ב"כ
- שם: עו"ד גיא קדס
- בא כח: [שם עו"ד/משרד]
החלטות שיפוטיות
בקשה לרישום מקביל של סימני מסחר
מבקשת הרישום המקביל: 16500 ע"י ב"כ: עו"ד גיא קדס בעלות הסימנים הרשומים: ע"י ב"כ: גלוזמן ושות', משרד עורכי דין
ביום 26.8.2014 הגישה "אס" (להלן: רושן) בקשה לרישום שלושת הסימנים המעוצבים שבכותרת בסוג 30 (להלן: הסימנים המבוקשים). מחלקת סימני המסחר מצאה כי הסימנים המבוקשים אינם כשירים לרישום לפי הוראות סעיף 9(1) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב- 1972 (להלן: הפקודה), לאור רישום הקודם בפנקס של שלושה סימנים שמספרים 182758, 184179 ו- 182759 (להלן: הסימנים הרשומים), בבעלות [מספר] עתהקבתס 5606 זת01 קע)-תקס
[מספר] נסן (להלן: בעלות הסימנים).
רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר
2. הבקשות לרישום הסימנים הרשומים הוגשו ביוס 4.8.2005 בסוג 30, בצורתם המילולית (ללא עיצוב), דבר קובל פורסם ביוס 31.10.2006 ומשלא היו התנגדויות לרישום נרשמו הסימנים ביוס 5.2.2007. כל אלה מפורטים בטבלה להלן:
מספר הסימן המבוקש || 207899 | 267862 | הסימן || 6 > 000 || הסימן באנגלית || [אטא ג אה א || שאזה פע 00 סא =אג א 1 7 || ג זא א || סחורות שוקולד; ממתקי שוקולד | מגדנות | מגדנות וסוכריות ;
ליקוי לאור הסימן הרשום 18. זא צו-ץ (בהגייה עברית "קארה קוס" שמשמעותו בעברית "חתול שחור") 19. ויו דוו (בהגייה עברית "פטיצ'ה מולקו" שמשמעותו בעברית "חלב ציפורים") 19. (בהגייה עברית "קורובקה" שמשמעותו בעברית "פרה קטנה")
3. ביוס 17.9.2014 הגישה רושן בקשת למחיקת הסימנים הרשומים, בהתבסס על הוראות סעיף 9 (א1) לפקודה לפיהן הבקשות לרישום הסימנים הוגשו בחוסר תום לב, תוך הסתרת עובדות מהותיות מהרשם. לטענת רושן, הסימנים הרשומים היו ועוד נהוגים במסחר שכן הוטבעו על גבי ממתקים אשר יוצרו במשך עשרות שנים במפעלים רבים ברחבי ברית המועצות לשעבר, והפכו להיות מזוהים בקרב הציבור הרלבנטי עם ממתקים ספציפיים.
רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר
4. הליך המחיקה נידון בפני כבוד הפוסקת (כתוארה אז) שושני-כספי אשר בהחלטתה מיוס ה- 8 דחתה את בקשת המחיקה. הנימוק העיקרי לדחיית בקשת המחיקה היה כי התשתית הראייתית שהובאה בפני כבוד הפוסקת לא הייתה מספקת כדי להרים את הנטל הנכבד המוטל על הטוען לפי סעיף 39(א1) לפקודה לחוסר תום לב, המצדיק מחיקת סימן שנים ארוכות לאחר רישומו.
5. יחדעס ואתירה כבוד הפוסקת שושני-כספי את אופן ניהול ההליכים ואת ההכרעה בבקשת רושן לרישום מקביל בידי הרשם.
