⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: אפז בע"מ
  • בא כח: עו"ד מנוסביץ'
צד ב'

המתנגדת

  • שם: מא זאג הפס
  • בא כח: אבי ריינהולד כהן ושותי, ובין השאר דוד גילת

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ופ160/30- התנגדות לבקשות -(ץ 205%) לרישום סימני מסחר מס' 105772,3,4

המבקשת: אפעז בע"מ אבי אבנר מנוסביץ, קורין, קולה, בדנר, ועוד המתנגדת : מא זאג הפס אבי ריינהולד כהן ושותי ובאמצעות דוד גילת, ועוד

א. רקע עובדתי וטענות בעלות הדין

1 המבקשת, חברת אפעז בע"מ, משווקת, תחת הסימן יי]א. ...02.2 זקיישיי, מוצרי חשמל ביתיים, כגון: מכשירי מיקרוגל, טוסטרים, מכשירי חימוס, סדיני חימום, מגהצים ושואבי אבק. השימוש בסימן "]/. .0.2.8 וקיישיי לגבי מוצרים כאמור החל בשנת 1987 אבי חברת עוזרס וקייש בע"מ, ונמשך מ-1992 אבי המבקשת. בתצהיר המבקשת נאמר כי בכל אחת מהשנים 1995 - 7 מחזור המכירות של מוצרי החשמל שלה, היה 20 מיליון ש"ח, ובשנת 1998 הגיעו המכירות ל-30 מיליון ש"ח.

2 ביום 13 יוני, 1996 הגישה המבקשת שלוש בקשות לרישום סימני מסחר לגבי הצירוף יי]א. .0.2.8 וקיישיי. בקשה מסי 105772 הוגשה לגבי שואבי אבק נטענים ומגהצים, הנכללים בסוג 9. בקשה מס' 105773 הוגשה לגבי מכשירי חשמל ביתיים שנכללים בסוג 11. בקשה מסי 105774 הוגשה בסוג 42 לגבי שירותי הפצה ושיווק של מוצרי חשמל. הבקשות קובלו ופורסמו ביום סימני המסחר של אוגוסט 1997.

3 המתנגדת "1/1311) 1א\/025יי | הינה חברה גרמנית העוסקת בייצור ושיווק נורות ואביזרי תאורה. המתנגדת נוסדה בשנת 1918. היקף מכירותיה השנתיות מגיע למיליארדי מרק גרמני בשנה. היא החברה השלישית בגודלה בעולם בייצור נורות ואביזרי תאורה, השניה בגודלה באירופה והראשונה בגרמניה. סימן המסחר "16/\/ 0258יי נרשם בגרמניה בשנת 1906 והזכויות בו הועברו למתנגדת בשנת 1919. הסימן ")4 258)יי נרשם בבעלות המתנגדת במדינות רבות. בישראל משווקים מוצרי המתנגדת מזה שנים, אבי לדיקו בע"מ וניסקו יבוא חשמל ואלקטרוניקה בע"מ. מכירות המתנגדת בישראל בשנת 1997 התקרבו ל-13 מיליון מרק גרמני.

4 ביום 22 ספטמבר, 1997 הגישה המתנגדת את ההתנגדויות נושא הליכים אלו. להלן טענות המתנגדת :

א שמה של המתנגדת הוא יי]א4 0258" ורשומים על שמה בישראל שני סימני מסחר מס', 2 ו-13444, המורכבים ממילה זו. לטענת המתנגדת הסימן שרישומו מבוקש (להלן: היי הסימן המבוקש) דומה עד כדי להטעות לסימניה הרשומים, ולפיכך הוא פסול לרישום מכוח סעיף 9(11) לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשלוב-1972 (להלן: תקודת הפקודה).סימן מסי 13232 נרשם בסוג 1, בנובמבר 1953, לגבי מתקנים למאור, לחימוס, לייבוש ולתחיטוי וחלקיהם הנכללים בסוג 11. סימן מס' 13444 נרשם בסוג ל, בפברואר 1954, לגבי נורות ושפופרות חשמליות הנכללות בסוג 9, המתקנים הקשורים למאור ולפרסומת מאירה, מנורות, המתקנים לאיתות, התנגדויות وترנספורמטורים חשמליים.

