⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשות

  • שם: מב קת 0ז3ת/ 01 105110016 1503 / 6ודד .1 והכ[11306 01 [1105113 611065 6מדד' .2
  • בא כח: עו"ד לוצאטו 6 לוצאטו, עורכי פטנטים
צד ב'

הנתבע/המשיב

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ד"ר מאיר נועם

בקשה להארכת תקופת ההגנה של פטנט מס'88534

המבקשות: מב קת 0ז3ת\/ 01 105110016 1503 /\ 6ודד .1 ב והכ[11306 01 [1105113 611065 6מדד' .2

ע"י ב"כ לוצאטו 6 לוצאטו, עורכי פטנטים ת.ד. 5352, באר שבע 84152 טל: 073-2262626 פקס: 08-6467080

1 מונחת בפני בקשת המבקשות כדלקמן: א. להורות בדחיפות על השלמת הליך הבחינה של הבקשה להארכת תקופת ההגנה של פטנט מספר 88534 (להלן "הפטנט"). ב. לקבל את הבקשה להארכת תקופת ההגנה של הפטנט ולפרסם הודעה על הכוונה ליתן צו ועל התקופה בה יעמוד הצו בתקפו. ג. לעשות שימוש בסמכותי על פי סעיף 64טו(ב) לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967

(להלן: "החוק") ולקצר את תקופת ההתנגדות הקבועה מסעיף 64 ו' לחוק. כל הנ"ל מתבקש לסיוס לפני מועד פקיעת מועד ההגנה המקורי של הפטנט ביום

9 בנובמבר 2008. א. הרקע המשפטי והעובדתי לבקשה 2 הפטנט הוגש לרישום ביום 29 בנובמבר 1988 על ידי המבקשות, והוא אמור לפקוע בהתאם להוראות סעיף 52 לחוק, לאחר 20 שנה, דהיינו - ביום 29 בנובמבר 2008, ואת ללא צו ארכה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ביום 10 בספטמבר 2007 הגישו המבקשות בקשה להארכת תקופת ההגנה של הפטנט (להלן: "הבקשה לצו הארכה") תוך התבססות על רישומו של התכשיר הרפואי הנתבע בו, בפנקס התכשירים הרפואיים.

כפי שהמבקשות פירטו בבקשה זו, עולה כי צו ארכה מקביל בארה"ב (אם יינתן), אינו צפוי להיחתם לפני מועד הפקיעה של הפטנט ב- 29 בנובמבר ש.ז..

בהתאם להוראת סעיף 64ד(5) לחוק, אחד מהתנאים המצטברים למתן צו ארכה על ידי הרשם הוא כי -

"הארכה בארצות הברית של אמדיקה תקופת תוקפו של פטנט הייחוס ביחס לתכשיר הרפואי"..

סעיף 64טו(ב) קובע כדלקמן:

"הרשם ייתן החלטה בעניין מתן צו ההארכה ותקופת תוקפו לא קודם מתוס תקופת הפטנט הבסיסי, והוא רשאי לשס כך לקצר כל מועד הקבוע בזמן בסימן זה או לפיו", על פי סעיף 64טו(ב) לחוק, החלטת הרשם לגבי מתן צו ארכה ותקופת תוקפו תינתן לא יאוחר מתוס תקופת הפטנט, ומכיוון שכך רשאי הראשם לקצר כל מועד הקבוע בחוק על מנת להספיק, בנסיבות מתאימות, לתת את הצו לפני תוס תקופת הפטנט.

אקדיס ואומר, הוראות החוק הברורות והמפורשות, סעיפי 64ד(5) ו- 64טו(ב), מביאות אותי חד משמעית למסקנה, כי על ידי לדחות את בקשת המבקשות להענקת צו הארכה, וממילא מתייתר הצורך בבירוע ההליך.

אמנם, על פי סעיף 64טו(ב) לחוק, הרשם רשאי 'לקצר כל מועד הקבוע בסימן זה או לפיו", מאידך, אין כל טענה בנסיבות הספציפיות שבענייננו שהראשון יפעל בצעדים נדירים וקיצוניים של קיצורי מועדים, כולל קיצור תקופת ההתנגדות הקבועה לציבור של שלושה חודשים (סעיף 163 לחוק). חוסר הטעם נובע מכך שבנסיבות העניין בכל מקרה לא יוענק צו ארכה גם אפילו יקוצרו ההליכים.

ברצוני לציין, כי על הראשון לעשות המירב כדי להימנע מ"לגעת" בשלושת החודשים שהמחוקק קבע לציבור הרחב להגשת התנגדות לאחר הפרסום בפנקס. סעיף 164 לחוק קובע במפורש כי הראשון אינו רשאי להאריך את תקופת ההתנגדות הנקובה בסעיף 64ו' (לצורך שמירת זכויות המבקשים המעוניינים לקבל הפטנט בהקדם) ובגוּירה שווה, הראשון צריך לעשות הכל על מנת לא לקצר את התקופה הנקובה דנן, (כאן הפגיעה היא בוזכויות הציבור שלא יהיה סיפק בידו להתנגד), אלא בנסיבות מאוד מיוחדות.

