סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 179840 (בקשה להגשת ראיות בתשובה לראיה הנוספת)

המתנגדת: עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות

המבקשים: 1. | משה גבאי 2. ענת גבאי ע"י ב"כ פרידמן, יקותיאל, אינגבר, משרד עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בהליך שבכותרת ניתנה החלטה המקבלת את ההתנגדות בשל כך שהמבקשים לא הגישו ראיות בדבר היות האמצאה מועילה ומכאן שלא הוכיחו כי האמצאה הנתבעת הינה מועילה, כנדרש בסעיף 3 לחוק הפטנטים, התשכ"; - 1967.

2 על החלטתי זו הגישו מבקשי הפטנט ערעור, במסגרתו ביקשו להשלים את שהחסירו בדיון שבפניי ולהגיש ראיה נוספת בדבר יעילות האמצאה. הערעור והבקשה במסגרתו נדחו על ידי בית המשפט המחוזי נכבד (להלן: "פסק הדין המחוזי הראשון"). על פסק הדין המחוזי הראשון הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן בשנית את עניינו הגשת הראיה הנוספת. בית המשפט המחוזי פסק כי יש להתיר את הגשת הראיה הנוספת ולהחזיר את ההליך לדיון בפניי לשמיעת הראיה ולמתן החלטה בהתחשב בראיה הנוספת (להלן: "פסק הדין המחוזי השני"). על פסק הדין המחוזי השני הוגשה בקשת רשות ערעור. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור בפסק דינו מיום 2.10.2014 והותיר את פסק הדין המחוזי השני עליו.

3 בין לבין נקבע ההליך לדיון בפניי לחקירת ד"ר גיידס על חוות דעת המומחה שנתן מטעם מבקשי הפטנט לאס לפסק הדין המחוזי השני.

כעת טענת המתנגדת כי אתיר לה להגיש ראיה בתשובה לחוות דעת המומחה, ד"ר גיידס. לטענתה, וזכותה להגיש ראיה כאמור קבועה בתקנה 62 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968 (להלן: "התקנות").

מבקשי הפטנט טענו בתשובתה לבקשה כי אמנם המתנגדת רשאית "במישור העקרוני" לעתור להגשת ראיה בתשובה, ואולם עליה לפרט מהי אותה ראיה. עוד טענו מבקשי הפטנט כי הבקשה נגועה בחוסר תום לב והוגשה טרם עת. המשיכו וטענו מבקשי הפטנט כי הבקשה להגשת הראיה אינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנות 457 ו- 465 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

המתנגדת השיבה לתשובת המתנגדת וחזרה על טענותיה בבקשה. עוד טענה המתנגדת כי תקנות סדר הדין האזרחי עליהן סמכו מבקשי הפטנט את תשובתם אינן רלוונטיות לענייננו.

תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי אליה הפנו מבקשי הפטנט דנה בהגשת ראיות נוספות בערעור. תקנה וו אינה חלה על ההליך בפניי, שהרי ערכאה זו דנה בהליך ההתנגדות כערכאה ראשונה ולא כערכאת ערעור. אמנם עבר הליך התנגדות זה דרך ארוכה בין שלוש ערכאות, ואולם לית מען דפליג כי איני יושבת כערכאת ערעור על החלטתי הקודמת באותו עניין.

תקנה 155 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעליה הסתמכו מבקשי הפטנט דנה בבקשות בניו בהליכי ערעור. גם תקנה זו אינה רלוונטית לעניין הבקשה שבפניי מן הטעמים שהובאו לעיל.

תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968 קובעות, בין היתר, את סדרי הדין בהליכי התנגדות בפני הרשם והן אלה אשר ינחו אותנו בדיון בבקשה זו.

