⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: גרייט שייפ בע"מ
  • בא כח: אבי גן-בר, עו"ד
צד ב'

המבקשות

  • שם: גב' רחל אוסרן וגב' הרייט שיר
  • בא כח: לבני-קדמי, עו"ד

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ד"ר מאיר נועס

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר מס' 105968, 107479 -

"1 ד)"- בהתאם לסעיף 29 לפקודת סימני מסחר,

תשל"ב- 1972 המבקשת בבקשה גרייט שייפ בע"מ מספר 105968 : ע"י ב"כ אבי גן-בר, עו"ד (להלן: המבקשת) המבקשות בבקשה גב' רחל אוסרן מספר 107479 : גב' הרייט שיר

ע"י ב"כ לבני-קדמי, עו"ד (להלן: "המבקשות)

א. תשתית עובדתית:

1. ביום 24 ביוני 1996, הוגשה בקשה מספר 105968, היא בקשתה של המבקשת, חברת גרייט שייפ בע"מ (להלן: "המבקשת"), לרשום את סימן המסחר "28 511 03/47"

בסוג 41 לגבי "מכוני כושר". הסימן המבוקש "5112 08/41" מעוצב כדלקמן:

2. ביום 17 בספטמבר 1996, הוגשה בקשה מספר 107479, על ידי גב' רחל אוסרן וגב'

הרייט שיר (להלן : "המבקשות), לרשום את הסימן "5112 00/41" בסוג 41 לגבי

"התעמלות אירובית לנשים". הסימן המבוקש "511128 01" מעוצב בפונט

מיוחד ומוקף בעיגול החותך את תחילת המילה הראשונה וסוף המילה השניה. הסימן הוא כדלקמן:

3 בשל דמיון של שני הסימניס המבוקשים, ובשל העובדה שהן המבקשת והן המבקשות טוענות לזכויות בלעדיות על הסימן ולוכות לשימוש ייחודי בו, שלחה מחלקת סימני המסחר לצדדים ביוס 28 בפברואר 1997 הודעה בדבר הליך לפי סעיף 29 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"), שבסופו יוחלט לגבי מי משתי המבקשות דלעיל יימשכו הליכי הבחינה והרישום.

4. ביום 26 ביוני 1997, הוגשו ראיות מטעמ המבקשות. ביוס 28 במאי 1997 הוגשו ראיות מטעמ המבקשת, כמו כן ביוס 7 בספטמבר 1997 הוגש תצהיר השלמה מטעם

המבקשת.

5 להלן תמצית ראיות המבקשת :

א.

ב.

המבקשת הגישה ראשונה את הבקשה לרישום הסימן, על כן וכותה עדיפה.

שם המבקשת כולל גם את שמה הכתוב באותיות לטיניות שהוא בצורה מעוצבת עיקרו של הסימן.

שם המבקשת רשום אצל רשם החברות ונהנה מההגנה בפני שימוש בו על ידי אחרים מכוח האמור בסעיף 36 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן : "פקודת החברות").

שם החברה המבקשת זהה לשם סימן המסחר המבוקש, לכן על פי האמור בסעיף 2 לפקודה על הרשם לסרב לרשום את הסימן המבוקש על שם המבקשות. השימוש שעושות המבקשות בסימן המבוקש, מטעה את הציבור לאור העובדה שיש חברה בעלת שם זהה. טענה זו מתחזקת לאור העובדה שמדובר בעסקים דומיס.

המבקשות לא יכולות לטעון לזכות מוגנת על פי חוק לשימוש בסימן אף רשמו את הכיתוב בתור שם עסקם, ואת לאור האמור בסעיף 2(16) לפקודת רישום שמות עסק, 1935.

סימן המבקשות לא כשיר לרישום לנוכח הדמיון הרב עם שם של המבקשת. בסמכות הרשם לדון גם בשאלת הכשרות לרישום בהליך לפי סעיף 29 ולפסול את סימן המבקשות.

המבקשת מוכרת בעיני הציבור הרחב כמכון הכושר המוביל במדינת ישראל הכולל אימונים אירובי לנשים. הושקעו בהקמת המכון כמיליון וחצי שקלים. נכון ליוס 27 למאי 1997 , המבקשת כבר השתמשה בסימן למעלה משנה ובמדיס השלש את רישומו של הסימן המתחרה.

למבקשת לא היה ידוע בעת הגשת הבקשה על שימוש כלשהו שעשו המבקשות בסימן.

6. להלן תמצית ראיות המבקשות :

א.

המבקשות מפעילות בימק"א ירושלים תכנית אירובית בשם 57128 08857 מאז שנת 1988 באופן רציף עד למועד הגשת הראיות.