6. הבקשה לרישום מקביל הוגשה על ידי רושן כחלק מתשובותיה לדוחות הבחינה של הסימנים המבוקשים אולם לא נידונה לגופה. כבוד הפוסקת שושני-כספי סברה כי הבקשה לא נידונה בשל מחדלי בעלות הסימנים והתייחסה לכך בסעיף 95 (/1) בהחלטתה כדלקמן:
"בקשה לרישום מקביל לפי סעיף 30 (א) לפקודה - ...מבקשות המחיקה [מבקשת המחיקה 1 שס היא רושן ר.י] אף טרחו והגישו ראיותיהן לעניין זה. לעומת זאת, בעלות הסימנים בחרו שלא להגיב לבקשה (פרוצדורלית או עניינית) ואף לא להגיש ראיות מטעמן. בדיון ההוכחות מיום 18.1.2017 שהתקיים בפני במעמד הצדדים, הבעתי את מורת רוחי ממחדלם זה של בעלות הסימנים (פרוטוקול, עמ' 23-24). נימוקיהן השונים למחדלן זה, ובין היתר פרשנות כזו או אחרת להחלטות ופסקי דין שניתנו בעניינס נדחו על ידי. עוד נקבע במועד הדיון ובהסכמת הצדדים, כי במידה שבקשות המחיקה תסורבנה וההחלטה שתהפוך חלוטה, תהנה רשאיות בעלות הסימנים להגיש תגובתן לבקשה לרישום מקביל שהוגשה מטעם מבקשות המחיקה, וכן להגיש ראיות מטעמן. עוד נפסק כי בעלות הסימנים תשאת בהוצאות מבקשות המחיקה בגין מחדלן שלא לעשות כן במועד קודם, (כגון הבאת העדים פעם נוספת מחו"ל), ללא קשר לתוצאת ההכרעה בבקשה לרישום מקביל."
7. רושן ערערה על החלטת כבוד הפוסקת שושני-כספי [(עש"א (מחוזי ת"א) 35479-11-18 סוד סקס צת0\|5!וד6ם;60 א0575% 3 506% זמוסן הפ ץד |צא5 הח א צא חק א 60 (נבו 7.5.2020)] (להלן: החלטת המחוזי). השאלה המרכזית אשר עמדה לפני כבוד השופטת אברהמי בערכאת הערעור (גם אס לא היחידה) היתה, האם בנסיבות העניין היה על בעלות הסימנים, בעת הגשת הבקשה לרישום הסימנים, לעדכן את הרשם על ה"רקע" בעניין סימני מסחר אלו ולגבי מבקשת המחיקה בפרט (ראו סעיף 25 להחלטת המחוזי). כבוד השופטת אברהמי לאחר שעינה בכלל החומרים שהוגשו, לא שוכנעה כי יש מקום להתערב בממצאים שנקבעו על ידי כבוד הפוסקת שושני-כספי וקבעה כי הממצאים תומכים במסקנות המשפטיות. כן קבעה כי לא היתה בהחלטה טעות שבחוק (ראו סעיף 31 להחלטת המחוזי), ומשכך דחתה את ערעור.
על החלטת בית המשפט המחוזי הגישה רושן בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון [רע"א חססהּ וס וס 6 עָז6הסוז6)חס 6 ₪ ם 51 0 1 נ' ועְהפבּז א עֶהבּכןוחס 6 506% זחוס [ (נבו 4.8.2020)]. בקשת רשות הערעור של רושן נדחתה בפסק דינו של כבוד השופט פוגלמן בנימוק שהבקשה אינה עומדת בתנאי שנקבעו בפסיקה בעניין רשות לערער "בגלגול שלישי".
משהפכה החלטת כבוד הפוסקת שושני-כספי לחלוטה הובאה הבקשה לרישום מקביל להכרעתי.
הבקשה לרישום מקביל הוגשה כאמור כחלק מהליך הבחינה של הבקשות לרישום הסימנים המבוקשים. הראיות הרלבנטיות לבקשה לרישום מקביל הוגשו במסגרת הליך המחיקה וצורפו להליך שלפניי לשם הנוחות.
בעלות הסימנים שיב[] ביוס 3.3.2021 לבקשת רושן לרישום מקביל. בעלות הסימנים לא צירפו ראיות לתשובתן זאת על אף שבמסגרת הדיון בבקשת המחיקה נתבקשה כבוד הפוסקת שושני-כספי שלא להכריע בבקשה לשימוש מקביל על מנת לאפשר להן להגיש ראיות בעניין (ראו פרוטוקול הדיון מיוס 18.1.2017 עמוד 19 שורות 8-5):
"עו"ד חוברס: אני רק אומר לפרוטוקול בפעם ה, אני לא יודע כמה, לא הבאנו ראיות לעניין שימוש מקביל ואם תינתן החלטה בעניין שימוש מקביל יחד עם ההחלטה שעניינה מחיקה ייגרם עיוות דין למרשותיי כי לא יהיה לנו יומנו בבית המשפט לעניין הזה".
