⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקש

  • שם: רון דוד
  • בא כח: עו"ד צבי בן-ארי
צד ב'

הנתבע/המשיב

  • שם: יוסף בוכמן
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה להחזר תוקף פטנט 2202

המבקשת: רון דוד על ידי עו"ד צבי בן-ארי

1. לפניי בקשה להחזר תוקף פטנט שפקע בשל אי תשלוס אגרת החידוש הראשון. הבקשה הוגשה ביוס 18 בדצמבר 2022 בידי אחד משני בעלי הפטנט, מר רון דוד (להלן: המבקש). הפטנט ניתן ביוס 30 למרץ 2017. לפיכך היה על בעלי הפטנט לשלס את אגרת החידוש עד 30 ליוני 2017. משלא שולמה האגרה בתקופה זו ואף לא בששת החודשים שלאחריה לפי סעיף 57 לחוק הפטנטים, התשכ";צ - 1967 (להלן: החוק), פקע תוקף הפטנט ודבר הפקיעה פורסם ביומן הפטנטיס.

2. הבקשה להחזר תוקף הוגשה למעלה מחמש שנים לאחר פקיעתו, בחודש דצמבר 2022. בבקשתו טען המבקש שהסיבה לאי תשלוס האגרה נעוצה בכך שסבר ששותפו לבעלות, מר בוכמן, מטפל בתשלוס אגרת החידוש. עוד טען המבקש שבשל מגפת הקורונה הפסיק את פעילותו במשך שנתיים ומאז זה לא שולמה האגרה.

3 סעיף 60 לחוק קובע שלושה התנאים המצטברים לקבלת בקשה להחזר תוקף פטנט ואלה הם: א. אגרה החידוש לא שולמה בשל סיבה סבירה; ב. המבקש לא רצה בפקיעת תוקף הפטנט; ג. הבקשה להחזר תוקף הוגשה בסמוך לאחר שנודע למבקש על דבר הפקיעה.

4. ביוס 18 בדצמבר 2022 דחיתי את הבקשה להחזר תוקף מהנימוקים הבאים:

"ככל שנפרד מר דוד משותפו מר בוכמן, הרי שאין בכך כדי להשליך על תשלום אגרת החידוש. אם נפרדו השותפים ומר בוכמן לא עסק בענייני הפטנט, לא ברור מדוע סבר מר דוד שעל שותפו לשלם את האגרה, במיוחד בשעה שביקש שהתעודה תישלח אליו. בנוסף, לא הובא כל תיעוד לכך שמשימת התשלום הוטלה על מד בוכמן.

מפקיעת התוקף ועד היום חלפו למעלה מחמש שנים. מר דוד טוען שבשל מגפת הקורונה הפסיק את הפעילות למשך שנתיים. ואולם אין במגפת הקורונה כדי להסביר כיצד פקע הפטנט שהרי המועד לתשלום אגרת החידוש חלף מעלה משנתיים לפני פיצוץ המגפה. זאת ועוד, נסיבות הפקיעה שתואדו בבקשה אינן תואמות את התיעוד שבתיק הפטנט."

לפי תקנה 90 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968 עתה המבקש להשמיע את טענותיו בפניי. ביוס ל בפברואר 2023 התייצב המבקש בדיון בפניי וטען כי תעודת הפטנט שהנפיקה הרשות לא הגיעה אליו, אף שביקש ואת, אלא לבעל הפטנט השני, יוסף בוכמן. מר בוכמן העביר אליו את העתק תעודת הפטנט. גב התעודה עליו מצויינת חובת התשלום של אגרות החידוש לא נסרקה ועל כן המבקש לא ידע שעליו לשלס את אגרת החידוש הראשון.

בדיון טען המבקש שהסכים עם שותפו בוכמן שהוא יהיה אחראי לטפל בפטנט בישראל (עמ' 14 - 15 לפרוטוקול הדיון). השותפים לא חתמו על חוזה בכתב המעגן הסכמה זו. עוד טען המבקש שלמרות שביקש שהתעודה תגיע אליו, וונשלחה לבוכמן ועל כן הסיבה לאי תשלוס האגרה היא טעות של הרשות. אם היה מקבל את התעודה הכוללת הוראה לשלס את האגרה, בוודאי היה משלס אותה. בסיוס הדיון הוריתי למבקש להגיש ראיות משלימות שיהיה בהן כדי לשכנע שהאגרה לא שולמה בשל סיבה סבירה.

