מבקשת הרישום
- שם: צ'ופה בע"מ
- בא כח: מאיר דהאן ושות', עו"ד
החלטות שיפוטיות
רישום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בפני כב' רשם הפטנטים ד"ר מאיר נועם
התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 173522, 173523, 173524
מבקשת הרישום: צ'ופה בע"מ
ע"י ב"כ מאיר דהאן ושות', עו"ד
המתנגדת : .5.4 ,= 207081 6טשוזתי
ע"י פרל, כהן צדק, לצר ושות', עו"ד
ה ח ל ט ה
ביום 18 ביולי 2004 הגישה צ'ופה בע"מ (להלן: "המבקשת"), חברה המפעילה מסעדת מזון מהיר, שלוש בקשות לרישום סימני מסחר, בעלות עיצוב והה (להלן: "הסימנים המבוקשים"). בקשה 173522 הינה לגבי "מוצרי מזון המשויס בשר, דגים או עוף; הנכללים כולל בסוג 29". בקשה 173523 הינה לגבי "לחם, דברי מאפה, קמח ומוצרי המשויס מדגמים; הנכללים כולל בסוג 30". בקשה 173524 הינה לגבי "הספקת שירותי מזון ומשקה ; הנכללים כולל בסוג 43". מראה הסימנים המבוקשים כדלהלן:
ביום 28 ביולי 2005 הגישה .5.8 ,.= 47 אהתחם א (להלן: "המתנגדת"), חברה המאוגדת בספרד, את התנגדותה לרישום הסימנים המבוקשים. המתנגדת עוסקת בייצור ושיווק ממתקים, בפרט סוכריות על מקל. בבעלות המתנגדת 9 סימני מסחר רשומים
בישראל, בסוגים שונים, הכוללים את המילה "0111128" או את צמד המילים
"5ענזז) ב עז11:)" (להלן: "סימני המתנגדת"). להלן עיצוב חלק מסימני המתנגדת :
סימן 111100 בסוג 28 סימן 172864 בסוג 30 סימן 131018 בסוג 30 סימן 111101 בסוג 30
יתר סימני המתנגדת הם ווריאציות גרפיות קרובות של הסימנים לעיל: סימן 42410 בסוג 30, סימן 121136 בסוג 16, סימן 121137 בסוג 25, סימן 121138 בסוג 28 וסימן 9 בסוג 30.
ראיות מטעמ המתנגדת הוגשו ביום 19 במאי 2006 וראיות מטעמ המבקשת ביום 5 ביולי בתשובה של המתנגדת הוגשו ביום 31 ביולי 2006. ביום 18 בפברואר 2007 אושר הסכם דיוני אליו הגיעו הצדדים, לפיו עדי הצדדים לא ייחקרו על תצהיריהם, מבלי שכל צד יודה בעובדות שנטענות על ידי משנהו וכן כי החלטה בהליך ההתנגדות תינתן על פי החומר שבתיק וסיכומי הצדדים. סיכומי המתנגדת הוגשו, בהתאם, ביום 20 במאי 2007 וסיכומי המבקשת ביום 30 באוגוסט 2007. סיכומי התשובה מטעמ המתנגדת הוגשו ביום 23 באוקטובר 2007.
עיקרי טענות המתנגדת
4. לטענת המתנגדת, הסימנים המבוקשים חסרי אופי מבחין ואינם כשירים לרישום לפי סעיף 8(א) לפקודה. כמו כן, הסימנים המבוקשים דומים כדי הטעיה לסימני המתנגדת הן מבחינה ויזואלית והן מבחינת פונטית ופסולים מרישום לפי סעיף 9(11) לפקודה. אין בהבדל העיצובי שבין הסימנים כדי למנוע הטעיה לאור הדומיננטיות של הרכיב "\/ענז11:)" בשני הסימנים ובהתחשב בזיכרונו הבלתי מושלם של הצרכן. הסימנים המבוקשים הוגשו בסוגים 29, 30 ו-43 הנוגעים כולל לתחום המזון ומשכך משמשים עבור
טוביו מאותו ההגדר לגביו עושה המתנגדת שימוש בסימנים. יתר על כן, כמוצרי צריכה בתחום המזון המיועדים לכלל האוכלוסיה, לטובין של המתנגדת והמבקשת אותו קהל לקוחות. למוצרי המתנגדת צינורות שיווק והפצה מגוונים והנמצאים על המדפיס ברשתות המזון, מכולות, מזנונים וקיוסקיס.
