⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: .6 ,5617/1065 (להלן: "המבקשת")
  • בא כח: עו"ד וולף, ברגמן וגולר, עו"פ
צד ב'

המתנגדת

  • שם: א. אינוויה טלקומס בע "מ
  • בא כח: עו"ד סנפורד ט. קולב ושות', עו"ד ועו"פ

ההחלטה:

רשום הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

בפני רשום הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט מס' 124617

המבקשת: .6 ,5617/1665 021186 60113 ע"י ב"כ וולף, ברגמן וגולר, עו"פ

המתנגדת : אינוויה טלקומס בע "מ ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות', עו"ד ועו"פ

א. רקע עובדתי

1 ביום 24 במאי 1998 הגיש מר ב01216//\ .₪ 10185 בקשה לרישום פטנט מספר 124617, שכותרתה, "מערכת ושיטה לגישה ישירה לשירותי תקשורת" או " 5607/1005 6תו1חכ) 116018 6 6חהה 1ת5/516 60655 " (להלן: "הבקשה"). הבקשה הוגשה בישראל כשלב לאומי של בקשת 26.1 שמספרה 20:.1/11597/01849 (להלןו: "בקשת ה- 6.1") ותוך תביעת

תאריך "דין קדימה" מבקשה אמריקאית שמספרה 08/597432 מיום 8 בפברואר 1996. ביוס 3 בינואר 2000 הוגשה בקשה להעברת בעלות בבקשת הפטנט דנן. בהתאם לכך, ביוס 12 בינואר 2000 הועברה הבעלות בבקשת הפטנט ממר 01216/\ לחברת 6ם11תכ) 116018

.16 ,5617/1065 (להלן: "המבקשת").

2 | עיקר האמצאה הינו שיטה להטבעת כתובת מקוונת של ספק מידע (מקוון) באות של מדיה אלקטרונית (כגון וידיאו) ויצירת קשר באופן אוטומטי עס ספק המידע דרך האות שסופק, באמצעות קישור לכתובת המקוונת. מטרת האמצאה היא לאפשר גישה פשוטה ונוחה למקורות מידע שמספקים תוכן נוסף הנוגע לתוכן הנצרך ממילא על ידי המשתמש. למשל, גישה ישירה אל אתר אינטרנט בנושא מתכוניס במהלך תוכנית בישול.

ביוס 8 באוגוסט 2000 נשלחה למבקשת הודעה לפי סעיף 18 לחוק הפטנטים, התשכ"ו- 1967 (להלן: "החוק") ובה דרישה לקבלת רשימת אסמכתאות שעליהן הסתמכו רשויות הפטנטים בחו"ל בהענקת הפטנט. ביוס 17 בדצמבר 2000 הגישה המבקשת תשובתה לדרישה לפי סעיף 8 לחוק אליה צורפה רשימת אסמכתאות. כמו כן, הוסיפה המבקשת תביעות נוספות למערכת התביעות המקורית - תביעות מספר 30-145 ו-148-150.

ביוס 1 בפברואר 2001 נשלחה למבקשת הודעת קיבול לפי סעיף 17 לחוק ולאחר תשלוס דמי הפרסום, פורסם דבר קיבול הפטנט ברשומות להתנגדויות הציבור (ביומן הפטנטיסם והמדגמיס מספר 05/01). ואולם, בדיעבד הסתבר כי הודעת קיבול זו יצאה בטעות ובמועד קבלת הבקשה בטעות, טרם נשלס הליך בחינת הפטנט. דבר הודעת הקיבול המוטעה דווח כדין ביומן 01/02.

ביוס 23 ביולי 2001 נשלחה למבקשת הודעה על ליקויים בהתאם להוראות תקנה 41 לתקנות הפטנטים, התשכ"ח- 1968. בהודעה נקבע כי הבקשה לוקה בהעדר התקדמות המצאתית

לפחות בתביעות מספר 30 ו- 115 לאור המתואר בפטנט האמריקאי שמספרו 5,534,913. תגובתה של המבקשת להודעה על הליקויים הוגשה ביוס 21 בנובמבר 2001, בה חלקה המבקשת על הודעת הליקויים וצירפה דברי הסבר.

הבוחן קיבל את דברי ההסבר של המבקשת להודעת הליקויים וביוס 20 בפברואר 2002 נשלחה למבקשת "הודעה לפני קיבול". לאחר תשלוס אגרת הפרסום ביוס 16 במאי 2002, פורסם דבר קיבול הבקשה ביומן 5/02 שהתפרסם ביוס 25 ביולי 2002.

ביוס 23 באוקטובר 2002, הגישה חברת אינוויה טלקומס בע"מ (להלן: "המתנגדת") הודעת התנגדות לבקשה (לאחר שהודעת התנגדות מוקדמת שהגישה בעקבות הפרסום המוטעה של קיבול הבקשה, נמחקה). עיקר עילות ההתנגדות, כפי שהן עולות מכתב טענות המתנגדת שהוגש ביוס 21 בינואר 2003, נוגעות לטענות לגבי היעדר חידוש והתקדמות המצאתית של האמצאה. בנוסף טוענת המתנגדת כי ישנן בבקשה תביעות שאינן עולות באופן סביר מהמתואר בפירוט האמצאה. כמו כן טוענת המתנגדת לריבוי אמצאות בבקשה אחת.

תגובה המבקשת הוגשה ביוס 21 ביולי 2003. בתגובתה, כופרת המבקשת בכל טענות המתנגדת וטוענת כי הבקשה הינה בעלת חידוש והתקדמות המצאתית וכי אין כל בסיס לטענה בדבר העדר אחידות האמצאה שבבקשה.

