סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

בפני כב' סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ

התנגדות לבקשת

פטנט מס' 133307 המבקשת: הנדסת הספק בע"מ ע"י ב"כ דניאל פריימן, עו"ד ועו"פ המתנגדת : 1. מנורה פיקוד ובקרה בע"מ (משכה את התנגדותה)

ע"י ב"כ עדי לויט, עו"ד 2. הנדסת הינע בע"מ ע"י ב"כ קלדרון, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה לפטנט מס' 133307, שנסובה אודות "מערכת בקרת נורות פריקה". הבקשה הוגשה בתאריך 5.12.1999, נבחנה וקובלה. ההתנגדות הוגשה בתאריך 3.8.2003, ונערך דיון בפני בתאריך 22.1.2006. במהלך הדיון, הודיעה המתנגדת 1 על משיכת התנגדותה (ראו הודעה והחלטה בעמ' 49 לפרוטוקול הדיון).

2. התביעה הבלתי תלויה היא תביעה מס' 1, וזו לשונה :

3 10 1160קקהּ 1356!סץ ץ[קקט5 3 01 [606] 116 שתו![0י1ות60 תג ₪56 עס 3 ,₪105 61503786 +01 ץ%ו]הזט[כ 3 מבה[|ט6זהק תו ,100 ה התה שחוהתטו ץזהותו 3 קתנטבּו[ שסוהע5)0ת3+?1 ה שתופוזקות 60 ץזהותויזק 16 ,ווזהּ[סכן 11610 0205106 תג התנוסער שתו1)תועו 566001 6 תה 386)!|סט ץ[קקש5 116 67055 66180[6תת60 שהו6ש שתו)תש

46 16 !)ו 567165 ת! 60160תת60 שתו₪6 קתוהתתעו 77ז0ת5660

מ00ו05ק 11756 3 ת1 .026730[6 666וע0עק 6תו26 פתבּ6ות שתות5\/16 6 ץ[קקנו5 116 3617055 הוחו ץזהותויזק 16[ +66 60 10 16606 ותו 5660031 116 36058 120660 15 ץזוזבּ!סכ 005116 תג 01 קתוע ץזהותניזק 1116 011560661 10 11161601 מ10ו51סכן 56600 3 הו חב 0 )חנצ ץזהוהוזכ 16 +תטון5 0+ מה 366)!סץ ץ[קק 5 116 3617055 ומס

(ע)2670 15 הו1)ת1ע 56600317 116 367055 86ַ3)!סע +13

כל אחת מן התביעות 2-9 תלויה בקודמתה, כך שבפועל כולן תלויות בתביעה מס'1.

המנגנון המוצג בתביעה מס' 1 הוא מנגנון הכולל שנאי בעל שני סלילים, ראשי ומשני, אשר מחובר מצידו האחד לזרס חילופין ואשר קייס מתג בעל שני מצביס המאפשר בחירה בין חיבור השנאי למעגל כך שיופחת הורס הכללי במעגל לבין ניתוקו כך שלא תהא לשנאי השפעה על המתח המתקבל בסופו של דבר. תביעות מס' 2-4 עוסקות בתוספות שונות לאותו מנגנון.

תביעה מס' ל מתארת סידור טורי של מספר מנגנונים כפי המופיע בתביעה מס' 1, באופן בו ניתן לנתק ולחבר כל אחד מן השנאים, באופן שיספק לצרכן המתח שבמעגל דרגות שונות של מתח בהתאם לאורך כל אחד מן השנאים, כמו גם השליטה בכמות השנאים המחוברת למעגל בזמן נתון. תביעות מס' 6-9 תלויות במתואר בתביעה 5 וכוללות תוספת למנגנוניס המתוארים בתביעה מס" 5.

