סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשס הפטנטיס, המדגמים וסימני המסחר

בפני פוסק בקניין רוחני

התנגדות לרישום סימני מסחר מס' 113595 ו- 113596 -

מבקשת הרישום: תיק ותיק בע"מ ע"י ב"ב עו"ד גיל פלד (להלן: "המבקשת")

המתנגדת לרישום: מה זהאסזדה את דדאז 0 זסקיס )אגא ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות' (להלן: "המתנגדת ")

רקע וטענות הצדדים

1. המבקשת הגישה שתי בקשות לרישוס סימני מסחר "201.0 180:0א", כדלקמן: א בקשה מס' 113595 לגבי "עורות מעובדיס ובלתי מעובדיס וסחורות העשויות עור שאינן כלולות בסוגיס אחרים, תיבות ותיקי נסיעה, תיקי יד, תיקי נשיאה, ילקוטים, תרמילי גב ואמתחות, ארנקים ותיקי מסמכים, מחזיקי מפתחות; כולס כלולים בסוג 16". ב. בקשה מס' 113596 לגבי "שקים ותיקים שאינס כלולים בסוגיסם אחרים; כולם נכללים בסוג 22".

ג. הסימניס בשתי הבקשות אינם מעוצבים. הסימניס שרישומס נתבקש בשתי הבקשות דלעיל יכונו להלן: "הסימניס המבוקשיס" או "הסימן המבוקש", בהתאס להקשר הדבריס.

2 עת הוגשו הבקשות לרישוס הסימניס המבוקשים, הייתה המתנגדת בעלים של סימן מסחר רשוס מס' 76207 *0'201.0 186א*, אשר נרשס בסוג 9 לגבי "משקפיים ומסגרות משקפיים, משקפי שמש, עדשות (אופטיות) ונרתיקיס לסחורות הנ"ל".

3. ההתנגדות לרישוס הסימניס המבוקשים הוגשה במרצ 1999.

4. במקביל להגשת ההתנגדות, הגישה המתנגדת שתי בקשות לרישוס סימן מסחר "0,זספיס 6אג1א", כדלקמן:

א. בקשה מס' 126605 לגבי "עור ומוצרי עור, ומוצריס העשוייס מחומריס אלו; מזוודות ותיקי נסיעה, תיקי עסקים, תיקים, תיקי יד, תיקי בית ספר, תרמילי גב; ערכות נסיעה (מעור); פריטיס קטניס מעור, בעיקר ארנקים, ארנקי כיס, מחזיקי מפתחות, תיקי מותניים, תיקי חגורה; מטריות, שמשיות ומקלות הליכה ; שוטים רתמות ודברי אוכפנות ; הנכללים כולס בסוג 18".

בקשה מס' 126606 לגבי "הלבשה, כולל כל סוגי ההלבשה לגברים, נשים וטף; הלבשת ראש; הנעלה כולל כל סוגי הנעלייס ומגפיים לגברים, נשיס וטף; הנכללים כולס בסוג 25".

בהליכי רישוס הסימנים הנוספים דלעיל, יוצגה המתנגדת ע"י משרד עורכי דין אחר ולא על ידי בא כוחה בהליכי התנגדות.

בקשות אלה נבחנו, פורסמו, ומשלא הוגשו התנגדויות, נרשמו ביולי 2000.

בוחן סימני המסחר אשר בחן בקשות אלה, מתוך טעות, לא שס לבו לכך כי קיימות בקשות לרישוס קודמות, הס הבקשות נשוא ההתנגדות דנן, ואישר כאמור את הבקשות לפרסוס.

המתנגדת לא הסבה את תשומת לבו של הבוחן לקיומן של בקשות קודמות ולהליכי ההתנגדות לרישומן, אשר התנהלו בפני הרשס.

סימני המסחר אשר נרשמו בעקבות הבקשות הנוספות דלעיל יכונו להלן: "הסימנים הנוספים".

5. הצדדים ויתרו על קיוס הדיון בפני רשס סימני המסחר ובקשו כי תינתן החלטה על סמך החומר שבתיק.

6. להלן תמצית טענות המתנגדת, כפי שמצאו את ביטויין בכתב טענותיה ובסיכומיה:

א. המתנגדת היא הבעליסם של הסימן "0*2001.0) .46 1/\*. היא מייצרת, משווקת, מוכרת ומפרסמת מזה שניס רבות בהיקפים ניכריס מוצריס רבים, לרבות מוצרי עור, תוך שימוש בסימנה. היא אחת החברות המובילות באירופה בתחוס האופנה. מוצריה רכשו מוניטין רב.

המתנגדת השקיעה ומשקיעה סכומיס רביס בפרסוס. סימנה וכה, בעקבות כך, להכרה והוקרה בקרב קהל הצרכניס בישראל.

הסימניס המבוקשים דומיס מאוד חזותית וזהיס פונטית לסימנה הרשוס של המתנגדת, מס' 76207, ולכן הס פסולים לרישוס לפי סעיף 9(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה").

רישומס של הסימניס המבוקשים יגרוס להטעיית הצרכנים, לערבוביה ולבלבול, ויפגע קשות במוניטין הרב שצבר סימן המתנגדת. בסימניס המבוקשים יהיה אף כדי לעודד תחרות בלתי הוגנת ופרועה. לכן, פסוליס הס לרישוס לפי סעיף 6(11) לפקודה.

נוכח הדמיון הרב בין הסימניס המבוקשיס לסימנה של המתנגדת, אין בסימניס המבוקשים כדי להבחין בין הטוביו של המבקשת לבין אילו של המתנגדת. לכן, פסוליס הסימנים המבוקשיס לרישום, גם לפי הוראות סעיף 8(א) לפקודה. בסיכומיה, התייחסה המתנגדת לסימניס הנוספים, אשר נרשמו במהלך הליכי ההתנגדות, וטענה כי גס הס מהוויס בסיס לטענה כי הסימניסם המבוקשיס אינס כשריס לרישוס לאור הסימנים הנוספיס הרשומים, בשל הוראות סעיף 9(11) לפקודה.

עוד טוענת המתנגדת כי סימנה "001.02ק2') :186א* הוא סימן מפורסס הזכאי להגנה רחבה לאור הוראות סעיף 46א' לפקודה, סעיף 6 015 לאמנת פאריס,

והסכס 18125.'. אציין כי טענה וו נטענה בלא התייחסות לשאלת תחולתו של סעיף 46א' לפקודה על המקרה שבפנינו, לאור הוראות סעיף 52א' לפקודה, הקובע מעין הוראות מעבר למקריס כאלו. יחד עס ואת, היות וכפי שנראה להלן, לא הוכיחה המתנגדת כי סימנה הוא "סימן מפורססם" בישראל במובן הוראות "אמנת פאריס" והסכם 118125 או "סימן מסחר מוכר היטב" במובן סעיף 1 לפקודה, אין צורך כי אדון בדבר תחולתו של התיקון לפקודה משנת 2000, אשר הוסיף, בין היתר, את הוראות סעיפים 46א' ו-52א' לפקודה.

7. טענותיה של המבקשת הן, בתמצית, כדלקמן:

א. המבקשת היא חברה העוסקת בעיצוב ושווק תיקיס, ועושה שימוש בסימן *1/0סע 1800א* משנת 1995. בשנת 1996 היא השקיעה ממון רב בעיצוב קו מוצרים לסימן וביצירת מוניטין עבורו.

המבקשת והמתנגדת עוסקות בתחוס מוצריס שונה, ולכן רישוס הסימניס המבוקשיס לא יפגע במתנגדת.

רישוס סימן המתנגדת בסוג 9 בלבד (עת החלו הליכי ההתנגדות - י.א.) מעיד על ויתור מצד המתנגדת על רישוס הסימן בסוגיס נוספיס.

השוני בין הסימניס ותחוס המוצריס השונה מסיר כל חשש להטעיה ובלבול הצרכניס.

למבקשת מוניטין מתמשך ומוכח בסימנה בישראל, והיא עושה בו שימוש קבוע ורצוף במשך ארבע שניס.

ז ראיות:י יצירת מוניטיןו לסימןו המתנגדת מחוצ לגבולות ישראל אינו רלוונטי לרישוס סימן מסחר בישראל.

לעניין הסימניס הנוספיס טוענת המבקשת בסיכומיה, כי אין להביאס בחשבון, שכן הבקשה לרישומס הוגשה לאחר שהוגשה הבקשה דנן.

8 מטעס המתנגדת הוגש תצהירו של מר 010081 זַ06ְתה8א6[, שהוא מנהלה הכללי של המתנגדת. להלן עיקרי הדבריס שבתצהיר:

א.

ב. למתנגדת 143 סימני מסחר ובקשות לרישוס ברחבי העולס.

סימן המתנגדת זכה לפרסוס רב בעולס בתחוס הבגדיס ומוצרי עור קשורים, וכן בתחוס האביזרים, התיקיס והמשקפיים. המתנגדת השתמשה ברציפות בסימנה החל משנת 1967. מוצרים הנושאים את הסימן נמכרו ברחבי העולס בכמויות משמעותיות, החל מראשית שנות ה-90. בנקודה זו אעיר כי העד אינו מציין באיזו שנה בדיוק החל שימוש משמעותי בסימן. החומר הראיתי שצורף לתצהירו מתייחס כולו לתקופה של סוף שנות התשעים דווקא. למעשה, הקטלוגיס הרביס שצורפו לתצהירים שהוגשו מטעס המתנגדת הס מהשנים שלאחר הגשת הבקשה לרישוס הנדונה.

העד מצרף רשימה של מדינות בהן משווקיס מוצרי המתנגדת. העד מצרף, כאמור, קטלוגים שוניס של מוצרי המתנגדת, מן השניס 1999 ו-2000. סימן המתנגדת רכש מוניטין הודות לשימוש מאסיבי בו ולפרסומו ברחבי העולס.

בתחילת שנות ה-90, הוסיפה המתנגדת אביזרי אופנה לקולקציות שלה. העד מצרף, להוכחת טענתו זו, קטלוגיס שוניס וחומר פרסומי, אולס הקטלוגיס הס מהשניס 1998 ואילך, ואילו החומר הפרסומי הוא בגרמנית, ואינו נושא תאריך.

היקף המכירות נטו של המוצריס הנושאיס את הסימן "00201.0 ₪ ג/1א" בין השניס 1993 עד 1998 הוא מעל חצי מיליון דולר ארה"ב - כך מעיד המצהיר. הוא אינו מצרף פילוח הסכוס לפי שניס.

ההשקעות בפרסוס במהלך חמש השנים שקדמו למועד התצהיר (1995 עד 2000 לערך - י.א.) היו מעל 22 מיליון דולר ארה"ב. העד מצרף חומר פרסומי ממגזינים שוניס. הפרסומיס הס מהשניס 1998 עד 2000, פרט לאחד מהס שהוא משנת 4, והוא מתייחס למוצרי סריגה. כן צרף העד תכנית שווק בגרמניה לשנת 0.

לגבי מכירות בישראל מעיד העד, כי מוצריס הנושאים את סימן המתנגדת נמכריס בישראל החל משנת 1994. בין השניס 1994 ל- 1998 נמכרו מוצרים בהיקף של 50,000 דולר ארה"ב. העד אינו מפרט לאילו מוצריס מתייחסים הנתוניס, האס למשקפיים בלבד או שמא גס למוצריס אחרים. התייחסות כזאת לא מצאתי גס בחומר הראיות האחר מטעסם המתנגדת.

יא.

יב.

יג.

יד.

העד מציג טבלאות ובהן נתוניס מספריים לגבי ביקורי תייריס בישראל, וטוען כי מספר גדול של תיירים בישראל באים ממדינות בהן משווקיס מוצריס הנושאיס את סימן המתנגדת. עוד מציג העד טבלת יציאות ישראלים לחו"ל וטוען כי ישראליס חשופיס בחו"ל למוצרי המתנגדת הנושאים את הסימן.

העד מעיד על החפיפה בין הטובין הנושאים את סימן המתנגדת לבין הטובין לגביהן נתבקש רישוס הסימנים המבוקשים. כן מעיד העד על הדמיון החזותי והפונטי בין חסימניס.

המתנגדת מגנה על וכויותיה בסימנה ברחבי העולם.

קיימת סכנה כי אם ירשמו הסימנים המבוקשים, צרכנים בישראל יהיו סבורים כי מוצריה של המבקשת מקורס במתנגדת.

העד מצרף קטע מעיתון ידיעות אחרונות, כראיה לכך שמוצריה של המבקשת אינס באיכות גבוהה.

9. תצהיר נוסף שהוגש מטעס המתנגדת הוא תצהירו של נשיאה, מר [א1186% 2תו10, שס נרשס כדלקמן:

א.

העד נותן פרטיס לגבי סימניה הרשומיס של המתנגדת בישראל, לרבות הסימניס הנוספיס.

"0,זספיס ₪6ג1א" הוא סימן מאוד מפורסס בעולס ובישראל. העד מפרט שותפיס לעסקיס של המתנגדת, זכייניס, חנויות מסוגיס שוניס ועוד.

העד מצרף לתצהירו קטלוג מוצרים לסתיו - חורף 2001, ומציין כי היקף המכירות של מוצריס הנושאיס את סימן המתנגדת בשנת 2000 היה כ-111 מיליון דולר ארה"ב. ההשקעות השנתיות בפרסוס המוצרים מגיעות לכ- 4.6 מיליון דולר.

העד מצרף תוצאות סקר שווקים בו נתוניס לגבי מודעות למותגים. המודעות לסימן המתנגדת בגרמניה היא 68% ובדנמרק - 84%.

העד מאמין כי צרכניס בישראל מודעיס לסימן המתנגדת. מוצריה נמכרים בישראל מאז שנת 1994. למתנגדת 130 לקוחות בישראל. המתנגדת עיצבה 30 חלונות ראווה עס סימנה בישראל. העד מציין כי הוא מצרף צילומיס של אלה, אולס בפועל צורפה סריקה של צילוס חלון ראווה אחד, ללא שס החנות וללא תאריך.

העד מעיד כי במשך השנים 1999 ו-2000 היקף המכירות של מוצרי המתנגדת בישראל היה 138,248 דולר ארה"ב. העד בחר שלא לפרט באילו מוצריס המדובר.

0. מטעס המתנגדת הוגש תצהירו של מר רן אלי, המשמש כמנהל אצל המבקשת. להלן עיקרי הדבריס מתצהירו של מר רן:

א.

המבקשת עוסקת בייצור ובשיווק תיקים בישראל, המיוצריס על ידי ספקים בארצ ובחו"ל. למבקשת 21 חנויות בישראל, הנושאות את שמה.

יא.

יב.

יג.

יד.

טו.

המבקשת החלה לעשות שימוש בסימן המסחר שלה בשנת 1995. בחירת הסימן נעשתה על סמך הקשר התרבותי בין שמו של הנוסע האיטלקי המפורסם מן המאה השלוש עשרה, אשר התפרסס במסעותיו לסין, לבין מוצרי המבקשת. בחלק גדול מפרסומיה מופיע הסימן המבוקש על רקע איור של הנוסע הדגול.

בשנת 1996 פנתה המבקשת למעצב על מנת שזה יעצב עבורה לוגו ואטיקטים עבור סדרת מזוודות ותיקיס שלה.

מאז 1996 עושה המבקשת שימוש קבוע ורצוף בסימן המסחר.

המצהיר מצרף את רשימת הפריטיס מתוך מחשב המבקשת, אשר נושאיס את הסימן המבוקש.

המבקשת יצרה מוניטין לסימן, והציבור למד לזהות אותו עס מוצריה. המבקשת השקיעה וממשיכה להשקיע ממון רב ביצירת מוניטין למוצריה ולסימן. המצהיר מצרף פרסוס מהעיתונות לגבי מוצרים הנושאיס את הסימן.

לדעת המצהיר, קייס שוני חזותי ביןו הסימן המבוקש לבין סימן המתנגדת, והציבור לא יתקשה להבתין ביניהם. לדמיון הפונטי אין משמעות רבה, שכן בסוג המוצריס המדובר, עיקר הפנייה לציבור נעשית באופן חזותי.

עיקר עיסוקיה של המתנגדת הוא בביגוד, משקפיים ומוצריס אחריס שאינס נופלים בגדר הטובין המפורטיס בסוגיס 18 ו- 22, לגביהס נתבקש רישוס הסימניס המבוקשיס.

המצהיר מפרט את היקפי המכירות של המבקשת והוא מצרף העתק מין.

