סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 05 "גורמה"

המבקשת: ישובי חבל מעון אגודה חקלאית שיתופית

לפיתוח איזורי בע "מ על ידי נשיצ, ברנדס אמיר ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

לפניי בקשה לרישום סימן מסחר (לא מעוצב) "גורמה" בסוג 31 עבור: תפוחי אדמה (להלן: הסימן המבוקש).

הבקשה הוגשה ביוס 14.11.2021. לאחר כמה סבבי התכתבויות, נדחתה הבקשה לרישום על ידי מחלקת סימני מסחר ביוס 4.5.2023. הבקשה נדחתה בשל היות המילה "גורמה" מילה משבחת, אשר צריכה להישאר פתוחה לשימוש העוסקים בתחום, בהתבסס על סעיפים 8(א) ו- 1'() לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] התשל"ב-1972 (להלן: הפקודה). על כך משיגה המבקשת.

המבקשת פירטה טענותיה במכתבי תשובה לדוחות הליקוייס מתאריכים: 14.4.2022 (אליו צורף תצהירו של מר חן איציק), 26.10.2022, 23.4.2023, והוסיפה טענות בעל פה בדיון שהתקיימה באמצעות היוועדות חזותית ביוס 5.6.2023.

כפי שאפרט להלן, אני סבורה כי הסימן "גורמה" אינו כשיר לרישום ולפיכך דין הבקשה להידחות.

כל ההדגשות בהחלטה זו הוספו, אלא אס צוין אחרת. רקע

המבקשת היא אגודה שיתופית חקלאית שהוקמה על ידי עשרה קיבוציס בנגב המערבי ועוסקת בשיווק ירקות ופירות בסדרי גודל של מאות אלפי טונות בשנה. כמחצית מהתוצרת מיועדת לייצוא ומחציתה האחרת לשווקיס מקומיים.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בשנת 2001 יצרה המבקשת את המותג "הדוד משה" שתחתיו משווקת את תפוחי האדמה לציבור. כיוס משווקיס תחת המותג גם ירקות נוספים. בשנת 2016 יצרה המבקשת את המותג "גורמה" אותו ייעדה, לדבריה, ל"מוצריס ייחודייס לתחוס" ותחתיו החלה לשווק תפוחי

אדמה מזניס אירופאים כגון אליאנס, סלטיאן ומוניק.

המבקשת פירטה כי עבור המותג "גורמה" עיצבה אריזה מיוחדת השונה מיתר אריזות מוצריה,

בצבעיס כהים וייחודייס שמעידים על יוקרה.

המבקשת היא הבעלים של מספר סימני מסחר שנרשמו עבור: "ירקות טריים ומקוררים - תפוחי אדמה, גזר, צנונית, בצל, סלק, ירקות שורש, זרעים ובוטניס ; הנכללים כולס בסוג 31"

כמפורט בטבלה להלן:

מספר סימן המסחר

22003

2002

2001

18

06

הסימן

"גורמה הדוד משה"

גורסה

5

תאריך הרישום

109

222

(הוגשו בעקבות מיתוג מחדש ושינוי עיצוב אריזות מוצרי המבקשת)

.10

11

.12

.3

9

טענות המבקשת בתמצית המבקשת טענה כי המילה "גורמה" בהקשר של תפוחי אדמה הינה בעלת אופי מבחין אינהרנטי.

המבקשת אינה כופרת בכך שהמילה "גורמה" היא בעלת אסוציאציות של יוקרה, עילית ואנינות טעס ולכן עשויה להיות מקובלת בתחוס המזון לשימוש עבור מוצריס מסוימים, כגון אלה העשוייס מחומרי גלס נדירים או יקרים (כמהין, שמפניה קוויאר וכדומה, כפי שהדגימה), זאת בניגוד לתפוחי אדמה המהוויס מוצר מזון פשוט ובסיסי. לטענת המבקשת, המילה "גורמה" אינה מקובלת בישראל בתחוס גידולי הירקות כלל, ובפרט אינה מקובלת בתחוס תפוחי האדמה. אין מדובר במילת שבח אלא במילה מקורית ומפתיעה בהקשר של תפוחי אדמה. השימוש במילה "גורמה", בתחוס תפוחי האדמה הוא שימוש ייחודי למבקשת, והחיבור שיצרה בין התחומיס מפתיע, מקורי וחדשני.

