סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

בקשת פטנט מספר 160405 (בקשה להארכת מועד לכניסה לשלב הלאומי )

המבקשת: 41 1/1650 1516 ע"י ב"כ פרל כהן צדק לצר, עו"ד ועו"פ

ה ח ל ט ה

1. ביום 16.7.2001 הוגשה בקשת פטנט בינלאומית 20.1/81101/00293 ברוסיה. הבקשה הוגשה על ידי שתי הממציאות של האמצאה המתוארת בבקשה, שהן עובדות של המבקשת שלפני. הבקשה הבינלאומית פורסמה ביוס 30.1.2003.

2. ביוס 16.1.2004 חלף המועד להגשת הבקשה בישראל בהסתמך על תאריך הקדימה של הבקשה הבינלאומית.

3 ביום 11.2.2004 גילתה המבקשת את דבר הגשת הבקשה הבינלאומית על ידי הממציאות והגישה את הבקשה בישראל ביום 15.2.2004 לאחר שהזכויות בבקשה הועברו מהממציאות לידי המבקשת.

4 השאלה העולה בבקשה שבפניי הינה מה דינה של בקשה בינלאומית שהוגשה על ידי מי שלא הוסמך לכך על ידי בעליה ועד לגילוי דבר ההגשה על ידי בעליה חלף המועד להגשתה בישראל בהסתמך על תאריך הקדימה של הבקשה הבינלאומית.

5 הכלל העיקרי בפטנטיס וכך מורה לנו סעיף 3 לחוק הפטנטים, תשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק הפטנטים") הוא כי על אמצאה כשירת פטנט להיות חדשה, דהיינו שלא נתפרסמה קודם להגשתה או לתאריך הקדימה שלה בשום מקום אחר בעולם.

6. פרסוס יכול להיעשות בכל דרך, בין השאר, פרסוס של בקשה לפטנט במדינה כלשהי, פרסוס של בקשה בינלאומית. לעניין זה, אין חשיבות מי הוא שפרסס את האמצאה, בכפוף לחריגיס שבסעיף 6 לחוק.

7 משפורסמה הבקשה אין מקום להעניק פטנט בגינה למעט שני חריגיס הרלוונטיים לענייננו:

א. הבקשה נתלית בדין קדימה לפי סעיף 10 לחוק והפרסוס נעשה לאחר תאריך הקדימה (אמנת פריו).

ב. הבקשה נתלית בדין קדימה לפי פרק ג'1 לחוק והפרסוס נעשה לאחר תאריך הקדימה (אמנת ה- 077ק).

8 שני מקרי אלה תחום מסם בזמן וחריגה מזמן וה תיעשה רק במקרה שיוכיח המבקש כי נקט באמצעים הסבירים על מנת להגיש את בקשתו בישראל במועד.

9 המבקשות בבקשה זו (הממציאות) לא נקטו בשום פעולה כדי להיכנס לשלב הלאומי. טוענת המבקשת כי יש לראות בה את המבקשת המקורית ולא את הממציאות שנרשמו כמבקשות שלא כדין. גם אם הייתי מקבל טענה זו של המבקשת, הרי שגם היא לא נקטה בשום פעולה כדי להיכנס לשלב הלאומי במועד שהרי החלה לנקוט בפעולות להגשת הבקשה רק לאחר חלוף המועד להגשתה בישראל.

0. בניגוד לנטען על ידי המבקשת, מבחן ה- 6816 6טכ] אינו סתס מבחן של סבירות והוא נקבע בישראל לאחר שהוחלט להקל על המבקשים ולבטל את המבחן הקודם שנהג והוא מבחן הנסיבות שאינן בשליטת המבקשת.

1. משמעותו של המבחן הוא כי על המבקשת להוכיח שאכן נקטה בכל הפעולות הסבירות על מנת להיכנס לשלב הלאומי במועד. טענת המבקשת לפיה יש לראותה כאילו הייתה המבקשת המקורית במועד הרלוונטי ואולם אין לייחס לה את המחדל של אי הגשת הבקשה במועד שום שלא הייתה המבקשת בפועל, דינה להיכשל, בהיותה נסיון לאחוז המקל בשתי קצותיו.

"מתן אורכה לא יפגע בציבור הרחב"

2. כמצוין לעיל, הכלל בדיני פטנטיס הוא כי הציבור אינו מעניק מונופולין בגין אמצאה שהייתה יכולה להגיע לידיעתו גם ללא מתן הפטנט, בעיקר בדרך של פרסום קודם. אפילו פרסוס המאפשר לבעל מקצוע ממוצע להסיק או "להמציא" את האמצאה מחדש. לכן הטענה לפיה האורכה לא תפגע בציבור הרחב איננה נכונה שום שהאמצאה נמצאת כרגע בידי הציבור הרחב ובמיוחד בידי ציבור העוסק בתחום וככזאת אין מקום "להפקיע" אותה מהציבור ולהעניק אותה למבקש מסוים וכל זאת בניגוד לרציונל העומד בבסיס דיני הפטנטיס.