סבור אני כי פרשנות זאת של הפקודה, לפיה מוסמך הרשם, במקרה של טעות מסוג הטעות הנדונה, לבטל החלטה מנהלית שנעשתה על ידו, עולה בקנה אחד אף עם הוראות סעיף 38 לפקודה, המתיר למי שנפגע מכך שתרשומת פלונית נרשמה בלי סיבה מספקת, לפנות לרשם ולבקש את ביטולה. לאור הוראות סעיף 39 לפקודה, ברור כי מחיקה כזאת יכולה להתייחס למחיקה של רישום הסימן. אלא לפי בקשת אדם שנפגע מרישום סימן בלי סיבה מספקת מוסמך הרשם לבטל רישומו של סימן, איני רואה סיבה לקבוע שלא קיימת לו סמכות כואת גס ללא בקשה, במקרה בו מדובר בטעות בולטת וברורה בהליך הבחינה.

נכון שלא די בכך שאין הפקודה שוללת את סמכות הרשם לבטל החלטה שלו עצמו, ויש צורך בקיומה של ההסמכה, באופן פוזיטיבי, לצורך כך. ואולם, לפני דיון בדבר קיומה של סמכות כללית לעשות כן, מן הראוי היה לשלול את האפשרות כי כוונת המחוקק הייתה שלא להעניק לרשם סמכות כאמור, במקרה כגון המקרה דנן; שהרי אלא היינו מגיעים למסקנה כי סעיף 26 לפקודה מלמד על קיומו של הסדר שלילי במקרה בו נרשם כבר

הסימן, הרי חיפוש אחר סמכות כללית, מיתר היה. ראה לעניין וה בספרו של יצחק זמיר, הסמכות המינהלית, בהוצאת נבו, בע' 1000:

" לא זו בלבד. גם כאשד חוק מיוחד מעניק סמכות ביטול לדשות המוסמכת עצמה, בתנאים אלה או אחרים, עדיין אין בכך בהכרת כדי לשלוק מאותה רשות את סמכות הביטול הכללית לפי סעיף 15 ...

... קשה לגזוד ממקרים אלה כלל רחב, אולם מה הנסיבות בהן נשללת מן הרשות סמכות השינוי והביטול לפי סעיף 15 לחוק הפשנות.

פסקי דין נוספים, שדנו בשאלה זאת, משאידים את התמונה מעורפלת. נאמר כי בשלב זה צריך להסתפק בשיקולים כלליים. השיקול המרכזי נעוץ בתכלית החוק המעניק את הסמכות. מבחינה זאת השאלה היא, אם סמכות השינוי והביטול לפי סעיף 15, שהיא סמכות רחבה וגמישה, משרתת את תכלית החוק. לצורך תשובה יש לשקול, כרגיל, את טובת הציבור כנגד טובת הפרט. דומה כי במאזן בין שיקולים אלה, יש טעם טוב לקיים את סמכות השינוי והביטול לפי סעיף 15, אפילו אם קיימת דרך נוספת לשינוי וביטול, אלא אם קיימים, בנסיבות של עניין מסוים שיקולים מוחדים נגד קמם הסמכות. הטעם כפול. ראשית, באופן כללי הגמישות המנהלית, הנובעת מסעיף 15, משרתת את טובת הציבור. שנית, הפעלת הסמכות לפי סעיף 15 כפופה לסייגים, שנקבעו בפסיקה, באופן המקטין את החשש שמא הדשות המנהלית תעשה שימוש לדעה בסמכות זאת."

0. לא אוכל לקבל את טענתה של המתנגדת כי לאור הוראות סעיף 65 לפקודה, אי אפשר להתעלס מסימניה הנוספים של המתנגדת. נכון כי סעיף ה משמעו כי תעודת הרישום מהווה ראיה לכאורה לעשיית הרישום ולתוכנו, ואולם המדובר הוא בראיה לכאורה, ולא חלוטה. אני סבור שסעיף 65 לפקודה לא שולל את סמכותו של רשם סימני המסחר לבטל רישום של סימן שנרשם מתוך טעות, לפחות לא כאשר המדובר הוא בטעות כגון זו שלפנינו, הפוגעת פגיעה כה קשה בצד שלישי. עצס קיומה של סמכות לבטל רישום לפי סעיף 38 לפקודה מלמדת כי לא הייתה כוונה כי סעיף 65 יהיה בכוחו למנוע ביטול החלטת רישום סימן מסחר, החלטה שמקורה בטעות.

