המבקש
- שם: בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
- בא כח: עו"ד לוטי ושות'
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בקשה לרישום סימן מסחר מס' 217316 (הליך חד צדדי)
המבקש: בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
ע"י ב"כ לוטי ושות', עו"ד
ועינין בבקשה לרישום סימן מסחר מס' 217316 "פסק זמן מהמשכנתא", אשר נתבקש לרישום בסוג 36 "ביטוח; עסקי מימון; עסקי כספים; עסקי נכסי דל ניידי". הבקשה, נדחתה על ידי בוחן סימני המסחר בטענה כי הסימן אינו כשיר לרישום לאור סעיפים 8(א) ו- 1'() לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), וזאת בשל היותו מתאר ונעדר אופי מבחין.
לאור הדחיה נתבקשה השגה על החלטת הבוחן ובהודעת המבקש מ-16.6.2011 נתבקש להביא את התיק להכרעת הרשם בדרך של מתן החלטה על פי החומר שבתיק.
כעולה מדברי המבקש, השירות העומד מאחורי הסימן המבוקש הנו מתן הלוואות כספיות כנגד שעבוד נכסי מקרקעין, באופן המאפשר את דחיית תשלומי החזרי ההלוואה בתנאים מסוימים.
בתמצית, טוען המבקש כי לנוכח השקעתו הרבה בפרסום הסימן, נוצר לו מוניטין רחב ומבוסס אשר הביא ליצירתו של אופי מבחין. עוד טוען המבקש, כי השימוש בסימן נעשה באופן ייחודי על ידו. על כן, לשיטתו, אותה השקעה כספית בפרסום הסימן בשילוב עס היותו של המבקש משתמש ייחודי בסימן, הביאה את הצרכן לזהות את השירות המוצע באמצעות הסימן, כשירות המזוהה עם המבקש דווקא. המבקש מוסיף וטוען שלטעמו הסימן המבוקש אינו מתאר את השירות אלא לכל היותר מרמז לגביו.
במענה להשגותיו האמורות של בוחן סימני המסחר, צירף המבקש תצהיר מטעמו של מר ואב טפר, המשמש כראש ענף באגף השיווק אצל המבקש. בתצהירו, מפרט טפר אודות מאמצי השיווק שנקט המבקש, ובהם: קמפיין טלוויזיוני, הפקת חוברות ללקוח, פרסום בסניפי הבנק וכתבות במגזיני כלכלה גדוליס באינטרנט. עוד ציין טפר בתצהירו, כי היקף הוצאותיו של המבקש עבור פרסום הסימן המבוקש עלו על 1,600,000 ₪.
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
לאחר שעיינתי בחומריס האמורים, על אף טענותיו של המבקש, יש לראות בסימן המבוקש כסימן מתאר אשר לא רכש משמעות שנייה ולכן נעדר אופי מבחין, כפי שאבהיר להלן.
סימן מתאר, הנו בראש ובראשונה סימן ששמו הוא כינוי הטובין או השירות שלשמם נועד (ר' א. ח. וליגסון דיני סיימני מסחר ודיניס הקרובים להם (1972), בעמוד 35 (להלן: "זליגסון")). כך למשל, לעולס לא יתאפשר רישום השס "קפה" עבור משקה. יתרה מכך, גם אס השס המבוקש אינו כינוי ישיר של הטובין או השירות עצמו, עדיין ניתן לראות בו כמתאר. כאשר הסימן כולל את שס חומר הסחורה, מעיד על טיב הטובין או כאשר הוא מתאר את סגולות הסחורה, הוא ייחשב תיאורי (עקרונות אשר נקבעו כבר ב-בג"צ 44/49, חברת קיי דאומיט נ' רשם סימני המסחר, פ"ד ד' 109).
כאמור, בפי המבקש טענה כי הסימן המבוקש הוא לכל היותר מרמז. על מנת לקבוע באם מדובר בסימן מתאר או מרמז, יש להשיב לשאלה "האם הקהל, בראותו את הסימן או בשמעו את צלילו, יבין מייד את הקשר בין הסימן לבין אופי הסחורה, איכותה, תכונותיה, או האם עליו לחשוב לרגע קט לפחות עד אשר קשר זה יוברר לו". אם יבין הקהל מייד הרי שמדובר בסימן מתאר, ואם תהיה דרושה מחשבה קצרה המדובר בסימן מרמז (זליגסון, עמ' 40; ר' גס ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933, 4 946-947; וכן ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב ואח' נ' המועצה להסדר הימורים בספורט ואת', פ"ד נט(1) 873, 892).
הסימן המבוקש לרישום הנו "פסק זמן מהמשכנתא". בחינת פירוש התיבה "פסק זמן", מעלה כי משמעותה היא: הפסקה, הפוגה, חדילה, אתנחתא או כל ביטוי אחר שיש בכדי לומר כי יש לחדול מן הנעשה לפחות לפרק זמן נתון. באשר לביטוי "משכנתא" סבורני כי פירוש סביר ומקובל שייעשה על ידי השומע ביטוי וּה, הוא ההחזר התשלומים שיש לבצע עבור הלוואה שניתנה לרכישת דיור.
