סימן מסחר 345678

ההחלטה:

התנגדות לבקשת רישום סימן מסחר 222007

"0 א א" (מעוצב)

המתנגדת: סדג צשו ספהא) סה אמתתחטשט ספג ה

(5.8 8300 55 דאסזא) (1.0 60. ע"י ב"כ פרל, כהן-צדק, לצר, עו"ד

המבקשת: ראדו יבוא ושיווק בע"מ

ע"י ב"כ טשורני אופיר, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. הבקשה לרישום סימן מסחר "3.00 ם" (מעוצב) מס' 244357 הוגשה על שס המבקשת ביוס 14.2.2012, בסוג 25 לגבי "דברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש" (להלן: "הסימן המבוקש"). הסימן, שקובל ביוס 29.2.2012, נראה כך:

2. ביוס 28.6.2012 הוגשה ההתנגדות שבפני. המתנגדת טענה שהזכויות בסימן "סגא" בין היתר בסוג 25, שייכות לה ומאוהות עמה בלבד. לכן ובהתאם לסעיף 24(א)(1) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), קיימת סיבה לפיה הרשם מוסמך לסרב לבקשת הרישום. לפיכך, אין הסימן המבוקש כשיר לרישום מהטעמים הבאים: הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לפי סעיף 9(11) לפקודה בהיותו והה או דומה עד כדי להטעות לסימנה הרשום של המתנגדת; הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום בהיותו זהה או דומה עד כדי להטעות לסימנה המוכר היטב הרשום של המתנגדת לפי סעיף 14(11) לפקודה; הבקשה לרישום הסימן פוגעת בתקנת הציבור ולכן הסימן אינו כשיר לרישום לפי סעיף 5(11) לפקודה; הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 6(11) לפקודה שכן עלול להטעות

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

את הציבור ולעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר; הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לפי סעיף 2 לפקודה שכן הוא דומה לשס עסק המתנגדת; וכי הבקשה לרישום הסימן הוגשה שלא בתום לב.

טענות וראיות הצדדים

3 ראיות המתנגדת הוגשו באמצעות תצהיר שנתן מר אלי הולנדר, מנכ"ל חברת פלנט טיים בע"מ, נציגתה של המבקשת בישראל, ביוס 12.3.2013 (להלן: "תצהיר מר הולנדר"). ראיות המבקשת הוגשו באמצעות תצהיר מיוס 1.5.2013 של מנהלה ובעל מניותיה, מר צבי משיח (להלן: "תצהיר מר משיח").

4. ביוס 31.12.2013 נערך בפני דיון במעמד הצדדים בו נחקרו המצהיריים האמורים. בהתאם להחלטתי הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב.

5 אציין כבר כאן שביוס 1.6.2014 ולאחר הגשת סיכומי המבקשת, אך עובר להגשת סיכומי התשובה ע"י המתנגדת, הגישה האחרונה בקשה בה היא עותרת הן לצירוף ראיה נוספת בהתאם לתקנה 41 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: "התקנות") אשר לטענתה לא הוגשה במועד מאחר שלדבריה היא נוצרה רק לאחר מועד הגשת ראיות המתנגדת, והן למחיקת נספחים שצורפו לסיכומי המבקשת, אשר לטענתה צורפו בניגוד להוראות אותה תקנה. ביוס 4 וביום 17.7.2014 הוגשו תגובת המבקשת ותשובת המתנגדת, בהתאמה. הכרעה לעניין גה תבוא במסגרת החלטה זו.

6. המתנגדת הינה, לפי הנטען, חברה מובילה לייצור שעוניס הזוכה לשס ומוניטין בינלאומי עצום. לטענתה, לצד פעילותה בתחום השעוניס מאז היווסדה בשנת 1917, החלה לאחרונה לשווק ולהפיץ מוצרים נוספים בישראל ובעולם הנושאים את סימנה והנושאים כולל לגדר סוג 5. בישראל, משווקת המתנגדת את מוצריה באמצעות נציגתה בישראל, חברת פלאנט טיים בע"מ, במגוון חנויות הממוקמות בכל רחבי הארץ ובכלל ה באשדוד, אשקלון, בת ים, באר שבע, בית שמש, בני ברק, אילת, גבעתיים, חדרה, חיפה, הרצליה, חולון, נצרת, צפת ועוד.