המתנגדת מבססת את עיקר התנגדותה על תרשים המצוי בספר "מכונות חשמל", מאת מ.קוסטנקו ומ. פיוטרובסקי, בעמ' 432 (להלן: "תרשים קוסטנקו"). הספר יצא במקור בשפה הרוסית, ויצא לאור בעברית בשנת 1965, ואף אושר כספר לימוד בבתי הספר המקצועיים. בתרשים זּה, מופיע שנאי שגם הוא בעל שני סלילים, ראשי ומשני, המהווה מקור המתח, אלא שבמעגל זה קייס שנאי נוסף אשר לאורכו מותקניס 5 מתגיס. חיבור או ניתוק של כל אחד מן המתגיס יגרום לשינוי באורך השנאי (בהתאס למיקומו של המתג על גבי הסליל) באופן בו יתקבל מתח שונה, לפי אורך השנאי.

בנוסף, ביטטה המתנגדת שני פטנטים גרמניים משנות ה-30 של המאה הקודמת. בפטנט גרמני מס' 546847, משנת 1932, מופיע תרשים ובו שלושה שנאים וכן מתגיס המאפשריס לחבר או לנתק אותם כך שיתקבלו קומבינציות שונות של שנאים. בפטנט גרמני מס' 659205, משנת 8, מופיע שרטוט ובו נראה שנאי, שבאמצעות ניתוק של אחד מסליליו, ניתן לחבר או לנתק את השנאי מן המעגל, בדומה לאמור בתביעה מס' 1 ולחצי הימני של שרטוט מס' 2 בבקשה דנן.

טוענת המבקשת כי המעגל המופיע בבקשה משמש אותה לייצור מתקן המשמש להפחתת הורס של תאורה פלורוסנטית (נורות פריקה). כידוע, הדלקה של נורות פלורוסנטיות מצריכה מתח חשמלי גבוה יותר מן המתח החשמלי הנדרש לצורך המשך הפעלתן. כאשר יש שימוש במספר רב של נורות פריקה, למשל לצורך הארת חללים גדוליס, הורדת מתח החשמל למינימוס הנדרש על מנת להשאיר את הנורות מוארות, תביא להפחתה משמעותית של העלות הכלכלית בגין תאורה. בנוסף, שימוש במתח גבוה מיותר בעת שהנורות הפלורוסנטיות דולקות, מזרז את תהליך הבלאי של הנורות. לטענת המבקשת, הפתרונות המופיעיס בידע הקודס אינס דומיס לאלה המוצעים על ידה, ובעיקר טוענת היא כי לב ליבה של המצאתה הוא בתביעה מס' 5, דהיינו בחיבוריס של מספר שנאיס ממותגים יחדיו. בנוסף, נטען כי האמצאה עומדת

במבחני העזר לבחינת התקיימותה של התקדמות המצאתית, המובאים בע"א 345/87 סשת עקות 60 ז)השיוהּ נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 45 (1990) (להלן: "פרשת 1188₪65"), שהם מבחן החסר המתמשך; מבחן ההצלחה המסחרית של המוצר או התהליך נושא הפטנט; קבלת האמצאה בהפתעה או תיאורה כמהפכנית על ידי אנשי המקצוע בתחוס הרלוואנטי; והעתקתה של האמצאה על-ידי מתחריס בענף.

בטרס אדון בידע הקודם כפי שהוצג בפני, אציין כי שני הפטנטים הגרמניים צורפו לחומר הראיות כחלק מן הראיות בתשובה מטעס המתנגדת ולא כחלק מכתב הטענות והראיות העיקריות, כפי המתבקש מטענות עובדתיות בדבר ידע קודס. בקשה שהוגשה למחיקת ראיות אלה נדחתה על ידי, תוך ציון העובדה שהגשתן באופן בו הוגשו תפחית את המשקל שיש לתת להן.

לאור האמור, אין אני מתייחס לפטנטים הגרמניים כאל מסמך ידע קודס השולליס חידוש ואיני מתעמק בתכנס ובהמצאות עליהס הס נסובים, אולס איני מתעלס מן השרטוטיס המופיעים בהם, שיש בהס כדי לשפוך אור על הידע המצוי מזה שניס בידי בעל מקצוע ממוצע התפצ לשנות מתח באמצעות מיתוג סלילים של שנאים. כלומר, הפטנטים הגרמניים הס בעלי ערך אסמכתאי, ולא עובדתי, המובאיס כתמיכה בעדותס של העדיס המומחיס באשר להיקף ידיעותיו של בעל מקצוע ממוצע (ראו פרוטוקול הדיון, עמ' 51 שורות 18-26 וכן בעמ' 54, שורות 11-13).