לטענת המתנגדת, הסימנים "011100" ו-"5ק ז01 גת 0111" נמצאים בשימושה מאז שנת 1958, רשומים בישראל וברחבי העולם והמשם בגדר סימני מסחר מוכרים היטב. הסימנים המבוקשים מיועדים לשימוש בתחום המזון, באופן העלול להצביע על קשר למתנגדת. למשל, בהיתקל צרכן בסימנים המבוקשים עלול הוא להניח כי המתנגדת, כמי שמחזיקה במוניטין רב בתחום המזון, פתחה רשת מזון מהיר. יש בסימנים המבוקשים כדי לדלל את וכויותיה של המתנגדת בסימניה המפורסמים. משכך טוענת המתנגדת כי הסימנים המבוקשים אינם כשירים לרישום לאור הוראת סעיף 14(11) לפקודה.
מוסיפה המתנגדת כי מכלול הסימנים שנמצאים ברשותה מהווי משפחה של סימני מסחר, בה המילה "611112" משמשת כרכיב הדומיננטי. המתנגדת סוברת כי הציבור עלול לטעות ולחשוב כי סימן המבקשת אינו אלא סימן נוסף באותה המשפחה.
לטענת המתנגדת, סימניה והמשם שרירותיים ודמיוניים ומשכך ראויים להגנה הרחבה ביותר. אמנם, המילה "6111123" בספרדית משמעותה "למצוץ", אולם אף משמעות זו לכל היותר מרמזת לאופי הטובין העיקרי של המתנגדת, סוכריות על מקל. אין כל משמעות לסימני המתנגדת בשפה העברית.
עוד טוענת המתנגדת כי בעוד עיקר עיסוקה הוא בייצור ממתקים, חברות הקשורות לה מעניקות רישיונות שימוש בסימן "0111125 ג 011" לגבי מגוון טובין, כגון כלי כתיבה, הנעלה, הלבשה, משקפיים קסדות ובשמים.
לטענת המתנגדת, המבקשת לא סיפקה כל הסבר המניח את הדעת, וודאי לא כזה הנתמך בראיות, לגבי הסיבה לבחירתה דווקא בסימן "111123:)". המתנגדת סוברת כי הדבר
נעשה על מנת ליהנות שלא כדין מהמוניטין שרכשה בסימניה. משכך פסולים לטענתה הסימנים מרישום לפי סעיפים 5(11) ו-6(11) לפקודה.
טוענת המתנגדת כי בעוד שביססה בראיות את שימושה הנרחב בסימניה, כשלה המבקשת להוכיח בראיות שימוש נרחב בסימנים המבוקשים. כמו כן סוברת המתנגדת כי
המבקשת כשלה מלבסס בראיות את טענתה כאילו הסימן "0.112" נמצא בשימוש נרחב של גורמים שלישיים.
עיקרי טענות המבקשת
לטענת המבקשת, סימני המתנגדת והסימנים המבוקשים מתייחסים למוצרי מס שוניס לחלוטין.
לטענת המבקשת, המילה ".011112" נבחרה לשמש כחלק מסימן על מנת ליצור אצל קהל הצרכנים אסוציאציה למיליס בספרדית ולשמות אתרי בדרום אמריקה. ואת על מנת להקנות לסימן אופי צעיר ותרמילאי. את אותה מטרה משרטט רכיב הנחש בסימנה.
