס לשוק, תיצור תמרי שלילי לכך, דוקא לגבי המדגמיס המוצלחיס שבחבורה (לפחות במובן אחד) הניתניס לניצול לגבי סוגיס שוניס של מוצריס. אשר על כן, המחוקק מתיר לבעל המדגס לנצלו, לפחות לגבי המוצר או המוצרים, הראשוניס שיוצרו בצלס המדגם. לגבי אלה יירשמו תחילה מדגמים, שלא יפגעו ברישוס מדגמיס לגבי מוצריס בסוגיס נוספים, לכשתגיע שעתס.

2. כמובן שניתן לרשוס מדגס גס מבלי שלבעליו תהא אפשרות, ואפילו כוונה, לנצלו. אולס, מדיניות חברתית וכלכלית התומכת בשוק תחרותי ללא חסמיס מלאכותיים, מעוניינת בכל מאודה להפחית מגמה זו, ולהביא לכך שמדגמיס יירשמו רק עייי מי שאכן מתכוון לנצלס, ורק לגבי אותס מוצריס שבעל המדגס אכן מתכוון לייצר או לשווק. הקניית האפשרות לרשוס מדגמיס מוספיס כל עוד מדגס האב עומד בתוקפו, 'ימרגיעהיי את בעל המדגסם, אשר אינו צריך מיד עס יצירת הסקיצה הראשונה, לרשוס מדגמיס בכל הסוגיס העולים בדמיונו, בשעה שאין באפשרותו לנצלס. ההכרה באפשרות רישוס מדגמיס מוספים מאפשרת לבעל המדגס להתחיל בניצולו המסחרי, מיד עס הגשת בקשת המדגס הראשונה, ויתכן שהיא גס מסייעת למניעת רישוס מדגמי סרק אשר אינס מנוצלים על ידי בעליהס, אך מונעיס את ניצולס עייי אחריס.

אינני רואה כיצד יכולה בעלת הבקשות לקשור בין הרחבת מדגס תקף, לאור השיקוליס האמוריס לעיל, לבין החזרה לתוקף של מדגס שלא חודש במועדו.

3. בהצביעה על סעיף 31 בקשה המבקשת גס להפיג את החשש, כי קבלת הבקשות החוזרות תאריך את משך המונופולין שניתן לה, מעבר לתקופה של חמש עשרה שנה ממועד רישוס המדגמיס הקודמיס. בהשראת התנאי שבסעיף 31 סיפא, הציעה המבקשת לנכות את משך חייהם של המדגמיס הקודמים, מתוחלת חייהס של המדגמיס שהיא מבקשת לרשוס באמצעות הבקשות החוזרות. אינני סבור שניתן להעתר לבקשה זו. הבעיה הראשונה שיוצרת הבקשה אינה נעוצה במשך התקופה שבה יהיו המדגמיס בתוקף, כי אס בעצס החזרתס לתוקף לאחר פקיעתם. החזר התוקף המבוקש, בנוסף להיותו מנוגד לפקודת הפטנטים והמדגמים כפי שנתפרשה בפסיקה, מעורר בעיות שדיני המדגמיס הנוכחייס אינס ערוכיסם להתמודד עימן, כגון, מעמד צדדיס

שלישייס שהחלו, או שהתכוונו, לנצל את המדגס לאחר פקיעתו. אין בדין המדגמיס המצוי הליך החזר תוקף הכולל הליכי התנגדות, דוגמת ההסדר שקובע סימן בי לפרק די בחוק הפטנטים, התשכי'ז1967-, ואין הסדר, דוגמת סעיף 63 לחוק הפטנטים, הקובע מה דין צדדיס שלישייס שהחלו לנצל את המדגס לאחר פקיעתו.

אשר על כן אין מקוס לקבלת הבקשות החוזרות.

ניתן בירושליס ביוס כי אב, תשנייט 2 אוגוסט, 1999

משה ש. גולדברג רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר