סימן מסחר 345678

ההחלטה:

של המוצר, וכי הצורה אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונלי ממש תהא הצורה כשרה לרישום כסימן מסחר." (פסקה 30, עמ' 21) (הדגשות אינן במקור).

המושג תפקיד אסתטי מתייחס לדוקטרינת "אסתטיות פונקציונאלית" (ע8111ת10ז6תט המוכרת במשפט האמריקאי והמבוססת על החוק האמריקני, אשר תוקן בשנת 1998 אשר עיגן את הכלל בדבר העדר כשירותו לרישום של סימן מסחר פונקציונלי ((5) (6) (1052) 58 11505 15). במשפט האירופאי כונה תנאי זה "עיצוב המעניק ערך משמעותי למוצר" (ראה: מס 2009 0087 26 207/2009 .סם (-56) 61810 כמו גס בדין האנגלי (ראה : 1994 461 31%5]/ 806צד).

בהתאם לשתי מערכות הדינים הנ"ל, ככל שימצא כי למוצר תפקיד אסתטי משמעותי יותר בעיני הצרכן הרלוונטי, כך תפחת הנטייה לאפשר לבעליו מונופולין בגינו בדמות סימן מסחר רשום, וזאת מחשש ליצירת מצב בו תוענק בלעדיות בעיצוב מסויס, באופן שימנע עוסקים

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

אחריס להשתמש בו וכתוצאה מכך תפגע התחרות החופשית. למעשה המדובר באותו הנימוק ממש אשר בגינו תסורב לרישום כסימן מסחר צורת מוצר המוכתבת בעיקרה משיקוליס פונקציונליים, אשר יש להותיר את השימוש בה לנחלת הכלל.

2. הקשר בין התפקיד האסתטי בעיצוב מוצר אשר נתבקש לרישום כסימן מסחר לבין התפקיד הפונקציונאלי שבו, באה לידי ביטוי אף בפסק הדין בעניין "פמיציה" (אם כי בהקשר של עליית גניבת עין). נקבע כי מוצר הנקנה בעיקר בשל ערכו האסתטי, כמוהו כבעל תכונות פונקציונאליות.

"התווים הפונקציונאליים של מוצר אינם מתמצים באלה המאפשרים את התפקוד התועלת שלו מהבחינה הטכנית או ההנדסית, תווים פונקציונאליים הם גם אלה המשפיעים על מטרתו ופעולתו... גס תווים אסתטיים כולים להיחשב כפונקציונאליים, כשמדובר במוצר הנקנה בעיקר בשל עיצובו האסתטי",

3. ודוק: השגה לפיה קיים תפקיד אסתטי במוצר אשר נתבקש לרישום כסימן מסחר יש להעלות במקרים חריגים בלבד. ואך כאשר עיצוב המוצר המבוקש לרישום כסימן מסחר אינו משמש לייעול תפקודו התקין של המוצר, אך מעניק לבעליו יתרון יחסי מסויס על פני עיצובים מתחרים, דבר אשר יש בו כדי לפגוע בתחרות החופשית. לעניין וה יפים הדברים שנקבעו בהנחיות משרד הפטנטיס האמריקאי

(2012 02600007)) ב(1צ)(1202.02) בנושא: "ץ608311תטת 650166 ":

חזוסוזקסיזקקםס 26 קסחז "קו!םחסוו6חוו] 065106116" תזזס) קז[0חסוו6חוו] 6וזיז ]0 6חס 15 155106 116 6יז6וע ...0605ו5וזווסיזו6 60)זחזון 6הז 65א%בחד %והחד ₪16 ]0 6זווסת 6ון) 6ח6תטר זגו ‎ 52)6()5(,‏ ז6החוו קזח זס6 זם[גו6וויזסכן ]0 66ח86זל6 חס מזזגוז הסזזוהזוזז616 קוו חסוז6חו] חז "חחסזזם)ן]1ווו* 05 6016001200 ]6005501 01 6זם 101 0805)חט0ם

.ות

ץ]61056 6 1[ווסו51 "קז!םחסזו6חוו] 065100116" וחיז6ז שו ]0 86 ו[סוו5 עחג וחסיז] ]פיז 05שס)חס00 6שז1ו6קוה 60 52601]16 ]0 ה0ז055ו0156/ם סז ₪60

"...155106 01 א'זםחז 560סקסיזק 6 ]0 86וו

4. כך, למשל, פסה"ד ביהמ"ש הפדרלי בעניין ,.1.00 ]5000₪01 וזפחזויז .ץ .קזס) א6שופמודזם חז

(1994 .621 .60ת) 1527 30. 35 נקבע כי צבע השחור של מנועי סירה חיצוניים, הינו

.5

.6

.7

.8

.9

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בבחינת עיצוב בעל תפקיד אסתטי. זאת, בין היתר משום שנוכח צבעו השחור, נראה המנוע קטן יותר והופך לפחות בולט, כפי שרצוי על ידי קהל צרכני המוצר.

ועתה לענייננו. ראיות המבקשת כללו כתבות רבות המתייחסות לנעליים נשוא הבקשות כמכוערות, מגושמות ונעדרות כל אסתטיות, כמו גם מאמרים בהס מביע דעתו מר שניידר נשיא קרוקס העולמית, באשר לכיעורן של הנעליים. על בסיס אותם נספחים טענה המבקשת כי כלל אין לדבר על קיומו של תפקיד אסתטי בנעליים נשוא הבקשות. אף על פי כן, עיון מדוקדק בנספחים שצורפו לתצהיר הורוביץ מס' 2 מעלה תמונה אחרת לפיה הדעות חלוקות לגביה הנעליים, למצער בתחילת דרכן, כך שעיצובן קסס לחלק מן הציבור בעוד שבעיני אחריס עורר הוא סלידה. כך למשל, מצוטטים מעצביים נחשבים המחזיקים בדעות מנוגדות (ראה: נספח ה).

יודגש כי מוצר בעל תפקיד אסתטי אינו בהכרח מוצר שנחשב יפה. התשובה לשאלה מהו יפה או מכוער הינה עניין סובייקטיבי גרידא. כך שבואנו לבחון את מידת קיומו של אותו תפקיד אסתטי בסימן המבוקש לרישום המורכב מצורת מוצר, יבחנו שיקולים כגון המידה בה יש בעיצוב המוצר נשוא הבקשה לרישום כסימן מסחר כדי להשפיע על הביקוש לו, והצרכן למעשה נותר אדיש לעיצוב המוצר ובוחר לרכשו מסיבות אחרות. תפקיד אסתטי ממשי ימצא, למשל, כאשר המוצר הינו מבוקש בעיקר בשל עיצובו ופחות בשל תכונותיו האחרות (איכותו, אמינותו וכד') או בשל המוניטין הגלובלי בו, או במקרה שעיצובו המיוחד של המוצר מקטין את

עלויות ייצורו. ראה למשל החלטת בית הדין לערעורים ב - 115210, בעניין ]5166 1-5 חז (2001 17172) 1086 11520220 61 ,.6ח1 5'מוף10ז'00 .ץצ .6ח1 ,-פזת.

אין ספק כי נסיבות המקרה שבפני הינן ייחודיות עד מאד. מחד, ראיות המבקשת מצביעות על כך כי לעיצובן החריג של הנעליים נשוא הבקשות שבפני והיותו שנוי במחלוקת, תפקיד כלשהו בהפיכתן למוצר נחשק ומבוקש בישראל. לפיכך, ניתן לקבוע כי ציבור הצרכנים הישראלי ודאי לא נותר אדיש לעיצובן וכי לפחות חלק ניכר ממנו רכש את הנעליים בשל עיצובן החריג.

מאידך, לא ניתן להתעלם משיקולים מרכזיים נוספים וביניהם שיקולי נוחות ואיכות המהווים משמעותי ברכישת הנעליים נשוא הבקשות שבפני. מהראיות עולה בבירור כי בראשית דרכן נרכשו הנעליים על ידי רופאים, אחיות וטבחים, כמו גם נשים בהריון אשר חיפשו נעליים נוחות וקלות אשר יאפשרו עמידה ממושכת. שיקולים אלו עודם מנחים את קהל הלקוחות הרוכש את הנעליים המבקשת.

לאור כל האמור לעיל, לא ניתן לקבוע במידת הודאות הנדרשת כי העיצוב הייחודי של הנעליים נשוא הבקשות שבפני הוא הגורם הבלעדי לרכישתן על ידי קהל הצרכנים הישראלי.