ביוס 17 ביולי 2003 הגישה המתנגדת את ראיותיה, בצורת תצהירו של מר יהושע פיאסצקי, סמנכ"ל בכיר לטכנולוגיות בחברת אי.סי.איי. טלקוס ועורך פטנטיס מוסמך. עדותו של מר פיאסצקי הוגשה כעדות מומחה. בתצהיריו, מנתח מר פיאסצקי את התביעות שבבקשה ومפנה למספר פרסומיס שלטענתו שולליס חידוש והתקדמות המצאתית מהבקשה.

המבקשת הגישה את ראיותיה שלה ביום 17 בפברואר 2004, בצורת תצהירו של מר סטיב ריינולדס, סגן מנהל טכנולוגיות ב-.6ח] /6817ק2), חברת האס האמריקאית של המבקשת. בתצהירוידוש והתקדמות המצאתית :

פטנט 860', אותו הציגה המתנגדת, אינו מתייחס להכללת כתובת מקוונת באות הווידיאו ויצירת קשר עם ספק תוכן באמצעות כתובת זו. לטענת המבקשת, פטנט 0 מתייחס לזיהוי כתובת דואר או מספר טלפון המופיע באופן ויזואלי בתמונות הווידיאו המשודרות וכולל אפשרות ליצירה אוטומטית של קשר טלפוני עם ספק שירות באמצעות מספר טלפון שמופיע על המסך וזאת בשונה מן הבקשה דנן בה תצוגת הכתובת והקישור הישיר שאינו להופיע כלל על המסך, אלא אינדיקציה על קיומו של קישור. עוד טוענת המבקשת, כי כתובת פיזית (דואר או מקום מושב) של ספק, כפי שמאווכרת בפטנט 860', אינה דומה כלל לאספקת כתובת מקוונת של ספק, המאפשרת התקשרות מיידית ללא צורך באמצעים נוספים. מטעמים דוחה המבקשת אף את טענות המתנגדת בנוגע לבקשה לפטנט אירופאי 164' שהציגה המתנגדת. בקשה 164' הינה, לטענת המתנגדת, לגבי שיטה לקבלת מספרי טלפון דרך אות הווידיאו ואינה מלמדת על תביעות הבקשה שלפנינו, לגבי שימוש בכתובת מקוונת המתקבלת דרך אות הווידיאו לצורך יצירת קשר עם ספק מידע מקוון. באופן דומה, דוחה המבקשת אף את טענות המתנגדת מכוח פטנט אמריקאי מספר 924'. הפטנט האמריקאי 542', שהציגה המתנגדת, גם הוא, לטענת המתנגשת, אינו שולל את החידוש מן האמצאה שבבקשת המבקשת. פטנט 542', לטענת המבקשת, אמנם מאפשר גישה ישירה לספק תוכן, אבל מדובר בספק תוכן אחד ויחיד הנבחר מראש על- ידי המשתמש ואינו מאפשר גישה ישירה לספקים אחרים.

לגבי הפטנט האמריקאי שמספרו 296' שהוצג על ידי המתנגדת, טוענת המבקשת כי פטנט זה אינו מלמד על הטבעת כתובת מקוונת באות הווידיאו, כפי שמתואר בתביעות שבבקשת הפטנט שלפנינו, אלא על הטבעת מידע המשמש לזיהוי התוכן המועבר באות הווידיאו.

תקן 11.11 הינו, לטענת המבקשת, תקן כללי לרשתות תקשורת ואינו רלוונטי לאמצאה שבבקשה שכן אין בו התייחסות להעברת כתובת מקוונת ברשת התקשורת. לפיכך, טוענת המבקשת, אין בו כדי לבסס טענה של העדר חידוש.

המבקשת טוענת לגבי כלל טענות המתנגדת כי העובדה שהמתנגדת לא הבחינה בין שאלות של חידוש ושל התקדמות המצאתית ולא פירטה בטיעוניה איזה מהפרסומיס שצירפה מעידים כביכול על היעדר חידוש ואילו על היעדר התקדמות המצאתית, היא כשלעצמה שוללת כל בסיס מטענותיה של המתנגדת כנגד האמצאה שבבקשה.

לטענת המבקשת, המתנגדת כשלה להצביע על פרסומיס המלמדים כי רכיבי האמצאה שבבקשה היו ידועים במועד טרם הגשתה, ובוודאי לא הצביעה על פרסום הכולל את שני מאפייניה המרכזיים, קרי הענקת גישה לכתובת מקוונת ואספקת גישה ישירה למידע מקוון באמצעותה.

לטענת המבקשת הבקשה אינה מכילה מספר אמצאות נפרדות ואינה נוגדת את העיקרון המנחה של אחידות ההמצאה. ביתר פירוט, טוענת המבקשת בעניין ה כדלקמן:

1 הבקשה מתארת אמצאה אחת כדרישת סעיף 8 לחוק. אחידות האמצאה שבבקשה עולה גם מסעיף 28 לחוק, לפיו קבלת הבקשה משמשת ראיה מכרעת לכך כי נכללה בה אמצאה אחת בלבד.

2 ריבוי התביעות שבבקשה אינו נובע מריבוי אמצאות אלא נועד להקנות למבקשת הגנה ראויה על אמצאתה על ידי פירוט צורות ביצוע שונות שלה. לטענת המבקשת, אחידות האמצאה נשמרת בכל התביעות.

