סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ד"ר מאיר נועם

בקשה לביטול מדגם מס 41669

המבקשת ביטול: קבוצת אלון בע "מ

על ידי ב"כ עו"ד פרזנטי ואח'

בעל המדגם: מר ישראל פרימו

על ידי ב"כ עו"ד אמנון ימר

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה לביטול מדגס מס' 41669. מר ישראל פרימו (להלן: "בעל המדגם") הגיש את בקשתו לרישום המדגס ביוס 28.11.2005 עבור מיכל המיועד לאיסוף בקבוקי פלסטיק למיחזור. המדגס נרשם ביוס 28.6.2006. משחלפו שנתיים מתאריך רישומו, דהיינו, ביוס 7 המדגם נפתח לעיון גם למי שאינו בעליו לפי סעיף 35 לפקודת הפטנטים והמדגמים (להלן: "הפקודה"). המיכל נראה כך:

ביוס 13.12.2006 הגישה קבוצת אלון בע"מ (להלן: "מבקשת הביטול") בקשה לביטול המדגם. בבקשת הביטול נטען כי המדגס פורסם ברביס לפני תאריך רישומו ואת באמצעות טופס הזמנת עבודה ששלח בעל המדגם לעירית רחובות. טענה נוספת שהעלתה מבקשת הביטול הינה כי המדגס אינו כשיר לרישום שכן הבעלות במדגס אינה בידי בעל המדגס הרשום אלא בידי עירית רחובות וכי המדגם אינו כשיר להירשם כמדגם שכן אין בו כל ייחודיות.

בכתב הטענות שהוגש על ידי בעל המדגס ביוס 31.12.2006, טען בעל המדגס כדלקמן:

א. הבקשה לביטול המדגס הוגשה בשיהוי ניכר, למעלה מחצי שנה לאחר רישום המדגס בפנקס ולאחר שבעל המדגס פנה למבקשת הביטול בדרישה להפסיק את הפרת מדגמו כבר ביוס 21.5.2006.

ב. המדגס לא פורסס בפומבי. הצעת המחיר הועברה לעירית רחובות כהצעה פרטית ונרשם על גביה "כל הזכויות שמורות". ההצעה נשמרה בסודיות בידי נציג העיריה. המדגס הוצב בעיריה רק לאחר תאריך רישומו ביוס 5.12.2005.

ג. אין לרשם סמכות לדון בשאלת הבעלות במדגם לפי סעיף 1(30) לפקודה. המדגם הנדון הינו חדשני בעיצובו ועל כן ראוי היה לרשום כמדגס.

מטעם מבקשת הביטול הוגש תצהירו של מר עדי שביט, מנכ"ל מבקשת הביטול במועד מתן התצהיר. מכיוון שעד וה לא התייצב להיחקר חקירה שכנגד על תצהירו, הרי שאין כל משקל ממשי לצהירו.

בעל המדגס, מר ישראל פרימו, הגיש תצהיר מטעמו, שתוכנו כדלקמן:

א. מר פרימו חינו המתכנן והיוצר של המתקן נשאו המדגס. המתקן, לטענתו, הינו חדשני ומקורי ואינו דומה למתקן שקדם לו.

ב. המתקן הוזמן על ידי מר הרצל רבא מעירית רחובות. מר פרימו עיצב את המוצר והעביר את התרשים למר רבא כהצעה פרטית תוך הדגשת סודיות התרשים. על גבי ההצעה הוטבע הסמל המסחרי של מר פרימו והכיתוב "כל הוכויות שמורות". ההצעה הועברה לעיריה ביוס 23.8.05.

ג. התרשיס אכן נשמר על ידי מר רבא ולא הופץ לאחריס.

ד. המתקן הוצב בפומבי לציבור הרחב ביוס 7.12.05 ותוקף רישום המדגם מיוס 5, לפיכך לא פורסס המדגם ברביס.

ה. בין מר פרימו למר רבא סוכס כי העיריה תשא במחצית מעלויות היצור והחומר של אב הטיפוס מתוך ציפיה שהעיריה תזמין מתקניס רביס בהמשך.

ר ייתכן כי עירית רחובות ביקשה ממבקשת הביטול הצעת מחיר לייצור המתקן.