7 על שס המתנגדת, רשום בישראל הסימן 79906 "00 .ַא" מעוצב (להלן: "סימן המתנגדת") לגבי שעוניס וחלקיה הנכללים בסוג 14, והוא נראה כך:

בנוסף, נרשמו בישראל על שס המתנגדת הסימנים המעוצבים 79907 לגבי " 8400 ד 1ט", 860719 לגבי "את תס משימוש בסימן המבוקש."

1. קני המידה לעניין סימן המוכר היטב הקבוע בסעיף 1 לפקודה פורטו ב-ע"א 9191/03 זצוק5 תו/\ 5 נ' אבסולוט שוז בע"מ (פורסם בנבו, 19.7.2004)(להלן: "עניין אבסולוט"):

"לענין קביעתו של סימן מסחר מוכר היטב בישראל - יילקחו בחשבון בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לדבו, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק". ודוק: המדובר בסימן מוכר היטב בישראל - קרי, על תנאי ההכרה להיות כאלה המתקיימים בישראל; דהיינו,

2. בהחלטה בעניין התנגדות לרישוס סימן מסחר מס' 93261 "א דאותק",.ז.א.5 אגדאחק נ' הזז15\ 1 [אזדן5 סא 0צ06א 0א06א זז 5, (פורסם באתר רשות הפטנטים, 3.9.2003) (להלן: "עניין ג דדאוע"), פורטו בהרחבה מבחני העזר לבחינת מעמדו של סימן מסחר כמוכר היטב בישראל, ואלו הס: מידת ההכרה של הסימן; היקף השימוש ומשך השימוש בסימן; היקפי מכירות ועומק החדירה לשוק; היקף ומשך פרסוס הסימן; המידה בה הסימן מוכר, נעשה בו שימוש, פרסוס רישום ואכיפה; מידת הייחודיות.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (אקסקלוסיביות) של הסימן; אופי ומידת השימוש בסימן או בסימן דומה על ידי צדדיס שלישיים (שימוש על ידי מספר גורמיס בסימן עשוי להצביע על כך שהמוניטין בסימן אינו שייך למי מהס); מידה גבוהה של רכישת אופי מבחין תסייע בהוכחת מוניטין יותר מאשר אופי מבחין אינהרנטי; אופי הסחורות או השירותיס וצינורות השיווק והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל איכות של הסחורות.

אין חולק כי למתנגדות נוכחות דומיננטית בתחוס השעוניס באר ובעולס. בחקירתו, אף העד מטעס המבקשת לא חלק על כך (ר' עמוד 76 שורה 11 לפרוטוקול). מטעם המתנגדת הצהיר מר הולנדר כי שימוש החברה בסימן "4.020" ופעילותה תחתיו בישראל החלו מאז ה-1960. באשר להיקף השימוש בסימן וטיבו, הסימן מופיע באופן ברור ובולט לעין על כל מוצרי המתנגדת לרבות מוצריס אחריס משעוניס, שהס בבחינת מוצרי קידוס מכירות כמו כובעים, חולצות וצמידים (ר' נספח 9 לתצהיר מר הולנדר).

בישראל, משווקיס שעוני המתנגדת במספר רב של חנויות ברחבי האר (נספח 2 לתצהיר מר הולנדר). כמו כן, מר הולנדר הצהיר על מכירותיה של המתנגדת, לרבות פירוט פלח המכירות עבור כל מוצר שכפי הנראה נושא את סימניה. בישראל עמדו מכירותיה בשניס 2011 ו-2012 על 11 ו-13 מיליון ₪, בהתאמה.

במסגרת מאמצי השיווק, לפי הצהרת מר הולנדר השקעת המתנגדת בפרסוס בישראל בשנת 2 עמדה על 2 מיליון ₪. מר הולנדר עוד צירף כנספח 7 פירוט ההוצאות לפי אמצעי התקשורת השונים. בנוסף, צורפו ראיות לגבי עשרות פרסומיס בעיתוניס מגזיניס וירחוניס ישראלייס רביס שיוצאיס לאור בשפות שונות (עברית, ערבית ורוסית) וכן לגבי פרסומיס שלא דרך אמצעי התקשורת, לרבות פרסומיס על גבי שלטי חנויות ובתוך קניוניס ומתחמיס מסחריים. כלל ועיקר פרסומיס אלה נעשו לגבי השעוניס של המתנגדת.