1. סגדר".

ד. הקביעה מתי הטובין קרובים במהותם, תלויה בעובדות כל מקרה לגופו והיא עשויה להשתנות כתוצאה מהתקדמות טכנולוגית, מהתפתחות חידוש המסחר ומהשתכללות דיני השיווק וההפצה,

ה. רשימת הקריטריונים, המסייעים לקביעה באם טובין משתייכים לאותו הגדר, אינה ממצָה והיא כוללת את הנתונים שלהלן;

(1) אופי הטובין והרכבם

(2) המטרות שלשמן משמשים הטובין

(3) אופי המשתמשים בטובין

(4) ערוצי השיווק

(5) אופני השיווק (בפד' זסףגו5 \]פוזויוון התייחס בית המשפט למקדה פדטי של קטגוריה זו בהציעו לבדוק האם טובין המשווקים באותן חנויות שירות עצמי, מוצעים למכידרה מעל גבי אותס מדפים).

(6) מידת התחדשות השווקים לטובין"

7. אופי הטובין והרכבם: סימן המתנגדת נרשם לגבי משקפיים, עדשות וכד', הסימנים המבוקשים נתבקשו לגבי סחורות שהן שונות ממשקפיים. המטרות: המטרות העיקריות שלשמן משמשים הטובין לגביהם נרשם סימן המתנגדת הן ראיה והגנת העיניים מפני השמש. המדובר גם במוצרים שיש בהספק אופנתי. מבחינה זו, קיימת קרבה מסוימת בין טובין אילו לבין חלק מהטובין שלגביהם נתבקשו הסימנים המבוקשים : תיקי יד, ארנקים, וכד'. אולם אין בכך די, לטעמי, כדי לקבוע כי קיימת והוו במטרות. הביטוי "אביזרי אופנה" יכול לכלול בחובו עולס ומלאו, כגון: צעיפים, אביזרים לשיער, שעונים ותכשיטים, גרביים, כפפות, עניבות, ועוד. לא אוכל לומר כי כל המוצרים שהס בגדה אביזרי אופנה, שייכים להגדר אחד. אופי המשתמשים בטובין - בשני המקרים, המדובר, כפי הנראה, באנשים מן הישוב, בעיקר (אך לא רק) מבוגרים. ערוצי שיווק - כפי שראינו לעיל, ערוצי השיווק במקרה דנן שונים, הוא הדין לגבי אופני השיווק. איני מוציא מכלל אפשרות כי ערוצי שיווק של משקפיים ותיקי יהיו, במקרים מסוימים, דומים או זהים. בהעדר ראיות אחרות, לא אוכל לקבוע כי ערוצי השיווק של המוצרים המבוקשים הם זהים. אשר למידת התחרות, הרי לא קיימת תחרות בין משקפיים לבין תיקי או טובין לגביהם נתבקש רישום הסימנים.

8. לאור האמור לעיל, רואה אני לנכון לקבוע כי הטובין שלגביהם נרשם סימן המתנגדת אינם מאותו הגדר טובין של הסימנים המבוקשים.

9. מסקנתי היא, אם כן, שלא התקיימה במקרה דנן עילת אי הכשרות שבסעיף 9(11) לפקודה.

הטעיית הציבור, העדר אופי מבחין ותחרות בלתי הוגנת, וטענת "סימן מפורסם"

0. על מנת לקבוע כי יהיה ברישום סימן כדי להטעות את הציבור, על הרשם להשתכנע כי קיים לסימן מוניטין בישראל. ראה לעניין אה בספרו של המלומד א.ח. זליגסון, דיני סיימני מסחר ודינים הקרובים להם, בעמ'31:

"סימן *חשב לסימן מטעה את הקהל :וטעה לחשוב שהוא סימנו של אדם אחד. הפסיקה האונלית דנה במקדים כאלה על פי ההודאה המקבילה בחוק האונל (סעיף 11). פסקה (ט) של סעיף 8 [כעת סעיף 9(11)] קובעת, כי אין דושמים סימן אס הוא דומה או זהה לסימן שכבר נדשם. לעומתה קובעת פסקה (ה), שבה אנו דנים, כי אי זה משנה, אם הסימן הקודם רשום או אם הוא מקובל היטב לקהל. בשני המקרים *סרב הרשם לדשום את הסימן, אס ניתן לגלות בו כוונה להטעות את הצרכנים, שיחשבו כי זהו סימן ידוע של בעל הסימן האחד. בטרם :גיע הרשם למסקנה זו עליו להשתכנע, כי הסימן (הוותיק והבלתי רשום) הוא כה ידוע בארץ עד כי הסימן "היותר צעיר" עלול לעורר בקהל את המחשבה המוטעית שסחודתו של ה"צעיר" היא סחודתו של ה"ותיק". הרשם תייב להתהשב בידיעת הקהל אודות הסימן "הותיק" בישראל ולא בחוץ לארץ. לעיתים ידוע סימן מסחר לק מפרסומים שהופיעו בחוץ לארץ. עובדה זו יכולה לשמש סיבה מספקת על מנת להצדיק את המסקנה, שהסימן ה"צעיר" עלול להטעות את הקהל בישראל...

...אד אס הגיעו לק טפסים מועטים של כתב העת לארץ, לא נוצר ע"י כך קשר מסחרי ממש ואפשר להעלים מהסם ..."

1. נכון הדבר כי כאשר קיים דמיון בין הסימנים, במובן מבחני הדמיון המטעה אותם ציינתי לעיל, אין וה משנה אס השימוש שעשה המתנגד בסימן היה מזערי. כך קבע בית המשפט העליון בבג"צ 476/82 אורלוגד בע"מ נ. רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ואח', פ"ד ל"ט(2) 148, בעמ' 158 :

" כבר צויין לעיל, אגב הדיון בבג"צ 95/68 [4] שאס נתקיימו המבחנים הדרושים אין זה משנה אם השימוש מצד המתנגד בסימני המסחר בארץ הוא מזערי."

כפי שראינו לעיל, אמנס קיים דמיון חזותי וצלילי בין הסימנים המבוקשים, אולם בנסיבות העניין אין בדמיון המשוס סכנת הטעייה.

2. מן החומר הראייתי המונח בפני הגעתי למסקנה כי לא קיימת סכנת הטעייה השוללת רישום הסימנים המבוקשים:

ראינו לעיל כי לא קיים דמיון מטעה בין הסימנים, במובן סעיף 9(11) לפקודה. יתכן כי די היה בכך, המקרה דנן, כדי לדחות את הטענה בדבר סכנת הטעיית הציבור.

היקפי המכירות של מוצרי המתנגדת בשנים אשר קדמו לבקשה אינס מרשימים : המדובר הוא ב- 10,000 דולר ארה"ב בשנה, ואין אנו יודעיס באילו מוצרים מדובר.

לא הוצגו נתוניס בדבר היקף ההשקעה בפרסום בישראל, בשניס שקדמו להגשת הבקשה, אם הייתה השקעה כואת, וגם לא לגבי התקופה שאחריה (אם כי ספק בעיני אס תקופה שלאחר הגשת הבקשה היא רלוונטית במקרה וה).

כל החומר הפרסומי שהוגש כראיה על ידי המתנגדת (למעט פרסום לגבי סריגים משנת 1994) חינו מתקופה שלאחר הגשת הבקשה. המדובר בחומר פרסומי בחו"ל, ולא בישראל.

למעשה, לא הוצגו כלל ראיות לגבי פרסום בישראל, למעט הצהרה בדבר עיצוב חלונות ראווה.

אשר לחלונות הראווה - נאמר בתצהיר כי עוצבו 30 חלונות ראווה, וכי מצורפות תמונות שלהם. בפועל, צורפה דף ובו סריקה ממוחשבת של חלון ראווה אחד, ללא תאריך וללא שם החנות, ללא אמירה אס זהו עיצוב קבוע או זמני לרגל השנה החדשה (על החלון מופיע שלט שנה טובה).

אין פרוט לגבי לקוחות המתנגדת ומספר הפריטים שנמכרו במהלך השניס.

אין בנתונים לגבי יציאות ישראלים לחו"ל, כלעצמם, כדי להצביע על מידת היותו של סימן מפורסם בקרב הישראלים. סימני מסחר המפורסמים בחו"ל קיימים למאות אס לא יותר מכך. מספר התייריים הישראליים, בתוספת היותו של סימן מסחר מוכר בחו"ל, אינה פעולת חיבור מתמטית פשוטה וברורה אשר תוצאתה קביעה, כי הסימן מוכר לציבור בישראל.