מר פרימו נחקרו חקירה שכנגד על תצהירו במועד הדיון בפני ביוס 26.12.2007. הצדדים הגישו סיכוס טענותיהס בכתב, מבקשת הביטול ביוס 14.2.2008 ובעל המדגס ביוס 808.

תמצית טענות מבקשת הביטול כפי שבאו לידי ביטוי בסיכומיה:

לטענת מבקשת הביטול, הסקיצה של המתקן שנשלחה למר רבא לפני רישום המדגס מהווה פרסוס קודם. הסימון על גבי הסקיצה 6 אינו בא להבטיח סודיות אלא מסמל יצירה המוגנת בזכויות יוצרים. סימול זה אינו יכול לסייע לבעל המדגס משום שהוא חל בדיני זכויות יוצרים ולא על מוצרים שנועדו לייצור תעשייתי או המוני.

עוד טוענת מבקשת הביטול, כי בעל המדגסם לא הדגיש בפני מר רבא את נושא הסודיות וכי הסקיצה מועברת לידיו הנאמנות, ועל כן תמוהה צפייתו של בעל המדגם לסודיות. בנוסף, ניתן להסיק מעדותו של בעל המדגם כי ציפה שהעיריה תערוך מכרז לצורך ייצור המתקן.

ומשיכה וטוענת מבקשת הביטול, כי מר רבא לא היה מחויב לשמור על סודיות ועל כן חשיפת המתקן לעיניו מהווה פרסוס קודם.

כן לטענת מבקשת הביטול, יש להקיש לעניין הפרסוס במדגסיס מפרסוס בפטנטיס שס נקבע כי חשיפת המצאה אפילו באופןו מצומצס הנושא אופי עסקי ולו בעקיפיןו שולל את חדשנותה ומהווה פרסוס.

עוד טוענת מבקשת הביטול, במועד חשיפתו למדגם, היה מר רבא לקוח פוטנציאלי בלבד. המתקן הוגש לרישום כמדגס רק לאחר שהבשיל המו"מ לכלל הסכם. לפיכך החשיפה לסקיצה פוגמת בחדשנותה.

כן טוענת מבקשת הביטול, כי על פי הפרסוס של בעל המדגס עצמו, הסדנא בה הוצב אב הטיפוס הייתה פתוחה לציבור.

מוסיפה וטוענת מבקשת הביטול באנלוגיה מדיני הפטנטים, כי בעל המדגם אינו עומד באף אחד מן החריגיסם לפרסוס השולל חידוש, הכלוליס בסעיף 6 לחוק הפטנטים, תשכ"ז - 5, שכן טיב היחסים בין בעל המדגס לנציג העיריה היה מסחרי.

עוד טוענת מבקשת הביטול, לעניין הפומביות שבפרסוס יש להקיש מדיני זכויות יוצרים לעניין דיני המדגסיס. המסקנה העולה מן ההיקש הינה כי די בכך שהמדגם מוצג אף בפני קהל סגור מהווה פרסוס פומבי. בענייננו הועברה הסקיצה באמצעות הפקס לעיריית רחובות שאינה מתחס סגור וסודי ולפיכך מהווה הסקיצה פרסוס פומבי. על גבי הפקס לא נרשמה הערה כלשהי ממנה ניתן היה להבין שבעל המדגס מצפה לסודיות, כגון "לעיניך בלבד" או ביטוי דומה לכך.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

תמצית טענות בעל המדגם, כפי שהובאו בסיכומים מטעמו:

ראשית טוען בעל המדגס כי הבקשה לביטול הוגשה בחוסר תוס לב ובשיהוי וזאת כאמצעי מיקוח בעקבות הגשת התובענה נגדה לבית המשפט המחוצי בגין הפרת המדגס.

כן טוען בעל המדגם, כי התרשיס שהועבר למר רבא על ידי בעל המדגס אינו מהווה פרסוס קודם שכן הועבר לעיניו בלבד ומר רבא שמר על סודיות כנדרש.

בנוסף טוען בעל המדגם, כי הפרסוס הפומבי אשר שולל חידוש הינו פרסוס ברביס בדרך של ברושוריס או באמצעי התקשורת או בדרך של שימוש קודם, באופן שיש לציבור גישה לפרסוס. הסקיצה הנדונה בתיק והועברה כהצעה פרטית בלבד. לענייו העובדות בתיק איו תצהיר נגדי מטעס מבקשת הביטול, הסותר את תצהירו של בעל המדגס.

