סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול פטנט מספר 199377

מבקשי הביטול: חברת מיאמבי בע"מ ד"ר אפרים כפיר ע"י ב"כ משרד אודי ברזילי עו"ד

המשיב: ד"ר בן ציון כרמון

ע"י ב"כ פרל כהן צדק לצר, משרד עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה לביטול פטנט רשום מס' 199377 (להלן: "פטנט מס' 199377" או "פטנט החלוקה"). בעליו של הפטנט הוא מר בן ציון כרמון (להלן: "המשיב"). הבקשה לביטול הפטנט הרשוס הוגשה בהתאם להוראת סעיף 73ב לחוק הפטנטים התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים"), מטעמ חברת מיאמבי בע"מ (להלן: "חברת מיאמבי") וד"ר אפרים כפיר (להלן: "ד"ר כפיר") (להלן ביחד: "מבקשי הביטול").

2. קודס לרישומו כפטנט, הוגשה ביוס 16.6.2009 על ידי המשיב בקשת פטנט מס' 199377 כבקשת חלוקה מבקשת פטנט מס' 152732 (כיום, פטנט מס' 152732 ולהלן: "הפטנט ההורה"). הבקשה האחרונה הוגשה ביוס 10.11.2002 כשלב לאומי של בקשה בינ"ל מס' 20(0)ש, אשר הוגשה ביוס 9.5.2001 תוך תביעת דין קדימה מבקשת פטנט אמריקאית מס' 09/567471 115 (להלן: "בקשת הבכורה") מיוס 9.5.2000 (להלן: "מועד דין הקדימה"), היוס פטנט אמריקאי רשום מס' 7,771,482 115.

3. ביום 17.12.2009 הגיש המשיב בקשה לבחינה על-אתר של בקשת חלוקה מס' 199377. במסגרת הבקשה טען המשיב כנגד ד"ר כפיר וחברת מיאמבי והצהיר כי יש בהתנהלותם כדי חשש לפגיעה בזכויותיו באמצאה נשוא בקשת פטנט החלוקה. הבקשה על-אתר נענתה בחיוב, בקשת הפטנט נבחנה וביוס 30.11.2010 קובלה לרישום ופורסמה להתנגדויות הציבור. בהעדר התנגדויות, נרשם ביוס 1.3.2011 פטנט מס' 199377.

4. ביוס 2.5.2011 הוגשה על ידי המשיב תביעת הפרה כנגד מבקשי הביטול בגין הפרת פטנט (ביהמ"ש המחוזי בפתח תקווה (ת.א. 4750-05-11)). במסגרת הדיון הגיעו מבקשי הביטול והמשיב להסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק-דין ביוס 5.7.2011 לפיה תמחק תביעת ההפרה ומבקשי הביטול יגישו לרשם הפטנטים בקשה לביטול פטנט מס' 199377.

ביוס 4.8.2011 הוגשה הבקשה לביטול פטנט מס' 199377 בצירוף ראיות מבקשי הביטול כנדרש בתקנה 103(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכיס ואגרות) תשכ"ח-8 (להלן: "תקנות הפטנטים"). ראיות אלה כללו את חוות דעתה הראשונה של עורכת הפטנטיס רימה פוגצ'-שנדלזון, תצהיר ד"ר כפיר, מסמך הקרוי "נספח מיוחד-השוואה" שנערך על ידי עו"ד מאיר דהאן אשר ייצג את מבקשי הביטול בתביעת ההפרה שהוגשה כנגדם מטעמ המשיב וכן מסמך הקרוי "נספח טכני" שנערך על ידי ב"כ מבקשי הביטול. ביוס 1 הוגשה תגובת המשיב בצירוף ראיותיו כנדרש בסעיף 105(א) לתקנות הפטנטים. ראיות אלה כללו את חוות דעתו של פרופ' צ'אושו, מנהל המחלקה לכירורגית הפה והלסתות במרכו הרפואי בילינסון וכן תצהיר ד"ר בן-ציון כרמון. ביוס 6.11.2011 הוגשה תשובת מבקשי הביטול לתגובת המשיב לבקשה לביטול הפטנט. תשובה זו לוותה בתצהיר ד"ר כפיר וכן בחוות דעת שנייה מטעם עו"פ פוגצ'-שנדלזון. ביוס 3.1.2012 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים וביוס 19.8.2012 נסתיים שלב הגשת סיכומי הצדדים. ביוס 11.11.2013 הגישו מבקשי הביטול הודעה במסגרתה נטען כי יש להתעלם מחוות דעתו של המומחה מטעמ המשיב. ביוס 27.11.2013 הוגשה תגובת המשיב וביוס 8.12.2013 הוגשה תשובת מבקשי הביטול לתגובה להודעה. בהחלטה מיוס 18.12.2013 נקבע כי התייחסות להודעה ותעשה במסגרת הכרעה בתיק העיקרי.