ביוס 14.6.2021 הגישה רושן את תגובתה. ביוס 2.2.2022 התקיים לפניי דיון להשמעת טענות הצדדים.
במהלך הדיון חזרה רושן על טענתה (ואף הביאה ראיות לכך) כי עשתה שימוש בישראל בסימנים בין השנים 2002 ל- 2004, כלומר לפני המועד בו נתבקש רישום של סימני בעלות הסימנים. מר ויינברג, המצהיר מטעם רושן, הצהיר כי כבר בשנת 1995 עסק בייבוא מוצרים הנושאים את הסימנים המבוקשים על ידי רושן, אולם לטענת רושן בשל הקושי לאתר חשבוניות הצהרה זו לא נתמכה בראיות נוספות. במהלך הדיון וכדי להתגבר על קושי ראייתי זה, אפשרתי לבא-כוח רושן להגיש אישורי יבוא ממשרד הבריאות מתוך הנחה שאישורים אלה נשמרים ממועד הפקתם ועד היוס.
לאחר שלא עלה בידי רושן לאתר את אישורי היבוא של משרד הבריאות, עתרה היא להוספת חשבוניות נוספות אשר תומכות בטענה שרושן יבאה לישראל את המוצרים האמורים בשנים 3 ו-2005. בהחלטתי מיוס 3.11.2022 דחיתי את הבקשה להוספת ראיות בנימוק שתרומתן של הראיות הנוספות לגילוי האמת אינה גדולה, היות שיש כבר עדויות בתיק על שימוש שעשתה רושן בסימנים בין השנים 2002 ל- 2004. לאחר ההחלטה הגישו הצדדים את סיכומיהם.
תמצית טענות רושן רושן טוענת כי בהליך דנו מתקיימים כל המבחנים המצדיקים רישום מקביל.
כבוד הפוסקת שושני-כספי קבעה במפורש שהסימנים בענייננו מתייחסים לסוגים של מוצרים/ממתקים, שהיו בשימוש המפעלים של שני הצדדים יחדיו (כמו גם צדדי שלישיים נוספים - ראו סעיף 65-61 להחלטה).
השימוש של רושן בסימנים אלה הוא שימוש בתום לב שהתחיל לפני עשרות רבות של שנים, בומן שמפעלי הצדדים היו "מפעלים אחידים" תחת אותה שליטה של ממשלת ברה"מ. זהו שימוש היסטורי, לגיטימי שלא נועד "להיבנות" או "לרכב" על המוניטין של בעלות הסימנים. ואף בעלות הסימנים לא טענו זאת.
מעבר לשימוש ההיסטורי של רושן בסימנים מזה 50 שנה, טוענת רושן כי סוגי הממתקים הנושאים את ההליך מתוצרתה נמכרים בישראל מא 1997. כן טענה שעשתה שימוש רצוף בסימנים בישראל בהיקף רב לפני 2005 (מועד הגשת הבקשות לרישום סימני בעלות הסימנים) ועד היוס.
עוד טוענת רושן כי יישום המבחן המשולש לענייננו מביא למסקנה שאין כל חשש להטעיה. לטענתה, הסימנים המבוקשים הם מעוצבים וצבעוניים בעוד שהסימנים הרשומים הם חסרי עיצוב, פשוטים, ושחורים על רקע לבן. בנוסף טוענת כי הסימנים המבוקשים כוללים באופן בולט את סימן הבית = 057. כמו כן טוענת רושן שאין חשש להטעיה כיוון שהסימנים מופיעים בשפות שונות. כך, בסימן 267862 של רושן מופיעה המילה 2 8 %!08 א באנגלית בעוד שבסימן 9 של בעלות הסימנים מופיעה המילה / 2031 ("קורובה") ברוסית. בסימן 267861 בו כתוב באוקראינית 080סת0א 11111115 ("פטשינה מולקו") בעוד שבסימן הרשום 184179 כתוב 10160 0 11111158 ברוסית ("פטיצ'יה מולוקו").
בנוסף טוענת רושן, על אף שחוג הלקוחות דומה, לא הוכחה הטעיה בפועל של הצרכנים. הטעיה בפועל רלוונטית ביותר בענייננו היות ששני הצדדים עושים שימוש בסימניהם בישראל במקביל, במשך שנים רבות - כ- 15 שנה מאז 2007 לטענת בעלות הסימנים, וכ- 25 שנה מאז 1997 לטענת רושן.