ב. מוצרי המתנגדת נמכרים ברחבי העולם, לרבות בישראל, תחת הסימן יי]א. 02.2.8יי, אשר

הפך, לטענת המתנגדת, לסימן מפורסם במובן סעיף 6015 לאמנת פריז. ג. רישום הסימן המבוקש יגרום להטעיית הציבור ולתחרות בלתי הוגנת, לפיכך פסול הוא

לרישום לאור הסעיפים 8(א), 5(11), 6(11), 9(11) ו-12 לפקודה, וכן לאור סעיף 6015 לאמנת פריז.

5. ביום 27 נובמבר, 1997 הגישה המבקשת הודעה שכנגד בה מוכחשות טענות המתנגדת ונטענות הטענות הבאות :

א. עיקר הסימן המבוקש הוא הסימן הידוע, לטענתה, ייזקיישיי, בו עושה המבקשת שימוש מזה שנים רבות, ואשר מזוהה עימה בשוק מוצרי החשמל הביתיים בישראל.

ב. אין דמיון בין הסימן המבוקש לסימן המתנגדת היות והתוספת יי.1/\.\/. 02.2.8)יי הינה ראשי תיבות, והפרדת האותיות אבי נקודות שוללת את הדמיון.

ג. המיליס "]%\\ 025* ו -*.1א. 4 00.2.8יי נבדלות בצליליהן מאחר שהאות השניה בסימן המבוקש היא 2 ולא 5, והבדל זה מורגש, היות וסימנה של המתנגדת נקרא כמילה אחת ואילו הסימן המבוקש נקרא כצירוף של אותיות בודדות. ד. סימניה של המתנגדת רשומים לגבי התקנים ומכשירים חשמליים לשימוש מקצועי ואילו הבקשות מתייחסות למכשירי חשמל הביתיים. המוצרים הללו שנמצאים במהותם ממוצרי המתנגדת, הס לא משרימים את אותן מטרות ואף נמכרים בערוצי שיווק שונים. ה. לאור האמור לעיל, אין ממש בטענה, כי הסימן המבוקש עלול לגרום להטעיה או לתחרות בלתי הוגנת. כמו כן, הסימן המבוקש אינו דומה עד כדי להטעות לסימנים הרשומים. אשר על כן, יש לדחות את ההתנגדות ולרשום את הסימן המבוקש.

ב. טענות המתנגדת לפי סעיף 6(11), 8(א), 5(11) ו-12 לפקודה

6. סעיף 6(11) לפקודה קובע כדלקמן:

סימנים אלה אינם ראויים לרישום ; סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר./

סעיף זה מכיל שתי חלופות רלבנטיות לענייננו: א. סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור. ב. סימן המעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר.

7 המתנגדת טוענת כי בסימן המבוקש יי]א. 4 00.2.8 זקיישיי יש כדי להטעות את הציבור

ולגרום לתחרות בלתי הוגנת, לאור הדמיון בינו לבין סימנה ושמה העסקי יי]א. 05) יי ולאור הקרבה בין מוצרי המבקשת למוצריה. זהו גס הבסיס לטענות המתנגדת, בדבר העדר אופי מבחין לסימן המבוקש (סעיף 8(א) לפקודה), לטענתה בדבר פגיעה בתקנת הציבור (סעיף 5(11) לפקודה) ולטענתה בדבר דמיון מטעה לשמה המסחרי (סעיף 12 לפקודה).

8 עלינו, איפוא, לבחון בראש ובראשונה האם הסימן המבוקש עלול לגרום לסכנת הטעיה, וזאת לאור הנתונים הבאים : הדמיון הוויזואלי, הפונטי והאסוציאטיבי בין הסימנים, סוג המוצרים או השירותים המשווקים תחת הסימנים, חוג הלקוחות וערוצי השיווק. נהוג גס להזכיר כי בבחינת סכנת ההטעיה חשוב להפעיל את השכל הישר ולהתחשב בשאר הנסיבות הרלבנטיות. ראה: בגייצ 197/51 קוקה קולה ני השותפות ויטה והרשם הכללי, פייד ח 772.

בגייצ 178/57 5178\/ 1160018061א/ רשם הכללי ואחי, פייד יב 708.