בטרם אדון בבקשה לגוףה אתייחס לטענת מבקשי הפטנט לפיה בקשה זו שבפניי הוגשה טרם זמנה ובחוסר תום לב. לא ירדתי לסוף דעתו של מבקשי הפטנט בטענתם זו. משהתיר בית המשפט המחוזי (ואחריו בית המשפט העליון) את הגשת הראיה הנוספת, הוחזר הדיון אליי לשמיעת אותה ראיה. נראה כי הגשת הבקשה שבפניי במועד מאוחר יותר, כגון, לאחר ששמעתי את הראיה הנוספת אין בה כל טעם, שהרי נכון יותר לקיים דיון וחקירה נגדית רק לאחר שהוגשו כל הראיות בהליך. אין זה סביר כי יתנהלו שני דיוני הוכחות. כמו-כן נראה כי יהא זה הוגן יותר כי ראיה נוספת, אם אאשר הגשתה, תוגש טרם נחקור המומחה מטעמו מבקשי הפטנט על חוות דעתו.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

1. גם טענת חוסר תום לב אינה נהירה לי. מבקשי הפטנט טוענים כי בהגשת הבקשה להגשת ראיה בתשובה לראיה הנוספת לערכאת הערעור היה טעם לשפיע על בית המשפט. ואולם כעת דנה אני בבקשה המוגשת בפניי, בהתאם להוראותיו של בית המשפט לעורעור. מכאן שלא מצאתי היכן טמון חוסר תום הלב של המתנגדת.

2. נראה כי שני הצדדים לא התייחסו עד תום בטענותיהם למבחני הראיות להגשת ראיה נוספת, כפי שהוצגו בתקנה 63 לתקנות הפטנטים ובהלכות בית המשפט העליון. שיקול עיקרי אם להתיר הגשת ראיה נוספת אם לאו, הינה הרלוונטיות של אותה ראיה להליך. לפיכך היה על המתנגדת לתאר את הראיה באופן שניתן יהיה להשתכנע כי אכן רלוונטית היא להליך, אף ואולם לא היה עליה להגיש ממש. בעניין ה חסירה המתנגדת. מטענותיה עולה כי סברה כי הגשת הראיה הינה במסגרת ראיות בתשובה לפי תקנה 62 לתקנות הפטנטים. לטעמי, לא כך הדבר, שהרי הראיה הנוספת מוגשת לאחר מסכת הראיות ואף לאחר מתן החלטה עיקרית בהתנגדות ופסקי דין בערעור.

3. שיקולים נוספים להתיר את הגשת הראיה הנוספת הינם, בין היתר, אופי הראיה הנוספת, שלב אליו הגיע המשפט ואם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר או יכול היה להגיש בשלב מוקדם יותר (ראה למשל: ע"א 188/89 עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מו(1) 661, 665 (פורסם בנבו, 2.3.1993), רע"א (י-ם) 44549-02-11 ד"ר מאיר נסיונג נ' דניאל עג'מי, פס' 9 (פורסם בנבו, 17.3.2011)). סבורה אני כי המתנגדת עומדת במבחנים נוספים אלה. ברי כי לא יכולה הייתה להגיש את הראיה במועד מוקדם יותר, בהנחה שהראיה האמורה אכן משיבה במישרין לראיה הנוספת. עוד נראה כי בשעה שממילא קבוע דיון לחקירת המומחה, ד"ר גיידס, לא יהא בהגשת הראיה הנוספת כדי לפגוע בתקינות ההליך וביעילותו.

4. לאור העובדה שהדיון שבפניי קבוע ליום 4.12.2014 ועל מנת שלא לדחותו, נכונה אני לקבל את הראיה הנוספת מטעמתנגדת על תנאי. הראיה תוגש תוך 3 ימים. בהעדר טענה מצד מבקשי הפטנט לעניין העדר הרלוונטיות שלה להליך שבפניי, טענה שאם ברצונו לעלות תוגש בכתב תוך 7 ימים ממועד הגשת הראיה הנוספת, תישמע הראיה הנוספת בדיון הקבוע בפניי.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום כ"ז חשוון תשע"ה 0 נובמבר 2014 סימוכין: 69