נוסף על כך, בהתחשב בזהירות שיש לייחס להשפעות הגלובליות של פעולות בשווקיס בינלאומיים (והשוו, ע"א 6316/03 אילן זגגות רכב בע "מ נ' ברוך ובניו זגגות רכב בע"מ, פ"ד סב(2) 749 פסקא 13), יש מקוס לתת משקל מסוייס לשימוש הנרחב שעושה המתנגדת בסימן ברחבי העולס כגון באירועי ספורט כגון טורנירי הטניס חסוק1ת0(38) 135 משנת 2011 והקט 461118 15תת6 [משנת-2012 או באירועי תרבות מסוגיס שונים (כפי שעולה מנספחים 1 ו-6 לתצהיר מר הולנדר), והכל בהקשרס של שעוני המתנגדת.

כל האמור לעיל מוביל למסקנה כי סימן המתנגדת הינו בבחינת סימן מוכר היטב בקרב הציבור הנוגע לתחוס השעוניס.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר כפי שמצאנו לעיל אין הטובין לגביהס מבוקש רישוס של הסימן המבוקש באותו הגדר כטובין של המתנגדת. ברס, תחולתו של סעיף 14(11) לפקודה רחבה מתחולתו של סעיף 9(11) לפקודת המצטמצס לטובין מאותו הגדר. סימן מוכר היטב רשוס יכול לחול אף לגבי טובין שאינס מאותו הגדר, שאז יידרשו שני תנאיס להחלתו: אס יש בסימן המבוקש לרישוס כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהס מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשוס; והאס בעל הסימן הרשום עלול לחיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש. על משמעות שני תנאיס אלה עומדת כב' השופטת ברלינר בעניין 116061ת11 תוך הפניה לפסקה י"ב לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין בעניין אבסולוט:

"ובאשר לשני התנאים שבפקודה, הקשו והפגיעה, קשו לטעמנו אינו רחוק מאוד מהטעיה, אך אינו זהה לה, והמחוקק הבדיל בהגדרותיו. רף הקשר נמוך מרף ההטעיה, אך עדיין יש צורך בזיקה שתהא ניכרת בתודעתו של הלקוח. ובאשר לפגיעה, יש צורך להניח תשתית של ממש לאפשרות זו".

בענייננו, לא הניחה המתנגדת די כדי לבסס תשתית של ממש לפגיעה כאמור. אין בפני נתוניס באשר לפגיעה מסתברת במתנגדת כתוצאה מפעילותה של המבקשת בתחוס הנעליים. מצטרפת לכך עובדת אי העלאת טענה כלשהי כלפי המבקשת במשך 10 שניס מעת שידעה המתנגדת על קיומה ופעילותה תחת השס האמור.

ניתן היה לעצור בכך אך אוסיף ואומר שגסם לעניין הקשר - מ355061800 01 000ב611א11 הנדון בעניין אבסולוט (עמודים 883 - 884) שאמנס מצוי ברף נמוך מהטעיה אך עדיין יש צורך בויקה שתהא ניכרת בתודעתו של הלקוח - לא הביאה המתנגדת די כדי לשכנע. כפי שעמד על כך כב' השופט רובינשטיין בעניין אבסולוט, יש לשקול כל מקרה לגופו באשר להתקיימות התנאיס המנוייס בסעיף 14(11) לפקודה (בעמוד 885). בנסיבות עניין אבסולוט שנגע לוודקה מצד אחד ונעליים מצד שני, קבע, בעמוד 886 :

"אם השימוש שעשתה המשיבה עשוי להצביע על קשר בין הטובין שלה, הנעליים, לבין המעועוות? חוששני שהתשובה לכך אינה חיובית, גם ברף נמוך מרף ההטעיה. נעליים רחוקות מודקה וממשקאות משכרים, ולא הרי צורכי פיו של אדם כהרי צורכי כפות רגליו."