עוד טענה המבקשת בהקשר זה כי היא הייתה הראשונה לעשות שימוש במילה "גורמה" בישראל בהקשר לתפוחי אדמה, וכי אס קיימים היוס עוסקיס בתחוס שעושים גם כן שימוש במילה, או בסימן המבוקש, הרי שהדבר נעשה מתוך ניסיון להיבנות מן המוניטין שרכשה המבקשת בסימן. כן טענה המבקשת כי הסימן המבוקש רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש המבקשת בו לאורך השניס וממאמצי השיווק והפרסוס.

דיון והכרעה

הסימן המבוקש חסר אופי מבחין אינהרנטי

בסעיף 8(א) לפקודה נקבע כי סימן חסר אופי מבחין לא יחיה כשיר לרישום כסימן מסחר:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

"8.(א) | אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין)."

4. המלומד וליגסון בספרו א. ח. זליגסון, דיני סימני מסחר ודיניס הקרוביס להם, תשל"ג-1973 (להלן זליגסון), עמ' 22-20, הסביר כי סימנים חסרי אפי מבחין יכולים להיות סימניס אשר מקובלים או משותפיס במסחר, או לחלופין סימניס אשר עליהס להישאר פתוחים לשימוש במסחר. בהקשר לאחרוניס נכתב כך (עמ' 22):

"סימנים הצריכים להיות פתותים למסחר שייכים לסוג אחד לחלוטין. פה אין המדובר בסימנים בהם משתמשים במסחד בפועל, אלא בסימנים שהשכל או בעיקר המצפון מחייבים שלא יתידו מתן זכות *יחודית בגינם, או שלא לשאירום לשימוש הכלע."

5. את סימניס אלה, חילק המלומד לשני סוגיס: הראשון - סימניס מתאריס והשני - מילות שבח, בין אס כלליות וביו אס כאלה המאפיינות את הטובין. עקרונות אלה נקבעו בפקודה בסעיף 1 ), שפוסל לרישוס את סוגי הסימניס המתוארים:

"ענ

(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או9;"

6. המבקשת הסתמכה גם היא על דברי המלומד וליגסון באותס עמודיס בספרו, לפיהם יש לבחון את התחוס עבורו משמש הסימן המבוקש ואת מידת המקוריות שבבחירת המילה המבוקשת לרישוס כסימן. לטענתה, הסימן המבוקש כשיר לרישום, ועונה על ההסבר שהובא בעמוד 22 לספר לפיו "מילים הכוללות מעין שבח, אך בחירתן אינה מובנת מאליה, או שבחירתן מגלה רעיון מקורי, תהיינה מותרות לרישום ".

7. אינני סבורה כי בחירת המילה "גורמה" עבור מוצריס בתחוס המצון היא מקורית או מפתיעה. נהפוך הוא, המילה "גורמה" היא מילת שבח המקובלת בתחוס המזון בלבד. אין לה שימוש בהקשר לטובין או לשירותיס מסוג אחר או בתחוס אחר. בניגוד למילות שבח אחרות כגון "עילית", סופר", "יוקרתי" וכדומה (ואין בכך כדי לקבוע מסמרות באשר לכשירותן של מילים אלה כסימני מסחר) שהינן מילות שבח בהן ניתן לעשות שימוש בכל תחוס שהוא, הרי שבמילה "גורמה" נעשה שימוש רק לגבי הקשרים של מזון (בדומה למשל למונח "הוט קוטוּר" בתחוס האופנה).

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

8. המבקשת טענה כי משמעות המילה גורמה היא מילה המשבחת את המשתמש ולא את הטובין, כך בשורה 7 עמוד 20 לפרוטוקול הדיון:

"עו"ד קלינג : לא, זה בדיוק העניין. התכשיט הוא יוקרתי, הבושס הוא יקר. זה מתאר את הטובין. המילה גורמה בצרפתית, גבירתי, היא מתארת אדם. אדם אמין טעם. זו משמעות המילה בצרפתית. וגם את זה צריך לזכור".

9. אינני יכולה לקבל טענה זו. ראשית, המבקשת עצמה משתמשת במילה גורמה כדי לתאר את הטובין. בפרסומות שהוצגו בנספחי המבקשת הופיעו סיסמאות כגון "דוד משה (הסימן המעוצב), הופכים כל מנה לגודמה " או "משתפיס את דוד משה במתכונים שיצרתם על בסיס מוצרי הגודמת שלנ ".

