סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומובי\

התנגדות לבקשת פטנט מספר 13 (בקשה על פי תקנות 59(ג) 1- 65) המבקש: מיבאל בהן ע'יי ב''כ וולף ברגמן וגולר עו''פ המתנגדים: 1. פלסן סאסא

2 מ''י - משרד הבטחון - רפא''ל ע'יי ב''כ ריינהולד כהן ושות' וגילת ברקת ושות/

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשת המתנגדים ובה עותריס הס לשני סעדים. ראשית מתבקש הרשם להורות כי יש לראות במבקש כאילו הודה בעובדות שטענו להן המתנגדים, והסכים למתן הסעדים שהתבקשו על ידם. סעד בהתאם להוראות תקנה 59(ג) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות) התשכייח - 1968 (להן: יהתקנות'). בנוסף מתבקש הרשם, ואס תדחה בקשת המבקש לתיקון הפירוט, לקבוע מועד לשמיעת טענות הצדדים, בהתאם לתקנה 65 לתקנות, וזאת מבלי להמתין להגשת ראיות על ידי המבקש, ומבלי לאפשר לו לעשות כן.

2 לאורך כל הבקשה מתייחסים המתנגדים לשתי בקשותיהן אלה כאל בקשות מצטברות, וזאת למרות העובדה כי הסעדים להם עותריס, סותרים ה־שני סעדים ואת ה. אס תתקבל בקשתו הראשונה הרי שיש לקבל את ההתנגדות ללא תנאי ואין להעניק פטנט למבקש, מבלי לשמוע שוב את טענות הצדדים. זאת משום שראוי את הצדדים כמסכימים שגם לסעד המבוקש - דחיית בקשת הפטנט. מאידך ואם יישמע הדיון ויישמעו בו טענות שני הצדדים, ולו גם ללא ראיות המבקש, שוב אין בכך התייחסות למבקש כאילו הסכים לקבלת ההתנגדות.

3 מסתירה זו אני מסיק כי המתנגדים אינם עומדים על ראיית המתנגד כאילו הסכים לקבלת ההתנגדות ולסגירת התיק, בחינת ייקוב דין תקנה 59(ג) את ההר, ולמעשה עותריס השני סעדים לכך שהדיון בהתנגדות ייערך על בסיס החומר המצוי כעת בתיק הבקשה, דהיינו שלא להתיר למבקש להגיש את ראיותיו. מכיוון שכך, שוב אין אני נדרש להכריע בפרשנות תקנה 59(ג) אשר לכאורה, לשונה ותכליתה לאוחד הנה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ואלו העובדות הצריכות לבירור בקשה זו: על המבקש היה להגיש את כתב טענותיו עד ליום 22 בפברואר 2005, כשיחד עימו ראיותיו. ביום 26 בינואר 2005, הגיש המבקש בקשה לתיקון הפירוט. באותו היום הגיש המבקש גם את כתב טענותיו, מבלי שיצרף אליו את ראיותיו.

מכיוון שכך טוענים המתנגדים יש לנהוג בו כמי שלא עמד בנטל להגיש את ראיותיו. עוד טוענים הם, כי גם אם יבחרו לשנות את טענותיהן ואת ראיותיהן, הרי שאין לאפשר למבקש להגיש ראיותיו בעקבות שינוי זה, ויש לראות בו מוותר כלל על זכותו להגיש ראיותיו ובכלל זה גם זכויות עתידיות שטרם נולדו.