לאחר הדיון הגיש המבקש תצהיר של שותפו בוכמן. בוכמן העיד שטיפל יחד עם המבקש בבקשה הפטנט בישראל והיה אחראי על בקשות הפטנט מחוץ לישראל. מנוסח התצהיר לא ברור אם הפטנט בישראל היה באחריות שני השותפים או שמא היה זה המבקש שהיה אחראי על כך. מכל מקום האמור בדיון ובתצהיר אינו מתיישב עם האמור בבקשה להחזר תוקף שס טען המבקש שהיה סמוך ובטוח שבוכמן משלס את אגרת החידוש ולהפתעתו גילה שהוא לא שילס אותה. ברור שאס היה בטוח שמר בוכמן משלס את האגרה, כלל לא משנה איזה חלק מתעודת הפטנט קיבל. מר בוכמן לא פירט בתצהירו מדוע הוא לא שילס את האגרה אף שקיבל את תעודת הפטנט וכן את התזכורת לתשלום. לא ברור מהתצהיר אם הבין שעליו לשלס את האגרה והחליט לא לשלס אותה או שכלל לא ידע שעליו לשלם.

המבקש טוען שהסיבה לאי התשלוס נעוצה, למעשה, בטעות הרשות. מר דוד ביקש שהתעודה תגיע אליו ומזכירות מחלקת הפטנטיס שלחה את התעודה לבוכמן. על כן לא ראה את התזכורת לתשלום אגרת החידוש ומסיבה זו לא שילס אותה. איני מקבלת טענה זו. אי קבלת

תזכורת מן הרשות אינו מהווה סיבה סבירה לאי תשלוס האגרה. אף אם נשלחה התעודה בטעות למר בוכמן ולא למר דוד, הרי ששניהם בעלי הפטנט, וממילא אין מחלוקת שהתעודה הגיעה בסופו של יום למר דוד. בשורה של החלטות נקבע שאי קבלת תזכורת אינה סיבה סבירה לאי תשלום האגרה, ראו פטנט 199803 (בקשה להחזר תוקף) לב טכנולוגיות בע "מ (פורסמה בנבו, 11 בדצמבר 2013):

"כבר נקבע כי אי קבלת תזכורת אינה פוטרת מחובת תשלום האגרה (פטנט 6 (בקשה להחזר תוקף) הלאד עקאד ואח', פורסמה באתר רשות הפטנטים, 24.12.2012). על בעל הפטנט לשכנע כי עשה מאמץ כלשהו כדי להבטיח את המשך תוקף הפטנט. עליו לברר את תנאי הפטנט והתשלומים הנדרשים. יתרה מכך, דבר החובה לשלס אגרות חידוש מופיעה על גב תעודת הפטנט, אשר נשלחה למבקשת."

המבקש טען שרשם סימני מסחר בישראל ועל כן בידיו ניסיון רב מחלקת סימני המסחר. אף שהפטנט הנדון הוא היחיד שבבעלותו, סבר שחידוש הפטנט מתנהל כמו חידוש סימן מסחר. מסיבה זו אף שיחרר המבקש את בא כוחו מייצוג בסמוך לאחר שקובלה הבקשה לפטנט. אף שנטל על עצמו את הייצוג בפטנט, לא עשה כל מאמץ לברר את המועדים לחידוש הפטנט על מנת לשמור על תוקפו. המבקש הדגיש שהשקיע משאבים עצומים על מנת לקבל את הפטנט ואת חשיבות הפטנט עבורו. דווקא מסיבה זו היה עליו לבדוק כיצד לשמור על תוקפו. המבקש לא בירר במזכירות הפטנטיס ולא אצל בא כוחו מה עליו לעשות לשם כך ולמעשה לא נקט כל אמצעי כדי לשמור על תוקף הפטנט. מטעם זה יש לדחות את הבקשה [ראה פטנט 172484 (בקשה להחזר תוקף) אברהם הלוי (פורסם בנבו, 10 באוגוסט 2014)].

בהליך החזר תוקף ניתן משקל רב לנסיבות העובדתיות שהביאו לפקיעת התוקף וזאת על מנת להכריע בשאלה האם אגרת החידוש לא שולמה בשל סיבה סבירה. בהליך זה טען המבקש טענות עובדתיות סותרות. בעת הגשת הבקשה הצהיר שהיה בטוח ששותפו לשעבר, בוכמן, משלס את האגרה. בדיון בפניי טען שהייתה זו אחריותו לשלס את האגרה. בתצהיר של בוכמן נותר עניין ומעורפל.

העלאת טענות עובדתיות סותרות באותו הליך מנוגדת לחובת תוספת לב המוטלת על הפונה בבקשה לרשות במיוחד בהליך חד צדדי ואינה מסייעת לעניינו של המבקש [ראו התנגדות לבקשת פטנט 231713 (התנגדות לתיקון פירוט) שטראוס בריאות בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע "מ (פורסמה בנבו, 13 אוגוסט 2017); ת.א. (מרכז) 33666-

2. בנסיבות אלה לא שוכנעתי שהאגרה לא שולמה בשל סיבה סבירה ואין בידי להיעתר לבקשה.