0. בנוסף, כפי שעולה מעיון בערך המילה "גורמה"' לפי המילון האינטרנטי "מילוג", למילה זו מספר משמעויות ביניהן: "מותאס לאניני טעם ". כלומר, עבור הציבור בישראל לפחות אחת מהמשמעויות מתארת את הטובין, בהיותס דבר מזון, באופן המשבח אותס או את אופן הכנתם. ראו לעניין וה דברי כב' השופט ענבר בעניין ע"ר 21488-05-11 צפב3תאושם

6 אז צאגאס6 צתתדדהתנ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני מסתר (נבו 1) בפסקה 27 לפסק הדין:

"27. ...זאת ועוד: העובדה כי לסימן המתאר או משבח את הטובין המיועדים קיימות משמעויות לשוניות נוספות אינה הופכת את הסימן למדמז והוא הדין באשר לעובדה, שהסימן יכול להתקשר גם לטובין או לשירותים אחדים. ככל שיש צורך באסמכתא לדברים אלו ניתן למצאה בעניין משפחה הנ"ל. באותה פרשה נטען, כי הסימן "משפחה" הינו מדמז שכן מדרש לגע של מחשבה על מנת לקשר מילה זו דווקא לעיתון מתוך מגוון הקשריה ומשמעויותיה. אלא שבית המשפט, מפי כב' השופט חשין, קבע כי הסימן "משפחה" הינו תיאורי לגבי עיתון, וזאת מבלי שחסרה חשיבות כלכשהי למגוון משמעויותיו והקשריו, עולה מכאן, שבעובדה שאחת ממשמעויותיו של הסימן הנה תיאורית או משבחת ביחס לטובין המיועדים - די כדי לחייב את פסילתו לשמש כסימן מסחד. לוטעם כי תוצאה זו עולה בקנה אחד עם הדציונל לכלל הפסילה, שהרי תאור או קילוס הטובין המיועדים לאויים להישאר נחלת הציבור אף אס ניתן להציע לו משמעויות לשוניות נוספות, ואף אין ניתן לקשורו גם לטובין אחדים",

בענייננו, המבקשת עושה שימוש במילה "גורמה" עבור תפוחי אדמה בהקשר של יוקרה או ייחוד. כך למשל, הסבירה כי השימוש במילה "גורמה" מיועד לשיווק תפוחי אדמה מזניסם אירופאיס ספציפיים וברוח זו עיצבה את אריזות תפוחי האדמה תחת סימניה. עוד הוסיפה המבקשת כי על אף שמדובר במצרך יסוד, עסקינן במוצר שנחשב כ"פרמיוס" ומחירו גבוה יותר בהשוואה למוצריס אחריס (פרוטוקול הדיון עמ' 17 שורות 11-9). מכאן שהמילה גורמה בסימן נוגעת במישרין למהותם ואיכותס של תפוחי האדמה המשווקיס תחת הסימן ולכן היא נעדרת אופי מבחין אינהרנטי ואינה כשירה לרישום לפי הוראות סעיף 10(11) לפקודה.

בנוסף לא ניתן להתעלס מכך שברחבי העולס נעשה שימוש במילה "גורמה" בהקשר של תפוחי אדמה (כך עולה מדוגמאות שונות שצוטטו במכתב מחלקת סימני מסחר במהלך הבחינה מיוס 2).. המבקשת טענה בהקשר זה בתשובתה לדוח הבחינה ובדיון (עמוד 19 לפרוטוקול):

"עו"ד קלינג: א', אנמי לא מכיר זן תפוחים שמנושא את השס גורמה. בדקנו. וגם סימני המסחר שצוטטו הם מאוסטרליה וניו זילנד בעיקרו וקצת מארה"ב. למיטב ידיעתנו בשוק הזה, הסחורה הזאת מועברת כלל בין מדינות באופן קפוא בתפזורת, ולא באריזות סופיות. כך גסם המבקשת עושה למדינות שונות. ואנחנו לא מכירים היתכנות לדבר הזה. הסימנים הללו, מבדיקות שערכנו לגבי הסימניס באוסטרליה ומו זילנד וגס בארצות הברית, הס סיממיס מקומיים שאינם יוצאים מתחומי אותן טריטוריות. ואנחמו לא רואים סיטואציה כזו שהמותגים הללו ינסו להיכנס לארץ. אבל גם כן, במידה וירצו להיכנס לארץ, כאן זו סיטואציה סטנדרטית ורגילה בעולס סיממי המסחר, גבירתי, שום דבר לא מלוחד כאן להקשר הזה".

