סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ד"ר מאיר נועם

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 215538, 215543, 215455, 6, 217875, 217477, 218272 מול בקשות לרישום סימני מסחר 2 --215485 ו- 216175 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המבקשת: שופן משקאות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד עמיר פרידמן ושות'

המשיבה: 1 7 ה121501000110 שיז6ת: .21 ע"י ב"כ עוה"ד סורוקר - אגמון

ביוס 02.10.2008 הוגשו מטעס שופן משקאות בע"מ (להלן: "המבקשת") שמונה בקשות לרישום סימני המסחר הבאים: 215485-215492. ביוס 05.10.2008 הוגשה מטעס.

ביוס 07.10.2008 הוגשו שתי בקשות רישום נוספות מטעס המשיבה מספריהן להלן: 215538 ו- 215543. ביוס 21.12.2008 הוגשו שתי בקשות רישום נוספות להלן מספריהן: 217475 ו- 217477. ביוס 26.01.2009 הוגשה בקשה נוספת ואחרונה לעניינו, מספרה הוא: 218272. סך הכל הוגשו שבע בקשות לרישום סימני מסחר מטעס המשיבה.

ביוס 04.02.2009 בהודעה מטעס מחלקת סימני מסחר נפתח הליך בקשות של מתחרות בין הצדדיס. ביוס 23.11.2009 הוגשה מטעם המבקשת בקשה לקבלת הוראות. בבקשה זו מציינת המבקשת כי ביוס 12.05.2009 הוגשו ראיותיה, על המשיבה היה להגיש את ראיותיה עד ליוס 05.11.2009 (לאחר שלוש בקשות למתן אורכה).

ביוס 30.11.2009 הוגשה תגובת המשיבה, בה מבוקש כי הבקשות לרישום הסימניס שהוגשו מטעמה יסגרו ללא מתן צו להוצאות. נימוקיה הס: הבקשות לכתחילה הוגשו על רקע אינטרס עסקי לגיטימי ומתוך כוונה להשתמש בסימנים; ברבות הזמן לובנו חלק מן הסוגיות המשפטיות בין הצדדיס והשתנתה תמונת שוק המשקאות האנרגיה בישראל כך שכיוס אין מחלוקת בין הצדדיס.

ביוס 08.12.2009 הוגשה הבקשה לפסיקת הוצאות מטעס המבקשת. המבקשת מבקשת כי המשיבה תחויב בהוצאותיה הריאליות ובהוצאות לדוגמא על שימוש לרעה בהליך "התחרות", שימוש לרעה בהליכי המרשס ובובוז ומנה של רשות הפטנטיס המדגמיס וסימני המסחר. עוד מוסיפה המבקשת כי יומן סימני המסחר לא נועד לבחינת "אינטרסים עסקיים" אלא כי אס לרישום סימני מסחר.

נימוקי הבקשה הם כדלקמן: המבקשת טוענת כי מאו מנסה המשיבה להכביד את דרכה, כאשר בכלל וה הגשת בקשות "הגנתיות", נטולות יושרה מסחרית לרישום סימני המסחר "₪1,17 ,1א" וכו'; בקשות הרישוס שהוגשו מטעס המשיבה הוגשו בחוסר תום לב וממניעיס פסוליס; הבקשה לרישוס סימן מסחר מס' 217475 (מעוצב) הינה והה לסימן המבקשת למעט תוספת האות "₪"; בקרוב למועד הגשת הטענות מטעס המשיבה בחרה זו להגיש את הבקשה השביעית לרישוס סימן המסחר דבר אשר גרר הגשת כתב טעות מחודש מטעס המבקשת; ביוס 12.06.2009 הוגשה בקשה ראשונה לקבלת הוראות מטעם הרשות. במועד זה התגלה למבקשת כי המשיבה הגישה בקשה לקבלת אורכה להגשת ראיותיה ללא יידוע המבקשת. למרות מספר ארכות, טרס הוגשו ראיות המשיבה. המבקשת עותרת להוצאותיה הריאליות בסך של 42,000 ₪ כולל מע"מ. בנוסף לסכום הנקוב, מבקשת המבקשת כי יושתו לחובת המשיבה הוצאות לדוגמא אשר ישקפו את מורת הרוח מהתנהלותה חסרת תום לב.