ממשיך וטוען בעל המדגס, כי קיומו של פרסוס קודם הינו שאלה עובדתית והנטל להוכיח את הפרסוס הקודם מוטל על מבקשת הביטול, אשר לא הציגה ראיות לעניין זה.

עוד טועו בעל המדגם, כי אין במסירת התרשים, אפילו ללקוח פוטנציאלי, כדי להוות פרסוס קודם. כן טוען בעל המדגס, כי אין בהצגת האב-טיפוס ללקוח במקוס שמור משום פרסוס קודם, שכן אחרת נשלל הגיון החוק.

בנוסף טוען בעל המדגם, כי בינו לבין למר רבא היה הסכם סודיות שקדס למשלוח הסקיצה ושניהם נהגו על פיו. לטענתו, ברור מהתנהגותו של בעל המדגס כי היה מעוניין בשמירת זכותו הקניינית במדגס ועל כן נקט באמצעי זהירות מול מר רבא, כפי שעולה מהדבריס שרשם על גבי הסקיצה ומן ההסכם ביניהס.

סעיף 36 לפקודת הפטנטים והמדגמים קובע כדלקמן:

"כל אדם מעונין רשאי לפנות לרשם בכל עת בבקשה לבטל רישום של מדגם בטענה שהמדגס פורסם בישראל לפני תאריך רישומו."

הטענה היחידה בה מוסמך הרשם לדון במסגרת בקשה לביטול מדגס הינה טענת פרסוס קודם לתאריך הרישום. נטל ההוכחה להוכיח פרסוס קודם מוטל בענייננו על מבקשת הביטול.

בסיכומיה לא חזרה עוד המבקשת על טענותיה באשר לבעלות במדגס ולמקוריות שלו והתמקדה בשאלת הפרסוס הקודם וזו אכן השאלה היחידה העומדת בפניי. שתי השאלות האחרות ממילא אינן בסמכות הרשם (ראה ע"א 733/95 אפרל אלומיניום נ' קליל

תעשיות, פ"ד נא(3) 577).

תיק והאינו מעורר מחלוקת עובדתית. העד היחיד שהעיד בפניי היה בעל המדגס, מר פרימו, אשר הגיש תצהיר ונחקרו עליו חקירה שכנגד. המסכת העובדתית אשר תשמש בסיס להחלטתי הינה זו שנשמעה מפיו של העד היחיד והמסמכים שהגיש.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בעל המדגס נתבקש על ידי נציג עירית רחובות, מר רבא, להכין סקיצה של מתקן חדש לאיסוף בקבוקים במקום המתקן שהוצב עד כה בעיר. מר פרימו הכין סקיצה, כפי שנתבקש, והעביר אותה ביוס 23.8.2005 לעיונו של מר רבא, באמצעות הפקס. על גבי הסקיצה הוסיף חותמת ואת הסימן 6. כוונתו של מר פרימו, כפי שטען, הייתה שאין להפיץ את הסקיצה הלאה. המנת העבודה נעשתה ביום 14.9.2005. מר פרימו ייצר אב טיפוס בסדנא שלו. המדגם הוגש לרישום ביוס 28.11.2005 והמתקן הוצב בציבור ביוס 5.

השאלה היחידה העומדת בפניי הינה האם עצס העברת הסקיצה לעיונו של מר רבא יש בה משום פרסוס פומבי של המדגס שכן אם ייקבע שבפנינו פרסוס פומבי, יישלל החידוש במדגס.