10

.0

.1

2.3

4

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

עוד מצביעות ראיות המבקשת על כך שמזה שניס הצרכן הישראלי בוחר לרכוש את הנעליים אף בשל היותן מקושרות למבקשת, למוניטין שלה ושל שמה הלא הוא "קרוקס". אכן נכון, בשני השניות הראשונות לא נקטה המבקשת באמצעי פרסום ומיתוג על מנת להחדירן לתודעת קהל הצרכנים הישראלי ואף על פי כן, התגבר הביקוש לנעלי המבקשת. מכאן כי לא ניתן לייחס את הביקוש הגובר לנעלי המבקשת, למצער בראשית דרכן בישראל, למסע פרסום מתוחכם או לשמה של המבקשת, אלא למוצר עצמו- היינו תכונותיו ועיצובו הייחודי. ואת, הראיות מצביעות על כך כי בעקבות מאמצי השיווק והפרסום מטעם המבקשת, גיבשו הנעליים נשוא הבקשות שבפני אופי של מותג בינלאומי אשר רכישתו מושפעת משיקולים חיצוניים למוצר וקשורים יותר להילה הסובבת אותו. קייס אס כן קושי ממשי לקבוע באילו אופן משפיע כיוון עיצוב הנעל כשלעצמו על הביקוש להן בקרב הצרכן הישראלי.

בנוסף, כאמור לעיל מתצהיר הורוביץ מס' 3 והנספחים אשר צורפו אליו, עולה באופן מובהק כי הנעליים נשוא הבקשות שבפני, משמשות את המבקשת כאמצעי לויהוי ובידול אף ביחס ליתר מוצריה.

מקובלת עלי טענת המבקשת, לפיה אין בעיצוב הנעליים נשוא הבקשות כדי לפגוע בתחרות החופשית בין יתר העוסקים בתחום. נחה דעתי כי קיימים עיצובים שונים ורבים לנעליים מגומי, אשר יתאימו לרגל הצרכן הישראלי, מבלי שאלו יהיו דומיננטי עד כדי להטעות לעיצוב הנעליים נשוא הבקשות שבפני. כאמור לעיל, הוצג בפני נספח כ"ח ובו עיצובים חלופיים אפשריים, אשר אין בהם כדי לפגוע בזכויות המבקשת. איני סבורה כי עיצוב הנעליים נשוא הבקשות שבפני הינו בעל יתרון עיצובי משמעותי כלשהו על פני אותם עיצובים אחרים שהוצגו בפני (כמו גס עיצובים אחרים, כיד הדמיון הטובה). לאור קיומם של עיצובים חלופיים לעיצוב המבוקש, ודאי שאין המדובר במקרה בו תפגע התחרות החופשית בתחום הרלוונטי במידה וירשו על שם המבקשת סימני המסחר המבוקשים באופן שיעניק לה שימוש בלעדי בהם.

לאור כל האמור לעיל, סבורני כי עיצוב הנעליים נשוא הבקשות שבפני אינו בעל תפקיד אסתטי ממשי על פי הלכת "אלפא אינטואיט", ולפיכך, משרשו אופי מבחין כנדרש, כשירות הן לרישום כסימן מסחר.

לא מן הראוי יהא לסייס החלטה זו מבלי להזכיר את פסק דינו של בית המשפט בוונציה (166ת6 / 01 שטס2) אשר ניתן לאחרונה (15.2.12) שעניינו היא תביעת הפרה אשר הגישה המבקשת בגין עיצוב הנעליים נשוא החלטה זו (דגם ח8וזע6:3). בשונה משנקבע בהחלטתי זו, קבע בית המשפט הנכבד כי עיצובן הייחודי הוא הסיבה היחידה לרכישתן על ידי הציבור באיטליה. לגישתו, עיצוב הנעל משמש כדי להוסיף על האטרקטיביות שלה בעיני הצרכן ולא על מנת להוות אמצעי לזיהוי מקורן. אי לכך קבע בית המשפט כי יש בעיצוב הייחודי של הנעל כדי להעניק למוצר ערך משמעותי ואי

1

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

לכך סימן הרשום באיטליה בגין העיצוב תלת הממד של הנעל (סימן רשום מס' 1166317) הוכרוּ כבטל. יצויו כי לבסוף הוענק למבקשת צו מניעה כנגד החברה המפרה נוכח הדמיון המטעה בין נעלי המבקשת לנעליים המפרות.

5. מן הראוי היה כי המבקשת תעדכן את רשות הפטנטים כי ניתן פסק דין וה אשר יש בו כדי לשנות את סטטוס הסימנים הרשומים אשר נזכרו בבקשתה שבפני. עם זאת, איני סבורה כי יש בפס"ד וה כדי לשנות ממסקנתי דלעיל. ואת משום שיתכן כי נעלי המבקשת נשוא הבקשות שבפני התקבלו באופן שונה ממדינה למדינה. הראיות שבפני מתייחסות להתנהגות הצרכן הישראלי ביחס לנעליים. אלו ואלו בלבד הרלוונטיות לענייננו, ועל פיהן ניתנה החלטתי זו.

6. סוף דבר, הריני להורות על קיבול הבקשות ועל פרסום ביומן סימני המסחר.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס | ד' שבט תשע"ג 5 ינואר 2013