נראה כי המבקשת שמה דגש על האופי הטריטוריאלי של הסימניס ועל האפשרות שייבוא של מוצריס תחת הסימן יהווה תחרות בלתי הוגנת. אולס לטעמי השימוש במילה "גורמה" בהקשר של תפוחי אדמה ברחבי העולם, (כפי שהצביעה על כך הבוחנת) מלמד בעיקר כי אין מדובר בשימוש מקורי וייחודי של המבקשת במילה גורמה. המילה גורמה משמשת ברחבי העולס כאמצעי לתיאור איכותס של הזנים, או לשמם, ולאו דווקא כסימן מסחר. וניתן אף לומר כי מדובר במילה משבחת בעלת ניחוח אוניברסלי שאין לשלול אותה מן הציבור ולהותירה לידיו של עוסק אחד, כאמור בפסק הדין בעניין שמש (רע"א 7836/09 ג.ו.פ. שמש השקעות בע"מ נ' נעמה מנשה (נבו 13.12.2009)).

לאור האמור אני סבורה כי הסימן המבוקש חסר אופי מבחין, וכי מדובר במילת שבח אשר צריכה להישאר בנחלת הכלל.

הסימן המבוקש חסר אופי מבחין נרכש

כידוע, סימן מסחר מתאר או משבח, עשוי להיות כשיר לרישום אס רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש. וכך לשון סעיף 8(ב) לפקודה:

"8(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום".

לטענת המבקשת, אם ייווצר קשר במוחו של הצרכן בין תפוחי אדמה לבין מזון עילי והסימן "גורמה", הרי שזה ייעשה בהקשר של מוצרי המבקשת בלבד וכתוצאה ממאמצי השיווק בהס נקטה.

המבקשת טענה כי מאז הושק המותג "גורמה" בשנת 2016, היא השקיעה מיליוני שקלים

בפרסוס ובקידוס מכירות, בין היתר בפרסוס מוצרי מותג גורמה בטלוויוּיה במסגרת תכניות העוסקות באוכל ובבישול, כמו גס במדיות אחרות. כך למשל, פרסמה המבקשת מוצרי הנושאיס את הסימן המבוקש "גורמה" בתכניות כגון "משחקי השף", "מאסטר שף" וכן במספר תכניות בערוצ האוכל. המבקשת טענה כי התכניות שודרו לקהל הרחב בזמן שיא וכן הוקדשו חלק מן הפרקיס לקידום מוצרי המבקשת בפרט, וכן כי הפרקיס של התכניות האמורות זמיניס לצפייה באתרי אינטרנט בכל עת. עוד טענה כי למבקשת שיתופי פעולה באתרי אינטרנט רבים, בלוגיס וכן מבוצע קידוס תוכן של מוצריס הנושאיס את הסימן "גורמה" בעמודיס של רשתות חברתיות שלהס עשרות אלפי עוקבים.

המבקשת אף פירטה כי השקיעה בפרסום מוצרי "גורמה" מיליוני שקלים וכן פירטה כי מאז השקתו של המותג "גורמה" סופקו כעשריס אלף טונות של מוצרי המותג בשווי של כ- 60 מיליון שקלים וכי היקפי המכירות של מוצרי המותג ממשיכים לעלות. עוד הוסיפה כי תוצאות חיפוש במרשתת של המילים "תפוח אדמה גורמה" מובילות לעשרות תוצאות הקשורות למבקשת, ואלו אינו פרסומות ממומנות.

השימוש הרציף והאינטנסיבי שעשתה המבקשת בסימן המבוקש בישראל, תרס לטענתה להחדרתו לתודעתס של הצרכנים ולקישור המילה "גורמה" עס מוצרי המבקשת באופן בלעדי. כן לטענתה, הסימן המבוקש זּכה להצלחה מרובה והוא מהווה את המותג המוביל כיוס בשוק תפוחי האדמה.

במכתבה מיוס 26.10.2022 הוסיפה המבקשת כי ראיותיה מוכיחות שהסימן המבוקש הפך מווהה עס המבקשת גס מכח "דיבור" על "גורמה"- או איך שהגדירה זאת- "מכח השימוש

בסימן בעל -פה", בתכניות הבישול השונות ובפרסומות בטלוויזיה.

