סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני סגן רשם הפטנטיס

התנגדות לבקשה לרישום פטנט מס' 114

בקשה למתן פטור מהתייצבות לדיון לעד מטעם המבקשת

הרישום

המבקשת: רתס סג ע11 1 ₪11

ע"י ב"כ לוצאטו את לוצאטו, עו"פ

המתנגדת : אוניפארס בע"מ

הרקע לבקשה:

ביוס 14 בספטמבר 1995 הגישה המבקשת הבקשה לרישום פטנט. ביוס 29 בפברואר 2000 הבקשה פורסמה להתנגדויות. ביוס 28 במאי 2000 הגישה המתנגדת את הודעת ההתנגדות, וביוס 7 בנובמבר 2000 הוגש כתב הטענות מטעם המתנגדת. ביוס 9 באפריל הגישה המבקשת את כתב טענותיה בתשובה.

ביוס 20 ביוני 2001 הוגשו ללשכה ראיות מטעם המתנגדת.

ביוס 19 בנובמבר 2001 הגישה המבקשת ראיות מטעמה, באמצעות תצהירים של פרופ' דניאל קוסט ושל 6אט.1 .כ 6מעגצ.זס.

ביוס 19 בפברואר הוגשו ראיות בתשובה מטעם המתנגדת.

בתוס הגשת הראיות מטעם הצדדים, תיק ההתנגדות נקבע לדיון לצורך שמיעת הראיות, בתאריכים 9 ו- 10 בפברואר 2003. יצוין, כי במהלך חודש ינואר 2003 דאגו שני הצדדים, הן המבקשת והן המתנגדת, לזמן את המצהירים של הצד שכנגד להתייצב לחקירה בתאריכים הקבועים לדיון.

ואולס, ביוס 21 בינואר 2003, דהיינו, כשבועייס וחצי לפני מועד הדיון, נתקבלה בלשכה בקשה מטעם המבקשת, בה מתבקש אני לפטור את אחד העדים מטעמה, .כ 6מעגצ.זק

שא (להלן: "העד"), מהתייצבות לחקירה, או לחילופין להורות, כי עדי המתנגדת לא

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ייחקרו על ידי המבקשת בנושאי המתייחסים לאמור בתצהירו של העד, או לחילופין

להורות לצדדים להגיש סיכומיהם על יסוד האמור בתצהיריש שהוגשו, ללא חקירות (להלן: "הבקשה"). בבסיס הבקשה עומד החשש של העד, שהינו אזרח ותושב של ארה"ב, מהמצב הביטחוני השורר בארץ בעקבות אירועי האינתיפאדה המתמשכים ומלחמת המפרה העומדת בשער, כטענת המבקשת.

המבקשת טוענת, כי סעיף 163(א) לחוק הפטנטים, התשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק הפטנטיס"), מסמיך את הרשם לקבוע, כי עד לא יידרש להתייצב לדיון כאשר קיימס טעם סביר לכך. לטענת המבקשת, בעניין שלפנינו קיימס טעמים סבירים לאי התייצבות העד מטעמה, כגון העובדה, כי בראיות בתשובה מטעם המתנגדת ישנה התייחסות לתצהירו של העד, ובנוסף לכך הצדדים יסכימו את טענותיהם. טעם נוסף הוא כי מדובר בתצהיר בנושאי שבמומחיותו של העד, ולא בנושאי עובדתיים שבידיעה אישית, ועל כן, לטענת המבקשת, ניתן יהיה לקבוע ממצאים בשאלות שבמומחיות גס ללא חקירתו של העד. בנוסף, טוענת המבקשת, כי לא מדובר בעניין עובדתי שבמחלוקת, אשר מחייב את העד להגיע.

ביוס 22 בינואר 2003 הגישה המתנגדת את תגובתה לבקשה, בה היא מתנגדת למתן הפטור מהתייצבות לעד, כיוון שהיה עליו לדעת, בעת מתן התצהיר, כי יחיה עליו להגיע לישראל. המתנגדת טוענת, כי לא תוכל למצות את העניין שבמחלוקת ללא חקירת העד, וכי איננה סבורה, כי ניתן להכריע בשאלות העומדות לדיון ללא החקירה, אלא אם לא יינתן משקל לתצהירו של העד. לעניין זה, מסתמכת המתנגדת על הוראות ס' 17(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971 (להלן: "פקודת הראיות"), וכן על רע"א 8 מתן י. מערכות תקשורת נ' מילטל תקשורת בע"מ ואח', פ"ד נג(3) 26 (להלן: "פס"ד מתן") ובר"ע (י-ם) 3337/01 שכביצ בע"מ נ' עיריית מעלה אדומים, תק-מח 4(2001).