אותס המבחניס נוהגיס גס בבחינת הדמיון המטעה לעניין הפרת סימני מסחר. ראה: עייא 715/68 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע"מ ני פרומין ובניו בע"מ פייד כג (2) 43; ת.א. תייא 3868/63 פרומין

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ני פרו פרו ופרוביסק, פיימ סה' 352, 371 ; א.ח. זליגסון, דיני סימני מסחר ודיניס הקרוביס להס

(תל-אביב -1972) (להלן: 'זליגסון') 84-78 . 9 השוואה פונטית וויזואלית מראה כי הסימן המבוקש יי]א. .0.2.8 זקיישיי דומה במראהו ובדרך הגייתו לסימן "]1א\/ 25₪)* . העובדה שהאות השניה ב - "]א. ...0.2 | היא

2, ואילו בסימן המתנגדת האות השניה היא 58, אינה שוללת את הדמיון. מדובר באותיות שצליליהן דומים והן מבוטאות לעיתים באופן וּהה. גס העובדה שהאותיות בסימן המבוקש מופרדות זו מזו בנקודות, אינה מפחיתה את הדמיון בצורה משמעותית. מצהיר המבקשת, מר

עופר זקייש, בסכימו בחקירתו הנגדית, כי הצירוף יי]א. ...00.2 נקרא כמילה אחת (עמי 58 לפרוטוקול). בענין דומה לשלנו, .884 .6 א [1997], .א.א ק.5. 2.8 קרא בית המשפט את

הסימן ".3 א. ג ק. .5‏ עי* בהתעלס מן הנקודות שבין אותיותיו, וקבע כי מדובר במילה מתארת לגבי חומר לימוד. נראה לי כי גס במקרה הנוכחי אין בהצבת הנקודות כדי לשנות את אופן הגיית הסימן.

10. כמו כן, נטען בתצהיר מר זקייש, כי בשימוש שעושה המבקשת בסימן, בפירסומיה ועל גבי מוצריה, המילה "יי]א. \/.00.2.8יי נבלעת פיזית על רקע המילה ייזקיישיי. טענה זו אינה במקומה. כשרות הסימן נבחנת בהקשר הנוכחי, לאור אופן הצגתו בטופס בקשת הרישום ולא בהתאם לאופן השימוש בו אבי המבקש. בסימן המופיע בטופסי הבקשות המילה יי]א. \/. 2..8.כ0יי בולטת לעין, למרות שהיא כתובה באותיות הקטנות מאותיות המילה 'יזקיישיי.

מעבר לנדרש אציין כי גס בקטלוג המבקשת (נספח ב' לתצהיר מר זקייש) מופיעה המילה ייעוזרסיי באופן בולט לצד המילה ייזקיישיי.

1 ואולס, המבקשת אינה מצמצמת את טענתה לאופן שימושה בסימן. טענתה העיקרית חי היא, כי המילה "יי]א..2.2.8.4)יי אינה מהווה חלק דומיננטי בסימן. לטע היגיעו מכירותיה ל-12,982 מיליון מרק גרמני. הנתונים הללו נראים מרשימים, ואולם התצהיר אינו מפרט באילו מוצרים מדובר, ולאור מגוון המוצרים המקצועיים שמוכרת המתנגדת, לא ברור איזה חלק של המכירות מתייחס למוצרי צריכה רלוונטיים לבניית מוניטין של סימן מפורסם בעיני הציבור הרחב.

4. יתרה מזו, ספק בעיני אם הקפי מכירות גדולים של מוצר כמו נורות סטנדרטיות המיועדות לצרכן הרגיל, מעידים על רכישת מוניטין, לא כל שכן מוניטין של סימן מפורסם או מוכר היטב. הטענה נוסחה ע"י עו"ד מנוסביצי, בא כוח המבקשת, כדלקמן (עמי 141 לפרוטוקול):

יאני חושב שיותר חזק יהיה לצאת מתוך ההנחה כשאדם מן היישוב הולך לקנות נורה הוא לא בא ומבקש את 05411 הוא מבקש נורה. ‏ 00584 בעניין הזה אדוני אין לה

שום משמעות מבחינת המוניטין שלהי 5. סבורני כי יש ממש בטענה זו. דברים באותה רוח נאמרו ע"י כבוד השופט פיזס בתייא 6 (חיפה) חלבי ענתך ני סליסם אדס סאלם, תקדין מתוזי כרך 2(98) 1092 :

*יכאשר מדובר במצרך עממי, הנטל המוטל על התובע להוכיח, כי דווקא המוניטין שלו קיימת בקרב הציבור, בקשר לחפצים האלה הוא כבד יותר. זאת ככל שמדובר במוצרים שהייחודיות שלהם קטנה יותר א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בעיימ ני

אס 5417 ₪ תת 565 פייד מייה (224)3, בעמי 241)יי. פסק דין זה אושר ע"י בית המשפט העליון בעייא 3471/98 סלים סאלם ני חלבי ענתר, דיניס עליון כרך נחי 52.

