⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מתנגדת

  • שם: מז (ריב)
  • בא כח: עו"ד איתן, מהולל 8 שדות, עו"ד ועו"פ
צד ב'

המבקשת

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: עו"ד סורוקר - אגמון

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר

3 ,יצ צ'ד הז (מעוצב) (בקשה לפסיקת הוצאות)

המתנגדת: )מז (ריב

ע"י ב"כ איתן, מהולל 8 שדות, עו"ד ועו"פ

המבקשת: 1 1 [156131 0160 ע"י ב"כ סורוקר - אגמון, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. ביוס 13.10.2014 הודיעה המתנגדת על משיכת ההתנגדות לאחר שבקשתה לדחיית מועד הדיון או לקיומו באמצעות ועידת חוזי נדחתה. כתוצאה מהודעה זו נרשס הסימן והמבקשת גישה בקשה זו שבפניי.

2. המבקשת עותרת כי אעריך הוצאותיה בגין ההליך בסך 208,050 ₪ ואורה על תשלומן בתוספת הצמדה וריבית כחוק. ההוצאות כוללות את שכר טרחת עורכי הדין ששילמה המבקשת לעורכי הדין בישראל, המסתכם לסך של (90,46 ש"ח וכן לעורכי הדין ועורכי הפטנטיס בבריטניה, מקוס מושבה, המהוויס את יתרת הסכום המבוקש. לטענת המבקשת, נגרמו לה הוצאות נוספות בגין הזמן שהושקע על ידי המצהיר מטעמה, מנהל המבקשת, ואולם בגין אלה לא נתבקש שיפוי כלשהו. המבקשת מפנה לחומר הראיות הרב בהליך המשתרע על מעל 1400 עמודים. לבקשה צורף תצהיר מנהל המבקשת וחשבוניות משרדי עורכי הדין ועורכי הפטנטיס.

3 לטענת המתנגדת ההוצאות היחידות שעומדות בתנאי ההכרחיות, המידתיות וסבירות הינן אלה ששולמו לעורכי הדין בישראל. לנוכח קיום מס של הליכי התנגדות מקבילים במדינות אחרות, יש להפחית גם הוצאות אלה לסכום סביר בנסיבות העניין. עוד טוענת המתנגדת כי אין כל הסבר בבקשה מדוע היה צורך להעסיק בנוסף למייצגיהם בישראל, הן משרד עורכי דין והן משרד עורכי פטנטיס בבריטניה ולשלס את שכר טרחתם. בגין ההליך כולו השקיעו שלושת המשרדים יחד 150 שעות עבודה, המהווות, לטענת המתנגדת, היקף מוגזם, במיוחד לאור העובדה שהליך זהה התקיים כבר במדינות אחרות. בהקשר ומצביעה המתנגדת על זהות בין חלק מן הנספחים לתצהיר ראיותיו של מנהל המבקשת בהליך בפניי.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

תצהירו בפני בית המשפט באנגליה. עוד טוענת המתנגדת כי העדרו של הסכם שכר טרחה בין המבקשת לבין באי כוחה עומד להרעוות בפסיקת הוצאותיה. לבסוף טוענת המתנגדת כי ישנה טעות בחישוב הסכום הנדרש בגין תשלוס למשרד עורכי הפטנטיס הבריטי, בגינה יש להפחית סך של מעל 30,000 ₪.

4. בתשובתה פירטה המבקשת מדוע יש לראות בשכירת שירותיהם של שלושה משרדי עורכי דין כסבירה בנסיבות העניין. עוד הבהירה המבקשת כי היה צורך להתאים את הראיות שהוגשו בהליך המקביל להליך בישראל. המבקשת הסכימה כי אכן נעשתה טעות בחישוב כנטען. זאת וסיפה כי יש להוסיף לפסיקת ההוצאות חיוב בגין עצם הגשת הבקשה לפסיקת הוצאות. לאור האמור ביקשה כי אפסוק לזכותה סך של 191,385.50 ₪.