ביקוריים של תיירים בישראל אין בהס במקרה זה כדי להביא למסקנה שסימני המתנגדת מוכרים בישראל.

העדר נתונים לגבי היקף המכירות של המגזינים הורים בישראל, ומידת הכרות הציבור הישראלי את אותם המגזינים, שוללת כל אפשרות להסיק מהס מסקנה כלשחי. ממילא, כל המגזינים שצורפו מתייחסים לתקופה שלאחר הגשת הבקשה.

3. האמור לעיל מביאני למסקנה כי סימן המתנגדת אינו מוכר בישראל. כיוון שכך הדבר, נשללת האפשרות לקיומה של סכנת הטעיה ולערבוביה בין סימני הצדדים, במובן סעיפיס 1)) ו- 8(א) לפקודה. מסיבה זו, לא קיימת סכנה לקיומה של תחרות בלתי הוגנת, מה עוד שקבעתי לעיל כי קיים תוס לב בבחינת הסימנים המבוקשים על ידי המבקשת. ראה לעניין זה בספרו של המלומד עמיר פרידמן, סימני מסחר, דין, פסיקה ומשפט משווה, בהוצאת פרלשטיין - גינוסר בעמ' 118. מסקנה נוספת בלתי נמנעת מהאמור לעיל היא כי אין סימן של המתנגדת בגדר "סימן מפורסם" או "סימן מסחר מוכר היטב" כמשמעותו בסעיף 1 לפקודה. הסימן אינו מוכר לציבור בישראל. אין בפני כל ראיה ראויה שתתמוך בטענה כי סימן המתנגדת הוא סימן מוכר היטב בישראל.

לסיכום

4. עלי לומר לסיכום, כי קבלת ההתנגדות במקרה דנן משמעותה הייתה פגיעה במשמעות רישום סימני מסחר בסוגי סימנים, ובמתן הגנה על הסימנים הרשומים רק בהתייחס לסוג ולטובין לגביהם שנרשמו. המתנגדת לא רשמה, במועד, סימני מסחר בהגדרים ולגבי טובין שלגביהם נתבקשו הסימנים המבוקשיםם. משמעות הדבר היא כי ההגנה תתפרש רק ביחס לטובין שלגביהם נרשם סימן. קביעה שונה במקרה זה הייתה מביאה לטשטוש בין הסוגי הסימנים ולחוסר וודאות בדבר היקף ההגנה לסימני מסחר רשומים.

5. בנוסף, משמעותה של קבלת התנגדות הייתה מתן הגנה רחבה ביותר, כשל סימן מוכר היטב, לסימן מסחר אשר אינו מוכר בישראל, בודאי לא ברמה הנדרשת כדי לחסות בצל ההגנה הרחבה המגיעה לסימן מקור. היה בכך משוס זילות של מוסד הסימן המוכר היטב, כך שכמעט כל סימן היה חוסה בצל קורתו.

6. ההתנגדות נדחית ואני מורה כדלקמן:

א. סימן 126605 - קיבולו ורישומו בפנקס סימני המסחר יישאר רק בכל הנוגע למטריות, שמשיות ומקלות הליכה; שוטים, רתמות ודברי אוכפנות. הודעה מתאימה תפורסם במסגרת סימני המסחר.

ב. סימן 126606 - רישומו בפנקס יישאר על כנו.

ג. הסימנים המבוקשים ירשמו רק לאחר גמר הליכי ההתנגדות שהוגשו מטעם מתנגדת אחרת. אס תוצאת אותה התנגדות תהיה כי הסימנים המבוקשים או מי מהם דינם רישום, הרי הס ירשמו בתנאי שבכל מקרה שייעשה שימוש בסימן, תוספנה המילים: "מבית תיק ותיק" או תרגומן לאנגלית, לפי העניין, או מילים דומות ביותר למילים דלעיל.

ו. אני מחייב את המתנגדת לשלם למבקשת את הוצאות ההליך ושכר טרחה עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

ישראל אקסלרד

ישראל אקסלרד 54678313-/113595 פוסק בקניין רוחני ניתן בירושלים ביום ה' טבת, תשס"ד 0 דצמבר, 2003