המבקשות
- שם: התאחדות התעשיינים בישראל
- בא כח: [שם עו"ד/משרד]
החלטות שיפוטיות
בהתאם לסעיף 109 לחוק הפטנטים תשכ"ז - 1967
בקשה לקביעת תמלוגים בעד אמצאת שירות (בקשות להצטרף להליך)
המבקשות: 1. התאחדות התעשיינים בישראל 2. אי.סי.סי סניף ישראל בע"מ (חל"צ) ח.פ.0 -381765 -51
3 ישראל אדוונסט טכנולוג'י אינדסטריז (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות)
המשיבים: 1 (המבקש בהליך העיקרי)
(המשיבה בהליך העיקרי)
1. בפנינו שלוש בקשות שמהותן הצטרפות כצד להליך בעניין פסיקת תמלוגים בעד אמצאת שירות המתנהל בפני הועדה לענייני פיצוייס ותמלוגים לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים, תשכ"ז- 7 (להלן: "חוק הפטנטים") בין המשיבים בבקשה זו. הבקשה הראשונה, שכותרתה 'בקשה להצטרף כצד להליכים', הוגשה על ידי התאחדות התעשיינים ביוס 20.1.2013 (להלן: "התאחדות התעשיינים או "המבקשת 1"). בקשה שנייה 'להצטרף להליך כצד להליכים'
במעמד "ידיד בית משפט" הוגשה ביוס 21.1.2013 מטעם אי.סי.סי סניף ישראל בע"מ (להלן: "המבקשת 2"). בקשה שלישית מטעמ ישראל אדוונסט טכנולוג'י אינדסטריז (להלן: "המבקשת 3") ל'הצטרפות להליך כ"ידיד הוועדה-
2. תשובה (חיובית) לבקשות של המבקשות 1 ו-2 הוגשה מטעם "המשיבה 2") ביוס 24.2.2013, ותשובה (חיובית) לבקשת המבקשת 3 הוגשה ביוס 3, תקשובות (שליליות) לבקשות הנ"ל מטעם מר [המשיב 1] (להלן: "המשיב 1") הוגשו בימים 7.3.2013 ו- 21.3.2013 בהתאמה. תגובה מטעמ המבקשת 1 לתשובת מר [המשיב 1] הוגשה ביוס 19.3.2013, ותגובה מטעמ המבקשת 2 הוגשה ביוס 14.3.2013. כן הוגשה תגובה מטעם [המשיב 2] לתשובתו של מר [המשיב 1] לבקשות ביוס
הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בהתאם לסעיף 109 לחוק הפטנטים תשכ"ז - 1967
לאור מהותן הזהה של הבקשות החלטנו לדון ולהכריע בהן במשותף. השאלות המשפטיות העומדות לדיון במסגרת בקשה זו הן:
א. שאלת סמכותה של הועדה להתיר צירוף צדדים להליך המתנהל בפניה והמסגרת הנורמטיבית לכך.
ב. בכפוף לקיומה של סמכות כאמור, שאלת התקיימות של תנאים אשר יאפשרו צירוף צד להליך קיים.
שלוש המבקשות מתייחסות לשאלות עקרוניות העולות במסגרת הדיון בהליך בענייננו, שאלות שלטענתן דורשות הכרעה עקרונית מצד הועדה, דבר המבסס את הצורך בהתרת הצטרפותן להליך. הנימוקים לתרומתה הייחודית של כל מבקשת להליך יפורטו להלן.
המבקשת 1, התאחדות התעשיינים, מהווה, לטענתה, את הגוף היציג הבלעדי של התעשייה הישראלית המונה 1200 חברים המהווים כ- 90% מכלל התעשייה בישראל. לטענתה, היא מהווה כוח מניע במשק הישראלי. עיקר פועלה בקידום תעשייתיים ומפעליהם, הגנה על תוצרת הארץ, עידוד ייצוא וכיוצא באלה.