הזכות לחקירה נגדית

על-פי תקנה 69(ב) לתקנות הפטנטים (נוחלי הלשכה, סדרי דין, מסמכיס ואגרות), תשכ"ח- 1968, היה על המבקשת להודיע, כי לדעתה לא קיימס טעם סביר להרשות את חקירתו של העד, לא יאוחר משבעה ימים מיוס שנמסר לה העתק דרישתה של המתנגדת לחקירת העד. דרישה זו נמסרה למבקשת ביוס 8 בינואר 2003, ואילו הבקשה הנוכחית הוגשה רק ביוס 20 בינואר 2003. כיוון שלא הוגשה כל בקשה להארכת מועד זה, די היה בכך כדי לדחות את הבקשה; אולם, לגופו של עניין איני סבור, כי הבקשה בדין יסודה. אכן, ס' 163(א) לחוק הפטנטים קובע, כי הרשם יתיר לחקור את המצהיר בחקירה נגדית, אלא נתבקש לעשות כן. רק אראה הרשם טעם סביר שלא להרשות זאת, רשאי הוא לסרב לבקשה. לא הובא בפני טעם סביר שלא לקיים את חקירתו של העד, ואיני מוצא לנכון להיעתר לבקשות של המבקשת אלטרנטיביות.

אחת הזכויות הבסיסיות של בעל דין היא הזכות לחקור את העדים של הצד שכנגד בחקירה נגדית, ותכליתה היא, כדברי המלומד י. קדמי,

"ראשית - הצגת כל מידע הרלוונטי שנותר ברשות העד ואשר לא הוצג - מטעמים השמוריס עם הצד שקרא לו, או בשל כל סיבה אחרת - במסגרת החקירה הראשית ; ושנית, והוא עיקר - העמדת גרסת העד במבחן של

אמת." (י. קדמי על הראיות, 1999 (להלן: "קדמי"), בעמ' 1431). ואכן, בתי המשפט מייחסים חשיבות רבה לחקירה נגדית, ראה בג"צ 124/58 היועמ"ש לממשלה נ' השופט המנהל חקירה מוקדמת ואח', פ"ד יג(5), 23; פס"ד מתן; רע"א 9 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' דוד לוי, תק-על 3(99), 1225 ; רע"א 4566/99 הראל

בע"מ ואח' נ' 8.ק.5 216561 ואח', תק-על 3(99), 1084 ופסקי דין נוספים.

הוא הדין לגבי עד שהינו עד מומחה, ראה ס' 26 לפקודת הראיות, וכן ע"א 311/66 נחמיאס נ' "לקט", פ"ד כ(4) 48; א. גורן "סוגיות בסדר דין אורחי", מהדורה שישית, בעמ' 0, וקדמי בעמ' 678. אין בעובדה, כי מדובר בתצהיר של עד מומחה כדי לפתור את העד

מהתייצבות לחקירה נגדית. אינני מקבל את טענתה של המבקשת, כי " ...העד הגיש את

דעתו בנושאי שבמומחיות, ולא בנושאי עובדתיים שבידיעה האישית..." נאמר לא אחת, כי עדות מומחה כוללת לפחות שני רבדים: האחד הוא רובד עובדתי, והשני הינו רובד של מסקנות (קדמי, בעמ' 680), ועל כן, שתי התכליות העומדות ביסוד הזכות לחקירה הנגדית, המנויות לעיל, רלוונטיות הן לעניין עדות מומחה. מעבר לכך, זכותו של הצד שכנגד לחקור עד מומחה בחקירה נגדית, על מנת לנסות לערער את מומחיותו או

להצביע על נקודות חולשה בעדותו המקצועית.

השלכות ראייתיות של העדר חקירה נגדית

העדר חקירה נגדית גורעת ממשקלה הראייתי של העדות. נאמר בספרו של קדמי, בעמ' 1:

כאמור, עיקר תכליתה של החקירה שכנגד הוא: העמדת מהימנותו ואמינות

גרסתו של העד במבחן של אמת. עדות שלא נבחנה בחקירה שכנגד - חסרה, לשיטתנו, שלב חיוני בכל הקשור להערכתה ולקביעת משקלה הראייתי.

ובהמשך, בעמ' 1443:

"כאשר העד מסרב - במפורש או בדרך של התחמקות - להיחקור חקירה

שכנגד, ואין בסיס להנחה כי היריב, הוא שהביאו לידי כך..., הכלל הוא שעדותו בחקירה הראשית "תימחק" כאילו לא ניתנת כלל ובית-המשפט יתעלם הימנה לחלוטין."

לעניין זה, ראה גם ע"פ 201/86 נדש נ' מ"י, פ"ד מ(4) 281.