לטענת רושן, סקר הצרכנים שהוגש בהליך המחיקה מלמד שהצרכנים ברובם אדישים לזהות היצרן של סוגי הממתקים הסובייטיים. רושן טוענת כי רוב מוחלט מהנשאלים זיהו את הסימנים עם סוג של מגדנות, וביחס לסימן פטיצ'ה מולקו 86% ויהו את הסימן עם סוג של מגדנות. רוב הנשאלים 61% בממוצע בכלל לא שמו לב לזהות היצרן של סוגי הממתקים הנושא ענייננו. רק כשליש מהנשאלים בממוצע 39%, שמו לב לשם היצרן, ואף מתוכם חלק ניכר לא זכר או לא ידע לומר את שם היצרן. החשוב הוא, שמי שכן שמו לב לשם היצרן, ציינו עשרות רבות מאוד של יצרנים סובייטים או מדינות ברה"מ לשעבר, שבהן יוצרו הממתקים תחת אותם שמות בדיוק.
עוד טוענת רושן יש לבצע רישום מקביל בשל נסיבות מיוחדות כאמור בסעיף 30(א) לפקודה. רושן סבורה כי הנסיבות ההיסטוריות המיוחדות של התפרקות ברית המועצות מצדיקות רישום מקביל. כמו כן לשיטתה של רושן גס נסיבות צרכניות ומדיניות שיפוטית ראויה, מצדיקות רישום מקביל. אי רישום סימני רושן ייפגע בתחרות החופשית ובצרכנים.
כמו כן טוענת רושן כי רישום סימנים סובייטים על שם רושן בחו"ל לא נעשה כסימני מילה, אלא נעשה בצירוף אלמנטים מאבחנים, כדוגמת סימן הבית שלה וכיתוב בפונט מעוצב, זאת בניגוד לסימנים הרשומים של בעלות הסימנים שהם סימני מילה ללא כל אלמנט מאבחן.
תמצית טענות בעלות הסימנים בעלות הסימנים טוענות כי אין כל הצדקה לרשום את הסימנים במקביל ולפגוע בזכויותיהן הקנייניות. מדובר במתחרות עסקיות, וכי כל אחת מהחברות עשתה את הבחירות שלה ביחס לטריטוריה בה היא חשבה לנכון לרשום את הסימנים.
בעלות הסימנים טוענות כי הסימנים הס בעלי אופי מבחין אינהרנטי ונרשמו כדין לפני שנים רבות. טענות רושן שהסימנים מייצגים "סוג" מוצרים או שמדובר בסימני מסחר סובייטים נדחו על ידי כבוד הפוסקת שושני-כספי. טענות אלה עומדות בסתירה לכך שרושן עצמה רשמה את הסימנים האלה כסימני מילה במדינות אחרות. אף אס בתקופת ברית המועצות היה מדובר בסוגי מוצרים, היוס לאחר 30 שנה, אין הס מתארים עוד סוגי מוצרים אלא מדובר בסימני מסחר בעלי אופי מבחין וגס סקר הצרכנים תומך בכך.
עוד טוענות בעלות הסימנים כי בהחלטתה החלוטה של כבוד הפוסקת שושני-כספי נקבע כי עם פירוק ברית המועצות החל מרוץ לרישום הסימנים בארצות השונות ומי שרשם את הסימן ראשון על שמו זכה במרוץ וקיבל זכויות קנייניות. זאת ועוד, החקיקה הרוסית קובעת מפורשות שלגורס שעל שמו נרשום סימן מסחר זכות שימוש ייחודית בסימן אף אס הסימן היה בשימוש יצרניס אחריס בתקופה הסובייטית. בניגוד לטענת רושן על שימוש מקביל של הצדדים בסימנים הספציפיים רושן לא הביאה כל ראיה לכך ממדינה כלשהי.
עוד טוענות בעלות הסימנים כי אין לאפשר את הרישום המקביל גם משיקולי מדיניות שיפוטית ראויה. סעיף 30 לפקודה הוא הליך נדיר המהווה את היוצא מן הכלל ולא הכלל. ואינו מסלול "עוקף" לרישום סימנים שאינם כשירים לרישום.
