סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' סגן הרשם נח שלו-שלומוביץ

התנגדות לבקשה לרישום פטנט מס' 172563 (בקשה להוספת ראיות מטעם המתנגדת)

מבקשת הרישום: .6.8 ,.6צ ,.60) 8 )אתא

ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות', עו"ד

המתנגדת: טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ

ע"י ב"כ ש. הורוביץ ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

ביוס 08.08.2010 הוגשה מטעמה טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "המתנגדת") בקשה להוספת ראיות נוספות מטעמה (הראיות מטעם המתנגדת הוגשו ביוס 14.04.2010). ביוס 12.09.2010 הוגשה תגובת ...0.5 ,..6אז] ,.00 8 יזא (להלן: "המבקשת'"), וביוס 03.10.2010 הוגשה התשובה לתגובת המבקשת.

אופי ומהות הראיות

יש לבחון שלושה העניינים בהם תבחן שאלת הגשת הראיות במועד זה. אופי הראיות ומידת חשיבותה להכרעה בתיק; מועד הגשת הבקשה, והשפעת מועד זה על ניהול ההליך כולו; נסיבות הגשת הראיות, והאם בשלן לא הוגשו הן במקשה אחת עם שאר ראיות המתנגדת;

בחינת שלושה עניינים אלה, צריכה להיעשות על דרך האיזון והשקילה בין שמירה על הוכויות הדיוניות המגולמות בכללי הפרוצדורה מחדל, ובין הכללת חומר רלבנטי בתיק מאידך.

המתנגדת מבקשת לצרף את הראיות הבאות: חוות דעת מומחה של .1 1600810 .יס

1 המתייחסת לניסויים שנערכו בפיקוחו ובהנחייתו; וכן תצהיר טכני וקצר של .]א

658 [ץת8, הנוגע לאחת מן האנליזות שנערכו במסגרת הניסויים האמוריס. מטרת הניסויים הינה בחינת הסוגיה העומדת, לטענת המתנגדת, בלב הליך ההתנגדות: האם תיתכן היווצרות של מלחי ורחן אחריס של סיטגליפטין, ולת מלח הזרחן הדו- מימני, נשוא בקשת הפטנט.

אני סבור כי אין מחלוקת בדבר היותן של הראיות רלבנטיות ונוגעות ללב ליבה של המחלוקת, וככאלה יש בהן כדי לתרום לבירור האמת ולהכרעה נכונה בתיק ההתנגדות. ומשכך אפנה לדון באיזון שבין הכללתן בתיק, ובין שמירה על הוכויות הדיוניות של המבקשת.

הכלל בדבר הגשת ראיות הוא כי יש להגישן כמקשה אחת, וזאת במועד שנקבע לכך. החריג לכלל מתייחס, בין השאר, לראיות שלא הייתה היכולת להגישן במועד שנקבע.

לעניין אה, טוענת המתנגדת כי אכן הראיות לא היו קיימות במועד בו הגישה את כלל ראיותיה, וכי הן תוצאה של ניסוי שבוצע לאחר מכן, בעקבות החלטה שניתנה במדינות הים, בהליך מקביל להליך דנן.

טוענת המתנגדת, ובצדק: ראיות אלה לא היו תחת ידיי במועד בו הוגשו ראיותיי. עונה לה המבקשת, גם היא בצדק: ראיות אלה יכלו להיות תחת ידך בכל עת שרצית, וכישלונך בערכאה זרה, אינו מצדיק שינוי מערך הראיות בתיק זה, בו חלף עבר לו המועד להגשת ראיותייך.

מוסיפה וטוענת המתנגדת: שלב זה בו אנו מצוייס, טרס הגשת ראיות המבקשת, אינו שלב אשר ישפיע על הדיון. שוב עונה לה המבקשת: שלב זה, על אף שהוא טרס הגשת ראיותיי, הוא שלב שיצריך אותי להכין ראיותיי מחדש, ולכל הפחות לעבות אותן ולהתאימן לראיות החדשות.

משאי לי מטיל ספק ברלבנטיות של הניסויים, שוב נותר לי לקבוע, האם הנזק שיגרס למבקשת כתוצאה מהגשתם כעת, הוא מוצדק אם לאו, דהיינו, האם התועלת לבירור השאלות השנויות במחלוקת שקולה כנגד העיכוב הצפוי והטלת הטורח על המבקשת.

הסיבה העיקרית לבקשה להוסיף ראיות אלה, הובהרה היטב על ידי המתנגדת. ברוב הגינותה היא שטחה ופירטה, כי לטעמה די בראיות שהגישה עד כה כדי להוכיח את טענתה, אלא כישלונן של ראיות אלה להביא לתוצאה המצופה בערכאה זרה, הביאה אותה לידי החלטה לחזק את ראיותיה, על מנת להוסיף לבירור האמת.

הטורח שיגרס למבקשת, נעוץ הוא בכך שראיותיה, אשר הכנתן הסתיימה או שעומדות עדיין לפני סיוס, לא תספקנה עוד למסגרת הראייתית הקיימת, והיא תאלצץ להכין את

ראיותיה או חלקן מחדש, ואולי אף להידרש לעריכת ניסוי מקביל בשל כך.

אני סבור שנזקה של המבקשת הוא נזק שניתן לריפוי בתשלום הוצאות, חלקן אף יפסק מאליו אם תזכה בדינה.

לא למותר לציין גם כי המתנגדת באה בפני ניקיון כפייסם, ובקשתה על טעמיה שטותחיס הס בפני, לטוב ולרע. לא נעשה ניסיון להגניב את הניסוי כראיות בתשובה (שאלא שאלת היתכנות היווצרות של מלחי נוספים תוכח מן הסתם בראיות המבקשת), ולא נעשה

שום ניסיון להסתיר את המניע שמאחורי עריכת הניסוי: המתנגדת בטוחה בעמדתה, חשבה כי הדבר מובן, גילתה בערכאה אחרת שאולי אין בכך די, והחליטה על מנת להביא בפני הרשם את מירב ההוכחות לערוך את הניסוי.

לאור דברים אלה אני סבור כי ראוי שכלל החומר הנוגע לנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים יונח בפני הרשם, וכי בהתאם לכך יוגש הניסוי כחלק מראיות המתנגדת, ובהתאם לכך תינתן למבקשת ההזדמנות להגיב אף היא לראיות אלה בראיותיה הראשיות.

תוצאת הדברים אם כן היא כי אני מתיר למתנגדת להגיש את הראיות הנוספות.

המועד להגשת ראיות המתנגדת יחל להימנות מיום קבלת הראיות הנוספות, או קבלת החלטתי צו, על פי המאוחר.

למרות שכאמור, הוצאות נוספות הנובעות מבקשה זו יובאו בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בתיק העיקרי. הרי שלא אוכל להתעלס מן העובדה כי המתנגדת בחרה לשנות את מערך ראיותיה, לאחר טוס המועד שנקבע לה. לפיכך אני קובע כי המתנגדת תשא בתשלום הוצאות המבקשת בגין בקשה זו בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

נח שלו שלומוביץ, פוסק קניין רוחני סגן רשם הפטנטיס

ניתן בירושלים ביוס 4 אוקטובר, 2010

ו' חשון, תשע"א