סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני הרשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

0 6 2 , 0 7 (בקשה לרישום סימן שירות מספר 141200)

המבקשת: עמותת קון קשת

א.

על ידי בייכ בועזסון, ארגוב, אבימור, עוייד

העובדות

בתאריך 31 באוגוסט 2000 הגישה המבקשת, עמותה הרשומה בישראל, בקשה לרישום סימן שירות בישראל שמספרו 141200, עבור הסימן ייקרן קשתיי, מעוצב. בסיווג 41 לשירותים.

בתאריך 26 בפברואר 2001 הודיעה מחלקת סימני המסחר למבקשת כי הסימן המבוקש אינו ניתן לרישום כסימן שירות, כיוון שהסימן אינו משמש לצורך פעילות מסחרית כלשהי, וכי לא ברור אופי השירותים שנותנת המבקשת ניתנים בתשלום מסוים. בהודעה זו הופנתה המבקשת לסעיף 1 לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), תשלייב ‎ -‏ 1972 (להלן להפקודה) להגדרת המונח ייסימן מסחר, ולסעיף 2 לפקודה הקובע כי דין סימן שירות כדין סימן מסחר. בתגובה טענה המבקשת כי לפי ההגדרות בחוק לא נדרש כי יגבה תשלום בתמורה לשירות, וכי היא מבקשת את רישומו של הסימן.

בתאריך 23 ביולי 2002, הודיעה מחלקת סימני המסחר כי בדעתה להעביר את התיק לדיון בפני הרשם.

בתאריך 7 בספטמבר 2003, התקיים דיון בפני הרשם בעניין הבקשה דנן ובו שטח בא כוח המבקשת טיעוניו בפני רשם סימני המסחר. בסיכום הדיון קבע הרשם כי לא ברור על פי בקשת רישום סימן השירות, באיזה שירות מדובר, וכי על המבקשת למקד ולפרט בפניו את השירותים אותם היא מעניקה.

ביום 8 בספטמבר הגישה המבקשת פירוט של השירותים אותם היא נותנת. השירותים נכללים בסיווג 41 לתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן 'להתקנות'), ובהם: בניית ספריות ברמה גבוהה בבתי ספר (בעיקר תיכוניים) ברחבי הארץ; מימון קונצרט הסיום של פסטיבל ישראל; אירועים לקהל הרחב בטיילת ארמון הנציב בחודשי האביב והקיץ; הפעלת אירועי תרבות לילדים ומבוגרים במסגרת אירועי שבוע הספר העברי.

ב.

הרשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

טיעוני המבקשת המבקשת הינה עמותה רשומה בישראל, הפועלת כהגדרתה, לחזק את הקשרים המשותפים, תוך כיבוד כל ההבדלים בין כל היהודים ולהבטיח שהתרבות היהודית על כל גווניה תשתמר ותתחזק דרך לימוד, הגברת המודעות וההבנה ובאמצעות קיום בפועל. בהתאם לתוספת הרביעית לתקנות, כלולים בסוג 41 י'חינוך, הענקת אימונים; בידור; פעילות ספורט ותרבותי. המבקשת טוענת כי היא מעניקה שירותי חינוך ותרבות הנכנסים בגדר ההגדרה בסיווג הניל, כמפורט לעיל.

רישומו של סימן השירות עומד בתנאי הגדרות סעיפי 1 ו- 2 לפקודה.

המבקשת טוענת כי הגדרת המונח ייסימן שירות אינה כוללת בחובה ייצור או סחר בהכרח, ועל פי סעיף 2 לפקודה, יש לקרוא את הסעיף כייסימן שירות במשמעותי.

בתגובה להפניית מחלקת סימני מסחר, מיום 9 בספטמבר 2001, את המבקשת לאמור בחוזר רשם מספר מ.ג. 37 בנושא 'רישום סימני מסחר בנוגע לפעילות שאינה מסחרית" (להלן: חוזר מ.ג 37), טוענת המבקשת, כי אמנם הגדרת ייסימן מסחר טומנת בחובה ייצור או סחר, אך בסעיף נפרד בפקודה קיימת הגדרה של ייסימן שירות שאינה מחייבת סחר או ייצור אלא שירות בלבד. עוד מוסיפה המבקשת, כי האבחנה בסעיף אינה לגבי אופיו של הגוף המבקש רישום דהיינו, אין מדובר בשאלה אם מדובר במלכייר או גוף בלתי עסקי (ומפנה כאן לחוזר הרשם), אלא לגבי אופי השירות שניתן שאינו מחייב פעילות עסקית דווקא.

