סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לפטנט מס' 9 (בקשות שונות)

המבקשת (המבקשת): 5515 פז ואפם

ע"י ב"כ גילת ברקת ושות'

המתנגדת (המשיבה): מפעלי פ.מ.ס מיגון בע "מ

ע"י ב"כ ש. הורוביץ ושות'

ברקע הבקשות שבפני, עומדת החלטתי מיוס 17.10.2013, בה נדחתה ההתנגדות לרישום פטנט מס' 142789 על שס המבקשת (להלן: "בקשת הפטנט"). ביוס 12.8.2014 ניתן פסק דינה של כב' השופטת שיצר בערעור על החלטה זו (עש"א 34039-01-14). בפסק הדין נקבע כי תיק

ההתנגדות יוחזר לערכאה זו לצורך גביית הראיה של תיק הבחינה של פטנט אירופאי המקביל לבקשת הפטנט. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינה של השופטת שיצר (רע"א 6383-14), בעקבותיה קבע ביהמ"ש העליון הנכבד כי אין מקוס ליתן רשות ערעור הואיל וההתדיינות בתיק הוחזרה לערכאה זו והתיק אינו בשל להכרעה סופית.

אי לכך וביוס 13.11.2014 הגישה המבקשת בקשה במסגרתה נתבקשה ערכאה זו לקבוע לוח זמניס מזורו ומקוצר לצורך הגשת תיק הבחינה האירופאי ולמתן החלטה סופית בהתנגדות. זאת, לצורך ייעול ההליך וחסכון במשאבי הצדדים והציבור, וכן על מנת שהמבקשת תוכל לממש את זכותה למתן פטנט זמן סביר לפני פקיעתו - היינו בעוד ארבע וחצי שנים.

בהודעתה מיוס 19.11.2014 ובתגובתה המפורטת מיוס 26.22.2014 הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת לבקשה לקביעת לוחות זמניס מזורויס וטענה כי המדובר בניסיון המבקשת ליצור תחושת בהילות מלאכותית. עוד טענה המשיבה כי יש להורות על קביעת דיון הוכחות בפני ערכאה זו ולאפשר לה לחקור בחקירה נגדית משלימה את העד מטעמ המבקשת.

בתשובתה מיוס 11.12.2014 טענה המבקשת כי בית המשפט המחוזי נמנע באופן מפורש מלקבוע את אופן גביית תיק הבחינה האירופאי המלא וגילה דעתו כי אין צורך בהגשת תצהיר נלווה. לגישתה, בית המשפט ודאי שלא הורה לערכאה זו לגבות את תיק הבחינה האירופאי באמצעות עד המבקשת שהינו עד טכני, שכבר הוכח (לאחר שהעד נשאל מספר שאלות

מקדימות) כי כלל אינו מכיר את תיק הבחינה וכי אין לו כל נגיעה אליו. לפיכך ולטענת המבקשת, חקירתו הנגדית של העד מטעמה ביחס לתיק הבחינה האירופאי לא תסייע בגילוי האמת ואף המשיבה מכירה בכך ולכן ויתרה על המשך חקירתו הנגדית של העד מטעמ המבקשת ביחס לתיק הבחינה האירופאי. לסיוס, טוענת המבקשת כי אין לאפשר למשיבה לנצל לרעה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור, כדי להביא להימשכות מיותרת של ההליך.

ביוס 9.12.2014 הוגשה תשובת המשיבה לתשובת המבקשת. במסגרתה נטען, בין היתר, כי יש לאפשר למבקשת לחקור את העד מטעמ המבקשת "ביחס לסוגיות טכנולוגיות העולות מתיק הבחינה האירופאי" (כלשונה). ביוס 11.12.2014 הוגשה בקשה מטעמ המבקשת למחיקת תשובת המתנגדת הנ"ל. תגובת המשיבה לבקשה זו הוגשה ביוס 17.12.2014 כמו גסם תשובת המבקשת ביוס 21.12.2014. במסגרת חלופת כתבי טענות אלה, טענה המבקשת, בין היתר, כי הבקשה לחקור את העד מטעמ המבקשת כמוה כניסיון להרחבת חזית הדיון. המשיבה מצידה טענה כי אין המדובר בהרחבת חצית וכי מכל מקום טענת המבקשת לוקה בשיהוי. עוד טענה המשיבה כי בקשת המחיקה שהגישה המבקשת היא ניסיון פסול להגניב לתיק תשובה לתשובתה של המשיבה. לבסוף נטען כי אין צורך בהגשת טענות מטעמה קודם לחקירתו הנגדית של העד מטעמ המבקשת וכי הדבר עלול לזכות את המבקשת ביתרון דיוני פסול.