(קטע מתוך ספרות משפטית)

בהסתמכה על כך טוענת מבקשת הביטול הינה כי די במסירת הסקיצה של המוצר נשאו המדגס למר רבא שהיה לו עניין עסקי במדגס ומעשה והיווה פרסוס קודם. לעניין זה מסתמכת מבקשת הביטול על פסק הדין בעניין ..6.ק. 38 (1921) אסתנו/ .ץצ ה0ז5ח). באותו עניין דובר בתביעת הפרה של מדגס רשום. המפר התגונן בטענה של פרסוס קודם. הפרסוס הנטען התבטא במשלוח המדגס לנציג מטעס המפרים "לעיניו בלבד" כהצעה לפני הומנתו לייצור. המפריס לא רכשו את המדגס. לאחר מכאן נשלח המדגם לסוכן של בעליו אשר הציע אותו לגורס שלישי (שתהקותס:) אנכ 1116) שהסכים לרכוש אותו. עס ואת, מאחר שהמפריס החלו בייצור המדגס, סוכלה העסקה שבין בעלי המדגס לגורס השלישי. המדגס נרשם רק לאחר שהוצע לגורס השלישי. בערכאה הראשונה קבע השופט כי המדגס הוצע לגורס השלישי והייתה זו הפרת חובת נאמנות אם היה מופצ הלאה על ידי אותו גורס שלישי. לפיכך לא ראה בית המשפט של הערכאה הראשונה בהצעה זו לגורס השלישי משום פרסוס פומבי. לעומתו, סבר בית המשפט לערעורים אחרת. הוא פירש את התכתובת שבין הצדדיס כך:

(ציטוט משפטי)

לפיכך הוא הגיע למסקנה שלא מתקיים החריג לפיו המדגס נמסר לאדם שהיה מחויב לשמרו בסוד ועל כן יש בהצעתו ל- עְתַקת0:) שטעכ משום פרסוס.

טענת מבקשת הביטול הינה, כי גם בענייננו לא התחייב מר רבא לסודיות. לעומתו טוען בעל המדגס כי היה ברור לשני הצדדים כי אין להעביר את הסקיצה הלאה.

במאמר מוסגר אציין, כי אין אני רואה עצמי מחויב לפסוק כפסיקת השופטים באנגליה. עם חקיקת חוק יסודות המשפט, תש"ס - 1980 וביטול הזניקה למשפט האנגלי, אין אנו מחויבים עוד לפסיקותיהם של בתי המשפט באנגליה. ראה לעניין ביטול הזיקה בפרשנות חוק הירושה בע"א 1212/91 קרן לב"י נ' פליציה בינשטוק, פ"ד מה(3) 705;

"ידענו כי חוק הירושה עומד על רגליו הוא, והודנו המחוקק בו מפודשות, כי ניתקנו זיקה מן המשפט האנגלי (ראה סעיף 150 לחוק הירושה). בוודאי כך דין לאחד חוק יסודות המשפט, תש"ס - 0, עס ביטולו הנחרץ של סימן 46 לדבר המלך במועצה על ארץ - ישראל, 1922, וניתוק הזיקה למשפט האנגלי. ואולם ניתוק זיקה

אין פירושו שכל החוכמה תימצא בכרסנו, וכי ממנה - ורק ממנה - נזין עצמנו. מותר לנו - ראוי לנו - שנתבונן סביבנו, ננסה לאתר דרכן

של שיטות משפט אחדות, ואפשר נלמד מהן חוכמה ודעת למען נשכיל."

אמת הנכון הדבר, כי דבריס אלה נכונים בעיקר לפרשנות חקיקה ישראלית מקורית ואילו פקודת הפטנטים והמדגסים החלה בענייננו, הינה פקודה מנדטורית. ובעוד המשפט האנגלי הלך והתפתח במרוצת השנים וכיוס אף אימץ את עיקרי הדירקטיבה האירופית

בעניין מדגסיס באמצעות תקנות (ראה 6ש\110 820 187%6)-255611 בספרם לעיל, בעמ'

5), אנו נותרנו עס הפקודה הארכאית והנצחנו את המצב המשפטי במשך עשרות רבות של שניס.

בין כה ובין כה, השאלה הינה שאלה שבעובדה, היינו, האם ניתן היה להסיק לאור הנסיבות, כפי שהוכחו בפניי, הסכם סודיות בין הצדדיס.