בנוסף, למכתב התשובה שהגישה במהלך הבחינה מיוס 26.10.2022 צירפה המבקשת כנספח 13 סקר צרכניס שביצעה חברת סיי. איי מידע שיווקי עבורה. בהקשר לסקר ציינה המבקשת בסעיף 35 למכתב כך:

"לפי סקר צרכנים שערכה באינטרנט בקרב 500 נסקרים (במדגם ארצי מייצג)- במענה לשאלה "האס אתה מכיר את המותג תפוחי אדמה "גורמה"?" 41% ענו

וו

שהס מכיריס את מותג תפוחי האדמה "מודמה".

המבקשת לא הסבירה כיצד הגיעה למסקנה זו ומהיכן נשאב נתון וה אשר אינו מופיע כלל בנתוניס הגולמייס שבנספח 13. בנוסף, היכרות עס המותג אינו בהכרח היכרות עם מקור הטוביו או הבחנה כי המדובר במקור יחיד - המבקשת (שהרי, תכליתה של דרישת האופי המבחין היא להכשיר את הסימן למלא את המטרה לה נועד- הבחנה בין סחורות של עוסק אחד מאלה של אחר (ראו זליגסון בעמוד 20)).

למכתב מיוס 23.4.2023 צירפה המבקשת את חוות דעתו של מר רפי שטרסברג לעניין הסקר שביצעה חברת סיי. איי. לדעת מר שטרסברג, הסקר מלמד כי 60.5% מהקהל הרלוונטי בסקר היו מודעיס למותג "גורמה". מר שטרסברג התייחס ל"קהל הרלוונטי" כ- הנתח מהמשיביס על הסקר שקנו תפוחי אדמה בשנה האחרונה וגס שידעו לנקוב בשמות המותגים שקנו. בדיקה מדוקדקת יותר של ממצאים אלה מעלה כי מתוך ככל המשיבים, 95.5% העידו כי קנו בשנה האחרונה תפוחי אדמה. מתוכם, 73.9% לא זכרו לאיוה מותג או חברה שייכיס תפוחי האדמה שקנו. מכאן שרק 24.6% מהמשיבים שקנו תפוחי אדמה (95.5% מהמדגם) ידעו לנקוב בשם של מותג כלשהו שקנו. מתוך נתח זה של 24.6%, 60.5% השיבו בחיוב לשאלה (נעזרת) " האס אתה מכיר את המותג תפוחי אדמה "גורמה"?".

ראשית אציין כי נתוני הסקר הגולמייס אשר הוגשו 26.10.2022 (נספח 13 לתשובת המבקשת) אינס עוליס בקנה אחד עס הממצאיס שהציג מר שטרסברג. המבקשת בטענותיה במהלך הדיון התייחסה רק לנתוניס שבחוות הדעת מבלי להצליב את המידע עם הנתוניס הגולמיים. כמו כן, מר שטרסברג לא הגיע להצגת הנתוניס בפני במהלך הדיון ולא היה ניתן לברר אודות ממצאי הסקר. משכך, קיים קושי ללמוד מהנתוניס שהובאו ולהסיק מהם על מידת היכרותו של הציבור עס המילה "גורמה" בהקשר המדובר ועל אופיו המבחין הנרכש של הסימן.

אינני יכולה להסכיס למסקנתו של מר שטרסברג כי 60.5% מהקהל הרלוונטי בסקר היו מודעיס למותג "גורמה". על מנת לעמוד באופן מדויק על מידת המוכרות והמודעות של הציבור לסימן "גורמה" על המבקשת היה להציג נתון לגבי איה חלק מ- 24.6% מהמשיביס שקנו תפוחי אדמה נקבו באופן בלתי נעזר בשם "גורמה". נתון וה חסר אף שנראה שהיה בידי עורכי הסקר. בנוסף, איו די בכך ש-60% מבין אלה שידעו לנקוב שס של מותג תפוחי אדמה השיבו כי הס מכיריס את מותג תפוחי האדמה "גורמה" (בשאלה נעזרת). לטעמי, קהל היעד הוא כלל

האנשים אשר רוכשים תפוחי האדמה ולכן המשמעות של הנתון הזה היא שכ-14.6%

מהנשאלים שרוכשים תפוחי אדמה (או 14% מהאוכלוסייה הכללית) השיבו בחיוב לשאלה הנעזרת האס הס מכירים את מותג תפוחי האדמה "גורמה". נתון זה אינו מעיד כי הסימן גורמה מזוהה עס המבקשת וכי המבקשת היא המקור היחיד לסימן זה, הנתוניס אינס מלמדיס על מידת מוכרות גבוהה עד כדי כך שניתן לקבוע שנוצר קשר תודעתי בין המילה גורמה לתפותי האדמה של המבקשת.