3 בקשת הפטנט, לטענת המבקשת, אינה מהווה הרחבה של בקשת ה-0.1ע, אלא כוללת מספר תביעות נוספות לגבי שיטות ביצוע של האמצאה, אשר נועדו להבטיח למבקשת הגנה נאותה על אמצאתה. המבקשת הוסיפה תביעות אלה גם לבקשה בארצות הברית, ממנה נתבע דין הקדימה שבבקשה זו.

4 שני הפטנטים האמריקאים, 606' ו-736', המקבילים יחדיו לבקשה שלפנינו, ואשר נמצאים בבעלות המבקשת, מתארים אמצאה אחת. פטנט 736' הינו למעשה פטנט מוסף לפטנט 606', וצורף לו "ז10ת6156181 [8ח111ז16" הקובע כי מועד פקיעתו יחול עם מועד פקיעת הפטנט הראשון.

לטענת המבקשת, המונחים "84007655" ו- 8001655 6ח1[תס" בבקשת הפטנט ידועים ומובנים לבעל מקצוע סביר וממילא תוארו בבקשה במידה מספקת המאפשרת לבעל מקצוע סביר לממש את האמצאה. לטענת המבקשת, כתובות אינטרנט כגון 181.5 ו- 11815 היו ידועות בתחום בזמן הגשת הבקשה לפטנט כדוגמאות ל- "800165565 1186תס". המבקשת טוענת כי

יש לקרוא את המונח בקונטקסט הכללי של תיאור הפטנט והתביעות וכי בעל מקצוע סביר בתחום, בקראו את כלל האמצאה, היה מבין בנקל כי מדובר בכתובת מקוונת.

כמו כן טוענת המבקשת כי לכל תביעה שהועלתה בבקשה קיימים סימוכין בפירוט, כפי הנדרש בסעיף 13(א) לחוק.

ד.

ד1.

דיו היקף הפטנט המבוקש- קריאת התביעות לאור הפירוט

כידוע, בקשה לפטנט מורכבת משני חלקים מהותיים - תיאור האמצאה ומערכת התביעות. בפרשת ע"א 345/87 הקוח 6:0 )1'31)ז1\, 165[ש11 נ. מדינת ישראל, פ"ד מד/4) 45 (להלן:

"עניין 110₪[165") התייחס בית המשפט העליון לחלקי בקשת הפטנט בסעיף 13 לפסק הדין, וכך קבע:

"היקף ההגנה המשפטית על הפטנט, או - כפי שמקובל לכנות זאת - 'תחום המונופולין של הפטנט' - צריך להיקבע על פי המוגדר בתביעות. אולם, לבד מן התביעות כולל הפירוט של הפטנט גם חלק נוסף, הוא תיאור הפטנט. התיאור תפקידו להביא את הדקדוק לפטנט ולתאר את מהותו, מטרותו ודרכי ביצועו."

חלוקה זו אין משמעותה כי יש לקרוא את מערכת התביעות במנותק מהפירוט. כדברי בית

המשפט העליון בפרשת 110881165, סעיף 14 :

"כלל יסודי הוא כי את הפטנט יש לקרא כמסמך שלם, על מנת שיהיה ניתן לעמוד על כוונת הממציא, כפי שזו באה לידי ביטוי במסמך. כלשון השופט אשר בת.א. (ת"א) 9 (אינטקו נ. ספשה, פס"מ ע"ט 243 240), "לא ייתכן לומר שיש להפריד את התביעות מכל האמור קודם לכן, כאילו נולדו ה( מהאוויד". לכן אין לקרוא את תביעות הפטנט במנותק מהנאמד בתיאור ומן המתואר בשרטוטים. אמנם, הפטנט מכוון בדאש וראשונה אל בעל המקצוע בתחום או בענף הרלוונטיים, ולכן יש לפרשו לאור הידע המקצועי שהיה קיים במועד המתאים. אולם, מאחד ומלאכת פרשנות הפטנט הותרת להתחקות אחר כוונת הממציא, מותרת גמישות מסוימת במתן משמעות לביטויים ומונחים המופיעים בתביעות, והתיאור בפירוט יכול לשמש כמילון לביטויים ומונחיסם אלה. לשון אחד, הממציא יכול במידה מסויימת לשמש לכסיקוגראף של אמצאתו."

הפרדה זו בין הפירוט ומערכת התביעות נועדה לקייס במקביל שתי מטרות של כתב הפטנט: א. תיאור האמצאה באופן בהיר שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע ליישמה (מתבצע בחלק של "תיאור האמצאה"). ב. תיחוס מדויק של גבולות האמצאה, על מנת ליידע את הציבור אילו תחומיםס אסוריס עליו ואילו תחומיס נותרו פתוחיס עבורו (מתבצע בחלק של "מערכת התביעות")

בית המשפט העליון של ארצות הברית מתאר תכלית כפולה זו בפרשת .טע ההזה

0 15 517 ,615 וחטיד 15 ע16%ע+65 \ משנת 1996, בעמוד 373 :