איני רואה כל חידוש במנגנון המופיע בתביעה מס' 1. אמנם, אין הוא זהה לחלוטין לזה המופיע בתרשים קוסטנקו, אולס כל הרכיבים הרלוונטייס לאמצאה מופיעים בתרשים. ודאי שאין בו התקדמות המצאתית משוס שהתרשמתי שהרעיון לשנות מתח במעגל חשמלי באמצעות חיבורו של סליל שנאי לקוטב צז או לחילופין לקצרו על גבי הקוטב 2 בלבד, היה ידוע ומקובל והמבקשת לא הוסיפה לו דבר.

עיון בבקשה מגלה כי הבעיה אותה מבקשת הממציאה לפתור היא בעיית שינוי המתח בתאורה פלורוסנטית. הפתרון לבעיה זו הוא גס זה אותו הציגה המבקשת כעונה על מבחני העזר של הצלחה מסחרית וחסר ארוך ומתמשך. עס ואת, ניסוח תביעה מס' 1 ובעקבותיה שאר התביעות התלויות בה, הוא כזה התובע מונופולין על כלל השימושיס במנגנון האמור, לשס

הפחתת מתח, כאשר ההתייחסות להפחתת מתח בגופי תאורה מסוג נורות פריקה מצויה כאופציה ראשית או עיקרית אך לא בלבדית.

באשר לטענת המבקשת בדבר התקיימות מבחני העזר במקרה דנן, ובעיקר מבחן ההצלחה המסחרית, הרי שכבר נקבע , כי מבחני העזר אינס קונקלוסיביים (ע"א 259/71 רוטשללד נ' מישליבורסקי, פ"ד כו(2) 317, בפסקה 4) (1972);

"הלכה היא, שהצלחה מסחרית של מוצר חדש מהווה גורם בעל משקל וב בקביעה, שיש במוצר התקדמות המצאתית, אולם גורם זה אינו כשלעצמו מכריע וכבר היו מקרים, שבהם נקבע, שאין התקדמות המצאתית, על-אף שהיתה הצלחה מסחרית".

וכן נקבע בפרשת 11081165, בסעיף 50 לפסק הדין:

"חוסר הוודאות, הטמון ביסודה של שאלת ההעוכה של ההתקדמות ההמצאתית, כמו גם רתיעתם של בתי המשפט מפני שקילתם של נושאים טכניים גרידא, הביאו לפיתוחם של מבחני עזר המפנים את השופט אל שיקולים אובייקטיביים שאינם טכניים אלא כלכליים בעיקרם, והמשמשים בבחינת מדדים אפשריים לשאלת ההתקדמות...

מבחנים אלה, המכונים גם ‏ "5160780057ת60 | ץז500008" אינס קונקלוסיביים לעניין ההכרעה בשאלת ההתקדמות, אולם ניתן למצוא בהם אינדיקאציות וסיוע להכרעה זו, תוך יישומם הזהיר בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה ...

מובן, כי ככל שנושא הדיון עניינו בתחום טכנולוגי מורכב ומסובך יותר, תגבר הנטייה להיפנות אל מבחנים אלה, אולם אין בכך כדי להפכם לאמות מידה בלעדיות ".

מכאן, כי כאשר המבחן העיקרי לבחינת התקדמות המצאתית, הלא הוא מבחן ה-

מספק מענה לשאלה הנדונה, הרי שעמידה במבחני העזר לא תגבר עליו.