בתאריך ה- 7 בספטמבר הופיע בפני בא כוח המבקשת והעלה שתי טענות מרכזיות בכדי לתמוך בבקשתו לרישום ייסימן שירות על מתן שירותים שאין ביצד עשיית רווח. שתי טענותיו המרכזיות הן כדלקמן:

א. פירוש מילולי של המושגים 'סימן מסחר' ו'סימן שירות' - בא כוח המבקשת ציין, כי ההגדרה המילונית של המילה יישירות אינה כוללת בחובה כל אלמנט מסחרי, או כל קביעה כי שירות צריך להינתן בתמורה. לעומת זאת, מציין בא כוח המבקשת, כי ההגדרה המילונית של 'סימן מסחר' כוללת אלמנט של מסחריות, בשונה מייסימן שירות' כאמור.

ב. תכלית ומטרת החוק ומדיניות שיפוטית ראויה - לדברי בא כוח המבקשת אחד החידושים החשובים שהביא תיקון החוק משנת- 1965, הוא מתן הגנה על ייסימן שירותי בנוסף לסימן מסחר. דומה, כי המחוקק הגדיר בשעתו את סימן השירות בצורה רחבה מספיק כדי לכלול בה שירותים חדשים שינתנו עד הזמן. אין ספק, כי בכלכלה מודרנית שבה ענף השירותים מתרחב ללא הרף, ומקיף שטחי פעולה חדשים, יש צורך להגן על סימני שירות, מאותם הטעמים שהביאו את המחוקק להגדרות רחבות אלו. זאת ועוד, מוסיף בא כוח המבקשת כי מהגדרות רחבות אלו יש ללמוד כי אחת ממטרות החוק הינה למנוע הטעית הציבור, ומטרה זו מושגת דרך הגנה על אינטרסים וקניין של מבקשי הרישום. בא כוח המבקשת טוען כי תכלית זו צריכה לחול, שווה בשווה, גם על גופיים שאינם מסחריים במהותם, אך מעניקים שירותים בכפוף להגדרות בפקודה.

הרשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר היקף ההגדרה של סימן שירות

ייסימן שירות מוגדר בסעיף 1 לפקודה כדלהלן: \

'ייסימן שירות' - סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם

לעניין השירות שהוא נותן." כאמור הגדרה זו נוספה בתיקון לחוק משנת - 1965 והיא מופיעה גם בפקודה. לפי הגדרת המונחים ייסימן מסחר וייסימן שירות שבסעיף 1 לפקודה, ההבדל בין שני סימנים אלו הוא בכך, שבה בשעה שסימן מסחר בא לזהות ולאבחן סחורה שאדם מייצר או שבה הוא פחל, בא סימן שירות לזהות ולאבחן שירות שאדם נותן. עוד על ההבדל בין הסימן ועל אופיו המיוחד של סימן השירות עמד בהרחבה בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בבגייץ 55/71 שטרן נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פייד כה (1) 694, בעמ' 698. אם נבחן היטב את האופן בו בחר המחוקק להגדיר את סימן השירות, נראה כי לא נכללה בו תניה המדברת על כך שנותן השירות צריך לתיתו תמורת ריווח, תמורה כספית, או במסגרת פעילות מסחרית או עסקית כלשהי. היטיב לבטא זאת המלומד א. ח. זליגסון בספרו 'דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם', הוצאת שוקן, 1972, בעמי 17:

'אין זה חשוב, אם נותן השירותים עושה זאת עבור רווח או

לאו, בדרך מסחרית או אחרת. ההגדרה אינה כוללת כל סייג

בנדון זה. גם מועדון רוטרי או אגודת סטודנטים המשתמשים

לציון מועדונם או אוגונם בסמל מסוים זכאים לרשום את

הסימן, אם הם נותנים שירותים מסוימים לקהל הרחב או

לחבריהם.'

גם המלומד עמיר פרידמן כתב על כך בספרו 'סימני מסחר - דין, פסיקה ומשפט משווה', הוצאת פרלשטיין-גינוסר, 1998. עמי 31: לפי ההגדרה של המונח 'סימן שירות' בפקודת סימני המסחר, לא קיימת דרישה מוקדמת לפיה על בעל סימן השירות להפיק רווח מסחרי מהשימוש שנעשה על ידו בסימן השירות. לפיכך, אין מניעה שגם גוף שלא נוסד למטרות רווח ירשום סימן על השירות שהוא מעניק לאלו הנזקקים לשירותיו. לאור האמור, אין מניעה, למשל, שגוף וולונטרי הלוחם למען זכויות הפרט או למען מלחמה בנגיף מסוים ירשום סימן שיצביע על מקור השירותים הניתנים על ידו.