רקע טכנולוגי

כותרת פטנט מס' 199377 הינה "מתקניס מתנפחיס להזות ממברנת שניידר". התביעות הבלתי תלויות בפטנט זה מגדירות התקן (26/166) להרמת ממברנת שניידר באמצעות מיכל מתרחב ומתנפח. עסקינן אס כן בתחום הכירורגיה הדנטלית, וביחד בתחום הקרוי "הרמת סינוס" שהינו הליך כירורגי להשתלת עצם קודס להתקנת שתליס דנטליים. חלל הסינוס ממוקם מעל ללסת העליונה ולצדי האף. קירות חלל הסינוס מצופים בממברנה (רירית) הקרויה "ממברנת שניידר". לעיתים, כאשר נוצר צורך להתקין שתליס בחלק האחורי של הלסת העליונה נדרש מילוי עצם בקרקעית הסינוס על מנת ליצור מסת עצם גבוהה דיה שבה יתוקן השתל. לצורך כך נדרש תהליך שבמסגרתו מנתקים את ממברנת שניידר מרצפת הסינוס כלפי מעלה על מנת ליצור חלל ביניהן. כך, מתאפשרת החדרת חומר מצמיח עצם לחלל שנוצר בין רצפת הסינוס לבין הממברנה. בסיום התהליך, עצם הלסת העליונה הופכת עבה יותר ומאפשרת התקנת שתל בתוכה. בסופו של דבר על השתל מולבש מבנה דמוי שן.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

תמצית טענות הצדדים וראיותיהם

לטענת מבקשי הביטול, בקשת החלוקה (כאמור, בקשת פטנט מס' 193377) הוגשה ותוקנה על ידי המשיב שלא כדין, שכן האמצאה הנתבעת בה לא הייתה בידי המשיב במועד הגשת הבקשה לפטנט, והיא אינה נתמכת בפטנט ההורה ואף לא בבקשת הבכורה. בנוסף, נטען כי האמצאה הנתבעת בפטנט החלוקה נעדרת חידוש. בתצהירו חזר ד"ר כפיר על האמור לעיל.

במסגרת חוות הדעת הראשונה אשר צורפה כראיה לבקשת הביטול, גרסה עו"פ פוגץ'-שנדלזון כי האמצאה שתוארה בפטנט ההורה ובבקשת הבכורה מתייחסת להתקן להצמחת רקמות שונות בגוף באמצעות מיכל מושתל, העשוי לפחות בחלקו מחומר מתכלה על מנת לאפשר יציאה של חומר מילוי אל הרקמה לשם הצמחתה (סעיף 5-11, עמ' 2-3). ואת בעוד שהאמצאה המתוארת בפטנט החלוקה היא למיכל הניתן לניפוח והרחבה, המיועד לניתוק ממברנת שניידר מרצפת הסינוס (סעיף 12, עמ' 4). לפיכך ולגישתה, תביעות פטנט מס' 199377 חסרות תימוכין בפטנט ההורה ובבקשת הבכורה (סעיפים 15-21, עמ' 5-6). בהתאם לכך, התאריך הקובע ביחס לתביעות הפטנט ותקציר האמצאה הוא תאריך הגשת בקשת החלוקה היינו 9 (סעיף 22-23, עמ' 6) אי לכך, נטען (בפרק ז1, עמ' 6-8) כי האמצאה אינה חדשה