עוד טוענת המבקשת כי היא בעלת מוניטין רב בתחום המזון המהיר ועושה שימוש אינטנסיבי בסימן המבוקש מאז שנת 2001. במשך תקופה זו, מעולם לא נודע למבקשת על בלבול כלשהו בינה ובין המתנגדת.
לטענת המבקשת, פעילות המתנגדת היא בייצור ושיווק של סוכריות ואין לה כל נגיעה במוצרי בקר, עוף, דגים ולחמניות או בתחום המסעדנות.
מוסיפה המבקשת כי המילה "011112" אינה ייחודית לסימן המבקשת ומשמשת בסימנים רבים של צדדים שלישיים ברחבי העולם.
לטענת המבקשת, הרכיבים המרכזיים והבולטים לעין בסימן המבוקש הס ציור הנקניקיה והכיתוב בעברית בצורת נחש, ולא המילה "0111". בסמן המתנגדת, הדגש
העיצובי אינו על המילה "ג 11112:)" אלא על הגרפיקה הצבעונית.
מטעמ המתנגדת הוגש תצהיר ותצהיר תשובה של מר סה1[8ט2) 1.015, יועץ משפטי לענייני קניין רוחני אצל המתנגדת. בשני תצהיריו מעיד מר סתַ8ן1ט?), בין היתר, כדלהלן:
א. המתנגדת נוסדה בספרד בשנת 1986. עיסוקה המרכזי הוא בהתזקה ומתן רישיונות בזכויות קניין רוחני של קבוצת "011/25 111(2:)", ביניהם בסימני
מסחר מעוצבים ובלתי מעוצבים במילים "0111105 קז 6". סימן זה נטבע בשנת 1962 עבור סוכריות על מקל. לפני כן, החל משנת 1958, נעשה שימוש ברכיב
"הש נז)" בלבד לגבי הסוכריות. הבקשה הראשונה לסימן מסחר במיליס "5ק(ז11) 0111" הוגשה בשנת 1962. החל משנת 1976 נעשה שימוש בסימן זה בישראל.
סימן המסחר הגראפי "011125 0112" עוצב בשנת 1969 על ידי סלבאדור דאלי.
עיקר השימוש בסימני המתנגדת הוא לגבי סוכריות, אולם המתנגדת העניקה רישיונות שימוש בסימן לטובין אחרים כגון כלי כתיבה, נעליים, ביגוד, משקפיים, קסדות ובשמים. כמו כן, המתנגדת משתפת פעולה עס בעלי מותגים מס אחרים, כגון "281016" ו-"פחספ5ק1ת51 1166", בייצור סוכריות המשולבות בצעצועים מסוגים שונים.
המתנגדת אוכפת את וכויותיה בסימנים "בנז" ו-"5ק1 ג קנזת" ברחבי העולם.
לאחרונה החליפה המתנגדת את הספק הישראלי של מוצריה ובשל כך נתקלה בקשייס לצרף ראיות במסגרת ההליך הנוכחי לגבי פרסום המוצרים בישראל. מחזור המכירות של מוצרי המתנגדת ברחבי העולם עמד בשנת 2003 על 290 מיליון אירו.
מר 01[880?) צירף לתצהירו קטעי עיתונות ופרסומים הנוגעים לסימני המתנגדת. כן צירף דוגמאות של חשבוניות הנוגעות לייבוא המוצרים לישראל ולפרסום הסימנים בישראל.
8. כן הגישה המתנגדת את תצהירה של גב' יעל והבי, מנהלת תחום סוכריות בחברת ליימן שלייסל. גב' והבי העידה, בין היתר, כדלהלן:
א.
חברת ליימן שלייסל מפיצה סוכריות "0111225 112" לכ-5000 בתי עסק ברחבי ישראל. חברת ליימן שלייסל מפרסמת את מוצרי "011125 0.1122" במדיות שונות.