תקנה 102 לתקנות קובעת את סדרי הדין בתיק בקשת פטנט שתלויות ועומדות בו יחדיו ההתנגדות ובקשה לתיקון פירוט. התקנה קובעת כי במקרה בו מסכים המתנגד לתיקון הפירוט, או אם החליט הרשם לקבל את הבקשה לתקן, יוקפא הליך ההתנגדות, עד לסיוס ליכי התיקון. מכאן נובע כי כל עוד לא הוחלט לדחות את בקשת התיקון, תוקפא ההתנגדות לבקשת הפטנט. כך קבע כזו סגן הרשם אקסלרד בהחלטתו מיום 27 באוגוסט מתיק בקשת פטנט מס' 102433, וכך גם נקבע בחוזר רשם מ.ג. 35 שהוצא בעקבות החלטה זו, ולשונו:

*במקרה שהמתנגד הגיש התנגדות לתיקון המבוקש, הליך ההתנגדות העיקרי יעוכב (למעט במקרים חליגים) עד להכרעה בהתנגדות לבקשת תיקון הפירוט. אם בקשת התיקון תתקבל, במלואה או בחלקה, יימשך עיכוב הליך ההתנגדות העיקרי עד להשלמת הליכי תיקון הפירוט./

משמעות דברים אלה היא כי בין ואם יסכים המתנגד לבקשת תיקון הפירוט, ובין ואם יחליט להתנגד לה, הרי כל עוד לא ניתנה החלטה לדחותה, יעוכבו הליכי ההתנגדות העיקרית. מכיוון שהקפאת הליכי ההתנגדות אינה תלויה, כאמור, בעמדתו של המתנגד ביחס לבקשת התיקון, אין מנוס מן המסקנה כי הגשתה של בקשה לתיקון הפירוט, היא כשלעצמה מעכבת את הליכי ההתנגדות העיקרית.

משכך יודע כי במקרה דנן, הגשתה של הבקשה לתיקון פירוט כמוה כעצירת שעון החול המונה את המועד להגשת כתבי הטענות והראיות. משעצר שעון חול זה, הרי יכול המבקש להגיש ראיותיו בכל שלב שהוא עד לאחר שיופשרו ההליכים, ועדיין תהיה הגשה זו 'ביחד עם הגשת כתבי הטענות.

זאת ועוד, כתב טענותיו של המבקש הוגש כמעט חודש טרם חלף המועד לעשות כן, במצב דברים וה, לא מן הנמנע לקבוע, כי, כל עוד לא חלף המועד להגשת כתב הטענות, יוכל המבקש להגיש ראיותיו, ואף את כתב טענותיו כבר הוגש קודם לכן.

מקובלים עלי דברי המבקש שכי הגיש את כתב טענותיו, טרם חלף המועד לעשות כן, ובצמוד לבקשתו לתיקון הפירוט, על מנת להקל על המתנגדים ולייעל את ההליך כולו.

אשר על כן איני רואה מניעה לכך שישלים ויגיש את כתב טענותיו לאחר סיוס הליכי בבקשת התיקון.

בשולי הדברים אציין כי, גם אילו נותרתי לבקשת המתנגדים, שלא להתיר למבקש להגיש את ראיותיו, הרי שגם אז לא הייתי נותר לבקשתו הנוספת. בקשה לפיה גם אם ישנו את כתב טענותיהן או את ראיותיהן, בעקבות בקשת התיקון, גם אז אין לאפשר למבקש להגיש ראיות מטעמו. הוראות תקנה 59(ג) יהא פירושן כזה או אחר אינן בחינת סנקציה. חוקה שבדין המה. חזקה זו קובעת כי מבקש שהומצאו לו טענותיו וראיותיו של הצד שכנגד, ובחר שלא לטעון כנגדן או לצרף ראיותיו, הרי שמן הסתס מסכים הוא לדברי בעל דינו.

לא כך באשר לטענות או ראיות חדשות. אלה לא הובאו בפני המבקש וממילא כשיובאו בפניו ייתכן ויחפוץ להתגונן כנגדן, ואין לפגוע בזכותו לעשות כן.

העולה מן המקובל הוא כי המבקש זכאי להגיש ראיותיו, לפחות עד למועד סיוס הליכי התיקון, ואם כזאת יעשה שוב אין מקום להיענות לבקשת המתנגדים.

המתנגדים ישלמו למבקש את הוצאות בקשה זו בסכום כולל של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ.

נח שלו שלומובי\, פוסק קניין רוחני

ניתן בירושלים ביום 5 מאי, 2005

כייו ניסן, תשסייה