5. המתנגדת ביקשה להשיב לתשובה זו של המבקשת ובקשתה זו נדחתה בהחלטתי מיוס 4

דיו

6. הצדדים מסכימים עוד כי ההוצאות הריאליות הינן רק נקודת המוצא לדיון וכי על המבקשת לשכנע כי אלה היו הכרחיות וסבירות לקיום ההליך (ראה בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת למתן רשיונות יבוא - משרד התעשיה והמסחר (פורסם בנבו, 30.6.2005) (להלן לשון הקיצור: "עניין תנובה").

7 הצדדים חלוקים בשאלה האם יש חובה לצרף את הסכם שכר הטרחה בין המבקשת לבין באי כוחה לצורך הוכחת הוצאותיה. איני סבורה כי קיימת חובה כזו בשעה שניתן להוכיח את ההוצאות בדרך אחרת, כגון באמצעות הגשת חשבוניות עסקה ופירוט החיובים הקשורים לכל אחת מהן, כפי שנעשה בבקשה שבפניי (ראה פסקי ההחלטת הרשם בעניין התנגדות לרישום סימן

מסחר 232527 "13511 1 ד5/1 61.10%" (בקשה לפסיקת הוצאות) [ציטוט מפורק] /5 000616 נ' .1.10 (05מ123) 1003660 מב16זסחז/ תפגווצ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 26.6.2014)). יתרה מכך, הסכם שכר הטרחה מהווה אך הסכמה מראש באשר לאופן שבו יחויב הלקוח ואילו החשבוניות מבטאות הוצאות בפועל, ובכך יתרון.

8 מכאן שעמדה המבקשת בנטל להוכיח מהן ההוצאות שהוציאה בפועל ואף עמדה ברמת הפירוט הנדרשת ביחס לכל הוצאה.

9. הצדדים חלוקים בדבר ההכרח בשכירת שירותיהם של שני משרדים בבריטניה לצורך הטיפול בהתנגדות בישראל. המבקשת טוענת כי יש להתחשב בהיותה חברה זרה ובצורך בשכירת שירותיהם של עורכי דין מקוס מושבה. לתמיכה בטענתה ציטטה המבקשת את

.10

.1

.12

.3

הגדרות התפקידים של עורכי דין (015ז601161) לעומת עורכי דין העוסקים בסימני מסחר (1\1 - 5ש6ה41107/ אזה]/! 17806 001510760א) מתוך מדריך עורכי הפטנטיס הבריטי.

איני סבורה כי ניתן ללמוד מהגדרות תפקידים אלה כי על מבקש בריטי המבקש לרשום סימן בישראל לשכור את שירותיהם לצורך כך. כל שנאמר בקטע המצוטט הוא כי עורך דין רשאי לעסוק בהגשת בקשות לרישום סימני מסחר ואילו אדם שמעוניין להציג עצמו כ- ]זז צריך לעבור בחינות מתאימות לצורך רישום במשרד. איני סבורה כי המבקשת הייתה חייבת לשכור את שירותיהם. הדבר אינו עולה מהליכים אחרים המתקיימים בפני ערכאה גו, להס צד בעלי דין ורים. במקרים רבים מתבקש החזר הוצאות בגין תרגום כתבי הדין לשפה של אותו בעל דין זר וזה נפסק, אך שכירת שירותיהם של שלושה משרדיהם הינה דבר נדיר.