מס ]0 56006 001א6 116 00501106 ]ווח זמסוסק ב [...]" סה)] 10 6זוו560' 10 6זו60ם]וומסוח 115 תח תסחתסטחו 6זקקם 0 [0חם] 160ח6 15 6[ השועו סז ]1 [60וחסוס סה ושח [...]'.חזשו!ז סז ח6קס ]5111 15 זסהשו ]0 6ו!פווק 6זז סז 00[16011065 11656 ,55168 הס6זזסחז\/ היז6 סו 1 1156 .1ה6הזוו006 וח6וסק 0 ]0 15ח6וח0[6 61הזז15 סטם עפ חז' הסווחסטחז 16 ח1קז0650 ה0ז601]1600ק5 ₪ 5חום)חס6 10 05 5חזז6) 68001 00 606156 61600 וגו] [סוז5 סז 56וו 00 אחז סז [...] זזם 6ו[ז מז 511160 מספיזס עחם 5 חק 0 0ה5600 [...] 112 8 .0.5.6 35 '.6חז50 ]וס [1]חזסקן ץז'זם!ווסוזיזסק' [סזו[עו , פחזזם!6' 6'זסוח זס 6חס סו הסוער וחד 601[וו5 6 [תז]1ם!6 ע[1511061 חס 2 8 .0.5.0 35 '.חסזומ6טחז ₪15 05 600105יז זהםסו!טקם 015 101 50 ,60וחום!6 ע|סקסתסחח 6וז מסו8ו6שיז הזעו חזה ועו ס6יזם 6ה) ]0 65זז00חווסם 001א6 6וז עוסת קוח 5 60[ זטחס 8הזטוס6סז " .יז00וטסיזכן הסזוסחויזס]חז 6הז[חס

ביתר פירוט, טוענת המתנגד לגבי התביעה הבלתי תלויה 23, כי בעוד הפירוט קובע שהמשתמש יקבל אינדיקציה על הימצאות כתובת מקוונת כל אימת שזו התקבלה מאות המדיה, התביעה מתייחסת לחילוצ כתובת מקוונת מאות המדיה ושימוש בה, ללא מתן אינדיקציה למשתמש על קבלת הכתובת. בכך, טוענת המתנגדת, ישנה הרחבה של הפירוט שכן לטענתה, תביעה 23 כלל לא עולה מן הפירוט.

לא אוכל לקבל גם טענה זו של המתנגדת. בעמוד 6 לפירוט מתואר אופן שימוש באמצאה בו אין צורך במתן אינדיקציה למשתמש על קיומה של הכתובת המקוונת, במקרה בו תוכנית הוידיאו או האודיו מיידעת בעצמה את הצופים/מאציניס (באמצעות כתוביות או קריינות) לגבי אפשרות הגלישה האוטומטית. בכך, טוענת המבקשת, יש כדי לתמוך בטענתה כי יסודה של תביעה מס' 23 טמונה בפירוט ואינה מהווה הרחבה. כך נאמר בעמ' 6 לפירוט:

ץוח הזסיזףסזק 0ו0וום זס ס6שוט 6ה) ,סט סתיז6)[" וו ה יזס] 15010760 26 10 65506 יזס 0/1090 הוט)חס6 סו הזעו 06ו6תז60 הסזהעו ומסזססזק 6וז חז פוחוסק )0 'ז00זסיזט חסוזסויזס]ח1 6חז!חס 61260060 חס ]0 66ח66סיזק 1 16 6)טמוזו[6 0]וזסעו 6056 516 הז ,ו]16וטר ,0001655 6זו6וז51 506061]16 6זסיזסכןזס6ח1 10 הז6ו5ץ5 066655 6 זס] 0 56ה0ק65ז חן מ6פוו 6[ 10 מ6000ו0ת1 6נטסזק סו

".0001055 ז06זטסיזק 6חז]חס חם ]0 מסזז6סיזוא6 [ז]51166055

אשר על כן, תביעה 23 עומדת בתנאי סעיף 13(א) לחוק באשר היא נתמכת בפירוט ונובעת ממנו באופן סביר.

לגבי התביעה הבלתי תלויה 25 טוענת המתנגדת, כי במסגרתה נתבעת שיטה בה המערכת יוצרת קשר עס ספק המידע בטרס קבלת משוב מהמשתמש ובטרס הצגת המידע למשתמש ולמעשה, אינדיקציה על קיומו של מידע ניתנת למשתמש רק במידה וספק התוכן זמין בפועל. הדבר מהווה, לטענת המתנגדת, הרחבה של הפירוט באופן שלא ניתן ללמוד מן הפירוט על הנתבע בתביעה מס' 25. להלן אביא את תביעה מס' 25 כלשונה:

6חז|חס ]0 "6פוו 0 0) פחונוטסזק ]0 6800ת 4 .25" 0 060055 011606 0 016ו0)וום 605זז50 הסווסחזזס[חז 0 0 חז ה6סוטסזק אחז!/ 0 השווסזו!ז הסזוסחזיזס]חז 6הז!חס

:זז חוזס6 ,הזסיזףסיזק

15

44

6חו[חס סז א%תו| 0 זסה) ח86 ₪16 0+ תו60והחז 6 טחזטז66סיז זס] 16מם!זסטם 15 50611665 מסזוסחזיזס]חז 1 ;הסווסחיזס]חז 6הז[חס

ץ] 0 חסיז 6160 | ץן)60זו0 | 6חם | ו!160)התוסוווג הזעו 0550610160 הסוזסחז'זס]ח 6חז[חס 5010 0חז066055 מסחזתזס6 10160ו1חז זס5וו 0 10 56מסקפסיז חז אחז 5010 6חז[חס 116 10 066055 17601 5 ז80וו שו וס 50