ביוס 04.01.2010 הוגשה תגובת המשיבה לבקשה לפסיקת הוצאות. נימוקי התגובה הם כדלקמן: המשיבה טוענת כי המבקשת היא אשר עושה שימוש לרעה בהליכי המשפט כאשר היא עותרת להוצאות מופרזות; הבקשות שנזנחו הוגשו על רקע אינטרס עסקי לגיטימי של המשיבה, בחירתה של המשיבה להגיש את הבקשות שנזנחו עבור סימן המייצג את עיצוב הפחית שלה הינה סבירה ולגיטימית; המשיבה מציינת כי בקשותיה לארכות הינן לגיטימיות ואילו המבקשת היא אשר מכבידה בבקשות מיותרות כגון זו שהוגשה ביוס 12.06.2009. בנוסף, לא הראתה המבקשת כי נגרס לה נזק כלשהו; המשיבה מסיקה מן הסכוס המבוקש כהוצאות כי ייתכן והמבקשת שילמה מראש על הטיפול בהליכי הריב, כאשר התשלוס כולל ימי דיונים וכו'; הבקשות שנזנחו נזנחו עוד בטרס התנהלו הליכים אלו ובשלב מוקדס מאוד של ההליך. המשיבה מיוזמתה ונחה את בקשותיה ולא השתהתה כלל מרגע שגמלה בליבה ההחלטה.

ביוס 07.01.2010 הוגשה מטעס המבקשת תשובה לתגובה לבקשה לפסיקת הוצאות. ביוס 0 הוגשה מטעס המשיבה בקשה להוצאת "תשובה לתגובה לבקשה לפסיקת הוצאות" מהתיק. בו ביוס נתקבלה החלטת בינייס המאשרת את בקשת המשיבה.

ביוס 22.07.2010 הוגשה בקשה נוספת לפסיקת הוצאות מטעס המבקשת, כאשר בקשה זו מכילה נימוקים הזהים לבקשתה הקודמת. ביוס 09.08.2010 הוגשה מטעס המשיבה התשובה לבקשה הנוספת לפסיקת הוצאות. לטענת המשיבה המבקשת מתעלמת במכוון מהחלטת הבינייס בתיק. אדגיש בעניין וה כי לא מקובלת עליי התנהגותה של המבקשת.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

0. כלל ידוע הוא כי צד החוזר בו מניהול הליך על ריב, צריך לשאת בהוצאות הצד שכנגד, תהא הסיבה לכך אשר תהא (ראה: התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 188214 (בקשה לפסיקת הוצאות)). עוד אוסיף כי ניסיון הכבדה של בעל דיו אחד על משנהו אינה נחשבת כאינטרס עסקי לגיטימי אלא כי אס בקשת רישום סימן מגננתית שאין מקומה בפנקס סימני המסחר.

1. בבג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצדת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן דישיונות יבוא-משדד התעשייה, המסחד ואת', (מיוס 30.6.05), נקבע כי כעניין שבעקרון ניתן לפסוק לבעל דין שזּכה בהליך הוצאות ריאליות. בטרס ביהמ"ש יקבע זאת עליו לבחון את שיעור ההוצאות ולבדוק את סבירותן, מדתיותן והכרתיותן לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין.

2. בעניינו, בקשת המבקשת נעדרת פירוט כנדרש באשר לגובה הוצאותיה בגין ניהול ההליך דנן. המבקשת צרפה חשבונית עסקה כוללת על הסך האמור, אולס חשבונית זו אינה מגובה בפירוט שעות עבודת הפרקליטים על ניהול התיק, הסכס שכר הטרחה אינו מצורף ועל כן אין אפשרות לדעת את תעריף חיוב השעות. משכך, יקבעו הוצאות המבקשת בהתאם לדין ועל פי המקובל במקרים אלו. הוצאות דנן יחושבו, ביו היתר, בהתחשב בשלב המתקדם יחסית בו נזנחה הבקשה, בהיקף החומר המצומצס אשר הוגש מטעס המתנגדת, במידת מורכבות התיק ובאופן התנהלות הצדדיס במסגרת ההליך.

3. בעניינו, מוצא אני פגם בדך התנהלות המשיבה. זו האחרונה ונחה בקשותיה בשלב יחסית מתקדס של ההליך ולא כפי שהיא מציינת, שכן המבקשת כבר עמלה והגישה את ראיותיה, ועבודתה הרבה ניכרת. המשיבה מוסיפה כי מרגע שגמלה בליבה ההחלטה נודע הדבר לרשות. אין בידי לקבל טענה מעין ו שכן המשיבה ביקשה מספר ארכות (שלוש במספר) להגשת ראיותיה, ובכך למעשה עיכבה את אישור הסימניס כחצי שנה, רק לאחר כעשרים ימיס מחלוף מועד הגשת ראיותיה, פנתה המשיבה בכתב לרשות והודיעה על רצונה לזנוח את הבקשות.

4. לאחר עיון בטענות הצדדיס, לאור השלב אליו הגיע ההליך, ולאור היקף החומר שהוגש ע"י הצדדים, הנני מחייב את המשיבה לשלם למבקשת את הוצאותיה ושכר טעו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיוס ועד לתשלום בפועל.

ד"ר מאיר נועס, רשם הפטנטים המדגמים, וסימני המסחר ניתן בירושלים ביוס 5 דצמבר 2010 כ"ח כסלו תשע"א