מבקשת הביטול
- שם: מצות ראשון לציון בע"מ
- בא כח: סנפורד ט. קולב ושות', עו"ד ועו"פ
החלטות שיפוטיות
רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בפני סגן רשס הפטנטיס
בקשה לביטול פטנט מס' 96119 ובקשה
לפסיקת הוצאות
מבקשת הביטול: מצות ראשון לציון בע"מ ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות', עו"ד ועו"פ
בעלי הפטנט: 1. מצות אביב בע"מ (להלן: "מצות אביב") ע"י ב"כ עו"ד א. הלפן 2. חברת מצות ישראל בע"מ (להלן: "מצות ישראל") 3. דננברג יצוא (1971) בע"מ (להלן: "דננברג")
ה ח ל ט ה
פטנט מס' 96119 שעניינו "מצות ממיצ ענבים" ניתן ביוס 11 בספטמבר 1991.
ביוס 12 בפברואר 2001 הגישה מבקשת הביטול בקשה לביטול הפטנט. הבקשה הוגשה כנגד מצות אביב בלבד, באשר בפנקס הפטנטיס רק חברה זו מופיעה כבעלת הפטנט.
הודעה על הבקשה לביטול הפטנט נמסרה לב"כ מצות אביב, עו"ד הלפן, אשר הודיע מייד לאחר שקיבל את הודעת לשכת הפטנטים כי הינו מייצג רק את מצות אביב, וכי
הוא מוכן לביטול הפטנט "... כי אין למרשתי עניין בהמשך קיומו של הפטנט הנ"ל המצדיק התנצחות עס בקשת הביטול, והיא מבקשת את ביטולו, אס כי לא מטעמיה של
הבקשה לביטול..."
מעיון בתיק הפטנט התברר, כי בזמנו הוגש ללשכת הפטנטיס הסכס הקובע העברת חלק מן הבעלות בפטנט למצות ישראל ולדננברג ואת אחוזי הבעלות. מסיבה שאינה ברורה, דבר שינוי הבעלות לא נרשס בפנקס הפטנטים.
ביוס 17 ביוני 2001 פנתה לשכת הפטנטיס אל ב"כ מבקשת הביטול והודיעה לו כי עליו לדאוג לביצוע מסירת עותק הבקשה לביטול גם למצות ישראל ולדננברג.
ביוס 17 ביוני 2001 הגישה מבקשת הביטול בקשה לפסיקת הוצאות, כנגד מצות אביב. תגובת מצות אביב הוגשה ביוס 25 ביוני 2001, וביוס 1 ביולי 2001 הגישה מבקשת הביטול בקשה להתיר לה להגיב לתגובה זו.
בהחלטתי מיוס 24 בדצמבר 2001 קבעתי, כי אדוו בבקשה להוצאות במסגרת הדיון בבקשה לביטול הפטנט כנגד מצות ישראל ודננברג.
א.
במכתבו מיוס 24 במרץ 2002 הודיע ב"כ מבקשת הביטול, כי יצר קשר עס עו"ד צוק, אשר ייצג את דננברג ומצות ישראל, וכי עו"ד צוק הודיע לו, כי חברת דננברג חדלה לפעול וכי חברת מצות ישראל איבדה אינטרס בכל הקשור לעניין הנדון.
כן הודיע ב"כ מבקשת הביטול, כי שלח לדננברג ולמצות ישראל עותקיס מבקשת הביטול לפי הכתובות הרשומות אצל רשס החברות, אולס עותקיס אלה הוחזרו תוך ציוו שהחברות לא נמצאו בכתובותיהן הרשומות. העתקיס מאישורי המסירה צורפו למכתב ב"כ מבקשת הביטול.
במכתב זה חזר וביקש ב"כ מבקשת הביטול, כי אפסוק הוצאות כנגד מצות אביב.
למכתב ב"כ מבקשת הביטול מיוס 25 במרץ 2002 לא התקבלה כל תגובה מב"כ מצות אביב. כן לא התקבלה כל תגובה לבקשתו של ב"כ מבקשת הביטול להתיר לו להגיב לתגובת ב"כ מצות אביב. לאור זאת, אני מתיר את הגשת ה"תגובה לתגובה".