חקירה נגדית של עד מומחה

לעניין חקירה נגדית של עד מומחה, קובע ס' 26 לפקודת הראיות כדלקמן:

"20. חקירה בעל-פה

(א) הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד הציבור יחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך."

סעיף זה מעניק לצד להליך וכות לחקור את הצד שכנגד, בכפוף לסייגים שבס' ק (ב), אשר

אינם רלוונטיים לענייננו. בע"א 654/83 ואב מוסקוביצ ואח' נ' משה אברבנאל ואח', פ"ד לח(4) 131, בעמ' 135-136, נקבע, כי:

"זכות זו לחקירה היא, על-כן, "מוחלטת ואין לבית-המשפט כל שיקול-דעת באשר לממעת החקירה".. "

המלומד קדמי אף מציין לעניין זה, בעמ' 677 לספרו, כי אם נפטר עורך התעודה או חוות הדעת, לא ניתן יהיה עוד להגישה כראיה, אלא במסגרת חריגי עדות השמיעה. ובהמשך, בעמ'678:

"הגשת התעודה או חוות הדעת כפופה לזכות היריב לחקירה שכנגד של מי

שעשה אותה" לעניין אי התייצבות של עד מומחה לחקירה, לא קיימת הוראה מפורשת בפקודת הראיות, אלא לדעתו של קדמי, דין חוות הדעת יהיה כדין עדות בחקירה ראשית שהעד שמסרה נמנע מלהיחקור לגביה בחקירה שכנגד (בעמ' 692).

על כן, אינני רואה, כי קיים בענייננו טעם סביר לפטור את העד מטעם המבקשת מהתייצבות. ויודגש, כי כיוון שמדובר בדיון בהליך עיקרי בתיק התנגדות לרישום פטנט, נטל ההוכחה הוא על כתפי המבקשת, ועליה להראות כי קמה לה הזכות לרישום הפטנט.

כן ברצוני לציין, כי בהליכי המתנהלים בפני רשם הפטנטים, ברוב המקרים מוגשות ראיות ע"י מומחים, ועובדה זו איננה שוללת את קיומם של הליכים מקובלים בפני הרשם, לרבות חקירות שכנגד של העדים. מבחינה זו, אין ההליך שבפנינו שונה מכל הליך אחר של התנגדות, בו מוגשות חוות דעת מקצועיות ע"י הצדדים, והמומחים אשר נותנים חוות הדעת נחקירים על האמור בהן. בבקשה שלפני, לא פירטה המבקשת כל טעם, מדוע יש להתייחס להליך הנושא הבקשה בדרך שונה. כל מה שטענה המבקשת הן טענות כלליות, כי במקרה דנן אין צורך בחקירה הנגדית, וזאת באופן כללי וללא כל פירוט ונימוק.

הדברים האמורים לעיל מקבלים משנה תוקף לאור העובדה, כי העד מטעם המבקשת שעבורו מבוקש הפטור מהתייצבות, אינו מומחה ניטרלי שזומן ע"י צד להליך כדי להעיד

לגבי עניין שבמומחיותו גרידא, אלא מדובר בעד שהינו עובד של המבקשת, חברת ₪311 במשך למעלה מ- 20 שנה. על כן, מקל וחומר, אין כאן מקום לשלול את זכותה של המתנגדת לחקור את העד בחקירה שכנגד.

יפים לענייננו הדברים של רשם הפטנטיס בהחלטה בעניין בקשה לפטור מהתייצבות מצהיר במסגרת התנגדות לבקשת פטנט מס' 107741 מיוס 8 בנובמבר 2001:

"6. נכונות להעיד בהליך שיפוטי, בין בדרך של עדות בעל פה, ובין ע"י הגשת תצהיר או חוות דעת מומחה, כרוכה בנטילת אחריות.

בירור האמת, הכרעה בזכויות בני אדם, פיתרון סכסוכים משפטיים, עשיית צדק, עמידה על תקנת הציבור, קביעת מדידות שיפוטית ועיצוב מורמות התנהגות, כל אלה, ועוד, הינם חלק מתוצרים מקיימי חברה, המופקים באמצעות הליכים שיפוטיים.

מכונת המשפט, משוכללת ומכויילת ככל שתהא, אין בכוחה ליצור את התוצרים הללו מתוך האין. יש בידה לייצר אותם ע"י סינתזה והרכבה של

חומרי גלם שונים. אחד החשובים בהם הוא חומר הראיות, שמרכיביו הפעילים הבולטים הם עדויות וחוות דעת מומחים. התייצבות לחקירה נגדית נדרשת כדי להפוך תצהיר, או חוות דעת, אינרטיים, לראיות אפקטיביות הנחוצות להנעת ההליך השיפוטי. יחד עם זאת, במערכת שיפוטית יעילה, שלרשותה עומדים חומרי גלם משובחים, אין די. כל מערכת שיפוטית זקוקה לדבר מה נוסף, הוא רשימת אמון ויחס של כבוד מצד הציבור אותו היא משרתת.