עוד טוענות בעלות הסימנים כי רושן אינה מבקשת תום לב אלא מתחרה עסקית. התנהלותה של רושן באופן בו בחרה לנהל את המאבק המשפטי נגועה בחוסר תום לב כך למשל בחרה במסלול של מחיקת סימני בעלות הסימנים במקום לבקש מלכתחילה את רישומם במקביל. העובדה כי רושן מבקשת לרשום באופן מקביל שלושה סימני מסחר מעידה אף היא על חוסר תום לב. רושן ידעה על הסימנים הרשומים של בעלות הסימנים וחרף ואת בחרה להפר אותם, יתרה מכך גם לאחר ההחלטה בבקשת המחיקה ממשיכה רושן להפר את סימני בעלות הסימנים ולמכור את מוצריה הנושאים את הסימנים המפרים.
רושן עצמה רשמה סימני מילה והם או דומיס לאלה של בעלות הסימנים באוקראינה ובקירגיסטן. ללא כל אלמנט מאבחן. אין בציוו שמה של רושן לידי סימני המסחר כדי להבחין בינם לבין סימניהן של בעלות הסימנים באופן אשר יאפשר את רישום מקביל.
בעלות הסימנים טוענות כי רושן לא הוכיחה כדבעי את טענתה בדבר היקפי מכירות בישראל של מוצרים נושאים הסימנים הרשומים לפני 2005, ואף להתחשב במכירות שעשתה רושן לאחר. בין היתר מבססות בעלות הסימנים טענה זו בהחלטת כבוד הפוסקת שושני-כספי (סעיף 2 להחלטה). אשר לשימוש של רושן בסימנים המבוקשים טרם שנת 2005, טוענות בעלות הסימנים כי הראיות שהובאו מלמדות על יבוא של המוצרים ולא על מכירתם בפועל, ובכל מקרה מדובר בשימוש לתקופה קצרה בין השנים 2002 ל- 2004.
בין סימני רושן לסימני בעלות הסימנים קיים דמיון מטעה, ואין בהוספת השס רושן לסימנים כדי לאיין דמיון וה. אשר לסימניס "קורובקה" ו "קרה-קוס" ניתנו שתי ההחלטות מקיפות על ידי האיחוד האירופי המגיעות למסקנה כי קיים דמיון מטעה בדרגה שאינה מאפשרת את רישום זה בצד זה. אי רישום הסימנים לא ייפגע בתחרות שכן רושן תוכל להמשיך לייבא ולמכור את מוצריה תחת מיתוג אחר.
כל ההדגשות בהחלטה זו הוספו אלא אם צוין אחרת.
דיון והכרעה
סעיף 30 לפקודה מעניק לרשם סימני המסחר סמכות להפעיל שיקול דעת ולהורות על רישום מקביל של סימני מסחר דומים או זהים. כך לשון הסעיף:
"30. (א) רשם יראה שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות לדעתו רישוםם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, על שמם של בעלים אחדים, רשאי הוא להרשות רישום כאמור בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם".
סעיף 30 לפקודה מהווה סייג לכלל הקבוע בסעיף 9(11) לפקודה. נקודת המוצא של סעיף זה היא כי קיים חשש להטעיה, שכן, אלמלא היה חשש כזה, היה סימן מבוקש עובר את המשוכה של סעיף 9(11) לפקודה והיה נרשם. סעיף 30 לפקודה נועד לרכך את תוצאתו של סעיף 9(11) לפקודה כך שהוא יאפשר את רישומו של סימן במקרים יוצאי דופן בהס אף על אף הזהות או הדמיון המטעה לכאורה בין הסימנים המבוקשים לרישום, הלכה למעשה אין חשש ממשי כי ציבור הצרכנים יוטעה לבלבל ביניהם (ראו בהתנגדות לבקשות מס' 163798-9; התנגדות לבקשה מס' 166319 ; בקשות 169048-53, 170889, 180345, 193259-67, 197036-8, 199980-3 חברת שבע זיכיונות בע"מ נ' חברת ארומה הולדינגס בע"מ (נבו 25.2.2013) (להלן: עניין ארומה)).