6. בהכלל מתקבל על הדעת כי רוב הנורות לשימוש יומיומי נרכשות ע"י צרכנים שאדישים לזהות היצרן או למקור המוצר (ראה: עי'א 418/66 יידוחן בעיימ ני יייצהריי בעיימ, פייד כ(4) 600), ולכן, אין בהקפי מכירות גדולים כדי ללמד על רכישת מוניטין. אומר כבוד השופט שלו בפרשת

רשס הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר הייסקרייפרי' - ת.א. 626/98 בקשה 5752/98 6צ] 100.86 6 \ ,11 ני אהרון וגמן בעיימ ואחי, (29.7.98) לא פורסם, עמי 8:

*התובע ייכשל אס הקהל אדיש לגבי מקור המוצר שהוא רוכש. במילים אחרות: אם הציבור לא התרגל לקנות מוצר המתואר באופן מסוים דווקא, דהיינו מוצר התובע לא רכש לעצמו, בשל תיאורו מומטין כלשהם.... במקרה זה, לא הובאה בפני כל ראיה לכך שהציבור אכן מזהה את המוצר כקשור עם מקור הטובין ומייחס חשיבות לזהות היצרן. העובדה שייהסקרייפריי של המבקשת נמכר, לטענתה, בכמויות הולכות וגדלות, היא לכאורה, אינה מצביעה בהכרת על קיומה של המשמעות השנייה הנדרשת להוכחת המוניטין"י הדברים הללו יפים לא רק לגבי מוצרים שהציבור אדיש לגבי מקורו, כי אם גם לעניין רכישת מוניטין בעיצוב תעשייתיים בנאליים או סטנדרטיים (ראה: פסק הדין שאוזכר לעיל בעניין פניציה). על מנת לבנות מוניטין לסימן מסחר תחתיו משווקים מוצרים כאלו, או לעיצוב תעשייתי נדוש, אין די במכירות בהיקפים גדולים ונדרשות פעולות נוספות להחדרת הסימן לתודעת הציבור.

7. ניתן להניח כי חלק מהקונים הרגילים, ששיעורו אינו ידוע, טורח לקרוא את הסימן ואפילו מודע אליו. ואולם, מוניטין אינו רק הכרת כי אס, דהיינו, צריך שבעקבות הכרת הסימן והתדמית העומדת מאחוריו, יתכוון הקונה לרכוש את המוצר או השירות המשווק תחתיו. עמד על כך כבוד השופט קדמי בעייא 523/91 כהן ואחי נ. נדיר, פיד מט(?) 353 בעמי 359 ו-360 :

*במצב דברים זה, מקובל על הכל כי על-מנת להוכיח את ביצועה של העוולה, נדרש התובע על פי, להוכית שניים אלת :

(א) ראשית - כי התובע רכש לטובין של עסקו מוניטין, באופן שהציבור מתייחס אל מוצריו - קרי: מעדיפים על פני מוצרים אחרים - על בסיס המוניטין האמור'ל.

המושג מוניטין בהקשר הנדון כאן, מתייחס לתדמיתו החיובית של המוצר ולהכרת הציבור בו

בתור שכזה (ראה ע'יא 634/87 ריין כ .60 05 65[מ0ו160 ו[וי1 ואת ; וכפי שמציע המלומד גי גינת בחיבורו גניבת עיןיי דיני הנזיקין - העוולות השונות (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על-שם הרי סאקר, גי טדסקי עורך, תשמייב) 5:

ילענייננו, כוכל לראות במוניטין את הרגלם של הצרכנים לשוב ולקנות באותו בית עסק, או אותם טובין. לא ניתן לנתק בן העסק לבין המוניטין ויש בהם כדי לציין יתרון מסוים של בעל המוניטין על מתחרי'י.