לאור כל אחד מן הפרסומים הבאים: בקשה בינ"ל 2007/129312 0/\ שפורסמה ביוס 7 (הוגשה על ידי ד"ר כפיר); בקשה אירופאית מס' 1174094 12 שפורסמה ביוס 2,; בקשה בינ"ל מס' 1996/013221 02)/\ שפורסמה ביום 9.5.1996 (להלן: "פרסום לינקו 1") וכן פטנט אמריקאי מס' 5685716 115 מיום 11.11.1997 (להלן: "פרסום לינקו 2") (פרק :1 עמ' 6-8). בנוסף, נטען כי אין באמצאה הנתבעת התקדמות המצאתית לאור שילוב פרסומי לינקו 1 ולינקו 2 (סעיפים 34-36, עמ' 8). במסגרת חוות הדעת השנייה מטעמה, הוסיפה עו"פ פוגצ'-שנדלוון כי בקשת פטנט מס' 11/562,985 115 (מספר פרסוסם 81 י-פ115) אשר הוגשה על ידי המשיב עצמו בארה"ב ופורסמה ביוס 5.7.2007, הינה בבחינת פרסוס קודס השולל מן הפטנט הרשום חידוש והתקדמות המצאתית (סעיף 12, עמ' 4). בסיכומיהס שבו טענו מבקשי הביטול, ולמעשה התמקדו בטענה לפיה תביעות הפטנט נעדרות את התימוכין הנדרש בתיאור הפטנט עצמו וכי אין התביעות יכולות ליהנות מתאריך הבכורה כיון שאינן נתמכות בבקשת הבכורה. מבקשי הביטול עתרו לביטול תביעות הפטנט או לפחות לצמצום היקף ההגנה הנתבעת במסגרתן.

בתשובתו לבקשת הביטול טען המשיב כי בקשת הבכורה כללה מספר אמצאות, כאשר חלקן עוסקות בהצמחת רקמות וחלקן העוסקות רק בהזות רקמות (כגון ממברנות). בעשותו כן, הפנה המשיב לעמ' 34 שורות 1-20 בבקשת הבכורה. אחת מן האמצאות שתוארו בבקשת הבכורה לטענת המשיב, הינה מתקן ובו מיכל מתנפח להרמת ממברנת שניידר. כך ולטענתו, תביעות הפטנט הרשום נתמכות היטב בבקשת הבכורה - מעמוד 44 שורה 18 עד עמוד 46 שורה 21 וכן בשרטוטיס מס' 14-22. לגישתו, טענה בדבר תביעות הנעדרות תמיכה בבקשת הבכורה, מצריכה הבאת חוות דעת מומחה מהתחום ומשלא נעשה על ידי מבקשי הביטול, יש לדחותה. לפיכך ולטענתו, פטנט החלוקה זכאי לתאריך דין הקדימה מכוח בקשת הבכורה. כמו כן, נטען כי בקשת החלוקה הוגשה כדין, כי השינוס שבוצעו בבקשת הפטנט כבקשת חלוקה מהפטנט ההורה, בוצעו על פי דין ועל פי הנחיות ספציפיות של בוחנת הפטנטים. המשיב התייחס אך ורק לפרסום לינקו 1 וטען כי אין בו כדי לשלול חידוש או התקדמות המצאתית מן האמצאה הנתבעת. בתצהירו חזר ד"ר כרמון על האמור לעיל.

במסגרת חוות הדעת שהוגשה מטעמם המשיב בצירוף תשובתו, גרס פרופ' צ'אושו כי תביעות הפטנט נתמכות היטב בתיאור הפטנט כמו גם בפטנט ההורה ובבקשת הבכורה. לגישתו הפטנט אכן מתאר מספר יישומיס של האמצאה וטכניקה לביצוע הרמת סינוס, חלקס מבוצעים באמצעות מיכל נספג הממולא חומר עצם. עס זאת, המדובר ביישומים אופציונליס בלבד ולא בעיקר האמצאה (סעיפים 24-26 עמ' 7). לשיטתו, על פי המתואר בפטנט, המיכל יכול להיות עשוי מחומרים אלסטיים שאינם מתפרקים ונספגים בגוף כדוגמת סיליקון (סעיף 7 עמ' 8). לגישתו, כל בעל מקצוע היה מבין שתכונת המיכל המתואר בפטנט היא להתרחב וכך להריס את ממברנת שניידר, בעוד שיתר תכונותיו (כגון ספיגותו) הו אופציונליות בלבד ותלויות בחומר המילוי בו בוחר להשתמש (סעיף 28 עמ' 8). לדידו חומר המילוי יכול להיות ביוקומפטיבילי המאפשר את ניפוח המיכל (סעיף 29 עמ' 8). עוד לגרסת המומחה, לא ניתן להמציא מתקן מתנפח נספג להזזת ממברנת שניידר, מבלי להמציא מתקן מתנפח שאינו נספג להזות הממברנה (סעיף 34 עמ' 9). לבסוף, הסביר העד כי פרסום לינקו 1 אינו שולל חידוש מן האמצאה הנתבעת בפטנט.

