סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

התנגדות לבקשת פטנט מס' 118091 (בקשה להארכת מועד)

מבקשת הפטנט: 1. .1.6 2666 6הז] 5111

2. .6-00 ווהו[5666 5141111186 ע"י ב"כ רינהולד כהן ושות'

המתנגדת: טבע תעשיות פרמצבטיות ע"י ב"כ ש. הורוביץ ושות'

בפני בקשתה של המתנגדת, להארכת המועד שנקבע לשס הגשת כתב טענותיה. הבקשה הוגשה בהסכמה.

בקשה זו הוגשה ביוס 7 בדצמבר 2004, לאחר שבקשה קודמת, שהוגשה על ידי המתנגדת, ביוס 21 בנובמבר 2004, נדחתה על ידי (החלטה מיוס 30 בנובמבר 2004). הבקשה נדחתה מהסיבה שלא הוזכר בה כל טעם, לא הוזכרה בה עמדת הצד שכנגד, והיא הוגשה שלושה ימים בלבד טרם חלוף המועד אותו התבקש הרשס להאריך.

למתנגדת ניתנה אז, לפניס משורת הדין, אורכה בת 14 ימיס לשס הגשת כתב טענותיה, או לחילופין לשס פניה בבקשה להארכת מועד על פי 'המקובל'.

בבקשה זו שבפני ציינה המתנגדת כי היא נעשית על דעת, ובהסכמת הצד שכנגד.

המתנגדת הוסיפה עוד וטענה לעצס הצורך שבהארכת מועד. לטענתה, מורכבותו של הליך ההתנגדות למתן פטנט בתחוס התרופות, היא כזו שהארכת מועד נדרשת בה מצביתו וטבעה. טבעה המורכב של הכנת כתב הטענות המפורט נובע מהצורך "בבחינת חומר רוקחי, רפואי ומדעי רב, בחוות דעת של עו"פ, בהסתייעות במומחה ובעריכת בדיקות משפטיות. " המתנגדת הוסיפה עוד, כי אם כך בסתס פטנט בתחוס התרופות, הרי מקל וחומר שכך בפטנט שביחס אליו מתנהליס הליכיס בכל העולס ; בשל כך, טוענת המתנגדת, נזקקת היא להארכת מועד ראשונה בת שלושה חודשיס.

המתנגדת הוסיפה וטענה עוד כי פנייתה הראשונה, אותה דחיתי "נעשתה לכתחילה בהתאם לפרקטיקה המקובלת מזה שנים בלשכת הפטנטים, לפיה ניתנת אורכה ראשונה בת שלושה חודשים בלא צורך בהנמקה או בקבלת הסכמת הצד שכנגד."

באשר לטענתה הראשונה של המבקשת, הרי שאין היא מיוחדת לבקשה זו או לפרשת התנגדות זו. טענה כללית היא, שעניינה בחלק הארי של הליכי ההתנגדות לבקשות פטנט, ולפחות לאלו שתחומן הוא תחוס הרוקחות.

המחוקקים, הראשי והמשני, מודעים היו למורכבות הליך ההתנגדות, וקבעו מועדים הארוכיס מאלו המקובליס בסדרי הדין הכלליים. ולפיכך, מעניק סעיף 30 לחוק הפטנטים, תשכ"ז - 1967, שלושה חודשיס תמימיס לשס הגשת הודעת התנגדות, ותקנה 58(א) לתקנות הפטנטיס (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח - 1968, מוסיפה חודש נוסף לשס הגשת כתב הטענות.

כך עומדים שלושה חודשיס לרשות כל אדם המעוניין להתנגד לבקשת פטנט. במהלך יוכל לברר את כל השאלות, אלו שבמדע וטכנולוגיה, אלו שבעובדה ואלו שבדין, הן במקומותינו והן מעבר ליס, ולאחר שבירר היטב את פרטי העניין, והגיע למסקנה כי האמצאה אינה ראויה לפטנט, יוכל להגיש הודעת התנגדות. בשלב זה ניתן לאותו המתנגד חודש של נוסף בו יוכל לחבר, לערוך ולהתאים את פירות בירוריו לכדי כתב טענותיו המפורט.

טענת ב"כ המלומד של המתנגדת, מגלמת בחובה את ההנחה לפיה, לוחות הזמנים שבחקיקה אינן מספיקים, ואינם מספקים את דרישות המתנגד הרגיל שאין טעס מיוחד עימו. הנחה זו נראית לי מוגזמת, ומכל מקום בקשה להארכת מועד, במתכונת שהוגשה לי אינה הדרך המתאימה להשיג על דבר חקיקה, וודאי שלא בדרך עקיפה כפי המתואר לעיל.

טענה נוספת של המתנגדת, עניינה ב'פרקטיקה' שלטענתה שונתה. אין ספק, כי לא ניתן לסלק טענה זו במחי עט. אכן, במהלך השנים ניתנו דגשים שונים והוחלו נוהגים שונים בכל הקשור למדיניות אגף הפטנטיס במתן בקשות אורכה.

פרקטיקה אינה דבר של מה בכך, ואס אכן מתגבשת פרקטיקה, כמאמר המתנגדת, לא בנקל היא תשונה. אלא מאי, פרקטיקה, או נוהג' בלשוננו, מקום שמור להס במקרים בהס מעשה החקיקה אינו מעניק פתרון לכל. במקרים אלה בא הנוהג ומשליס את מעשה החקיקה.