אם ייקונים הרגילים מכירים את סימן המסחר מבלי שתהא לכך השלכה על העדפותיהם הצרכניות, קשה לייחס לסימן מוניטין בעיני אותו קונים, וקשה לראות בקונים הללו בסיס

לרכישת מוניטין.

8. לזכות המתנגדת נתוני פתיחה מעודדים העושים אותה למועמדת טובה לבעלות בסימני מסחר מפורסמים: הותק הרב שלה, התקופה הארוכה שבה נעשה שימוש בסימן בתוייל ושחלפה מאז נרשם הסימן לראשונה בגרמניה, היקף פעילותה הבינלאומית, מעמדה הבינלאומי, המגוון הרחב של מוצריה, היותה מתקדמת מבחינה טכנולוגית ובעלותה ברישומי סימני מסחר במדינות רבות. ואולם, כל אלה הן נסיבות שעשויות לחזק ממצא בדבר סימן מפורסם בישראל, אך בהן כשלעצמן, ביחד או לחוד, אין משום ראיה מספקת כי הסימן "025/\/8** רכש מעמד כזה בקרב

הציבור הרחב בישראל (ראה מקרה דומה בעניין ‏ 24 4א64 07 3000215). באמור לעיל אין כדי

רשס הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר להביע עמדה לגבי מעמדו של הסימן "025/\/1יי בקרב בעלי מקצוע כמו חשמלאים, או לקוחות

מהמגזר התעשייתי שרוכשים מוצרי תאורה יעודיים.

9. במסגרת טענתה בדבר תחרות בלתי הוגנת טענה המתנגדת כי הסימן המבוקש הועתק ע"י המבקשת, בחוסר תום לב, מסימנה שלה. המבקשת הכחישה זאת, וטענה כי בעת בחירת הסימן המבוקש הסימן "1א\/0258יי לא עמד כלל לנגד עיניה (מר זקייש בחקירה נגדית עמי 43 לפרוטוקול ובחקירה חוזרת עמ' 89 לפרוטוקול).

0. לגירסה המבקשת (סעי 5 לתצהיר מר וקייש), ביוס 26 נובמבר, 1987 נחתם הסכס (נספת אי לתצהיר) בין אבי המצהיר, עמוס זקייש, לבין דודו, מתתיהו וקייש, שהיו בעלים משותפים של חברת זקייש ובניו בעיימ. בהסכם זה הוסדר פירוק החברה המשותפת , והוסכם כי שני האחים יכלו להשתמש במוניטין שצבר השם ייזקיישיי, במסגרת חברות נפרדות. על מנת למנוע בלבול בין החברות הוסכם כי חברה אחת תיקרא עוזרס זקייש בעיימ (החברה של מר עמוס זקייש) והשניה תיקרא זקייש ניו גנריישין תעשיה ומסב-3.2.6, (1947); מסווססו): כי הצדדים הסכימו כי חובת ההוכחה, שלא קיימת סכנה ממשית של ערבוב, היא על המבקש, וכמו כן סביר כי היה מוסכם ביניהם שבדוני בענין זה, לפי סעיף 12, אין עלי לשים לב למידת השימוש; עלי להביט רק על הסימנים, כשהם זה בצד זה.*</

כן הדבר גם בדיון לפי סעיף 8(ט) שלנו, ולכן אין, לפי הוראה זו, כל משקל לעובדה שבזמן החשוב היה השימוש המעשי בסימן ייקוקה-קולתיי בארץ מועט מאד, ואפילו לא היה שימוש כזה. סעיף 22 של הפקודה נותן תרופה למי שמבקש למחוק רישומו כי סימן מחמת אי-שימוש בו (ההדגשות הוספו - מ.ש.ג.)

עמדתי על כך גם בהחלטות שניתנו בהתנגדות לבקשת סימן מסחר מסי 114236 אכץוג אם, זה ספא ז 60 סאג אה1 אפ ני צאג 60 51475 תמאה טס - ,הס2אאס, (1.8.00) ובקשר לבקשת סימן מסחר מסי 120157 רבקה (סיקי קליין), (11.10.00).

ראה לעניין זה גם בספרו של המלומד קרלי, בעמ' 144 - 146.