בסיכומיו, חור המשיב על טענותיו והדגיש כי תביעות הפטנט נתמכות באופן סביר בפירוט, וכי כל הגורמים המקצועיים (העד מטעמו, בוחני פטנטיס בארה"ב כמו גס הבוחנת הישראלית) סברו כך. המשיב שב ובחר שלא להתייחס ליתר הפרסומים הקודמיים שהובאו כנגד פטנט מס' 199377 מטעמם מבקשי הביטול, וטען כי תביעות הפטנט וכאיות להנות מתאריך הבכורה.

דיון והכרעה סעיף 73ב לחוק הפטנטיס קובע כדלקמן:

"הרשם רשאי על פי בקשת כל אדם שאיננו בעל הפטנט, לבטל פטנט אם מצא כי קיימת עילה שעל פיה ניתן להתנגד למתן הפטנט".

כפי שנקבע לא אחת, נטל ההוכחה באשר לאי תקפות הפטנט הרשום רובץ לפתח מבקשי הביטול שכן "עצם מתן הפטנט משמש ראיה לכאורה לתקפותו..." (ראו: ע"א 345/78110311, 118165 נ' מדינת ישראל ואח' פ"ד מד/(4) 45, 102 (2.7.1990) (להלן: "פרשת היוז").

במסגרת החלטה זו נדרשת אני לדון בשתי סוגיות כדלקמן: האחת, סוגיית קיומו של תימוכין סביר לתביעות הפטנט הבלתי תלויות מס' 1 ו-67 בפירוט. השנייה, סוגיית תאריך דין הקדימה שיש להעניק לתביעות הפטנט מס' 1 ו-67, לצורך הכרעה בשאלת כשירותן לפטנט לאור פרסומים קודמיים רלוונטיים אשר הוצגו על ידי מבקשי הביטול. ראשית דבר נדרשת אני לדיון בבקשות מקדמיות.

בקשות מקדמיות

כתב התשובה שהוגש מטעם מבקשי הביטול

במועד דיון ההוכחות שהתקיים בפני, טען המשיב כי יש לסלק את כתב התשובה שהוגש מטעמ מבקשי הביטול וחוות הדעת השנייה של עו"פ פוגצ'-שנדלזון שצורפה לו, בהיותו מנוגד להסדר הדיוני שאושר על ידי כב' השופט רמי אמיר במסגרת הליכי הפרת הפטנט אשר יזם המשיב. מבקשי הביטול טענו מצד כי ההסדר הדיוני אינו אוסר על הגשת כתב תשובה, וכי המדובר בזכות דיונית המוקנית לו כדין במסגרת הליכי ביטול פטנט. הצדדים ביקשו כי החלטתי תינתן במסגרת ההכרעה בתיק העיקרי.

תקנות 106 ו-107 לתקנות הפטנטים קובעות כי למבקש ביטול פטנט עומדת הזכות להגיש ראיות בתשובה וכן כי מבקש הביטול הוא בחזקת מתנגד לבקשת פטנט. לאחר עיון בלשון ההסדר הדיוני עליו הסכימו הצדדים ואליו הפנו, מצאתי כי אין בו הגבלה מפורשת לעניין הגשת ראיות בתשובה מטעמ מבקשי הביטול. כמו כן, חוקה על ביהמ"ש הנכבד כי לא ביקש למנוע מבעל דין אכות דיונית המוקנית לו על פי חוק, אפילו עסקינן בהסדר דיוני. כך, תצהיר ד"ר אפרים כפיר וחוות הדעת השנייה של עו"פ פוגצ'-שנדלזון, מעמד כראיות בתשובה שהוגש על פי דין. ואת, כתב התשובה שהוגש מטעמ מבקשי הביטול לא יחשב חלק מתיק ההליך.