הפסיקה שעניינה בקשות לרישום מקביל עוסקת ברובה במצב של בקשות מתחרות לפי סעיף 9 לפקודה. אולם כבר נקבע בספרות ובפסיקת רשם סימני המסחר כי לרשום סמכות לדון ברישום מקביל גם בנסיבות שהרישום התבקש בהליך בו קיים כבר סימן רשום כפי שקורה במקרה שלפניי. כך כותב בהקשר זה המלומד א.ח. זליגסון, בספרו "דיני סימני מסחר ודיניס הקרוביס להס" (תל-אביב 1972) בעמ' 55 :
"הסעיף הזה מתייחס לשני מקומות: לפלוני רשום סימן מסחרי. בא אלמוני ומגיש בקשה לרישום סימן דומה או זהה לגבי אותם טובין או טובין "מאותו הגדר". מקרה שני: שניים הגישובקשה לרישום סימן זהה או דומה. על אף שלמקרה שני זה נקבע בסעיף 17 (וכעת סעיף 29) כיצד על הרשם לנהוג... יש לרשום סמכות כתוצאה מבירורו על פי סעיף 29(17) להגיע למסקנה שעליו להשתמש בסמכותו לפי סעיף 30(18),"
השאלה כעת היא האם בנסיבות המקרה שלפניי יש מקום לאשר את רישום של סימני רושן (הסימנים המבוקשים) במקביל לסימני בעלות הסימנים.
נושא רישום המקביל של סימני מסחר והשיקולים ברישום כזה נדון באופן מפורט בהחלטה עניין ארומה. כבוד הפוסקת שושני-כספי, בסעיף 47 להחלטה, קבעה רשימה לא סגורה.ווק בישראל בדקה בפנקס סימני המסחר האס השימוש שהיא עושה מפר סימנים רשומים. מכל מקום, אף אם הייתה בודקת בשנת 1995 או בשנת 2002 הרי שהייתה מגלה שהשימוש בסימנים המבוקשיס מותר.
בהתנהלות מסחרית נבונה וזהירה רושן הייתה דואגת לרישוס סימניה או לכל הפחות עוקבת אחרי רישוס סימני בעלות הסימניס לאורך השנים, ובמקרה הצורך אף מגישה התנגדות לרישוס. נראה שרושן לא נקטה בזהירות הראויה, דבר שפגע בה, ואין בכך כדי ללמד על התנהלות חסרת תום לב.
היות שבשנת 2005 רושן לא היתה יכולה לדעת שהוגשה בקשה לרישוס הסימנים, וככל הנראה גם בסוף שנת 2006 לאחר שהסימניס קובלו והתפרסמו להתנגדויות היא לא הייתה ערה לכך, איני מוצאת שיש באי הגשת ההתנגדות לרישוס הסימניס משוס חוסר תום לב.
בשנת 2013, כשמונה שניס לאחר שהוגשו הבקשות לרישוס סימני בעלות הסימנים, ולמעלה מעשור של שימוש בסימנים על ידי רושן, גילו בעלות הסימניס לראשונה כי רושן עושה שימוש בסימניס המבוקשיס.
כבוד הפוסקת שושני-כספי קבעה בהחלטה בבקשה למחיקה כי לא הוכח בפניה שבעלות הסימניס ידעו או שהיה עליהן לדעת כי מבקשות המחיקה אכן מייבאות לישראל ומשווקות בה את הממתקים נושאי הסיימניסם המבוקשים (סעיף 82 להחלטה בבקשת מחיקה). מקובלת עליי קביעה עובדתית זו ולכן אין להסיק מהעיכוב בתגובת בעלות הסימניס כי היו הן שוות נפש לשימוש בסימניס הרשומים ולוקוף זאת לחובתן. יחד עם זאת, הלכה למעשה, עשר שנים לכל המאוחר פעלה רושן באין מפריע. בהנחה שבעלות הסימניס החלו את השימוש בסימניס עס הגשת הבקשה לרישוס הרי שהצדדים פעלו במקביל לפחות שמונה שנים.
בעלות הסימנים טוענות כאמור כי לכל המאוחר בשנת 2013 רושן ידעה שסימניה מפרים את הסימניס הרשומיס אך לא חדלה מהשימוש בהם, ולכן התנהלותה זו נגועה בחוסר תום לב. אינני מסכימה לטענה זו. להלן אפרט את התנהלות הצדדים מאא 2013.
בשנת 2013, לאחר שנודע לבעלות הסימנים על השימוש שעושה רושן בסימניס המבוקשיס, בחרו הן לשלוח מכתבי התראה ללקוחות רו