ניכר אמנס שפער המרחק בין וודקה ובין נעלייס גדול מזה המצוי ביןו שעוניס ובין נעלייס ששניהס טובין בתחוס האופנה. עס זאת, תחוס האופנה הינו תחוס נרחב ביותר והיה על המתנגדת להצביע על נסיבות קונקרטיות מהן ניתן היה ללמוד על קרבה רבה ממנה היה ניתן ללמוד על קישור אותו היה הציבור עושה בין הטובין של המבקשת ובין אלה של המתנגדת.

10 סעיף 6(11)

איני מוצא שהמתנגדת עמדה בנטל כדי לשכנע כי המבקשת כיוונה צעדיה כדי לרכב על מוניטין ה שנצבר למתנגדת (ר' ע"א 6181/96 יגאל קרדי נ' 8 1181)66 ק6זה36.

כאמור לעיל, בפי המתנגדת טענות גם לאור הוראות סעיפים 5(11) ו-12 לפקודה. טענות אלה נזנחו בשלב סיכומי המתנגדת ועל כן איני מוצא להידרש להן. די אס אומר שלאור הקביעות דלעיל באשר להעדר הטעיה או קשר הרי שאין מקוס לשמיעת טענה על פי סעיף 12 לפקודה. כך, לאור תוצאת הדבריס עולה שאין מקוס לברר טיב הפגיעה בתקנת הציבור או במוסר לצרכי סעיף 5(11) אשר אף לכתחילה נטען בשפה רפה.

כאמור בראש הדברים, בפי הצדדיס טענות באשר לנספחים שצורפו במאוחר לסיכומיס. משלא נדרשתי לחומריס נוספיס אלה לצורך הגעה לתוצאה דלעיל, איני מוצא שיש להביאס בחשבון הראיות שמצויות בתיק.

כך גס הראיה הנוספת שביקשה המתנגדת להוסיף אין בה להעלות או להוריד מתוצאת הדבריס. בראיה הנוספת שהגשתה נתבקשה מדובר בתדפיסים מאתר דף הפייסבוק של המבקשת בהם מוצג שימוש נוכחי עדכני בסימניס אחריס של המבקשת הכוללים את המלה "סגא" אשר לשיטת המתנגדת דומיס לסימנה הרשוס אף יותר מהסימן המבוקש. איני מוצא לקבל בקשה חריגה זו להוספת ראיה בשלב הסיכומיס מאחר שאינה רלבנטית : אופן השימוש כיוס בסימניס אחריס בשוק רחוק משאלות כשירותו לרישוס של סימן במרשס סימני המסחר. לעיתים נדירות יתייחס רשס סימני המסחר לאופן השימוש בסימניס אחריס של אותו מבקש במסגרת השיקוליס לרישומו של סימן מסויים. לא כל שכן, אף אס יש פגס כלשהו בסימניס האחריס של המבקשת הרי שאין בהס להשליך על סוגיות הנוגעות לכשירות הסימן המבוקש לרישום, לרבות לעניין שאלת תוס לבה של המבקשת בעת בחירת הסימן לפני 0 שנים. ככל שטענתה של המתנגדת היא שיש בסימניס האחריס כדי להשליך על התחרות במסחר (כגון, לצרכי סעיף 6(11) לפקודה) הרי שאין טענה זו מועלית כנגד הסימן המבוקש.

לאור כל האמור לעיל הריני מורה על רישומו של סימן 244357, כמבוקש.

6. בהתחשב בהיקף ניהולו של ההליך לרבות כתבי הטענות, הראיות והסיכומיס שהוגשו, כמו גם שמיעת הראיות שהתקיימה בתיק זה והתנהלות המבקשת וטיב ראיותיה, ולאור תוצאת הדברים הריני מורה על כי המתנגדת תישא בהוצאות משפט של המבקשת בסך כולל של 0 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 20,000 ₪. סכומיס אלה ישאו רבית והצמדה ממועד החלטה צו ועד מועד התשלוס בפועל.

אסא קלינג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ניתן בירושלים ביוס | :"ב תמוז, תשע"ה 9 יוני, 2015