רשם הפטנטיס, המדגמים וסימני המסחר אותו כלל מקובל גם במשפט האמריקאי. כותב המלומד מקארתיי (עמי 20-41):

6 1 60ז1510ש6יץז אוסמז ₪" 15 מסווסיופוקיז סז וסט 0 101 505 (2)0 401 וזסהמס]* 6 60י615107ז ₪ מסקו 65ו!6יז זספסקקס 1" .0006 א'ז0ח170067 מס ומשוטת

]0 0/0 0 שתנוסמז עס מסווםזופוקטיז וס [0 )!סט 16 100% זסתמסס ומססו!קקס ץס] זום01יו6ומוו00 0 ]0 0056606 16 מו אזסו 6151060 זט זשטס עוזיוסויזקת

6 על זשווסיוס מסווופסקקס ₪ מז וו מס וס 5 עוווסויזק ,15 סו הסזו 00060 אחז 0815167-60יז ]0 זשמשוס

3. במבט ראשון, פרשנות סעיף 11(9) כמקנה עדיפות לבעל סימן רשום על פני מבקש שרכש מוניטין בסימן בלתי רשום, עשויה לעורר סימני שאלה. ואולס, פרשנות זו מתבקשת לאור החובה

המוטלת על המבקש לבחור בסימן שאינו ייתפסויי (ראה: .0 .0620 0/6100806 פמשטסחטם

.(1772-1979) 191 (11520 203 ..020) +6סותג, ]-ז6תז ו יש לזכור גם כי ניתן לנקוט בהליכיים למחיקת הסימן הרשום או לביטולו. 4. זאת ועוד, פרשנות המקנה עדיפות לבעל הסימן הרשום מתבקשת גם לאור מדיניות המחוקק לחזק את מעמד של סימני מסחר רשומים, לעומת סימניס בלתי רשומים, ובדרך זו ליצור תמריץ אפקטיבי לרישום סימני מסחר. כותב מקארתיי (בעמ' 20-41):

]ןמס ,ַמו0מ0ו5-פמס[" 6ו זסעים 0 5 ויז 1 זסן 6[סמסוזסיז 6מכ)"

6% 10 06010108 מז פַחס] ססו 061075 סועו זספוו זסזק 106 ז5תו0ק מסוו0יו5וסי

" מסו קיז

מדיניות זו מובילה למסקנה כי סעיף 9(11) מקנה לבעליס של סימן מסחר רשום עילת התנגדות (או מחיקה) ייחודית, אשר במובניס מסויימיס הינה חזקה יותר מעילת ההתנגדות על פי סעיף 6(11). האחרונה אינה דורשת רישום סימן. עניינה בסכנת הטעיה, או תחרות בלתי הוגנת, העשויות להיגרם לאור המוניטין שרכש המתנגד בסימן. 5. עדיפות סימן מסחר רשום על פני סימן בלתי רשום שנעשה בו שימוש, בולטת במיוחד בתחום ההגנה כנגד שימוש בלתי מורשה בסימן. כך למשל, בתביעה על הפרת סימן מסחר רשום אין בעל הסימן צריך להתייגע בהרמת הנטל של הוכחת מוניטין, אשר מוטל על התובע בגין הפרת סימן מסחר בלתי רשום (גניבת עין). ראה: בגייב 144/89 קליל תעשיות מתכת ני רשם הפטנטים, פייד מב(1) 309, 314; בג"צ 95/68 מתפרת הדרוס בע"מ נ* .00 1.5 .סה שד , פייד כב (18%02 ; תייא 914/98 עינב נ' ברקוביץ, (18.7.91) דיניס מחוזי, כרך לב(1) 419. 6. כמו כן, לאחר חמש שנות רישום, הסימן רוכש חסינות בפני טענות הגנה מרכזיות, כגון טענות כנגד כשירותו לפי סעיף 11 לפקודה (סעיף 39(א) לפקודה). הסימן הבלתי רשום חשוף לטענות שנחסמות ע"י סעיף 39(א) לפקודה וליחין אינו נס לגביו עס חלוף העיתים. 7. הבדל נוסף המבטא את עליונות הסימן הרשום על פני הסימן הבלתי רשום, נעוץ בהיקף ההגנה שהדין מעניק לה. בעוד שעוולת גניבת עין מכסה יירקיי מקרים של שימוש בלתי מורשה בסימן שבהס עשויה להגרם טכנת הטעיה, לרבות סכנת ייחוס מוטעה (ראה סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות התשנייט - 1999), הזכות בסימן מסחר רשום הוגדרה כזכות קניינית, מונופוליסטית (ראה: בגייצ 228/65 ל' פרומין ובניו בעיימ ני חברת פרו פרו בסקויט בעיימ, פייד יט(3) 337, 343; עי'א 715/68 פרו-פרו ביססויט (כפר סבא) בעיימ ני לי פרומין ובניו בעיימ, פייד כג(?) 43, 48), וההגנה