טענות המשיב להרחבת חזית

בסיכומיו העלה המשיב טענה בדבר הרחבת חזית הדיון על ידי מבקשי הביטול. המשיב הלין על כך שבמסגרת בקשת הביטול התמקדו מבקשי הביטול בטענות לפיהן בוצעו תיקוניס בפטנט החלוקה במטרה "ללכוד" את המצאת מבקשי הביטול. לגישתו טענות אלו הוחלפו בפרשנויות שונות וחדשות לפירוט הפטנט כבסיס לטענות העדר תמיכה בפטנט ההורה ובפטנט הבכורה. עיינתי בקפידה ומצאתי כי אין לקבל את טענת המשיב. אכן נכון, בבקשת הביטול העלו מבקשי הביטול טענה בדבר כוונת המשיב לתקן את בקשת החלוקה כך שתגרוס לאמצאת המשיב להיחשב כמפרה. טענה זו הושמעה שוב, אס כי לא באותה נחרצות אף במסגרת סיכומי מבקשי הביטול. יחד ואת, עוד בראשית ההליך טענו מבקשי הביטול כי בפטנט החלוקה נתבעה אמצאה חדשה אשר לא הייתה בידי המשיב והינה חסרת תימוכין בפטנט ההורה ואף בבקשת הבכורה אשר הוגשו מטעם המשיב (כך למשל בבקשה לביטול פטנט עמ' 7 סעיף 31). כמו כן, מאחר שאף לשיטת המשיב, ההבדלים בין התיאור בפטנט ההורה לבין התיאור בבקשת הבכורה הינס זניחיים, ומאחר שהתיאור בפטנט ההורה הוא זה אשר הוגש במועד הגשת בקשת פטנט מס" 199377, שהרי הלכה למעשה בפני טענה לפיה תביעות הפטנט אינן נתמכות בפירוט הפטנט. אף במסגרת חוות דעתה של עו"פ פוגץ'-שנדלזון (שהוגשה כאמור לעיל בצוותא חדא עס הבקשה לביטול הפטנט), הוסבר בבירור כי תביעות הפטנט נעדרות תמיכה בפירוט הפטנט, (כמו גס בפטנט ההורה ובבקשת הבכורה). לא נשמעה מהמשיב טענה בהקשר זה להרחבת חזית במסגרת תשובתו לבקשת הביטול. סוף דבר, אין המדובר בטענה חדשה כטענת המשיב. לפיכך, נדחית בזאת טענת המשיב לפיה הורחבה חזית הדיון על ידי מבקשי הביטול במסגרת סיכומיהס.

משקל ראיות הצדדים

כאמור לעיל, נושא הפטנט שביטולו נתבקש הינו תחום הכירורגיה הדנטלית, וביתר דיוק התקניס רפואי שמטרתו בסופו של דבר היא עיבוי עצם הלסת העליונה קודס להתקנת שתליס דנטליים. כפי שכבר נקבע בפסיקה, יש לבחון את האמצאה מנקודת ראותו של בעל מקצוע ממוצע הבקי ברוח התחום הטכנולוגי אשר אינו מפעיל כושר מחשבה אמצאתי (ראו: פרשת היוא, עמ' 109).

במועד דיון ההוכחות שהתקיים בפני נחקרו בחקירה נגדית שני מצהירים: ד"ר בן ציון כרמון (המשיב) וד"ר אפרים כפיר (אחד ממבקשי הביטול) שניהם עוסקים בעיקר בפיתוח שיטות חדשניות ומוצרים בתחום הרלוונטי. כמו כן, נחקרו שני עדיס מומחים מטעם הצדדים: פרופ' גבריאל צ'אושו (מטעמ המשיב) ועו"פ רימה פוגצ'-שנדלזון (מטעמ מבקשי הביטול). חקירה נגדית ארוכה וממצה התקיימה ביחס לכל אחד ואחד מן העדים לעיל.

במסגרת סיכומיהס, שבו באי כוח הצדדים והעלו טענות כאלו ואחרות כלפי העדיס המומחיס מטעמ בעל הדין שכנגד והתייחסו למקצועיותם, הבנתס את התחום הרלוונטי ומידת האובייקטיביות שלהם ביחס להליך. לפיכך, נדרשת התייחסות לעניינים אלה. המשיב העלה טענות כנגד המסמכים המצורפים כראיות לבקשת הביטול. לגישתו, חוות הדעת של עו"פ פוגצ'-שנדלזון ניתנה על ידי עורכת פטנטיס מלומדת אך אין היא מומחית בתחום האמצאה הנתבעת בפטנט. שני הנספחיס הנוספים הוגשו בהליכיס בבית המשפט, ונערכו על ידי באי כוחם של המבקשים, אחד מהם הינו בעל עניין עיקרי בתיק בהיותו בעל מניות בחברת מיאמבי בע"מ, ממבקשי הביטול. עוד נטען כי נספחיס אלו עוסקים בעיקר בתיאוריס שבפטנט הנדון הנוגעים לאמצאות אחרות של המשיב. אי לכך המסקנות העולות מהם הינן שגויות וחסרות משקל ראייתי. מבקשי הביטול מצדם טענו כי יש להתעלם מחוות הדעת שהוגשה מטעמ המשיב שכן חוות דעת העד המומחה הינה שגויה מבחינה מקצועית ואף אינה אובייקטיבית.