אנו סבור, כי במקרה שבפניי, יש לפרש את התנהגות הצדדיס ככזו המחייבת את עיריית רחובות, באמצעות נציגה, מר רבא, לשמור על סודיות המדגסים. שני הצדדים ידעו כי מדובר במדגס שטרס נרשם, טרס הוצג לאחר וודאי לא לציבור הרחב. כפי שהבהיר בעל המדגסם, כל הפגישות התקיימו בין מר רבא לבעל המדגס במקום הסגור לקהל הרחב, בסדנא של בעל המדגס, כאשר הצטרפה לפגישות רק מזכירתו של בעל המדגם. על פי הראיות שבפניי, נראה כי מר רבא ובעל המדגס עבדו ביחד על המדגס, הכניסו בו שינוייס ושיפוריס, עד שגובשו צורתו ומראהו הסופיים (עמ' 6-7 לפרוטוקול הדיון):

"העד: ... במסגרת השיחה שהיתה אצלי במשדד, העלינו כל מיני לעיונות ואמרתי לו שאני אשב וננסה לפתור לו את הבעיה ולעצב משהו חדש. כי זה המקצוע שלי, זה מה שאנחנו מתעסקים. ובמסגרת השיחה הועלו אפשרויות נוספות, מטעמנו, בנוכחות המזכירה שלי, בצורה מסודרת, ואז לאחר כמה, אני לא זוכר את הימים בדיוק, למדות שרשום לי כאן, הגשתי לו סקיצה, הסקיצה נעשתה לעיונו בלבד. בנוסף, גם הוא, מד הדצל רבא, רצה איזה שהוא *יחודיות על העניין הזה, לפחות שהוא יהיה הראשון והוא לצה במסגרת הבקשה שלו, לשפר את העיד שלו, לא, לעשות משהו חדשני,

הדשם :הוא רצה שזה יהיה *יחודי לרחובות? העד *יחודי, לא בלעדי, ייחודי,

ואז הגשתי לו סקיצה דעיונית, לעיונו בלבד. מאחד ואני הולך לעשות איזה התקשדות עסקית, אני חייב להראות ללקוח מה אני מתכנן לו ולקבל את אישורו, על הסקיצה הזאת היתה חותמת של נטיש וגם חותמת של כל הזכויות שמורות, עם

הסמל :6). היא התקבלה בעיריית רחובות במשדד של הדצל

6. לא מדובר בענייננו בסוכן הנוסע עס מוצר ומציעו למכירה ללקוחות פוטנציאליים. מדובר במצב של "טרס יציאה לאוויר", מעין עבודה בשיתוף פעולה, בארבע עיניים, על המדגס, כאשר נציג העירייה ידע, כי המדגס טרס נרכש ובכוונת בעל המדגס להגישו לרישום. יתרה מכך, הייתה בין הצדדיס היכרות קודמת על בסיס עבודה משותפת, שניהם ידעו שמדובר במוצר ראשונה שטרס נרשם כמדגם, וסביר להניח כי זו יצרה אצל בעל המדגס ציפייה סבירה לדיסקרטיות מצד מר רבא.

(גם נאמד לו והיה ברור לשנינו, שההתקשדות היא ביני לבינו בלבד וסביר להניח שנס אני אוציא מדגם על העניין הזה.

כשהוא אישר עקרונית את הסקיצה, אני, הגענו למשא ומתן עסקי, ולאחר שנגמר המשא ומתן עסקי, הוצאה לו הזמנת עבודה שהוא שותף בחלק מן העלויות של המוצר. במקביל, אני פעלתי לרישום המדגם.

הרשם:מה זה שותך? אני רק רוצה להבין, בחלק מעלויות המוצר,

העדל

בבניית האב-טיפוס הוא השתתף בהוצאות של בניית האב-טיפוס הדאשון?

כן, הוא, לא, הוא קיבל הנחה משמעותית לבניית האב- טיפוס הראשון.

הגשתי את הבקשה לרישום בזמן תהליך העבודה, עוד לא היה מוצר כזה וכשהוא, כשצילמנו את המוצר, המוצר היה אצלי בבית העסק, הוא לא יצא לרחוב, הוא לא הוצג בשום מקוס מלבד הצגה להרצל רבא אישית.

הדשס :איפה היתה ההצגה להדצ2 רבה?

העדל

אצלי, בתוך העסק.

הדשם :של הדגם הראשון?

העדל

של הדגם הראשון, לחלוטין."

בעניין בקשה לביטול מדגס מס' 26649 סופר-פלסט בע"מ נ' סטארפלאסט תעשיות 1967ננו, החשיפה נעשתה ללקוח הפוטנציאלי (התאחדות הכדורגל), נקבע כי לפי הנסיבות יש להסיק קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים, שאינה מאפשרת לאחד הצדדיס לחשוף את המדגס.