על סימן מסחר רשום כנגד שימושים בלתי מורשים אינה מוגבלת, על פי לשון הפקודה, לשימושיס

מטעים (ראה הגדרת ייהפרהיי בסעיף 1 לפקודה וקביעת זכויות בעל סימן מסחר רשום בסעיף 46 לפקודה וכן: תייא 2378/98 אקויימ ני ראובני פרידן, (22.3.96) לא פורסס; תייא 67/98, 1710/97 א זז תאצ ני 5חטת 007 11008 (3.3.989) לא פורסס.

כאשר השימוש הבלתי מורשה בסימן מסחר רשום אינו גורם לסכנת הטעיה, על המשתמש להצביע על צידוק כלכלי, חברתי או מוסרי לשימוש שהוא עושה בסימן, כגון במקרים של יבוא מקביל, פרסומת משווה ושימושיס המוצדק מכוח חופש הביטוי והאמנות.

8. היקף ההגנה על סימן מסחר רשום רחב יותר מהיקף הגנת הסימן הבלתי רשום, גם מאחר שכמעוול בגניבת עין ייחשב רק מי שהוא ייעוסקיי (סעיף 1 (א) לחוק עוולות מסחריות), דהיינו, מי שמשתמש בסימן לצורך עסקים. רישום סימן מסחר מקנה הגנה גם כלפי שימושים לא עסקייס בסימן.

9. ביטוי בולט להעדפת המחוקק את סימן המסחר הרשום על פני הבלתי רשום ניתן זה מקרוב במסגרת חוק ההתאמה לטריפס. חוק זה הכניס מספר תיקונים לפקודת סימני המסחר. אחד החשוביס שבה עוסק בהגנת ייסימן מסחר מוכר היטב. תיקון זה מלמד על החשיבות הרבה (יתכן שאפילו מופרוּת) שמייחס המחוקק לעובדת רישומו של הסימן. בעוד שסימן מסחר מוכר היטב שלא זכה להירשם מוגן, ע"י התיקון, רק כנגד סכנת הטעיה ורק לעניין טובין המשתייכיס לאותו הגדר טובין שלגביהם התפרסם הסימן, הרי שההגנה על סימן מוכר היטב שנרשום, רחבה יותר והיא כוללת, בנוסף לסכנת הטעיה, הגנה כלפי סימניס המתייחסים לטובין מהגדר שונה מאלה שלגביהם נרשום הסימן, כאשר תיתכן סכנת קישור לסימן המפורסם ופגיעה בבעליו. לאבחנה המבוססת על עובדת רישומו או אי רישומו של סימן מסחר מוכר היטב, יש השלכה מכרעת כאמור לעיל, הן במישור הגנתו כנגד רישום מתחרה של סימני מסחר (ראה סעיף 11(3) (4) לפקודה) וחן במישור הגנתו כלפי הפרה ע"י שימוש בלתי מורשה (ראה סע' 46 א' לפקודה).