באשר למקצועיות העדים המומחים, התרשמתי כי פרופ' צ'אושו הינו בעל מקצוע בתחום הרלוונטי שכן עוסק הוא בתחום השתלים הדנטליים והשתלות עצם. עו"פ רימה פוגצ'-שנדלזון, הינהמשרד עו"ד גילת ברקת וחלקו בייצוג מבקשי הביטול בהליך שבפני, לא הוסתרה והובאה לידיעתי ביוזמת ב"כ מבקשי הביטול (ראו: בקשה מיוס 25.11.2011 להתרת ייצוג עו"ד ממשרד גילת ברקת). בנוסף, עוד בתחילת חקירתה הנגדית הצהירה בפני עו"פ פוגצ'-שנדלזון בכנות כי שירותיה נשכרו כדי להשיב להשגות שהועלו כנגד בקשת הפטנט שהגיש ד"ר כפיר (ראו: פרוטוקול הדיון, עמ' 97 שורות 26-27). כמו גם עשה ד"ר כפיר בעצמו בראשית חקירתו הנגדית (ראו: פרוטוקול הדיון, עמ' 18 שורות 1-2). בנסיבות העניין ולאור התרשמותי ממקצועיותה כמו גם מאישיותה של העדה, סבורה אני כי אין בקשר הקייס בין מבקשי הביטול לבין עו"פ פוגצ'-שנדלזון, כדי להקים חשש למשוא פגם אשר יש בו כדי לפסול את עדותה כטענת ב"כ המשיב.

סוף דבר, מצאתי כי מהימנה בעיני עדותה של עו"פ פוגצ'-שנדלזון, אך ואת ולאור הדברים לעיל, נבחנה עדותה על ידי ביתר קפידה.

שני מסמכים צורפו לבקשת הביטול ללא ביסוס הקשר הראייתי בין נותני העדות לבין נספחים אלו ומבלי שאלה יערכו כתצהיר מאומת כדין. האחד, הוא מסמך שנערך על ידי עו"ד דהאן אשר שימש כבא כוח מבקשי הביטול בהליך תביעת ההפרה אשר יזם המשיב כנגד מבקשי הביטול בבית המשפט המחוזי. המסמך השני הוא מסמך טכני שנערך על ידי בא כוח מבקשי הביטול בהליך שבפני, ואף הינו בעל ע לכלול בין היתר חומרים אחרים בלתי נספגים (אליהס הפנה המשיב). בישום המועדף אליו הפנה המשיב, המדובר במיכל אשר כלל אינו מהווה תימוכין להתקן הנתבע, וממילא לפחות חלקו עשוי מחומר נספג. סיכום דברים, תיאור הפטנט בכללותו מלמד על קיומו של מיכל העשוי כולו או חלקו מחומר נספג, ואינו מלמד על מיכל העשוי כולו מחומר בלתי נספג.

אף באשר לחומר המילוי, לא נמצאה תמיכה סבירה בתיאור הפטנט לכך שרכיב זה הינו נוזל אחר מלבד חומר עצם. השרטוטים אליהס הפנה המשיב, כחלק מהתיאור הרלוונטי לגרסתו, המתארים את ההתקן הנתבע (מס' 14-22 והמתוארים בעמ' 23 לפירוט בשורות 1-19) מתייחסים כולו לחומר עצם כחומר מילוי. שרטוט מס' 15 המתואר בעמ' 23 שורות 2-4 מתייחס לחומר עצם כמילוי. שרטוטים מס' 16, 19 ו-208 מסתמכים במפורש על שרטוט מל'.

ולפיכך מתארים אף גם ה חומר עצם בלבד כחומר מילוי. גם שרטוטים 20, 205, כמו גם התיאור בעמ' 34 שורות 24-26 המתייחס לשרטוטים אלה. לבסוף, שרטוט 21 מתאר אף הוא החדרת חומר עצם כחומר מילוי. לעניין זה ראו תיאור הפטנט המתייחס לשרטוט 21 לעיל (שורות 16-17 בעמ' 23):

המשיב הפנה לעמ' 16 שורות 25-28 לפטנט שנכתב:

התייחסות לאותו חומר ביו-קומפטבילי נמצא גם בעמ' 25 שורות 23-30. עם זאת, מקריאת כלל תיאור הפטנט, עולה כי ההפניה לחומרי מילוי שאין חומר עצם מתייחסת ליישומים אחרים ובלתי רלוונטיים של ההתקן הנתבע - למשל בתחום הסטנטים- ולא לתחום של הצמחת עצם בלסתות. למעשה, מחיפוש מעמיק בתיאור הפטנט (כמו גם בתיאור הרלוונטי, לגישת המשיב) עולה כי בכל מקום בו קיימת התייחסות לממברנת שניידר, לא קיימת אפשרות אחרת מאשר מילוי המיכל בחומר עצם.