מקום בו הנוהג הנטען סותר את עקרונות החקיקה, או למצער מייתר את בחינת אות מתה, שאין מקום להעניק משקל יתר לפרקטיקה כזו או אחרת.

לענייננו, אכן נהגה מזכירות אגף הפטנטיס להאריך מדי פעמים את המועדים לעשיית פעולות הקבועות בדין, גס ללא היזקקות להחלטה שיפוטית. החלטות מעין אלה, ניתנו, דרך כלל, בשל הסכמה שהושגה בין הצדדים, ולעיתיס אף ללא הסכמה זו, וללא הנמקה מיוחדת, כפי שהצביע על כך ב"כ המתנגדת.

מתן אורכות ללא סיבה, רגילה או מיוחדת, בין אם בהסכמה ובין אם לאו, אינו עולה בקנה אחד עם דרישות לייעול המערכת. כך בכל מערכת שיפוטית אשר מטרתה לסייס הליכיס התלוייס ועומדיס בפניה, ועל אחת כמה וכמה שכך במערכת אגף הפטנטים, מערכת אשר שני פנים לה, הפן המנהלי והפן השיפוטי.

מלבד החשיבות העקרונית לבירור הליכיס וסיומס, חשיבות הנוגעת במישרין לזכויות הצדדיים המתדייניםם, ובעקיפין לנגישות הערכאה הדיונית ולזכויות ציבור המתדיינים כולו, קיימת במערכת אגף הפטנטים מערכת זכויות נוספת, שחשיבותה אינה נופלת מחשיבות זכויותיהם של הצדדיים המתדיינים. מערכת זו, היא מערכת זכויות הציבור בכללותו, כפי שהן משתקפות בעקרונות השמירה על הפנקס והוודאות המשפטית שבהסתמכות על תוכנו.

מתן אורכות אוטומטיות בהליכי התנגדות, גם אם נעשות בהסכמת הצדדיים המתדיינים, אינה משרתת את מערכת הזכויות האמורה, והיא פותחת פתח לפגיעה בציבור הרחב, בעקרון הוודאות ומכאן גם בוּכות ההסתמכות.

בוא להכריע הכרעה שיפוטית, בבקשת בינינו, שהוגשה בתיק התנגדות התלוי ועומד, איני רשאי להתעלס מהוראות החוק והתקנות, ואין אני רשאי לנהוג מנהג המרוקן אותן מתוכן.

ואשר על כן, אין בידי להאריך מועדים שנקבעו מבלי שיתקיימו התנאים הקבועים לכך.

מצד שני, חייב אני לשקול גם את הלך רוח של הצדדיים כמו את הסתמכותו על נוהג שלעינינו נהגה בו לשכת הפטנטיס. בהיותי ער לשיקול זה, מפעיל אני לצד שורת הדין, שיקולים נוספים שהס לפנינו ממנה, כפי שנהגתי גם בתיק זה.

עם ואת טורח אני ומבאר בהחלטתי זו, את דרישות הדין, ואת העובדה כי אל להס לצדדיים להסתמך הסתמכות כלשהי אלא על הדין החרות והפסוק ; ואכן נחה דעתי כי אף במקרה זה, לא נפגעו וכויותיו של צד כלשהו, או שלא נתנה לו ההזדמנות למצות את זכויותיו המהותיות והדיוניות.

מאליו יובהר כי החלטה זו אינה יכולה להכיל את כלל ההוראות, התנאים והסיכומים שבהלכות הארכת מועדים, כפי שנקבעו על ידי הרשם וסגניו לדורותיהם, וודאי שלא כפי שנקבעו על ידי בתי המשפט בדונס בסדרי הדין שבפניהס.

עם זאת, ניתן להתוות ולומר כי הגורמים אשר להם משקל בשאלות של הארכת מועד הם: הטעס בגינו מתבקשת האורכה; מידת הוכחתו של אותו הטעס; הסכמת הצדדים; ולעינין משך האורכה המבוקש והתמשכות ההליך בכללותו.

מידתיות של הגורמים אלה, על אף שאינה ניתנת להגדרה, תלויה היא, בסבירות של דברים ובמערכת האיזון הנגזרת מהס. כך למשל, ניתן לומר, כי כשהאורכה המבוקשת קצרה היא, ניתן להקל במידת מיוחדותו של הטעס הנדרש לה, ולעינין די בה בהסכמת הצד שכנגד. ככל שמתארכת האורכה המבוקשת ועימה סך תקופות המועדים שבהליך כולו, כך נדרש הטעס העומד בבסיסה להתעצם ולרכוש לו משקל המספיק כדי הצדקתה, ומאידך מאבדת הסכמתו של הצד שכנגד ממשקלה ושאלות שביעילות הדיון ושמירת טוהר הפנקס מתחזקות לעומתה.

ובאשר לגופה של בקשת האורכה שבפני, הרי שבהתאם לאמור לעיל, לנוכח הסכמת המבקשת, ובהתחשב בטענת ההסתמכות של המתנגדת, מוענקת לה האורכה המבוקשת.

אין לי ספק כי שלושה חודשיס, במיוחד כשנוספים על הזמן הקבוע, די בהס והותר כדי להכין ולהגיש את כתב טענותיה של המתנגדת.

נח שלו שלומוביץ,

נח שלו שלומוביצ 54678313-]118091 פוסק קניין רוחני ניתן בירושליס ביוס = 14 דצמבר, 2004 ב' טבת, תשס"ה