"ממערכת היחסים של מכרז (שהיה סודי) ניתן להסיק בהחלט כי הזוכה במכרז התקנת המושביס באיצטדיון, בעלת המדנס, זכאית לשמירה על המידע ששותפה בו ההתאחדות, ושלמעשה הוא סוד מסחרי שלה.

מעבר לכך, מהעולה מהראיות ניתן להסיק כי מאחר שההתאחדות לכדורגל היא גם הגורם המאשד לבעלת המדגם בכל הנוגע להתקנת מושביס באצטדיון, תהיה לבעלת המדגם אפשרות להתקין כיסאות אלו בשאר האיצטדיונים בארץ, הדלת נפתחת בפניה, מאחל שההתאחדות נתנה את אישודה לכך שהמושבים עומדים בתקינת אופ"א מבחינת גובהם ועמידותם. אי לכך, אין כאן התקשדות מסחרית דגילה ושוטפת של מכירת והפצת מוצר לקונה דגיל מהציבור הרחב שהיא בבחינת פרסום. אין ספק, כי מתוך ההיוועצות בין בעלת המדגם להתאחדות, היתה בין היתר, עניינים של גובה המושב, והתאמתו לתקינת אופ"א, ומשכך לא מדובר בהיוועצות ובפעילות מסחרית (רידא, או הוועצות לגבי האסטתיקה של אותס מושבים...

"ניתן בהחלט להבין כי מערכת היחסים המיוחדת עם שהיתה לבעלת המדגם עם ההתאחדות היא מערכת יחסים אדוכת טווח, כמו כן, הכוונות של הצדדים או לפחות של בעלת המדגם, היו כוונות לפרוץ דרך לאצטדיונים אחרים באצטדיון באמצעות האפשרויות שחוזה עבודה זה צר. אי לכך, הנמנע דואה את ההתאחדות בנסיבות המיוחדות של תיק זה ושל מקרה זה שהינן :וצאות דופן, כגורם אשד חב היה בחובת הסודיות לבעלת המדגם כל עוד זה לא הוצג לציבור הרחב."

8. מבקשת הביטול טוענת בסיכומיה כי משמעות הטבעת החותמת של בעל המדגס בצירוף הסימן 6 על ההצעה ששוגרה בפקס למר רבה אינה סודיות אלא ציון זכויות יוצרים בלבד. לעניין וה מפנה מבקשת הביטול לפרק הרביעי של חוק זכויות היוצרים האמריקאי, סעיף 401. סעיף זה קובע את זכותו של היוצר להטביע את הסימן על עותקיס של יצירתו. הטבעת הסימן מונעת טענת הגנה על העתקה בתוס לב של היצירה (סעיף 4(401) לחוק). טענת מבקשת הביטול הינה כי מדגמים וזכויות יוצרים אינס דריס בכפיפה אחת וכל אימת שהסקיצה ראויה הייתה להירשם כמדגם אין היא זכאית לזכות יוצרים, ראה סעיף 22 לחוק זכות יוצרים, 1911, שהיה בתוקף באותה עת :

"תוק זה לא חול על מדגמים הדגמים הנדרשים עפ"י חוק הפטנטים (המדגמים, 1907 פדרט למדגמים שאם המדגמים דרושים הם לרישום אינם משמשים ואינם ממונים לשמש כדגמים או כדוגמאות המוכפלים בתהליך תעשייתי:."

9. אין אני רואה חשיבות לענייננו להיכנס כאן לדיני זכויות היוצרים ולדון במשמעות המשפטית של הסימון 6. לענייננו, חשובה יותר כוונת הצדדים, מר פרימו ומר רבה, לרישום המדגם ומה הייתה המשמעות לסימון 6 זה ביחסים ביניהם. על כך יש בידינו עדות אחת בלבד, של מר פרימו, שעשה עליי רושס של אדס אמין, לפיה היה ברור לשנינו כי אין להעביר את הסקיצה הלאה. מר רבה לא העיד בפניי ואין בידי ראיות הסותרות את טענתו של בעל המדגם. אדגיש, כי העד מטעס המבקשת לא התייצב להיחקר על תצהירו ולמעשה התצהיר נמשך בדיון.