המבקשת הינה עמותה רשומה בישראל אשר שמה לה למטרה לחזק ולטפח את הקשרים

בתוך העם היהודי ולפתח את התרבות היהודית על כל גווניה. עמותה זו הינה גוף הפועל

ללא מטרת רווח. ובין פעולותיה מנויים השירותים השונים כפי שהוצגו בפני, כאמור לעיל.

הרשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר שירותים אלו ניתנים לרווחתם של המשתמשים בהם, והמשתמשים האלה המפיקים

רווחים מהשירותים | בא כוח המבקשת הפנה להגדרת החוק האמריקאי בסעיף 45 ל - 15 ,466/ 7906187 .11.5.0 למונח יישירותי, בהקשר לסימן שירות. ניתן ללמוד כי בין יתר המבחנים

לקביעה מהו שירות, נבחנת השאלה האם מקבל השירות מפיק ממנו רווח כלשהו אם מדובר בשירות בין אם מוחשי ובין אם לאו. הפסיקה האמריקאית מכילה מבחן זה תכופות בואה לבחון האם

מדובר בשירות, ראה למשל (11570 224 ,992 26. / 754 ,1.111160 40180 64080188 (1985).

מכאן אנו למדים, כי אם באנגליה ניתנים סימני שירות וסימני מסחר ללא כל תלות בשאלה האם הם ניתנים תמורת רווח או בתמורה כלשהי, או בעלות מסוימת למשתמש. בנקודה זו אפנה לחוזר רשם מספר מ.ג 37 שכותרתו רישום סימני מסחר בנוגע לפעילות שאינה מסחרית. אמנם כי כן, הגדרת ייסימן מסחר טומנת בחובה ייצור או סחר. יחד עם זאת, בסעיף נפרד בפקודה קיימת הגדרה של ייסימן שירות שאינה מחייבת סחר או ייצור אלא יישירות בלבד. האבחנה בסעיף אינה לגבי אופיו של הגוף המבקש רישום דהיינו, אם מדובר במלכייר או גוף בלתי עסקי, כפי שנקבע בחוזר הרשם, אלא לגבי אופי השירות שניתן שאינו מחייב פעילות עסקית דווקא. זאת ועוד, סעיף 2 לפקודה קובע, כי הוראות פקודה זו החלות על סימני מסחר יחולו על סימני שירות, אך נקבע בסיפא, של הסעיף כי הוראות אלו יחולו /כשינויים המחויבים לפי העניין/ (ההדגשה אינה במקור מ.נ.). לפי הבנתי את הסעיף, כוונתו היא, כי יש להחיל את כל הנחיות והפרוצדורות שנקבעו בפקודה לגבי ייסימן מסחר -- בו מתחייב ייצור או סחר, גם על ייסימן שירות -- בו אין חובת ייצור או סחר. לפיכך נראה כי אין חובה כי השירות יינתן רק בפעילות מסחרית. חובה זו, אם קיימת, קיימת רק לגבי רישום סימן מסחר, כפי שעולה מפרשנות החוק ומחוזר הרשם. נוכח התמורות בעולס ובמיוחד באנגליה בה הפרוצדורה הקיימת בדיני סימני מסחר קרובה לפרוצדורה הקיימת אצלנו, המתירות רישום סימנים גם לגבי פעילות שאינה תלוית ריווח, גם לגבי סימן מסחר וגם לגבי סימן שירות, אני משאיר את השאלה לגבי רישום 'ייסימן מסחר', גם לגבי פעילות שאינה תלוית רווח, בצריך עיון ולא אתייחס אליה בהחלטתי זו, אלא לסימן שירות בלבד. אך אומר כבר עתה כי אני מעדיף את הגישה האנגלית המרחיבה על פני הגישה האמריקאית הצרה, בהקשר לסוגיה זו.

הרשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ההגדרה המילונית ביימילון חדש' של אברהם אבן שושן, הוצאת קרית ספר, ירושלים,

תשכייא. כרך רביעי בעמי 1757. של המילה שירות חינה 'שימוש, עשיית מעשה, מילוי תפקיד מעשי', בהמשך מתאר המילון מספר שימושים למילה שירות: יישירות השמש"; יישירות העבד לפני אדוניו; אנשי השירותים בגדוד - אפסנאיס, טבתיסי; יישירותי הביטחון'; יישירות לציבורי; יישירות לאומי וכיוצייב. מכאן למד אני, כי בהגדרה המילונית המקובלת לגבי המילה יישירות, כל אלמנט מסחרי או דרישה מחייבת כי השירות יינתן בתמורה. כאמור ההגדרה בפקודה לסימן שירות, כוללת הגדרה פשיטא כוללת רק את המונח המילוני יישירות, ללא תיאור באיזו סביבה או באיזה אופי השירות צריך להינתן, וזאת להבדיל מהגדרת 'ייסימן מסחר' הקובעת כי צריכה להתקיים פעילות מסחר או ייצור. נוכח הגדרה זו, ונוכח ההגדרה המילונית, למד אני כי בהבדל מההגדרה של ייסימן מסחר, לעניין ייסימן שירות, אין צורך במסחריות בפעילות נותן השירותים.

השירותים אותם מעניקה המבקשת נכללים בסיווג 41 לתוספת הרביעית לתקנות, ובהם כאמור: בניית ספריות ברמה גבוהה בבתי ספר (בעיקר תיכוניים) ברחבי הארץ; מימון קונצרט הסיום של פסטיבל ישראל; אירועים לקהל הרחב בטיילת ארמון הנציב בחודשי האביב והקיץ; הפעלת אירועי תרבות לילדים ומבוגרים במסגרת אירועי שבוע הספר העברי. פעילויות אלו אכן נחשבות כפעילויות הראויות להירשום תחת ההגדרה הקיימים בסיווג 41 לתוספת הרביעית לתקנות. למדתי מבא כוח המבקשת, כי שירותים אלו ניתנים ללא דרישת תשלום כלשהו מצד מקבלי השירותים. לשכת סימני המסחר רושמת סימנים לגבי שירותים בסיווגים 35 עד 45 לתקנות. עוד עד עתה נהוג היה לרשום סימנים לגבי שירותים הניתנים כפעילות מסחרית - למשל ארגון השתלמויות, סמינריונים, כנסים - תוך גביית תשלום מהמשתתפים. עוד כאן קיימת למעשה דבר והיפוכו, שכן קיימות עמותות רבות, המוגדרות כמוסדות ללא כוונת רווח, כגון מרכזים קהילתיים ומוסדות אחרים, הגוביים כסף מהמשתתפים בפעילויות שלהם ומהנהנים משירותיהם, עוד אותם גופים, על אף שגובים תשלום עבור השירותים אותם הם מעניקים, שירותים אלו אינם נתפסים בעיני ובעיני הציבור כפעילות מסחרית. גופים אלו רושמים כיום סימני שירות בישראל. אוסיף ואשאל אם כן, מדוע גוף אחר, אשר אינו פועל למטרות רווח, ומעניק שירותים זהים, אך אינו גובה תשלום עבורם, לא יוכל לרשום סימן שירות עבור שירותים אלו. האם העובדה שידרוש פרוטה עבור אותו שירות, תכשיר את השירות לרישום! מכאן יוצא, כי כל חטא של מבקש רישום ייסימן השירות הוא בכך שלא גבה תשלום עבור שירות אותו הוא מעוניין להעניק לטובת הציבור. הרי ברור לכל כי לא מדובר כאן בפעילות מסחרית. לפיכך, התשובה לשאלה האם גובה נותן השירותים תשלום עבור שירותיו, לא צריכה כלל ועיקר לשמש אבן בותן, לקביעה האם מדובר בפעילות מסחרית. שכן אחרת נגיע לאבסורד, אליו לא התכוון המחוקק בנוסחו את הפקודה.

אשר על כן, לא נדרש כי הגוף עצמו יפעל למטרת רווח, ואף לא נדרש כי השירות עצמו יהיה חלק מפעילות עסקית, או פעילות במסחר או פעילות ביצור.

הרשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

12. סיכומו של דבר. הנני קובע כי, מאחר שהוכח בפני כי המבקשת מעניקה שירותים הנכנסים בגדר סיווג 41 לתוספת הרביעית לפקודה, אני מתיר רישומו של סימן השירות של " המבקשת.

דייר מאיר נועס, הרשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום לייט אלול, תשסייג 6 ספטמבר, 2003

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).