0. מן האמור לעיל עולה בבירור כי מחוקק פקודת סימני המסחר ביקש לחקנות לסימן מסחר רשום עדיפות על פני סימן מסחר שלא נרשם. הסיבה לכך ברורה. עידוד של רישום סימני מסחר נחוץ לצורך יצירת ודאות רבה ככל שניתן לגבי הזכויות בסימני מסחר. סימן מסחר, הינו נכס שהיכולת לנצלו ולהפיק ממנו תועלת תלויה, בין היתר, בקיוס מידע זמין ואמין לגבי הזכויות המשפטיות המתייחסות אליו. יש לזכור כי החלטה בדבר שימוש בסימן מסחר, השקת מותגים חדשים, בניית מוניטין לסימן מסחר, מכירה ורכישה של וּכויות בסימני מסחר ורכישה או הקניה של רשות להשתמש בסימן, כרוכות לא פעס בהשקעת הון עתק ובנטילת סיכונים עסקיים ניכרים. ע"י עידוד הרישום של סימני מסחר ביקש המחוקק לצמצם את הסיכונים המשפטיים הטמוניים בעסקאות בסימני מסחר, ובדרך זו להקטין את עלויותיהן. הכלכלה הגלובלית מזמינה בעלי מותגים זריס לפתח את עסקיהס בישראל, להגדיל את היצע המוצרים והשירותים בשוק הישראלי ואת חופש הבחירה של הצרכנים, ובדרך זו להגביר את התחרותיות במשק ולתרום לרווחה החברתית. ליצירת סביבה נוחה להשקעות מקומיות וזרות בפיתוח מוצרים חדשים ובשמירה על איכותם, צריכה להתלוות מדיניות המעודדת רישום סימני מסחר, הואיל והכלי הראשוני לבירור הזכויות בסימניס מקומיים, כמו גם ייזרים'י, הוא עריכת חיפוש במרשם סימני המסחר.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר 1. מה לכל זאת ולשאלה, האס יש להתחשב במוניטין של המבקש בסימן המבוקש, בשעה

שבאיס לבחון קיומו של דמיון מטעה לסימן מסחר רשום, על פי סעיף 9(11)! התשובה היא כי אס מבקשיס לעודד רישום סימני מסחר יש להעניק לבעל הסימן הרשום עילת השגה חזקה יותר מזו המצויה בסעיף 6(11), אשר עומדת גם לרשות מי שלא רשם את סימנו. יתרון זה יוקנה לבעל הסימן הרשום אס המבקש לא יוכל לטעון להעדר הטעיה בהסתמך על השימוש שעשה בסימן.

2. במקרה הנוכחי מתמלאיס שני התנאים שדורש סעיף 9(11) (והות בהגדר הטובין ודמיון בין הסימניס). המסקנה היא, איפוא, שהסימן המבוקש דומה דמיון מטעה לסימניס הרשומים של המתנגדת ועל כן אין הוא כשיר לרישום על פי סעיף 9(11) לפקודה.

ד. רישום מקביל

3. המסקנה כי הסימן המבוקש נמצא בלתי כשיר לרישום, על פי סעיף 9(11) לפקודה, לאור דמיונו לסימניה הרשומים של המתנגדת, עדיין איננה סותמת את הגולל על האפשרות לרשום. סעיף 30(א) לפקודה קובע כדלקמן:

יראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום-לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות, לדעתו, רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, על שמס של בעלים אחדים, רשאי הוא להרשות רישום כאמור בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם.

6. סעיף ה מתייחס הן למצב שבו שתי בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר תלויות

ועומדות זו מול זו, והן למצב שבו המניעה לקיבול בקשה נעוצה ברישום קייס של סימן מסחר מאותו הגדר, הזהה או דומה דמיון מטעה לסימן המבוקש. מסביר זליגסון בעמ' 55 לספרו:

ייהסעיף הזה מתייחס לשני מקרים : לפלוני רשום סימן מסחר. בא אלמוני ומגיש בקשה לרישום סימן דומה או זהה לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר. מקרה שני:

שנייס הגישו בקשה לרישום סימן זהה או דומה. על אף שלמקרה שני זה נקבע בסעיף

7 עוכעת סעיף 29) כיצד על הרשם לנהוג ועל זה דנו בסעיף 66 למעלה - יש לרשום

סמכות כתוצאה מבירורו על פי סעיף 30(17) להגיע למסקנה שעליו להשתמש בסמכותו לפי סעיף 30(18).ן המושכיס קוניס רביס אל מוצריה.

רשום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר לא ניתן להתעלס משיקול זה בעת עריכת מאזן הנוחות.

2. לאור האמור לעיל ובהתאם לסעיף 30 לפקודה, אני מורה על דחיית ההתנגדויות ורישום הסימן המבוקש בהתאם לבקשות מס' 105772/3/4.

3. המבקשת הציגה הסבר מטעה לתיזוק גרסתה לגבי בחירתה בסימן המבוקש, ולכן אין היא ראויה שייפסקו לטובתה הוצאות בהליך וה.

משה ש. גולדברג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.

ניתן בירושלים ביום לייח אב, תשסייא 7 אוגוסט, 2001

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים , בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).