יש להניח כי בהיות הסכסוך בינלאומי, יש צורך בתיאום כלל ההליכים בידי עורכי הדין בבריטניה. כנגד עלות זו יש לקחת בחשבון את השימוש שעושה המבקשת או היה ראוי שתעשה בראיות שכבר הוגשו בהליכים קודמים. מודעת אני להחלטות ערכאה זו הקובעות כי שימוש במסמכים שהוכנו לקראת הליך אחד אינו גורע מזכותו של בעל דין כי ייפסקו לו הוצאות בהליך אחר, אולם ברור כי התשומה הנדרשת בגין הכנת ההליך צריכה להיות פחותה מאשר זו הצפויה אילולא היה מתנהל הליך נוסף באותו עניין (ראה התנגדות לבקשות פטנט 4 (בקשה לפסיקת הוצאות) רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ נ' אלביט מערכות אלקטרו-אופטיקה אלאופ בע "מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 26.6.2014)).

עיון בהוצאות שנדרשו בגין שכר טרחת עורכי הדין בישראל מעלה כי לא כל ההוצאות הינן מידתיות וסבירות. בגין מתן הסכמה לבקשת ארכה בת חודש של המתנגדת חויבה שעת עבודה של עורך דין. עוד עולה כי בגין הבקשה לדחיית מועד הדיון אשר הובילה לסגירת ההליך, הושקעו מעל 13 שעות עבודה של שלושה עורכי דין שנס במשרד. המבקשת אף עותרת כי ישולמו לה הוצאות בגין בקשות ארכה שהיא עצמה יומה, עבודה שמשכה נקבע לשעה וחצי של שני עורכי דין שנס במשרד.

המבקשת טענה כי היקף הראיות שהוגש בהליך שבכותרת היה רב והשתרע על פני 1400 עמודים. אמנם בסופו של יום לא נשמעו הראיות ועל כן קשה לקבוע בשאלה זו עובדות מוחלטות ואולם סבורה אני כי הגשת ראיות בהיקף כה נרחב בשעה שהשאלות המשפטיות הינן שאלת הדמיון בין הסימן המבוקש לסימני המתנגדת והתחרות הבלתי הוגנת, אינה מוצדקת ואין לעודדה. על הצדדים להימנע מפרישת יריעה רחבה מדי שאין לה השלכה ישירה על המחלוקת העומדת להכרעה בהליך. הגשת מסמכים כה רביס מסרבלת את ההליך ומכבידה על הצד השני ועל הערכאה שלא לצורך. פסיקת הוצאות גבוהה בשל כך שבעל דין בחר באסטרטגיה מכבידה שכזו אינה מהווה מדיניות משפטית ראויה. בהקשר זה ישס לב

14

.5

.6

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

לכך שמטרת פסיקת ההוצאות היא אף להרתיע מניהול הליכי סרק ובזבוז זמן שיפוטי יקר (ראה סעיף 17 לפסק הדין בעניין תנובה).

עוד טענה המבקשת כי יש לתת משקל לחשיבות ההליך עבורה באשר הוא נוגע לסימן המסחר שלה. סבורה אני כי אין לייחס לשיקול זה מעמד מיוחד בפסיקת ההוצאות, באשר כלל ההליכים בפני ערכאה גו נוגעים לזכות קניין תעשייתי של לפחות אחד מן הצדדים.

בתשובתה עתרה המבקשת כי אפסוק הוצאותיה אף בגין הבקשה לפסיקת הוצאות בסך למעלה מ-14,000 ש"ח. בדומה להיקף הראיות שהוגש בהליך וה, נראה כי אף בבקשה לפסיקת הוצאות האריכו הצדדים והכבידו וה על וה למעלה מן הצורך. אמנם חלה חובה על בעל הדין העותר לפסיקת הוצאותיו הריאליות להוכיח את שיעורן, ואולם איני סבורה כי לשם כך יש צורך בהגשת מאות עמודים, אשר הכנתם כרוכה בשעות עבודה רבות.

בהתחשב בכלל השיקולים שהובאו לעיל, וכן במורכבות ההליך, השלב שבו נפסק ובסכום ההוצאות שהוכח, אני פוסקת למבקשת הסימן הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 0 ₪.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס | א' טבת תשע"ה

3 דצמבר 2014

סימוכין: 4 "2