ראשית, לענייון הבקשות ההדדיות למחיקת כתבי הטענות או להתעלמות מהם, אציין כי בשלב ה של ההליך ובנסיבות העניין, יש להעדיף לדעתי בירור לגופו של ענייון טענות הצדדים על פני סילוק על הסף של כתבי טענות. בקשות הצדדים אם כן נדחות.

דעות הצדדים חלוקות באשר לאופן בו יש לגבות את תיק הבחינה האירופאי, בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי מיוס 12.8.2014. אין חולק כי בית המשפט הנכבד, החזיר את תיק ההליך לערכאה זו, על מנת שתדון בתרומתו האפשרית של תיק הבחינה האירופאי לגילוי האמת ולעשיית צדק, וכך אכן ייעשה. ערכאה זו אכן מחויבת, על פי הוראת בית המשפט הנכבד, לקבל לידיה את תיק הבחינה האירופאי המלא ולבחנו, יחד עם יתר ראיות הצדדים שהוגשו בהליך ולאור טענות המשיבה ביחס לתיק הבחינה האירופאי, לצורך הכרעה מחודשת בשאלת רישום פטנט על שס המבקשת. יחד עם זאת, איני סבורה כי ראוי וצודק שערכאה זו תורה כבר בשלב זה - קודם שברורות לו טענות המשיבה ביחס לתיק הבחינה האירופאי - על חקירתו הנגדית של העד מטעמ המבקשת. זאת ביחוד, שעה שכבר הוכח בפני במהלך הדיון שהתקיים בפני שהעד שחקירתו עתה מתבקשת, אינו בקיא כלל בממצאי תיק הבחינה האירופאי ובקורותיו. בנוסף, קודם שניתן יהיה להכריע את יש להורות לעד מטעמ המבקשת להתייצב לחקירה נגדית, יש להבין מהן אותן "סוגיות טכנולוגיות" העולות כטענת המשיבה, דווקא מתיק הבחינה האירופאי ולא עלו ממסמכים אחרים אשר היו בפני ערכאה זו ונידונו על ידה. הן הדין והן כללי הצדק הטבעי מחייבים כי קודם שיתובאו טענות בעל דין ורק לאחר

מכן (או באותו המועד) תוגשנה הראיות התומכות לכאורה בטענותיו. סבורה אני כי כך יש לנהוג אף בענייננו. לפיכך, הראוי כי המבקשת תגיש את תיק הבחינה האירופאי (קרי הראיה) בצירוף הטענות בהן תיק הבחינה האירופאי אמור לתמוך כראיה, וקודם להחלטה בדבר צימון העד מטעמ המבקשת. נדחית אם כן טענת המשיבה לפיה הצגת טענות המתנגדת בשלב ה ביחס לתיק הבחינה האירופאי תעניק למשיבה יתרון דיוני לא ראוי.

לסיכום, סבורה אני כי יש לסיים את הליך ההתנגדות לבקשת פטנט זו, אשר בחינתה וההליך המשפטי בגינה נמשכו מספר שנים לא מבוטל, וזאת על מנת ליצור ודאות כלכלית-מסחרית, הן עבור המבקשת, הן עבור המתנגדת, והן עבור הציבור הישראלי בכללותו. ממסקנה זו וזו בלבד יגזרו המועדים להמשך ניהול ההליך בפני ערכאה זו.

לאור כל האמור לעיל במצטבר, הריני לקבוע כדלקמן:

א. המשיבה תגיש את תיק הבחינה האירופאי המלא (הדפסה דו"צ) בצירוף הטענות אותן ביקשה להעלות ביחס לתיק הבחינה הנ"ל תוך 14 ימים מיום. היקף טענות המשיבה לא יעלה על שישה עמודים ערוכים בגופן וברווח חיס המקובלים בבתי המשפט.

ב. המבקשת תגיש טענותיה בתשובה תוך 14 יום ממועד הגשת טענות המתנגדת בהיקפים המפורטים לעיל. המשיבה תהא רשאית להשיב לטענות המבקשת תוך 7 ימים, על גבי שלושה עמודים עפ"י כללי הכתיבה דלעיל. או-אז יוחלט אם יש מקום לזמן את העד מטעמ המבקשת להמשך חקירה נגדית ואם המדובר, כטענת המבקשת בהרחבת חזית הדיון. במידה שיתקיים דיון הוכחות, הצדדים יתבקשו לסכם בעל פה. החלטה סופית בהתנגדות תינתן סמוך לאחר מועד הגשת טענות הצדדים, או דיון ההוכחות.

0. איני עושה צו להוצאות.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס ח' טבת תשע"ה 0 דצמבר 2014 סימוכין: 90 5