במאמר מוסגר, ובהקשר הנ"ל, יצוין כי המשיב ביקש להסתמך באופן סלקטיבי על ביטויים מסוימים בפירוט, חלקס בלתי רלוונטיים, ולהתעלס מביטויים אחרים הרלוונטיים להתקן הנתבע אך אין תומכיים בתביעות. איני סבורה כי יש להתיר זאת. בהקשר זה כבר נקבע בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נגד קאר סקיוריטי בע"מ ואח' ((פורססם בנבו, 25.10.1994), בעמ' 690 כי:

"מסמכי הפטנט הם מסמך חד-צדדי שאותו כותב הממציא עצמו, במילותיו שלו, והוא רשאי לנסחן כאוות נפשו. אי-בהירות הקיימת לגבי פרשנות ביטוי זה או אחר בכתב התביעות יכול שתיפתר על ידי שימוש בשאר מסמכי הפטנט, אך לא ניתן לאמץ באורח סלקטיבי ביטויים מכתב הפירוט, התומכים בפרשנות המוצעת של הממציא, ולהתעלם מביטויים אחרים המופיעים בו."

מסקנותיי לעיל מקבלות משנה תוקף למקרא כתב הפטנט בפרק:

"הסוזותס (עמ' 15-21). פרק וה תוקן על ידי המשיב קודס לקיבול פטנט החלוקה, כך שהוספו לו פסקאות (עמ' 15 שורות 12-29) בניסיון לספק תימוכין לתביעות. פסקאות אלו מתייחסות להתקן הנתבע, אלא כי באופן כללי בלבד ואין בהן כדי ללמד על יסודותיו מהותיים של ההתקן. בהמשך, מפורט ההרכב והיעוד של ההתקן בפסקאות המתארות התקן ובו מיכל העשוי כולו או בחלקו מחומר נספג הממולא בחומר ביוקומפטיבילי (עמ' 16 שורה 30 - עמ' 17 שורה 2), פעם או יותר כל כמה ימים (עמ' 17 שורות 3-4).

עוד טענו מבקשי הביטול כי תיאור הפטנט אינו מלמד את בעל המקצוע בתחום דבר על אופן הוצאת ההתקן לאחר ביצוע ההליך. משמע ולטענתם, כוונת הממציא הייתה לעשות שימוש במיכל מושתל העשוי מחומר נספג והמכיל בתוכו חומר עצם מבלי שיהא צורך להוציאו. עוד נטען כי תיאור הפטנט אינו מלמד על הזוה זהירה ומבוקרת של ממברנת שניידר. ואף משום שהשימוש במיכל העשוי מחומר נספג מאפשר למעשה את המשך ביצוע התהליך אף אם מממברנת שניידר נקרעת (שכן הוא מחליף את ממברנת שניידר וחוסס מעבר של חומר העצם לחלל האף). לגרסת המשיב, הוצאת ההתקן בסיוס התהליך ברורה מאליה לבעל המקצוע בתחום והדבר אף מצוי בתיאור הפטנט. באשר להרמת ממברנת שניידר נטעו כי התיאור מלמד במפורש את הרמתה בזהירות.

לעניין אופן הוצאת ההתקן, נמצא כי תיאור הפטנט אינו מתאר במפורש כיצד יש לעשות זאת בסיוס התהליך ואף אין חולק על כך (ראו: פרוטוקול דיון, עמ' 248 שורות 114). העד המומחה מטעס המשיב גרס המקסיליארי לשס הרמת ממברנת שניידר. על קיומו של מאגר חומר מילוי ניתן ללמוד תיאור הבקשה. ראשית על פי התיאור, מנגנון ההזרקה מזרים נוזל אל המיכל (שרטוט 1 רכיב 308). ניתן להניח בוודאות גבוהה כי הנוזל מוזרס מתוך מאגר מילוי. עדות לקיומו של מאגר חומר מילוי ניתן גס למצוא בנספח י"ב לתשובה וראיות המשיב לבקשת הביטול, שאתואר ההתקן אשר בשימוש מבקשי הביטול (בגינו או בגין תצורות דומות לו, יש להניח, הוגשה בקשת הפטנט) כבעל מאגר ומנגנון הארקה.