אולם לאור ייבוא מקביל אינטנסיבי של מוצרים אלה, ולאור המוניטין הרב שלה בשוק הישראלי, החליטה החברה להסתפק בפרסום ספורדי של המוצרים.
חברת ליימן שלייסל מוכרת בישראל למעלה מרבע מיליון סוכריות " | קנ 6 5 בחודש, לא כולל הסוכריות המשווקות באמצעות ייבוא מקביל. חברת ליימן שלייסל מקפידה על הקו השיווקי הייחודי של מוצרי " ג קז 6
%, כגון העמדת הסוכריות על מעמדי גלגל ייעודיים.
9. עוד הגישה המתנגדת חוות דעת של מר אליעזר נובודבורסקי, מתורגם במקצועו, לגבי משמעות המילה "צ'ופה" בעברית. מר נובודבורסקי מעיד, בין חיתר, כדלקמן:
א.
המילה "צ'ופה" אינה קיימת בשפה העברית. המונח הקרוב ביותר לה הוא מילת סלנג - "צ'ופר" - שמשמעותה "הטבה". המקור האטימולוגי של המילה "צ'ופר"
אינו ברור, אולם יש הקשר אותו לספרדית ובפרט ללדינו, בה שגור הביטוי "06005 105 56זהקט61" שמשמעותו "ללקק את האצבעות". אפשרות אחרת היא כי המילה "צ'ופר" אינה אלא שיבוש של המילה "משופר".
משמעות המילה "6111123" בספרדית הוא "למצוץ" או "ללקק". באזורים
מסוימים של ארגנטינה ואורוגואי נוספת משמעות של "לשתות", בפרט בהקשר של משקאות חריפים. אין למילה זו כל משמעות הנוגעת לצריכת מזון מוצק.
0. המתנגדת הגישה חוות דעת נוספת מפי פרופ' יצחק כ"צ, מומחה לעריכת סקר דעת קהל ومחקרי שוק, לגבי סקר שוק שערך לבקשת המתנגדת בנוגע לפירוש המילה "צ'ופה" בעברית. ממצאי הסקר העיקריים הם כי 96% מדגם מייצג של האוכלוסיה בישראל מעל גיל 14 לא הכירו כל משמעות למילה זו. רק 2.5% מהמדגם ענו כי משמעות המילה היא "למצוץ" או "ללקק". 14% מדוברי הספרדית שנכללו במדגם הכירו את המילה.
בנוסף הגישה המתנגדת דו"ח חוקר פרטי לפיו ביום השניס 2001 עד 2004 לא היו פרסומים מטעמ המבקשת במקומון "ירוק בכפר", בו לפי טענתה פרסמה המבקשת את מוצריה.
המבקשת, מצידה, הגישה תצהיר מטעמ מר אסף אוקונסקי, מנהל ובעלים במבקשת. מר אוקונסקי מעיד, בין היתר, כך:
ג.
המבקשת היא חברה פרטית המפעילה מסעדת מזון מהיר, המוכרת בעיקר המבורגרים, נקניקיות, לחמניות ומשקאות קלים. המסעדה הוקמה במרצ 2001 ופעילותה עברה למסגרת החברה ביולי 2002.
הסימן המבוקש טובין לגביה מסוים מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר". כבר קבענו לעיל כי מוצרי המתנגדת ומוצרי המבקשת אינם טובין מאותו ההגדר.
3. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את ההתנגדות לרישום הסימנים 173522, 173523 ו- 4. המתנגדת תשלם למבקשת הוצאות הליך זה ושכר טרחת עורך דין, בסכום כולל של ד"ר מאיר נועס
חצר מאיר נועס 173524 -54678313] רישום הפטנטים והסימני המסחר
ניתן בירושלים ביוס : 28 פברואר 2008 כ"ב אדר א' תשס"ח