" .הסזוסחז'זס]חז

נראה כי המתנגדת שמה יהבה על התיבה " 15 56701665 מסנז10118ת1 6מו[תס 0ז אתון[ 8 86" וסוברת כי המילה "118%" מלמדת בהכרת על קיומה של תקשורת מחשביס בפועל בין המערכת לספק המידע המקוון וכי התיבה "סט" מלמדת כי המערכת וידאה, באמצעות תקשורת זו, כי המידע המבוקש זמין בפועל אצל ספק המידע המקוון. אין בידי לקבל טענה זו. מניסוח התביעה עצמה עולה כי המילה "%ם11" מתייחסת לכתובת של ספק המידע המקוון המסופקת עם אות המדיה המשודרת (" ב8110ס1ם1 6תו[תס 10 8000655 ות8זשסזק 01060 8 תו 1666טסזק %ם11 8 [שטסצם1"). אמנס תביעה זו עושה שימוש במונחים שוניס מאלו המשמשיס לאורך בקשת הפטנט ("אחו1" במקוס "655ז00ַ"), אך אין בכך כדי להרחיב את תחוס האמצאה. כאמור לעיל, אף אם קיימת דו-משמעות לשונית במונח "אתז1", קריאת התביעה במלואה על רקע הפירוט מבהירה לבעל מקצוע סביר בתחום, כי מדובר בכתובת מקוונת, כמונח חליפי לתיבה- 88000655" כמשמעותו בכתב הפטנט ולאו דווקא לתקשורת מחשביס קיימת. אס כן, תביעה 25 מתארת את ליבת האמצאה בשינויי נוסת

זניחיסם לעומת הפירוט ולכן, אף היא נובעת באופן סביר מהפירוט ועומדת בתנאי סעיף 13(א) לחוק.

לגבי התביעה הבלתי תלויה מס' 30 והתביעות התלויות בה (תביעות 31-73 ו- 143 ו-148) טוענת המתנגדת, כי אלו מתייחסות לשיטה שאינה עולה מהפירוט להעברת " שהנותות8זטסיזק 31" עס אות המדיה המשודר, במקוס כתובת של ספק מידע מקוון. אין בידי לקבל טענה

זו. משמעות המונח "[51808 שחוותותגזפסזק" שבתביעה 30 הינו אות (סיגנל) של תוכנית וידיאו או אודיו ונלמד בנקל מן התביעות התלויות:

8 חוסתסהעו 30 תזם! 6‏ ]0 6סה)שוח 6 .31" 8 שחס 6051 ]₪ 505ו'זקתוס 6‏ 5101 פמוחזחזסיזףסיזק 0 51700 סו0וום חם ]0 8ח1ו515ח60 קווסיזף 6זז חזסיו]

.510 060זט חס סז וו 6 זט 60 0 0 00ף51

חוחזחזסיזףסיזק 5010 חזסיזסחשו 30 הזום!6 ]0 [סוו6חז 6הד' .32

אמז] 5ח6010ומוווחוהס6 0 ותסח] 6001060ז 15 |0ת57 6 ]0 8ח6051511 קווסיוף 6הז [ס 6חס 16051 ₪1 פהז8ז'יזקחזס6

.5

ד2.

5 ]| 010 ז6ט0 0006051 ס6חסיזותז 6חז6וח1 וז 0 םק ז0פ1] | 60016 06056ססיז 6זו]][50106 ז סק

חוחזחזסיזףסיזק 5010 חזסיזסחשו 30 הזום!6 ]0 [סוו6חז 6הדד .33 סי חזסיזףסיזק ‏ 060יז660יז ץ]8ווסוטסיזק ₪ 15 [0ת7ז5 660000 ₪ חזסיו]

ףחוחזחזסיזףסיזק 5010 חזסיזס חש 30 הזום!6 ]0 [סוו6חז שה .34 ".66 סטז] 0 05 160ו1חז5חסיזו 15 51001

כפי שניתן ללמוד, המונח "516081 שחהוותותפזפסזק" כמשמעותו בתביעה 30 ובתביעות התלויות בה, מתייחס לתוכן המדיה בה מוטבעת הכתובת המקוונת משכך, ברור כי אין

במונח זה כדי להרחיב את תחוס האמצאה. המונח "[51608 שהנוחותגּזפסזק" אמנס אינו מבואר לשונית בפירוט אולס תביעות אלו מובנות לכל בעל מקצוע ממוצע, נמצאות בליבת האמצאה ועומדות בתנאי סעיף 13(א) לחוק.

לגבי התביעה הבלתי תלויה 115 והתביעות התלויות בה (תביעות 116-141, 144-145 ותביעה 0) טוענת המתנגדת כי תביעות אלו אינו תובעות הגנה על שלבי העברת האות האלקטרוני והכתובת הטבועה בו, חילוצ הכתובת, מתן אינדיקציה למשתמש ויצירת קשר לספק מידע מקוון עס קבלת משוב מהמשתמש לפיכך, טוענת המתנגדת לגבי תביעות אלה כי הן מנוסחות באופן אשר אינו מבהיר את היקף ההגנה ודינן להמחק. להלן לשונה של תביעה 115 :

1 517001 סוסוום חב שחונוטסיזק ]0 0סת6ז 3 .115" 6% 00017055 חס בוט וו 0 0ו הסזוסחזזס]חז 6חז!חס :זט 60 06יזוו50 הסזזוסחדזס[חז 6מז|חס חס הזעו ;5101 סו0וום חוטוס60ת ;0001655 5010 חחועוס60ת זספוו הסקוו ‏ חז] חסוז60וחגווחזס6 ₪ שחזה8] 150 6 זווס5 חסווסחדזס]ח1 6חו[חס חב הזו ,ה610זסוחו ".00011655 5010 ]ועו 0550010160

אכן תביעה זו חסרה את שלב חילוצץ הכתובת המקוונת מאות המדיה. שלב זה מוזכר במפורש

בכל השיטות לביצוע האמצאה ("8זחסותו0ספנמ6") המוזכרות בפירוט האמצאה (גס כרכיב

"6080001 8001655" בתרשים הרימה של האמצאה), כמו גם ביתר התביעות. תביעה המחסירה שלב מהותי באמצאה המוגדר במפורש בפירוט אינה כשירה לרישום. לפיכך, אני קובע כי תביעה מספר 115 והתביעות התלויות בה, מספר 116-150, אינן עומדות בתנאי סעיף

3 (א) לחוק ואינן כשירות לרישוס כפטנט.