"נישול בעלת האמצאה מזכותה"

3. המבקשת טוענת שהשקיעה משאבים רבים באמצאה ומסיבה זו יש להעניק לה הארכת מועד במיוחד לאור העובדה שהאיחור בהגשת הבקשה בישראל הינו פחות מחודש ימים.

4. אולם, כאמור לעיל, פטנט לא ניתן בגיו השקעת משאבים. כך, למשל, שני ממציאים שהשקיעו משאבים זהים באותה אמצאה לא יקבלו שניהם פטנט בגינה. רק מי שהזדרז

להגיש בקשת פטנט בגינה יוכל להנות מפירות השקעתו ואילו חברו שאיחר ברישום ייאסר עליו להשתמש באמצאתו.

מבקש, אשר משתהה בהגשת בקשתו בפטנט ובגילוי אמצאתו לציבור מסתכן. לפנינו מקרה, בו השתהתה המבקשת השתהות מרובה לפני הגשת הבקשה ולמעשה עד שלא גילתה כי הממציאות הגישו את הבקשה לא התכוונת כלל או לפחות לא נקטה בכל פעולה שהיא לשם הגשת הבקשה לפטנט.

במקרה זה אין להסתמך על ראש הפטנטיס כשבעצמה לא הראתה כוונה לרשום רישום מוקדם את בקשתה.

בעניין דומה (עש (ת"א) 1281/06 .6ת1 )תטסוה1?6 תש6קות\/ נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר, פרסוס באתר 0.60.11ש6ת.טשצשו) קבע בית המשפט המחוזי כך: "עיון בטענות המעדעדת תומד בעמדת סגן הרשם לפיה לא היה בכוונתה להגיש בקשה בישראל, ורק לאחר בחינה נוספת של היקף הבקשות ומנימוק שאינו קשור להעדרו של דשם הפטנטים

הפנימי, החליטה לשנות את טעמה ולהרחיב את מעגל המדינות בהן תוגשנה בקשות.

גם על פי גרסת המערערת, ההחלטה ביחס לזהות המדינות בהן תוגש בקשה במועד התקבלה על פי המדיניות שהיתה נקוטה על ידה אותה עת, ולפיכך, אין כל קשר בין עזיבת רשם הפטנטים לבין

ההוראה שקיבל משרד 6טטסח).

כותבת המבקשת בסעיף 26 לסיכומיה:

"כעת, ובשל איחוד של פחות מחודש ימים אשר אינו נובע מרשלנות של המבקשת, לא זו בלבד שתישלל זכותה לדין קדימה, אלא שעלולה להישלל זכותה לפטנט, שכן בכפוף לסעיף 106) לחוק הפטנטים, פרסום בקשת ה- 01 מהווה פרסוס קודם השולל את החדשנות שבמצאה."

ואכן מקרה זה אינו אלא מקרה של ממציאה שהשתהתה ולא הגישה בקשתה במועד ואמצאתה פורסמה מאז. העובדה כי ממציא מעיין וה אינו זכאי לפטנט, היא מיסודותיה של שיטת הפטנטים, וממילא מהווה גורם מרכזי בתכליתו של חוק הפטנטיסם.

גם מסיבה זו אין לראות במבקשת את המבקשת המקורית בבקשה.

עוד טוענת המבקשת כי על פי החוקים הרלוונטיים ברוסיה ובמדינות נוספות בעולם לא היו עובדותיה של המבקשת וכאילו להגיש את הבקשה לפטנט. לפיכך, ארס הפרסוס היחיד של האמצאה היה הפרסוס שנעשה שלא כדין על ידי עובדותיה של המבקשת, הרי שיכולה הייתה המבקשת להגיש בקשה חדשה לפטנט, ולהתגונן כנגד הפרסום הקודם בהתאם להוראות סעיף 16) לחוק, הקובע:

"זכותו של בעל אמצאה לקבל פטנט לא תיפגע על ידי פרסום כאמור בסעיף4 אם -

(1) הוכח שהחומר שנתפרסם הושג מבעל האמצאה או ממי שקדס לו בזכות בעלות ונתפרסם שלא בהסכמתו, ובקשת הפטנט הוגשה זמן סבירה לאחר שנודע למבקש דבר הפרסום;"

ואולם המבקשת לא בחרה בדרך זו, חפצה להנות מתאריך דין הקדימה אותו בחרו עבורה הממציאות ולהגיש את בקשתה בהסתמך על הבקשה הבינלאומית, שממילא לא הייתה כל כוונה להגשה באותו מועד, ואף לא שום שניס לאחר מכן.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד.

נח שלו שלומובי), פוסק קניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס | 14 אוקטובר, 2007

ב' חשון, תשס"ת