מלבד זאת, כאמור, מבחני העזר מלמד על הצלחתו של יישוס המנגנון לנורות פריקה ולא לעצם קיומו של המנגנון או שימושיס אחריים אפשריים בו. בפועל, על אף שמצווה אני להימנע מחוכמה שלאחר מעשה, נראה כי כל בעל מקצוע ממוצע, בבואו למצוא מנגנון להפחתת עומס על נורות פריקה, לא יתעלס מן הפתרון הידוע כפי שהוא מתואר במעגל קוסטנקו, וייתכן כי ההסבר להצלחה המסחרית של מוצר המבקשת אינו נעוצ בפתרון אותו הוא מעניק, אלא דווקא בצורך עליו הוא מצביע.

גם בטיעוניסם שבפני, לא טענה המבקשת כי אמצאתה נעוצה בשימוש שהיא עושה במנגנון ידוע ומובן מאליו אשר עד כה לא שימש בנורות פריקה, אלא תבעה את המנגנון עצמו ואת השימוש בו, לכל פעולה שהיא. סעיף 13 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, קובע כי התביעות צריכות לנבוע באופן סביר מן המתואר בפירוט, וכבר נקבע לא אחת כי תביעות המרחיבות מעבר למצוי בתיאור הן תביעות חמדניות שלא תתקבלנה: בקשה לפטנט מס' 70100 (17.3.1993) ופסק הדין בערעור, ע"ש (ת"א) 598/93 שוניה רוזנטל נ' רשם הפטנטים, תק-מח 3(96), 3682 ; וכן בה"מ 1008/58 אמריקן סיאנמיד נ' לפטיט, פס"מ כ"ב 229 ובערעור ע"א 245]60 אמריקן סיאמניד נ' לפטיט, פ"ד ט"ו 788 (1962) (המצמצסם לתביעות חמדניות בחוסר תוס לב); ולאחרונה, בקשה לביטול פטנט מס' 148492 (8.3.2009).

עיון בתביעה מס' 5 (לגביה טוענת המבקשת כי היא עיקר האמצאה) על רקע הידע המצוי בידיעתו של בעל מקצוע ממוצע ובמיוחד בהתחשב בעובדה שתביעה מס' 1 אינה חדשה, אינה מגלה התקדמות המצאתית. חיבור של שנאים בטור היה ידוע, גס הענקת ערכים שוניס לכל שנאי הייתה ידועה. אולס, אין לי צורך בקביעה גזו. די לעניין אה כי הבקשה תובעת היקף הגנה רחב לאין ערוך מזה אותו מציעה תביעה מס" 5, כדי לקבוע שאס תביעה מס' 1 אינה כשירה, האמצאה כולה אינה כשירה. הפירוט והתביעות מתארים אמצעי כללי להפחתת זרם, אך עיקר האמצאה הוא, כאמור לעיל, לוחות בקרה לנורות פריקה. חדשנות האמצאה וההתקדמות ההמצאתית שבה נבדקו לאור רוחב התביעות, ולפיכך, גס שתביעה 5 עשויה להיות בעלת התקדמות המצאתית באשר לנורות פריקה, היא מובנת מאליה בהקשר לאמצעי הפחתת זרם. אמנם לעתים (בעיקר בתביעות הפרה) מנסה ביהמ"ש ליתן תוקף לחלק מן התביעות, אולס כלל הוא כי מערך תביעות שבעיקרו הוא חמדני דינו לא להתקבל. נדיר הדבר כי הרשם יתקן בקשה לפטנט על דרך הצמצוס בעת מתן החלטה בהתנגדות. תיקון כאמור צריך שייעשה על ידי המבקשת עצמה וזאת בשלבים מוקדמים יותר של הליך ההתנגדות, ואין די בציוו הדבר כסעד חליפי בסיכומי ההתנגדות עצמס. דבריס אלה נכונים שבעתייס שעה שהפער בין האמצאה הנטענת ובין מערך התביעות, הוא כזה, אשר מטיל בספק אף את אישורו של תיקון פירוט לו חייתה המבקשת עותרת לבצעו.

לאור כל האמור לעיל, ההתנגדות מתקבלת. המבקשת תשלם למתנגדת 2 את הוצאות ההליך ושכר טרחת עורך-דין בסכום כולל של 28,000 ₪.

נח שלו שלומוביץ, סגן רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום כ"ה ניסן, תשס"ט

9 אפריל, 2009