במהלך דברים רגיל, בדרך כלל תסתיימו הבחינה, ייקח לפחות כחודשים עד הפרסום ביום הפטנטים המדגמים (רשומות המדינה) את הכוונה למתן הצו, ואף ממתינים עוד שלושה חודשים להתנגדות הציבור. כאמור, הראשון אינו מוסמך על פי החוק להוציא צו ארכה לאחר מועד הפקיעה, שהוא בענייננו 29 בנובמבר ש.ז.. גם אם הייתי מקצר את תקופת התנגדות הציבור בחודש או מעט יותר, גם לא היה משנה את התוצאה הסופית.

בכל מקרה לא יוענק צו ארכה לאחר מתוס מועד תוקפו של הפטנט (ולכן כל פעולה דחופה לא תעזור בענייננו). הסיבה לכך היא שהמבקשות קובעות בבקשתן (סעיף 9 לבקשתה) כי בעקבות בדיקות שהן עצמן ערכו "עולה שצו ההארכה בארה"ב אינו צפוי להיות מונפק לפני מועד הפקיעה המקורי של הפטנט הבסיסי".

לב העניין בסוגיה שלנו הוא סעיף 64ד(5) לחוק שאינו מאפשר לרשם לתת צו הארכה אלא אם כן מתקיים, בין יתר התנאים, התנאי של קבלת צו הארכה בארצות הברית. הסעיף ברור ומפורש, ואינו נזקק לפרשנות.

אשר על כן, הנני דוחה את בקשת המבקשות לפעול ולבחון בדחיפות הבקשה למתן צו ארכה, לקבלה, ולפרסם ביומן הפטנטים הקרוב הודעה על כוונה ליתן צו ארכה.

ניתן היה לסייום ההחלטה בקביעה דלעיל. להשלמת התמונה, נראה לי כי מן הראוי להתייחס לשתי טענות שהועלו על ידי ב"כ המבקשת הדורשות התייחסות :

א. טענות המבקשות כי צו הארכה בארה"ב צפוי להיות מונפק תוך זמן קצר והוא אקט טכני. בפועל ניתנה גושפנקא לקביעות קודמות בדבר זאכאותו של הפטנט להארכה. לפיכך לטענת המבקשות יש לראות את סעיף 64 (ד) (5) כמקוים.

ב. טענה נוספת היא כי גם אם אין עדיין צו בארה"ב, הרי שהראוי שהרשם ייתן צו זמני.

אין ספק, מה שגורס למבקשות היא העובדה שלאחר פקיעת הפטנט לא ניתן לקבל צו ארכה, והידיעה שיש סיכוי סביר שבעתיד הלא רחוק (לאחר הפקיעה) יקבלו המבקשות צו ארכה בארה"ב.

אינני סבור שיש כאן בעיה של פרשנות החוק. מערכת דיני הקניין הרוחני התעשייתי הראשון הינה מערכת בינרית שבה רמת הוודאות חייבת להיות גבוהה. או שיש צו הארכה או שאין צו הארכה, או שיש מונופולין או שאין מונופול. ואם יש מונופולין כלל הציבור חייב לדעת בבירור שהוא מתקיים ועד מתי הוא מתקיים. במערכת דיני הקניין התעשייתי בה אנו עוסקים ישנם שני שחקנים בעלי אינטרסים מנוגדים המעוניינים בוודאות. הציבור הרחב מעוניין לדעת מתי המונופולין אמור להסתייע שכן מאותו מועד הידע הטכנולוגי הופך לנחלת הכלל. גם בעל הפטנט מעוניין לדעת בוודאות זכויותיו, עד מתי יחולו.

מצב של חוסר וודאות, של ערפול וחוסר בהירות הנוגע לאי ידיעת מועד מתוס המונופולין מנוגד למטרות דיני הקניין התעשייתי ואינו קבוע בחוק הפטנטים. כוונה גרידא ליתן צו ארכה אינה צו ארכה. אין בנמצא בחוק צו ארכה על תנאי. הכשרת עצם הכוונה למתן צו ארכה ללא צו תיצור מצב של כאוס ואי בהירות בכל הנוגע למועד מתוס המונופולין. הערפול עלול להיות חריף במיוחד במקרים בהס הכוונה לא תמומש. נניח ובסופו של המועד הצו בארה"ב לא יינתן בשעה שבישראל על סמך אותה "כוונה" העניק הרשם צו הארכה.

6. אין בחוק הפטנטים הגדרה של "צו הארכה זמני". הייתי מוכן ללכת לקראת המבקשות ולהעניק צו הארכה זמני בישראל. אך ורק במקרה והיה ניתן בפועל צו הארכה זמני בארה"ב לפני פקיעת הפטנט בישראל. וממשם לא אמור להינתן, אין באפשרותי להעניק צו הארכה זמני.

סיכומו של דבר 7. הבקשה נדחית.

ד"ר מאיר נועם, ראש הפטנטים המדגמים, וסימני המסחר ניתן בירושלים ביום | 08 ספטמבר, 2008

כ"ב אלול, תשפ"א