עניינה של ההתאחדות בהליך זה נובע, לדבריה, מכך שהיא מאגדת את מרבית התעשיות המקומיות בהן מבוססת הפעילות של מחקר ופיתוח. בנוסף, כגוף מקצועי-ציבורי, יש לה יכולת לתרום תרומה ממשית לדיון בהשלמת התמונה העובדתית והמשפטית הרלוונטית להכרעה בסוגיות הנדונות. בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ וכן בית המשפט המחוזי הורו על צירופה לדיונים מתוך ההכרה שיש מקום לצרפתו להליך בו התעוררו סוגיות עקרוניות. כן טענה כי החברות המאוגדות בה עלולות להיפגע מהחלטת הועדה. לשיטתה, יש להעדיף את האינטרס של בירור מעמיק ויסודי של הסוגיות העומדות לדיון על פני אי הנוחות שעלולה להיגרם בניהול הדיון כתוצאה מצירופה.
המבקשת 2 היא חברה פרטית לתועלת הציבור המוחזקת בבעלות מלאה של ה- 4550618010, בהיותה הסניף הישראלי שלה. האגודה הבינלאומית שבמסגרתה פועלת המבקשת, קיימת מזה שלושים שנה (בישראל היא פועלת משנת 2000) ומאגדת בתוכה עורכי דין המועסקים בחברות פרטיות ברובן, כיועצים משפטיים פנים-ארגוניים. בנוסף חברים במבקשת 2 גם יועצים משפטיים פנימיים של חברות יישוס ומסחור של מוסדות אקדמיים. המבקשת 2 נחשבת כארגון מרכזי בעולם העוסק בתחומי המשפט והכלכלה.
המבקשת 2 טוענת כי יש לה פרספקטיבה רחבה במיוחד על השפעות הדין על התנהלות משפטית-עסקית של חברות זרות וישראליות במשק הישראלי וכן הבנה ייחודית ומעמיקה של מדיניות ציבורית ומשפטית הרלוונטית לסוגיות הנדונות במסגרת ההליך נשוא בקשה זו, ביותר, בנושא השלכות רוחב של פרשנות דיני הפטנטים המשפיעה ישירות על התעשכת עורכי הדין בישראל, הוועד המרכזי, פ"ד נט(4) 637, בעמ' 656, מפי השופטת ד' ביניש:
"לשם הכרעה בבקשה להצטרף להליך כ"ידיד בית-המשפט" יתהשב בית-המשפט שאליו הוגשה הבקשה במכלול השיקולים הנוגעים לעניין, אשר עיקרם מידת התדומה הפוטנציאלית הגלומה בצירוף המבוקש אל מול החשש כי צירוף כאמור יפוע ביעילות הדיון, בצדדים ובזכויותיהם. לא רק כך יבחן בית-המשפט את מהות הגוף, מומחיותו, ניסיונו והייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו הוא מבקש להצטרן להליך; את סוג ההליך והצדדים לו; את מהות הסוגיה העומדת להכרעה ועוד (דנו מ"ח 6 הנ"ל [4], בעמ' 555 ; עוד ראו דנ"א 5712/01 בלזני נ' בזק, חברת ישראלית לתקשודת בע"מ[6])".
. בדברי סם אלה חזר בית המשפט העליון על דברים שנאמרו כבר בפרשת ע"פ 99/111א שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241, בעמ' 252-251, גם מפי השופטת ד' ביניש. יצוין כי שם נקבע כי בין היתר יש לבחון שאף אין בצירוף צד משום פגיעה ביעילות הדיון, דהיינו, דבר שיכביד באופן ממשי על ניהול ההליך.