עיון בנספחים שצורפו לתצהיר האמור מעידים כי המבקש עצמו עושה שימוש באותם מילים הכלולות בסימן המבוקש על מנת להסביר ולתאר את השירות המוצע. כך למשל, בנספח ג' לתצהירו של מר טפר, שהוא תדפיס מאתר האינטרנט של המבקש, מצויין "פסק זמן מהמשכנתא - לאומי למשכנתאות יאפשר ללקוח לקחת פסק זמן מתשלומי המשכנתא בזמנים בהס חשוב ללקוח להוריד את הקצב ופשוט להירגע ".
מכאן שהסימן המבוקש הוא צירוף מילים, אשר שמיעתן (או קריאתן) על ידי הצרכן מביאה אותו לקשר בין אותו הצירוף לעיקר מהותו של השירות העומד מאחוריו וזאת אף אם לא הכיר את השירות עובר לכך. קישור הדברים עם שירותיו של מוסד פיננסי כגון המבקש אינו
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
מותיר שהות למחשבה או שאלה במה דברים אמורים. מכאן, ולאור טיב השירות המוצע כפי שהוא מתואר על ידי המבקש עצמו, כי יש לראות בסימן כמתאר את השירות המוצע.
אוסיף ואציין, כי אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה יש בהעדרו של מידע קונקרטי בסימן עצמו בדבר משך הזמן בו ניתן להשהות את ביצוע תשלומי המשכנתא נושא השירות המדובר, התנאים בהם ניתן להפסיק את התשלומים, היקף התשלומים או פרטים אחרים לגבי טיבו ואפיו של השירות, בכדי לשנות מן הקביעה כי הסימן מתאר.
משקבעתי כי הסימן המבוקש הוא מתאר, יש לבחון אם קמה לו משמעות שנייה המאפשרת את רישום הסימן חרף היותו מתאר את השירות לגביו מבוקש רישומו.
בהקשר זה, טען המבקש כי לנוכח היקף הפרסום הנרחב שנעשה לסימן, רכש הסימן משמעות שנייה. אולם, אין בפרסום כשלעצמו - רחב ככל שיהיה, כדי להעיד כי הסימן אכן רכש משמעות שנייה. על המבקש היה להראות, כי מאמציו - במקרה גם מסע הפרסום הנטען - הביאו את הציבור הלכה למעשה לזהות את הסימן עמו. ר' בג"צ 144/85 קליל נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ואח', פ"ד מב(1), 309, 316-315 :
"אך הפרסום לבדו, אף שהוא חשוב ורלוונטי, אינו מכריע לעניין המשמעות השנייה. השאלה הקובעת כאן איננה אם נעשה שימוש ואם נעשה מאמץ ללהחדיר את הסימן לתודעת הציבור, אלא אם המאמ השיג את התוצאות הרצויות... בסופו של דבר יש רק דרך אחת לברר זאת והיא על- ידי עדויות אינדווידואליות של צרכנים, סוחרים, סוכני מכירות, קונים וכו' ... כל מקום דווש שימוש ורחב ביותר הנמשך תקופה ארוכה לרכישת האופי המבחין במשמעות השנייה (ראה זליגסון פסקה 32 עמ' 4, בג"צ 305/63 הנ"ל). כל אלה הן שאלות שבעובדה ולא בנקל יתערב בית המשפט בשיקול דעתו ובמסקנתו של הרשם. " (ההדגשה אינה במקור - א.ק.)
כל שבפני לעניין גם דבריו של מר טפר בתצהירו בדבר היקף ההשקעה בפרסום. משלא צורפה כל ראיה בעניין הצלחת הפרסום להחדיר את הסימן המבוקש לתודעת הציבור, לא הורס הנטל הנדרש להוכחת משמעות שנייה.
בהקשר ואציין שגם באשר לטענה בדבר היותו של המבקש גורם יחיד העושה שימוש בסימן המבוקש, אין כדי להועיל לו לרכישת משמעות שנייה. לא אחת נקבע, כי היותו של מבקש גורם יחיד העושה שימוש בסימן בשוק אין די בכדי להוכיח רכישות של אופי מבחין.
יפים לכך הדברים המובאים מפי השופט הופמן בעניין .0 100120516 60ק5'1) יזשט6!וחנז
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
(המשך טקסט נקי מנתונים שאינם קריטיים להבנה המשפטית).
מכאן, שלו היה ברצונו של המבקש לקום מטענה זו הרי שהיה עליו להביא ראיות בדבר משמעותו של אותו שימוש כגורם יחיד על מנת לבסס רכישות של אופי מבחין. המבקש דכאן לא עשה כן.
6. נוכח האמור, הנני דוחה את הבקשה.
אסא קלינג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
ניתן בירושלים ביוס כ"א שבט, תשע"ב 4 פברואר, 2012