המבקשות השתתפו פעמיס רבות בקונגרסיס והשתלמויות של מוריס למחול אירובי באנגליה, הולנד, ארה"ב וזימבבואה תמיד תחת השם 085871

המבקשת ידעה על השימוש הרציף שעושות המבקשות בסימן מאז שנת 1988. כל

הניסיונות שנעשו מצד המבקשות להגיע להסכמה עם המבקשת לא צלחו.

7. ביום 9 ביוני 1999, התקיים דיון בפני כב' הרשם (כתוארו אז) משה ש. גולדברג, בו

נחקרו המצהירים מטעמ הצדדים. בסוף הדיון הגישו הצדדים את סיכומיהם בעל פה. על אף שלא ניהלתי את הדיון, הצדדים הסכימו שההחלטה בתיק תינתן על ידי.

להלן תמצית הטענות אשר עלו בסיכומי המבקשות:

א.

אמנס המבקשת הגישה את בקשתה ראשונה, אך פרק הזמן שחלף מהגשת הבקשה הראשונה להגשת הבקשה השנייה הוא קצר ואינו צריך להכריע בעניינו.

בנוגע למשך השימוש, המבקשות השתמשו בסימן פרק זמן ארוך בהרבה מאשר המבקשת.

המבקשות השקיעו כספי רבים בפרסום תחת הסימן דנן, גם בעיתונות מקומית וגם פרסום ארצי. כתוצאה מכך, רכשו המבקשות מוניטין רב.

ד.

המבקשת הגישה בקשה לרישום בחוסר תוס לב כיוון שידעה או הייתה צריכה לדעת שהמבקשות מנהלות עסק של התעמלות אירובית בירושלים תחת אותו שם.

9. להלן תמצית הטענות אשר עלו בסיכומי המבקשת :

א.

ג.

שם החברה המבקשת זהה לשם סימן המסחר המבוקש, לכן על פי האמור בסעיף 2 לפקודה, על הרשם לסרב לרשום את הסימן המבוקש על שם המבקשות.

המבקשת הגישה ראשונה את בקשתה לרישום הסימן. לעניין תוס הלב:

1. המבקשת לא ידעה ולא צריכה הייתה לדעת שהמבקשות מנהלות עסק של התעמלות אירובית בירושלים תחת אותו שם.

2. השימוש הקודם של המבקשות לא היה בהיקף כזה שיכול למנוע את הרישום ואינו מקנה וכות בלעדיות לרישום. בנוסף, לאור הראיות שהוגשו, נעשה שימוש בסימן רק בין השנים 1988 ו-1991 ושוב בשנת 1997. מעבר לכך, המבקשות לא טרחו מעולם לרשום סימן מסחר, רק לאחר שהמבקשת הגישה את הסימן לרישום, נזכרו גם להגיש בקשה לרישום הסימן.

3 המבקשת פנתה לרשם החברות ואף לרשם שמות העסק ונאמר לה שאין כל דרך לבדוק אם יש עסק רשום בשם זה וגם לו רשמו את השם אצל רשם שמות העסק ,אין בכך הגנה.

0. להלן תמצית תשובת המבקשות לסיכומי המבקשת :

א. הייתה התעלמות מכוונת ועצימת עיני המבקשת בכל הקשור לעיסוק המבקשות תחת הסימן המבוקש. ב שם החברה המבקשת היה שונה. רק כאשר רצתה המבקשת לרשום את הסימן המבוקש, שינתה את שמה לשם הסימן המבוקש. ג. המבקשות פתחו את עסקים בשנת 1988 לעומת המבקשת שפתחה את עסקה בשנת 1996.

ב. מבחנים על פיהם נקבעת זכות עדיפות

1. המבחנים בנוגע לסעיף 29 לפקודה, על פי שבוחן רשם סימני המסחר, למי מהצדדים עדיפות ברישום הסימן, נקבעו בפסיקה כדלקמן:

א. ב.

תוס הלב של הצדדים בבחירת הסימן המבוקש.

מידת השימוש שעשה כל צד בסימנו בישראל עד למועד הגשת הבקשה לרישום, ואף מעבר לו, עד למועד הדיון.

תאריכי הגשת הבקשות לרישום.

לעניין זה ראה בג"צ 77/60, ובג"צ 228/65 לעיל. בג"צ 90/70 2868101 נגד רשם סימני המסחר ואח' פ"ד כ"ה(2) 87 91. בג"צ 476/82 אורלוגד בע"מ נגד רשם הפטנטים סימני המסחר והמדן וה ראה דברי המלומד ע. פרידמן בספרו "סימני מסחר - דין, פסיקה ומשפט משווה" (מהד' שניה, הוצאת פרלשטיין-גינוסר, 2005), בעמ'703:

"פסקל הדי( באלצות הברית המגבילים את השימוש הייחודי והבלעדי בסימן המסחר לאזודים גיאוגרפיים מקורם, בין היתר, בגודל העצום של מדינת אדצות הבלית המצדיק הלוקה לאזודים גיאוגרפיים מותחמים. בארצנו קטנת המימדים נדירים המקוים בהם תוכל הגנה מסוג זה להעניק מרפא למפר סימן המסחר מפני תובענה שתוגש נגדו על ידי בעל הסימן בעקבות הפדת סימנו".