. ברוח שיקולים אלה נאמר בפרשת בג"צ 796/02 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נז(6) 185, מפי המשנה לנשיא ת' אור:
"בבוא בית-המשפט לשקול אם לצרף את הגוף הפונה אלו כידיד בית- המשפט יש לבחון כמה שיקולים. עם שיקולים אלה ניתן למנות את שיקול התרומה שיש בצירוף המבקש לתמונה המשפטית והעובדתית הפדוסה בפני בית -המשפט. עוד יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף, את מומחיותו ואת תדמיתו הפוטנציאלית לדיון. במסגרת זו יש להביא בחשבון את מהות ההליך שבפני בית-המשפט ואת השאלה המשפטית העומדת לדיון. כמו כן חשוב להביא בחשבון את שיקול עילות הדיון ואת האינטרסים של המתדיינים בפני בית-המשפט. וגם בכל אלה אין לראות משום רשימה ממצה (ע"111/995א שוודץ נ' מדינת ישראל [2], בעמ' 252 -
... על רקע זה יש לבחון את הבקשה שלפניי," (שם, בעמ' 297),
8. בפרשה נוספת, רע"א 9048/07 הרשות הפלסטינית, המועצה הפלסטינית נ' גולדמן, (2.5.10), קובע בית המשפט, מפי השופט ע' פוגלמן, את הדברים הבאים:
"בהלכה הפסוקה נקבעו אמות מידה לבחינת אפשרות צירופם להליך של מי שמבקשים לשמש כ"ידידי בית המשפט". בין אלה יבתנו מידת היכרותו של המבקש עם המאטריה הרלוונטית; מידת החידוש שבטענות שהוא מעלה בהשוואה לעמדות שהועלו על ידי הצדדים המקוריים לדיון; מהותה של הסוגיה העומדת להכרעה והשלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות (ראו למשל מ"ח 7929/96 כוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג (1) 9, 553 -555 (1999)); בג"צ 5368/96 פנחס* נ' היועץ המשפט לממשלה, פ"ד (4) 3064, 373 (19%)); בג"צ 5893/93 *הלום ג' המפקח הכללי, משטרת ישראל ([פורסם בנבו], 265.94)). לפי אמות מידה אלה, אין ההצדקה לצירוף [המבקשים] להליך. ראשית, נסיבותיהם של [המבקשים] והאינטרסים שהם מבקשים לקדם, חופפים במידה רבה את אלה של המשיבים. אין מדובר בגו המשקף את האינטרס הציבורי בכללותו או אינטרסים אחדים, החורגים מאלה של בעלי הדין הקיימים. ועד בטענותיהם של [המבקשים] מעלה כי בין הטענות שהעלו לבין טענות המשיבים קיימים דמיון וחפיפה ניכרים. במצב דברים זה - בהיעדר חידוש ממשי בדבריהם, ומשאין מדובר בגוף שיש לו מומחיות מקצועית מיוחדת - לא יהיה בצירופם של [המבקשים] כדי לספק תדומה ממשית להליך. מטעמים אלה דאינו לדחות את בקשת ההצטרפות.".
9. אם כי יש לציין שבאופן כללי בתי המשפט נוהגים בליברליות מסוימת בצירוף "ידיד בית המשפט", הקווים המנחים הם השיקולים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון. ברוח זו ניתנה ההחלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בש"א (חיפה) 8366/07 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הטבע נ' חיפה כימיקלים בע"מ, (18.7.07), שבו מגיע בית המשפט למסקנה, לאחר איזכור מפורט של המבחנים שנקבעו בפסיקה, כי יש לדחות את בקשת הצירוף באומרו:
"לא שוכנעתי כי יש בטענותיה של המבקשת כדי להוסיף מעבר לטענות המעדערת כפי שכבר הועלו ופורטו בהודעת המעדערת".
גם בג"צ 852/86 אלוני נ' שר המשפטים, פ"ד מא(2) 1, 31 :
"אין לכן, לכאורה, הצדקה להכיר בהצטרפות להליכים, שכל משמעותה אינה אלא חזרה על טענה משפטית, מתחום האינטרס הציבורי, אשד מצויה כבר ממילא לפני בית המשפט... מיתן על נקלה לתאר מצב, בו עלול ליבוי המצטרפים מכל צד להביא לפגיעה או אף לשיתוק פעולתו של בית המשפט."
0. ברוח זו ראו גם במיוחד את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בפרשת ע"א 975-01-12 התאחדות התעשיינים בישראל נ' דומוטק בע"מ, (29.2.12). בית המשפט מגיע למסקנה, בהסתמך על פרשת קוזלי, כי אין בצירופה של התאחדות התעשיינים כדי להוסיף מעבר לטענות שכבר הועלו ופורטו על ידי בעלי הדין. לפיכך איננו רואיס מקוס להיעתר לבקשה.