אחידות האמצאה

כאמור, לטענת המתנגדת, מערכת התביעות בבקשה שלפנינו מגדירה מספר אמצאות שונות, בניגוד לדרישת סעיף 8 לחוק. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, סעיף 28 לחוק קובע כדלהלן:

"קיבול הבקשה ישמש דאיה מכלעת כי נכללה בה אמצאה אחת בלבד וכי נתמלאו בה ההוראות בדבר צודתם של הבקשה, הפירוט (השדטוטים."

הנני מקבל את טענת המתנגדת כי חזקה זו שבדין ניתנת לסתירה. אולם, משקובלה הבקשה על-ידי בוחן הפטנטים, הרף הראיתי לסתור חזקה זו גבוה ביותר. לטעמי, המתנגדת לא עמדה ברף זה. טענותיה התמקדו באי-התאמה של שלבי השיטה המתוארת באמצאה בין התביעות השונות, אולס התביעות כולן מתארות אופני שימוש שוניס באמצאה אחת הנוגעת ליצירת קשר לספק מידע מקוון לפי כתובתו המצורפת לאות וידיאו או אודיו. לפיכך אני קובע כי הבקשה עומדת בתנאי סעיף 8 לחוק.

חידוש והתקדמות המצאתית

המתנגדת מעלה מספר טענות בדבר היעדר חידוש והתקדמות המצאתית בבקשה שלפנינו. לפני שנפרוט טענות אלו, נדגיש בקצרה את ההבדל בין דרישת החידוש ודרישת ההתקדמות ההמצאתית.

סעיף 3 לחוק קובע אמצאה כשירת פטנט מהי ומגדיר חידוש והתקדםות אמצאתית כתנאים לכשרות אמצאה לקיבול כפטנט. לשונו של סעיף 3 הינו כדלקמן:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהלין, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשיית: ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כש:דת פטנט,"

סעיף 4 לחוק קובע אמצאה חדשה מהי, ולשונו כדלהלן:

"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -

1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו. אחת בלבד וכי נתמלאו

בה ההודאות בדבר צולתם של הבקשה, הפ'לוט (השדטוטים."

בפרשת 11881165 קובע בית המשפט העליון כיצד ניתן לשלול חידוש, בעמוד 103 :

"על מנת להוכיח פירסום קודם אשר יש בו כדי לשלול חידוש, יש להצביע על מסמך המכיל את האמצאה כולה ואין ליצור פסיפס של ידיעות המלוקטות מתוך מסמכים שונים ונפדדים, לגיבושה של תמונה כוללת אחת [...]. הגיונו של הכלל הוא בכך שצידופם של דברים ידועיס למכלול אחד לוצר דבר חדש."

למעשה, קובע סעיף 4 לחוק, כי אמצאה תיחשב כחדשה אס לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין בחו"ל, קודס להגשת בקשת הפטנט. על פי הגדרת החוק, פרסוס יכול להיות בין על ידי תיאור פומבי של האמצאה ובין על ידי ניצול או הצגה של האמצאה בפומבי, והכל ברמת פירוט שתאפשר לבעל מקצוע לבצע את האמצאה בעזרת הפרטיסם שנודעו לו בדרכים לעיל. לעניין בדיקת החידוש, יש לחפש מסמך אחד (פרסוס אחד) שהיה קיים באותה העת בנחלת הכלל. ואולס, אין להוסיף על סמך הידע הקיים פרטיס שלא היו מצוייס בפרסוס האחד הנ"ל כדי לשלול חידוש.

סעיף 5 לחוק מגדיר התקדמות המצאתית מהי כדלקמן:

"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נדאית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאדיך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיך4."

בפרשת 1108868 מבחין בית המשפט העליון בין דרישת החידוש לדרישת ההתקדמות ההמצאתית, בעמוד 108 :

"דרישה זו לתקפותו של פטנט רחבה מן הדרישה של חידוש, וטעמה בכך שאין די בהיותו של המוצר או התהליך דבר חדש שטרס נתגלה לציבור, אלא כי לצורך קבלת הגנתו של החוק יש להדאות תוומה ממשית לתחום, אשר מצדיקה הענקת מונופולין לבעל האמצאה, תוך הגבלת חופש הפעולה של אחרים. (ם כאן ניתן להצביע על מספר כללי יסוד הנגזרים מהטעס האמול.

כלל בסיסי בשאלת ההתקדמות ההמצאתית הוא, כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום הרלבנטי, ולצורך כך מותר לצרף פירסומיס קודמים יחדיו לתמונה כוללת [...]. אולס, :ש לזכור תמיד כי גם על פעולת הצירוף האמורה להיות מובנת מאליה לבעל המקצוע במועד הדלבנטי; שאם לרש צעד המצאתי לצורך כך - במיוחד מקום בו מדובר בליקוטסם של פירורי מידע ממקורות שונים - אין התמונה הכוללת מובנת מאליה ולא מתן לומד כי אין באמצאה שבפטנט משום התקדמות המצאתית [...]"