0. בנסיבות העניין ובהפעלת מבחן השכל הישר, הצגה של המדגס שנעשתה בדלתות אמות, כאשר שני הצדדים מתייעצים ביניהם על צורתו של המדגם, גם אם לא נחתם ביניהם הסכם סודיות פורמלי, אינה יכולה ואינה צריכה להוות פרסום קודם, ויש להסיק במקרה זה הסכם מכללא לסודיות. תימוכין לכך אני מוצא גם בדיני הפטנטים, שמהס ביכולתנו להקיש לצורך קביעה זו. על פי דיני הפטנטים לצורך שלילת חידוש, על המצאה להתפרסם בפומבי ועל המידע להיות נגיש לציבור הרחב לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט. ראה לעניין פרסום (במשפט האמריקאי).

ואולס, גם אם הייתי מאמץ את הדין האמריקאי בנקודה זו, ואיני קובע מסמרות בעניין, הרי שבנסיבות המיוחדות של המקרה שבפניי, אני מסיק מן העדות שהובאה בפניי כי לשני הצדדים היה ברור כי ההתקשרות ביניהם כפופה לשמירת סודיות. יתרה מכך, לא עלה בידי המבקשת להביא עדויות לכך ולהוכיח שעין הציבור "שפתה" את המדגם וגם בכך יש כדי להעיד שמר רבה ראה עצמו מחויב לשמור על הסודיות הנדרשת. על כן עומד המדגם שביטולו נתבקש בתנאי סעיף 1(30) לפקודה "שלא נתפרסם קודם לכן בישראל".

אדגיש כי הקביעה אם היה פרסום קודם או לא, הינה קביעה הקשורה תמיד לקשר הדוק לנסיבות הספציפיות של המקרה. זאת, אציין כי גם כאשר ניתן להסיק מנסיבות ההתקשרות הסכם סודיות מכללא, הרי שרצוי שבעל מדגס לא ישאיר את העניין לפרשנות הרשם או בתי המשפט, אלא יחתים את הצד שבפניו הוא חושף את המדגס על הסכם סודיות מפורש על מנת למנוע כל ספק בדבר ויקדים ויגיש את המדגס לרישום בטרס קיבל הזמנה עסקית לביצוע המדגס עבור הלקוח.

מבקשת הביטול טוענת עוד בסיכומיה כי העירייה הייתה מחויבת לפרסם מכרז בגין העבודה שביצע מר פרימו וכי מר פרימו ידע על כך. בתמיכה לטענתה היא מצטטת מדבריו של מר פרימו. ואולס מר פרימו העיד במפורש כי, לפי הבנתו, הייתה העירייה פטורה ממכרז בהתקשרותה עימו. מבלי להיכנס לעומק הקורה, מכיוון שאין והעיקר העניין שלפניי, לכאורה הצדק עם מר פרימו וזאת לפי תקנה 5(3) לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח - 1987, הקובעת פטור ממכרז במקרה של התקשרות ב:

"חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית"

תימוכין נוספים לקביעתי, כי נציג העירייה, מר רבה, שהיה מוסמך להחליט בנוגע להתקשרויות העירייה בכל הקשור לאגף שיפור פני העיר, היה מחויב לסודיות אני מוצא

בחוק העונשין, תשל"ז - 1977, בעיקר בסעיף 117 לאותו חוק, הקובע איסור לעובד הציבור למסור ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, ללא סמכות כדין.

7. מכל האמור לעיל, עולה המסקנה כי ביחסים בין מר פרימו למר רבה, הייתה ההסכמה כי הסקיצה נמסרת לידיו הנאמנות של מר רבה וכי הוא מחויב בסודיות כלפי מר פרימו.

8. לפיכך אינני רואה בהעברת הסקיצה למר רבה משום פרסום לפי דיני המדגמים. סוף דבר

9. אני דוחה את בקשת הביטול ומותיר את רישום המדגם על כנו. מבקשת הביטול תשלם לבעל המדגס הוצאות הליך זה ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 15,000 ₪.

ד"ר מאיר נועס, רשם הפטנטים המדגמים, וסימני המסחר ניתן בירושלים ביוס = 16 ספטמבר, 2008 ט"ז אלול, תשס"ח