1. שיקול נוסף שהועלה בפסיקה הוא איזון ביחסי הכוחות שבין בעלי הדין. עמד על כך בית משפט השלוס בפרשת לשכת עורכי-הדין בישראל נ' סייאג, עו"ד, פ"מ תשס"ד,(3) 858, בעמ'
" קיום הליך הוגן הוא תנאי לבירור האמת. ההליך האדוברסרי אמוד להיות הליך הוגן. יחסי כוחות מאוזנים בין הצדדים היריבים מניחים את הבסיס לקיום הליך אדוברסדי הוגן. ואף, כי התפתחויות חברתיות וכלכליות הביאו לכך שבמדינה מתועשת נוצר פער משמעותי בין כוחו של הפרט לבין כוחם של גופים כלכליים (לכל אחד אין המשאבים - הכספיים והמקצועיים כאחד - הזמינים לאותם גופים, או את כושר ההתמדה שלהם. כתוצאה, בשאלת צירוף צדדים אשר יש צדדים ישידים לסכסוך משפטי, שיקול מדעי נוסף בבחינת שאלת הצטרפותו של בית המשפט להליך, מעבר לשיקולים אשר אוזכרו לעיל, הוא *חסי הכוחות בין הצדדים. ככל שקיים פער גדול בת הכוחם היחסי, צריך שתגבד המוכנות לשקול צירוף ידיד בית-המשפט
המצדד בעמדתו של הצד החלש (ראו .)\.1' ,צסחזה146 .סז
2. נבחן כעת את בקשת המבקשים להצטרף להליך בתור "ידידי בית המשפט" על רקע השיקולים הנזכרים המנחים בסוגיה זו. מסקנתנו היא כי בקשות המבקשות אינן עומדות במבחנים אלה. ואלה נימוקינו:
א. מבחן היעילות :
בשלב של ההליך הוגשו כבר מספר סבבים של כתבי טענות בין המבקש והמשיבה (בהליך העיקרי) והוגשו ראיותיהם. בצירוף צד נוסף יהיה כדי להרחיב את היריעה אשר כבר עתה רחבה די ובכך לפגוע ביעילות ההליכים, בין היתר כתוצאה מהארכת ההליכים.
מבחן התרומה המיוחדת
לא השתכנענו כי בנסיבות המקרה הנדון יש בצירופן של המבקשות משום תרומה מיוחדת לבירור הבעיות העומדות בפני הועדה. עיקר טענותיהן הועלו גס על ידי המשיבה בהליך זה. עיקר טענותיהן של המבקשות נסבות על הפרשנות המשפטית הראויה של הוראות סעיף 134 לחוק הפטנטים. חזקה כי המשיבה תדע לשטוח טיעוניה המשפטיים בכל זאת, יתרה מזו, אין כל מניעה כי במקרה הצורך תוכל המשיבה לבקש לצרף מסמכים או עדויות השייכות לעניין במידה ולמי מהמשיבות עשויה להיות תרומה ראייתית מיוחדת.
מבחן האיזון
המדובר, כאמור, בזכות העובד לתמלוגים עבור המצאת שירות, וכות המופעלת כלפי מעבידו. כבר מלכתחילה נראה כי ביחסים בין עובד למעביד, העובד היחיד הוא הצד החלש יותר. כך נראה המצב גס במקרה הנדון. נמצא, כי צירופן של המבקשות, המצדדות בתוקף בעמדת המעביד, יש בו כדי להחמיר במידה רבה את חוסר האיזון בין בעלי הדין בהליך זה.
3. מסקנתנו היא אפוא, כי בנסיבות המקרה המבקשות אינן עומדות במבחנים הנמצאים ביסוד שיקול הדעת לצירוף צד להליך בפנינו בתור "ידיד". לא לכך הבקשות נדחות. עם זאת, יצוין כי אין אנו ראוי מניעה כי תבקש המשיבה רשות להגשת מסמך או עדות שאס יש בה לתרום תרומה מיוחדת לשם הדיון בהתאם להוראות סעיף 115 (א) לחוק הפטנטים.
.4 לאור הוראות סעיף 114 לחוק הפטנטים ולפי טיב הצדדים להליך בניס זה ואופי ההחלטה בה אין כל פרטים המעידים על תכנו והתנהלותו של ההליך העיקרי בין המבקש והמשיבה, אנו מצריכים פרסום של החלטה זו.