2. לאור היותנו מדינה "מיניאטורית", שומה עלינו לבדוק ביתר קפידה, כל החלטה הנוגעת לאפשרות לחלוקה גיאוגרפית ומקומית. לענייננו, יש מקוס לחלוקה גיאוגרפית בשימוש בסימן המסחר בין המבקשת למבקשות, זאת מהסיבות להלן:

א. כל אחד מהצדדים רכש מוניטין מקומי שניתן לתיחוס אזורי גם אס אינס שוויס והאחד מתפרס על פני שטת גדול והשני מתפרס על פני שטח קטן יחסית. כאשר מדובר במוצר בעל תפוצה כלל ארצית המקנה לבעליו מוניטין בקנה מידה עולמי או למצער ארצי, הציבור יכול להתבלבל בין מתחרים. אך במקרה דנן מדובר במוניטין מקומי הנפרס על שטח שניתן להגדרה.

ב- | מנוי לחדר כושר שונה בתכלית ממוצר צריכה היכול להתפשט ולהימכר בחנויות רבות ברתחבי האר כדוגמת בקבוקי שתיה או מוצר הלבשה. מדובר בשירות בעל אופי מקומי שבו אדס רוכש מנוי לחדר כושר (או ספא) בדרך כלל את וה הקרוב

ביותר למקוס מגוריו או עבודתו. לא סביר שאדס המנוי בחדר כושר בירושליס ייכנס כדבר שבשגרה לחדר כושר בעל שס דומה בתל אביב. זאת בניגוד לאדס הקונה את בקבוק השתיה האהוב עליו בירושליס ולאחר מכן קונה שוב את אותו סוג של בקבוק שתיה כשהוא מזדמן לתל אביב.

ג. = מחומר הראיות עולה שהמבקשות פועלות באזור ירושלים בלבד (והייתי מרחיב להן - ירושליס ובנותיה) ואילו המבקשת פועלת באזוריס אחריס מלבד ירושלים ובנותיה.

ד יתר על כן, על אף שבשני הסימניס מופיע הכיתוב "57112 347 הסימניס המעוצביס בכללותסם נראיס שוניס והסיכוייס עקב כך להטעיית הציבור גם כך קטניס.

3. בנוסף,חלוקה גיאוגרפית בענייננו, אינה פוגעת במטרה הכפולה של דיני סימני מסחר: ההגנה על מוניטין הפרט מפני שימוש על ידי מתחריס והגנה על הציבור מפני טעות לגבי טיב הסחורה. ראה לעניין זה דברי המלומד וליגסון בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, הוצאת שוקן, 1972, בעמוד 1 :

"היעוד הכפול המונח ביסודו של כל חוק הבא להסדיר את הזכויות הנובעות מסימון טובין או בתי עסק, שורשו בכך שכל מחוקק צריך לשים לנגד עימיו שתי מטרות;

א. להגן על הפרט כנגד השות גבול ע"י מתחדיו, שמא יטעו את הקהל ויכניסו לשוק סחודה מתוצרתס הם, הנושאת "דגל" של בעל הסימן הידוע, כך שהקהל יחשוב שהוא מקבל את הסחודה ה"אמיתית".

ב. להטיל על הפרט העוסק בסחר או בתעשייה את החובה לבחור בסימן כזה לסימון סחודתו, שלא יטעה את הקהל לגבי טיב הסחודה וסגולותיה, ושלא *עולר דושם שאינו הולס את המציאות".

ה. סוף דבר

4. לאור האמור לעיל, הנני קובע כי שתי הבקשות גם יחד יעברו להמשך הליכי הבחינה והרישוס. במידה ויקובלו וירשמו, בקשה מספר 107479 תירשס עס הגבלה לשימוש לאזור שטחה המוניציפאלי של ירושלים, שטחה המוניציפאלי של מעלה אדומים,

שטחה המוניציפאלי של מבשרת ציון ושטחה המוניציפאלי של מועצה אזורית מטה יהודה בלבד. בקשה מספר 105968 תירשס עס הגבלה האוסרת על שימוש בסימן בכל האזוריס המצויניס לעיל. שני הצדדים יתנו הודעת הסתלקות מהמילים "008/41" ו-

"1" בנפרד והצדדיס לא ישתמשו במילים אלו שלא במסגרת שימוש בסימן בכללותו.

5. היות והחלטתי לאפשר את המשך הבחינה של שני הסימנים, איני מטיל הוצאות על מי מהצדדיס.

ד"ר מאיר נועס,

חצר מאיר נועס 105968 -54678313/ רשס הפטנטים, המדגמיס

וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום יג' תמוז, תשס"ו 9 ביולי, 2006