מר שטרסברג בחוות דעתו מציין כי קטגוריית תפוחי האדמה נחשבת לקטגוריה המאומקובל מיתוג מצומצם יחסית בנקודות המכירה. אדרבא, בשוק חסר מותגים ולאחר השקעה מסיבית בפרסום ויחסי ציבור כפי שנטען, היה מצופה שסימן של המבקשת יבלוט וכי שיעור האנשים שידעו לנקוב בשם "גורמה" יעלה על 14%. ואף יש לשים לב לכך שמאמצי השיווק של המבקשת הופנו לקהל הרחב בזמני שיא של צפייה ולא רק לאלה הרוכשים תפוחי האדמה בנקודות המכירה. סימן בעל מוכרות גבוהה יזוהה על ידי כלל הציבור ולא רק על ידי הציבור הספציפי הרוכש אותו.

אין ספק כי המבקשת השקיעה משאבים רבים בפרסום ובקידוד מכירות של מוצרים הנושאים את הסימן "גורמה". אולס, לאחר בחינת ראיות המבקשת וטענותיה, עולה כי בדוגמאות של מוצרי המבקשת הנושאים את הסימן, מופיע הסימן בצורה מעוצבת, על גבי אריזות תפוחי האדמה, ובנוסף למספר סימני מסחר אחרים של המבקשת. כך למשל, מופיעה לוגו "הדוד משה" עם פני האיכר, חבוש כובע, תחת חצי עיגול ועל כיתוב "הדוד משה" תחתיו.

מהראיות שהציגה המבקשת עולה כי תפוחי האדמה משווקים במארזים הנושאים את סימני המסחר של המבקשת וכך גם פורסמו לציבור בתכניות הבישול ובאתרי האינטרנט. המארזות עצמן, כפי שהעידה על כך המבקשת, ממותגות ומעוצבות בצבעים ספציפיים (שחור, זהב, ואדום בעיקר). כן מופיעות על חלק מן האריזות תמונות של תפוחי אדמה לפני או לאחר בישול, או טיגון. על חלק מהאריזות מופיע מלל נוסף כגון "תפוחי אדמה מעוליס למעדניס אפויים בתנור", או למשל "לאפייה" או "לטיגון" וכן הצירוף "זני השף".

ראו למשל דוגמאות שעלו מראיות המבקשת שצורפו למכתביה:

0. לאור האמור, איני סבורה כי עלה בידי המבקשת להוכיח כי הסימן המבוקש, בהיותו סימן לא מעוצב, רכש אופי מבחין במידה המכשירה אותו לרישום כפי שהתבקש.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

1. יתר על כן, לטעמי הסימן המבוקש משתייך לסוג הסימנים שגם לו היתה המבקשת מוכיחה כי רכש אופי מבחין, לא היה בכך כדי להכשירו לרישום כסימן מסחר. הסימן שייך לטעמי לאוסף הסימנים אשר להישאר פתוחים לשימוש הציבור. בעניין וה ראה בג"צ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל- ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ואח', פ"ד מ"ב(1) 309, בעמ' 316 :

"אך יש שלרכישת המשמעות השנייה, אף שהוכחה, לא תועיל לדישום סימן, החסר כל אופי מבחין מטיבו, כדי שלא להקנות מונופול וכך לגזול מהציבור את זכות השימוש בו. הטעם הוא, שסימן משולל סגולת אבחנה צריך להישאל נחלת הכלק",

לאור האמור אני סבורה שהסימן המבוקש חסר אופי מבחין אינהרנטי או נרכש. לא מצאתי ביתר טיעוניה של המבקשת או בראיותיה כדי לשנות ממסקנתי זו.

סוף דבר, הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיפים 8(א) ו-10(11) לפקודה והבקשה לרישומו נדחית.