הבקשה הנ"ל שוללת חידוש אף מתביעה מס' 67 החסרה צינורית קשיחה, שכן כפי שהוסבר לעיל מתארת היא את כלל רכיביה, וביחוד מחבר חלול, אשר הינו צר בחלקו העליון ורחב יותר בחלקו התחתון (שרטוט 1 רכיב 24).

בקשת פטנט מס' 41 2007156251

בקשה זו הוגשה על ידי המשיב עצמו בארה"ב ביוס 23.11.2006 ופורסמה ביוס 5.7.2007. הבקשה מתארת התקן שמטרתו הרמת ממברנת שניידר, ובו כלל הרכיבים הזהים להתקן הנתבע בפטנט החלוקה. האמצאה הנתבעת בתביעות מס' 1 ו - 67 מתוארת בפרסום וה על כלל רכיביה ואף ב"כ המשיב אינו חולק על כך (ראו פרוטוקול הדיון, עמ' 152 שורות 24-26).

הוראת סעיף 4 לחוק הפטנטים קובעת כי "אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי". היינו הוראת הסעיף אינה מבחינה בין פרסוס קודס שהינו של מבקש הפטנט ובין פרסוס קודס מטעם צד ג'. רוצה לומר, כי אין בהוראת החוק הנ"ל כדי למנוע מצב שבו בקשת פטנט שהגיש אדם, תצוטט כנגד בקשתו לרישום פטנט ותשלול חידוש מן האמצאה אותה הוא תובע.

סיכום של דברים, אין בתביעות מס' 1 ו - 67 את החידוש הנדרש כהוראת סעיף 4 לחוק הפטנטיס.

פרסומי לינקו 1 ו - 2

הצדדים התייחסו לפרסומי לינקו 1 ו - 2 במסגרת טענותיהם ולפיכך אדרש לדיון בהן. פרסומי לינקו מתארים מיכל ובו חומר עצס המוחדר לחלל הסינוס, דרך רצפת הסינוס המקסיליארי, וזאת לצורך הצמחתה. במסגרת טענותיהם בדבר העדר חידוש, בהסתמך על פרסומי לינקו, הפנו מבקשי הביטול כלפי התקן ובו בלון נספג הממולא בחומר מילוי עצס. לטענתם, הרכיבים הנוספים המתוארים בפטנט החלוקה (היינו, צינורית קשיחה, מחבר, צינורית המילוי והמאגר) אינם חלק מעיקר ההתקן הנתבע. על בסיס הנחה זו, שבו והפנו מבקשי הביטול לפרסומי לינקו בניסיון להצביע על כך כי תביעות פטנט החלוקה נעדרות חידוש.

אין בידי לקבל את טענת מבקשי הביטול לעיל. פרסומי לינקו מתארים התקן אחר מזה הנתבע בתביעות 1 ו-67 לפטנט החלוקה, הן מבחינת מבנה ההתקן והן מבחינת הפונקציה אותה הוא משרת. ההתקן המתואר בפרסומי לינקו חסר את הצינורית הקשיחה והמחבר אשר מהווים חלק מן ההתקן הנתבע. בנוסף, השתכנעתי כי פרסומי לינקו מתארים מיכל אשר נועד להתגבר על מצב בהס ממברנת שניידר חסרה או נקרעת באופן משמעותי, דבר המחייב את הפסקת הניתוח. לעומת זאת, ההתקן הנתבע בפטנט החלוקה, מטרתו להרים את ממברנת שניידר. סוף דבר, אין בפרסומי לינקו כדי לשלול חידוש מן התביעות התלויות והבלתי תלויות. כך, אף אין בפרסומי לינקו כדי לשלול חידוש משלוש התביעות התלויות (מס' 27, 53 ו - 88) אשר ביחס אליהן נקבע לעיל כי יש להותירן על כנן.

סוף דבר, תביעות תלויות שמספריהן 27, 53, ו - 88 נותרות על כנן. עס זאת, הריני להורות למשיב להגיש עד ליוס 21.1.2015 תיקון ליתר תביעות הפטנט על מנת לצמצמן כך שהחומר

ממנו עשוי המיכל בחלקו לפחות הינו חומר נספג וכן שחומר המילוי המוחדר אליו יהא חומר עצס. במידה שהמשיב יבחר שלא לפעול כאמור לעיל, תחשבנה תביעות אלה כבטלות.

9. מבקשי הביטול יהיו רשאיים להגיש בקשה לפסיקת הוצאותיהם, תוך 45 יוס ממועד החלטה זו.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס: | כ"ט כסלו תשע"ה 1 דצמבר 2014