האיסור על "פסיפס" פרסומים, בעת בחינת טענת העדר החידוש (בניגוד לפרקטיקה בבחינת התקדמות המצאתית) ידוע ומוכר בספרות ובפסיקות בתי המשפט ורשס הפטנטים שהתגבשו לאורך השניס. על פי כלל גה, על מנת לשלול חידוש, יש להראות כי מכלול האמצאה נשוא הבקשה התפרסס במלואו בפרסוס יחיד, ולא די במציאת מרכיבי האמצאה באסופת פרסומיס שוניס. כאמור, להבדיל, לקט פרסומיס כזה אפשרי כאשר בוחניס את שאלת ההתקדמות

ההמצאתית. עוד לעניין וה, ראה ע"א 4867/92 סניטובסקי נ. תעמס בע "מ ואח', פ"ד נ (2), 509, 5 (להלן: "עניין סניטובסקי"); ע"א 793/86 מיבאל פורת נ' צ.מ.ל. ציוד מודרני לרפואה, פ"ד מד/4), 578, 583-584; ע"א 314/71 ליפסקי נ' מנור, פ"ד לב(1) 205, 209 (להלן: "עניין ליפסקי"); עניין 00111 בפסקה 22 לעיל בעמ' 9 להחלטה וכן אוניפארם בע"מ נ' 76 1 1013110 611601116 /%, התנגדות לבקשת פטנט מספר 106693, החלטה מיוסם 31 ביולי

5, בעמ' 11 להחלטה (להלן:" עניין 6116006 /").

עינינו הרואות, אמות המידה לבדיקת "חידוש" ולבדיקת חוסר התקדמות המצאתית שונות המה. באופן בלתי תקין, בטענותיה ובסיכומיה המתנגדת "ערבבה" יחדיו טענות חוסר החידוש וההתקדמות ההמצאתית. היא טענה "בנשימה אחת" לגבי חוסר חידוש ולגבי חוסר התקדמות המצאתית, ולא הפרידה בין הטענות, דבר שעומד לה לרוע.

אני דוחה את טענת המתנגדת לחוסר חידוש ולהלן אפרט את קביעתי לגבי כל אחד מהפטנטיס שצוטטו אחד לאחד.

להלן אתייחס לפרסומים קודמיס ליוס הקובע אשר ציטטה המתנגדת. פטנט (86 מתייחס לשיטה בה מוגנת אמצאה לפיה מספר טלפון המופיע באופןו ויזואלי כחלק מתוכנית וידיאו, מתורגם למידע נומרי באמצעות טכנולוגית 0208 (ה0ו1מ₪6600 זְ6סז60ה8ז6:08) [168ק02). מספר הטלפון שנקלט באופן וה על ידי המערכת משמש להתקשרות אוטומטית. כפי שקבעתי לעיל, אין בפטנט ה כדי לשלול חידוש מהבקשה שלפני שכן פטנט 860 אינו מכיל תביעת כתובת מקוונת (שממילא אינה וּהה למספר טלפון) המוטבעת באות וידיאו באופן שאינו בהכרח מוצג על המסך. כמו כן, התקשורת אוטומטית למספר טלפון אינה והה ליצירת תקשורת דיגיטאלית ישירה לספק מידע מקוון.

בקשה לפטנט אירופי 164 מתייחסת לשימוש במספר הטלפון המוטבע באות וידיאו להתקשרות טלפונית אוטומטית. כפי שקבעתי, אף בפטנט זה אין כדי לשלול חידוש מהבקשה שבפני שכן שימוש במספר טלפון להתקשרות אוטומטית אינו זהה - ואף אינו בעל שימושיס והיס - לשימוש בכתובת מקוונת על מנת ליצור קשר עס ספק מידע מקוון.

פטנט 542 מתייחס לשיטה למתן שידורי מדיה אינטראקטיבייס המאפשרים שידור תוכן לפי בקשת המשתמש. בהתאם לאמור לעיל, אין בפטנט וה התייחסות ליצירת קשר עס ספק מידע מקוון לפי כתובת המוטבעת באות השידור ואף הוא אינו שולל חידוש מהבקשה שלפני.

פטנט 296 מתייחס לשיטה לתיוג שידורי טלוויויה במילות מפתח ולבחירה בשידור על ידי המשתמש באמצעות חיפוש באותן מילות מפתח. אף אס מילות המפתח מוטבעות באות המדיה,

20

באופן דומה לכתובת המקוונת בבקשה שלפני, מדובר באמצאה שונה בתכלית ואין בה כדי לשלול חידוש מהבקשה.

פטנט 924 מתייחס לצירוף לוחות שידורים ומידע טקסטואלי אינפורמטיבי המתייחס לתוכן השידור לאות מדיה משודרת. גם כאן מדובר באמצאה שונה לחלוטין מהבקשה שלפני ואין בה כדי לשלול חיי המדע "ודי בצעד קטן וצנוע כדי להוות התקדמות כל עוד יש בה ניצוץ אמצאתי" (ע"א 47/87 חסם מערכות הגנה אמינות בע"מ נ' אברהם בחרי, פ"ד מה|(5), 194 בעמ' 197, אשר התייחס לגישה הכללית העולה מן הפסיקה).

אכן, לעניין ההתקדמות ההמצאתית, כאמור לעיל, רשאית המתנגדת לעשות "פסיפס" של מספר פרסומים קודמים. המתנגדת מצטטת כנגד הבקשה מספר פטנטיס ובקשות לפטנט שפורסמו קודם לתאריך הקובע והמתייחסות לשידור מידע טקסטואלי במקביל לאות וידיאו. חלק מהציטוטים דנן מתייחסים אף לשידור מספר טלפון של ספק שירות עס אות הוידיאו ויצירת קשר אוטומטי לספק השירות לפי מספר הטלפון.