לאור הסכמת מצות אביב לביטול הפטנט ולאור העדר תגובות מטעס מצות ישראל ודננברג, לאחר שנעשו ניסיונות לבצע מסירה של הבקשה לביטול כמפורט לעיל, אני מורה על ביטול הפטנט.
א.
אשר לבקשה להוצאות: ביוס 26 בנובמבר 2000 שלחה מצות אביב מכתב התראה למבקשת הביטול ובו דרשה, כי האחרונה תחדל מהפרת הפטנט.
ב"כ מבקשת הביטול ביקש מב"כ מצות אביב, במכתב מיוס 24 בדצמבר 2000, כי יישלח אליו העתק הפטנט, כדי לבחון את טענת ההפרה.
בקשת הביטול הוגשה כאמור ביוס 12 בפברואר 2001.
טענת מבקשת הביטול הינה, כי בנסיבות העניין ולאור העובדה כי, מייד לאחר שהוגשה הבקשה לביטול, הסכימה מצות אביב לביטול הפטנט, יש לפסוק למבקשת הביטול הוצאות, שכן רק בשל מכתב ההתראה מצאה לנכון מבקשת הביטול להגיש את בקשתה לביטול.
בתגובתו טוען ב"כ מצות אביב, כי תגובת מבקשת הביטול למכתב ההתראה היתה הגשת הבקשה לביטול.
כן טוען ב"כ מצות אביב, כי בעקבות הגשת הבקשה לביטול, פנה אל ב"כ מבקשת הביטול והודיע לו, כי מרשתו מוכנה ליתן רישיון בלתי מוגבל לניצול הפטנט ע"י מבקשת הביטול. עוד מוסיף הוא, כי ב"כ מבקשת הביטול התנה את הסכמתו בכך, שהרישיון יינתן גס בשמס של הבעליס האחריס של הפטנט, וכי תשולמנה למבקשת הביטול הוצאות שכ"ט עו"ד.
4 מוסיף ב"כ מצות אביב וטוען, כי לאור ההתניות הנ"ל, אשר לא היו מקובלות עליו, הודיע את אשר הודיע, דחיינו, כי הוא מסכים לביטולו של הפטנט. לטענתו, מהעובדות עולה, כי הודרזו מבקשת הביטול ובא כוחה להגיש את הבקשה לביטול, ולכן אין על מרשתו לשאת בהוצאות הבקשה.
4 בתגובתו לתגובת ב"כ מצות אביב טועו ב"כ מבקשת הביטול, כי התגובה הנכונה למכתב ההתראה היתה להגיש את הבקשה לביטול, שאס לא כן, היתה מרשתו חשופה לתביעה למתן צו מניעה. כן טוען הוא טענות שונות, אשר בעיקרן חוזרות על הנטען בבקשה לפסיקת הוצאות. אין ספק, כי הבקשה לביטול הוגשה כתגובה להתראה בדבר הפרת הפטנט ע"י מבקשת הביטול. מבחינה או ברור, כי במכתב ההתראה פתחה מצות אביב במערכה חדשה, ומבקשת הביטול זכאית היתה, אולי אף חייבת מבחינתה, להתייחס במלוא הרצינות למכתב זה, ולכן הגישה את הבקשה לביטול. מצד שני, ייתכן שאילו היתה מבקשת הביטול משיבה עניינית למכתב ההתראה, לאחר שבדקה את הפטנט, ומודיעה, כי בכוונתה להגיש בקשה לביטול, היתה בידי מצות אביב השהות לשקול את עמדתה בדבר ביטול הפטנט עוד בטרס הגשת הבקשה לביטול. עוד אציין, כי איני מוצא לנכון לחיכנס לפרטי המו"מ לפשרה שבין הצדדים, איני סבור כי במקרה ה הדבר צריך להילקח בחשבון לעניין פסיקת ההוצאות. לאור האמור לעיל, אני מוצא לנכון לחייב את מצות אביב לשלס למבקשת הביטול הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכוס כולל של 750 ש"ח בתוספת מע"מ, סכום אשר ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיוס.
ישראל אקסלרד, עו"ד סגן רשס הפטנטים
ניתן בירושליס ביוס י"ץ אייר, תשס"ב
9 באפריל, 2002