התייצבות של בעלי דין ועדים לדיון אינה, אפוא, רק, או דווקא, צורך פונקציונאלי, במובן הטכני של מהלך ההליך. היא אחד מאותם רכיבים הנחוצים לגיבוש יוקרת המערכת השיפוטית ותדמיתה הציבורית. הס מהווים גורם בעיצוב יחס הציבור אליה, ומהם מושפעת מידת האמון והכבוד שהוא רוחש לה. אין זו יד המקרה שמושא המראת צו התייצבות לדיון שיפוטי, מטופק בגדר דיני בזיון בית משפט, ואין זה פלא, כפי שמעידות אסמכתאות בעלות הדין, כי ויתור על התייצבות עד בפני בית המשפט, מובא בחשבון רק בנסיבות קיצוניות, כגון סכנה מוחשית לפגיעה בהגנת נאשם במשפט פלילי, כתוצאה מחשש ממשי לאובדן האפשרות לגבות עדות, עקב מחלת העד.

8. החלטה ליתן עדות בהליך שיפוטי כמוה להתגייסות זוטא לשורות המערכת השיפוטית.

החלטה כזו טומנת בחובה הרבה יותר מאשר הסכמה לצאת לחו"ל לצורך פגישת עסקים, או לטיול תענוגות. התייצבות לחקירה נגדית אינה רק הגעה לאתר כלשהו, לשם מסירת מידע הנדרשת לקידום ענייניו של בעל דין פלוני. יש בה סממן של קבלת עול מערכת המשפט המקומית, על רכיביה המהותיים והצורניים, ושל הערכים המיוצגים ומוגשמים על ידה. שני ערכים חשובים כאלה, הינס תפקוד תקין של מערכות המגזר הציבורי והמגזר הפרטי, ושמירת המעמד המיוחד של ההליך השיפוטי, גם "בימים טרופים אלה", כטענת המבקשת, תוך שמירה מירבית על שפיות הדעת וצלילות החושים. החששות עליהם מבוססת הבקשה אינם בגדר נסיבות קיצוניות המצדיקות וויתור על התייצבות עד. הפיכת חששות כאלה לעילה המצדיקה אי התייצבות

עד, כמוה כפריצת פתח לשיבוש הליכי משפט, ולו גס בתום לב.[.. ]

[..] באמצעות בקשת הפטנט שהגישה, חפצה המבקשת לרכוש בישראל< זכויות קניין מונופוליסטיות לגבי האמצאה נושא הבקשה. מונופול זה משמעותו הענקת בלעדיות למבקשת בניצול האמצאה בישראל, והטלת מגבלות על השוק והתעשייה המקומיים, למשך תקופה ניכרת.

המונופול הפטנטי מועד לסייע לבעליו לכסות את השקעותיו במחקר ובפיתוח שהמביא את האמצאה, ואף לזכות בנתח של רווח. מונופול זה הינו נכס הניתן לתמחור בערכיים כספיים. על המבקשת, אפוא, לערוך את החשבון: רוצה היא לקבל בישראל זכות קניינית טריטוריאלית, המהווה אמצעי להשגת יתרון כלכלי, תתכבד ותשגר את המומחיות מטעמה לחקירה נגדית, במדינה שעל פי חוקיה ונימוסיה היא תובעת מונופול בשווקיה. למותר לציין, כי האמור לעיל אינו חל רק על מי שמבקש לרכוש זכות מונופולין, כי גם לגבי מי שמתנגד לרכישתה או מבקש לבטלה, שהרי הוא בעל עניין כלכלי במיצוי משא הזכות (אמצאה, מדגם או סימן מסחר), ובאמצעותו מוגשם אינטרס טוהר הפנקסים.

יצוין, כי באותו המקרה היה מדובר בבקשה למתן פטור מהתייצבות לעד ובבקשה לאפשר חקירה באמצעות ועידת וידאו. מקל וחומר, יפיס דברי הרשם לענייננו, כאשר מבוקש פטור מהתייצבות של עד, ולא מוגשת כל בקשה לנקיטת הליך חלופי.

לאור האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה, על חלופותיה.

המבקשת תשלם למתנגדת הוצאות הליך וה בסך 750 ש"ח כולל מע"מ, בצירוף הצמדה וריבית כחוק.

ישראל אקסלרד, עו"ד

סגן רשם הפטנטיס

ניתן בירושלים ביוס כ"ו שבט, תשס"ג 0 בינואר, 2003