.4 .5 טיעונה של המתנגדת לפיו מספר טלפון או כתובת דואר אינן משוניס באופן מהותי מחילוץ וקישור לספק מידע מקוון באמצעות כתובת מקוונת אין לה על מה שתתבסס. כפי שראינו, הפטנט האמריקאי 860', כמו גם בקשת הפטנט האירופית 164', ופטנטים 542' ו-296' ו-924', אינס מכילים את לב ליבה של האמצאה שבפני, שהינו חילוץ כתובת מקוונת מאות מדיה וקישור למידע מקוון באופן ישיר, וללא צורך בפעולת התקשרות של המשתמש אל הספק עצמו. יתר על כן, המידע הנגיש למשתמש באמצאה שבפני, בהיותו מקוון, הינו מידע דינאמי, המתעדכן באופן תדיר על ידי ספק התוכן ובכך מייתר התקשרויות עקיפות עס הספק לברר אודות מידע צרכני חדש, שאינו סובל מפערי זמן, בשונה מדרכי התקשרות אחרות. לא מצאתי כי בפטנטיס שציטטה המתנגדת ניתן פתרון לבעיית שליפת מידע ממוקד בסוגיה מסוימת, הקשורה לתוכן המדיה הנצרך. כפי שכבר פרטתי לעיל, הפרסומים אשר צירפה המתנגדת בראיות מטעמה, מלמדיס על מערכות לקבלת מספרי טלפון או פרטי התקשרות אחריסם עס ספק תוכן. ואולס, דעתי כדעת המבקשת כי המערכות עליהס מגניס הפטנטיס שבפרסומיס האמוריס אינןו מספקות קישוריס עס ספקי מידע מקווניס ובכך יש שוני מהותי, הן בסוג והן בכמות ואיכות המידע המתקבל. יעילות של חסכון בזמן ויכולות טכנולוגיות מקוונות הביאו אותי למסקנה כי השימוש הנתבע בפטנט שבפני בכתובות מקוונות מקנה יתרונות, שאינס קיימיס בפרסומיס שהובאו ובכך ההתקדמות המצאתית שבאמצאה שבפני.

לא מקובלת עלי טענת המתנגדת כי שידור כתובת מקוונת של ספק מידע מקוון הייתה ברורה מאליה לבעל מקצוע סביר על סמך הידע הקודם בתחום (ה-זז8 זסוזק). אף אס "החלפת" מספר טלפון בכתובת מקוונת נראית כיוס מתבקשת מאליה בהיות המידע המקוון כלי נפוץ ביותר, יש לוּכור כי כל נושא שירותי המידע המקוון מתפתח מאד בשנים האחרונות וכי כלל יסוד בבחינת התקדמות המצאתית הוא שההתקדמות אינה נבחנת ב"חוכמה שלאחר מעשה", אלא לפי מצב הידע בעת הגשת הבקשה. ראה ע"א 75/55 "דונג אור" נ. צילברט, פ"ד /3) 1990 :

"קל להיות חכם לאחד המעשה ולאמר: 'אין בזה כל רבותא. כל איש בקיא במקצוע יכול היה לעשות זאת ללא קוש:'. אך אין להביט על העניין כפי שהוא נדאה בדיעבד אחרי המצאתה של המשיבה, אלא כפי שהיה נראה לפני שנודעה ההמצאה."

בדומה, ראה ע"א 528/61 ויטק אברהם גרינבלד נ. "סיי-בי", פ"ד ט"ז(4) 2490:

"קל להיות חכם אחלי המעשה ולטעון כי הדבר אשר נעשה הוא מובן מאליו ולא גילה כל כשרון המצאתי מצד עושהו. אך לא זו צריכה להיות הגישה לבחינת המצאה חדשה כלשהי."

הבקשה שלפנינו הוגשה בשנת 1998. אף אס תאמר כי גם אז, טרס היות האינטרנט כלי תקשורת ומידע ראשון במעלה, היה מדובר בצעד המצאתי שאינו גדול, הרי שההלכה היא כי די בצעד המצאתי צנוע כדי לקייס את דרישת סעיף 5 לחוק. כך נקבע בפרשת 110₪1166, בעמוד 108 :

"ההתקדמות הנדרשת, על מנת שתהא בלתי מובנת מאליה, אינה צריכה להיות גדולה: צעד אמצאתי אכן נדרש, אך די שיהיה צנוע וקטן; פשטות האמצאה אינה צריכה לשמש מיכשול לתקפות הפטנט."

אשר על כן, הנני דוחה גם את טענת המתנגדת לחוסר התקדמות המצאתית בבקשה שלפנינו.

ה. סוף דבר 6. הואיל ונדחו טענותיה של המתנגדת בנוגע לחוסר חידוש והתקדמות המצאתית בבקשה, והתקבלו טענותיה לגבי אי-עמידת תביעה מספר 115 והתביעות התלויות בה כאמור בסעיף 13(א) לחוק, בתנאי הכשירות לפטנט, הנני קובע כי תביעות מספר 1-114 מקיימות את הוראות החוק בדבר הכשירות לקבלת פטנט ומורה על רישום הבקשה כפטנט מספר 124617 תוך מחיקת תביעה מס' 115 והתביעות התלויות בה, מס' 116-142 וכן תביעות תלויות מס' 144-145 ו- 150. 7. המתנגדת תשלם למבקשת את הוצאות ההליך ושכר ט"ו עורך דין בסכום כולל של 35,000₪ בצירוף מע"מ, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ד"ר מאיר נועס, הפטנטים 54678313

רשות הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

ניתנה בירושלים ביום 06 דצמבר 2006

יום רביעי ט"ו כסלו תשס"ז