סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות פטנט 189619, 189618 (השגה על החלטת בוחן)

המבקשת: עאג 6זזא 0 עס זו6אט 60

זה ]ספא ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'

ה ח ל ט ה

1. בפני השגה על פי סעיף 161 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1969 (להלן: "חוק הפטנטים") על החלטתו של מנהל מחלקת 6:1 מיום 23.3.2015 בה סרב את בקשתה של המבקשת להאריך את המועד לכניסה לשלב הלאומי של הבקשות הנדונות להלן.

2. בקשות פטנט 189618 ו-189619 הוגשו בישראל ביום 19.2.2008 כשלב לאומי של בקשות בינלאומיות 20:/1/1%2004/000329 מיום 20.10.2004 ו-2004/000405א20/7/1 מיום 704, בהתאמה. הבקשות הבינלאומיות הללו לא תבעו דין קדימה מבקשות אחרות.

3. בהתאם להוראות האמנה (כהגדרתה בסעיף 48א לחוק הפטנטים) ותקנה 7(א) לתקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים), תשנ"ו-1996 (להלן: "תקנות היישום") על בקשה בינלאומית המייעדת את ישראל להיכנס לשלב הלאומי עד תוס שלושים חודשים מתאריך הבקשה הבינלאומית כשלא נדרש לבקשה דין קדימה.

4. בקשות הפטנט בענייננו אינן תובעות דין קדימה ומועד תוס שלושיס החודשים לגביהן היה ביום 20.4.2007 ו-24.6.2007. אין חולק כי הבקשה לכניסה לשלב לאומי, שהוגשה כאמור ביום 19.2.2008, הוגשה באיחור של כ-10 וכ-8 חודשים.

5. למרות איחורים אלה, פורסמה הבקשה לפי סעיף 16 לחוק הפטנטים, נמשכה במהלך השנים בחינת הבקשות, נעשו התכתבויות מעם ואל הבוחנים, ולגבי שתיהן ניתנה הודעה לפני קיבול. כך גם בבדיקת מצב בקשות הפטנט ברישומי רשות הפטנטיס הפתוחים לעיון הציבור מופיע מועד הכניסה לשלב הלאומי ביום 19.2.2008 בצד תאריכי הבקשות הבינלאומיות שלעיל. ואציין שלאחר תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים (ס"ח תשע"ב מס' 2367, מיום 12.7.2012 בעמוד 483), היו תיקי הבקשות וסטטוס התקדמות בחינתן פתוחים לעיון הציבור בהתאם להוראות סעיף 16א לחוק הפטנטים.

6. הכניסה לשלב לאומי בישראל נעשית על פי הוראות סעיף 48ד לחוק הפטנטים:

8. (א) מבקש שהגיש בקשה בינלאומית המייעדת את ישראל ישלם את האגדה הלאומית שנקבעה לפי סעיף 194 ומאוזכדת בסעיף 22 או בסעיף 39 לאמנה (להלן - האגדה הלאומית);

(ב) ראוי למבקש שהגיש בקשה בינלאומית המייעדת את ישראל, כמי שחזר בו מבקשתו, אם לא שילם במועדים שנקבעו באמנה או בתקנות, את האגדות שנקבעו באמנה או את האגדה הלאומית, או לא עשה במועד שנקבע את אחת הפעולות המפורטות להלן:

1) מסר עותק של הבקשה הבינלאומית לרשות, אלא אם כן הוגש עותק לדשות בהתאם להוראות האמנה;

(2) מסר תרגום מאומת של הבקשה הבינלאומית לשפה האנגלית, אם הבקשה הבינלאומית לא הוגשה או לא הוגשה בשפה האנגלית,

(ג) רשם רשאי, לפי הוראות סעיף 48 לאמנה בלבד, להאריך את המועדים שנקבעו לפי סעיף זה; ואולם, לענין סעיף קטן (ב)/2), רשם הדשם להאריך את המועד לתקופה של עד שלושה חודשים, ולפי הוראות סעיף 48 לאמנה בלבד, רשאי הוא להאריך את המועד לתקופה אדוכה.

7. תקנה 7ג לתקנות היישום קובעת את אופן הגשת בקשות להארכת מועד לכניסה לשלב הלאומי על פי סעיף 48ד(ג) לחוק ומעגן את מבחן האמצעים הסבירים לבחינת שאלת האיחור לכניסה לשלב הלאומי במועד:

7. (א) בקשה להארכת מועד לפי סעיף 48ד(ג) לחוק תוגש לדשות בצירוף נימוקים,

(ב) שוכנע הרשם כי המבקש נקט אמצעים סבירים כדי שהבקשה תיכנס לשלב הלאומי במועד, יאשר את הבקשה להארכת מועד,

8. בקשה בהתאם לתקנה 7ג לתקנות היישום הוגשה רק ביום 22.3.2015. בקשה זו נתמכה בתצהיר של בא כוחה בהודו של המבקשת אליו צורפו מסמכים שונים אליהם אתייחס בהמשך הדברים.

9. הבקשה שהוגשה במאוחר נדחתה בהחלטת מנהל מחלקת 0-1 מיום 23.3.2015 אשר לשונה:

"במשך שבע שנים (החל מספטמבר 2008 ועד מרץ 2015) שקט בא כוח המבקשת על שמריו ולא הגיש כל תצהיר כתמיכה לבקשה להארכת מועד לכניסה לשלב הלאומי, וזאת למעדות תזכורות דבות שנשלחו ממשדד קולב ושות',

מניעיו של העמית ההודי והקושי לכאורה לקבל שיתוף פעולה מצדו לעניין ניסוח התצהיר אינם רלוונטיים לדיון זה.

לא אוכל להאריך את המועד לכניסה לשלב הלאומי:."

עיקר טענתה של המבקשת להשגה על ההחלטה האמורה היא עמדתה שהפעולות בהן נקטה הן בגדר אמצעים סבירים ("028:6) 6טוע") כדי שהבקשה תיכנס לשלב לאומי במועד. המבקשת סבורה שהבוחן כלל לא בחן את הסיבות שהביאו לאיחור בכניסה לשלב הלאומי.

בית המשפט העליון נדרש לשאלת אופן הפעלת מבחן האמצעים הסבירים ב-ע"א 2341/13 נ' רשם הפטנטים, (פורסם בנבו, 8.8.2013). באותו עניין נדחה ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי (ע"ר 23511-05-12, פורסם בנבו, 17.1.2012). שננקבע כי איחור שאינו נובע מהנחה שגויה באשר למועד הכניסה לשלב הלאומי בישראל אלא עקב שגגה מצד ב"כ אשר באופן בלתי מכוון לא נתן הוראות במועד אינן נסיבות של תקלה שאס הסביר היה צופה כתרחשות סבירה. עולה שרשלנותו של ב"כ מלתת הוראות במועד אינה עולה כדי פיתרון לשאלה האם ננקטו אמצעים סבירים.

יואר שבעניין 1106886 לא ביטל בית המשפט העליון את האפשרות שיש להבחין בין שאלת האמצעים הסבירים שננקטו כדי להימנע מהאיחור לבין שאלת האמצעים הסבירים שננקטו על מנת להגיש את הבקשה לכניסה לשלב לאומי במועד:

"חדף ניסיונה המנומק היטב של המבקשת להציג את עניינה באספקלריה של הבחנה אותה ביקשה לבסס בין השאלה האם ננקטו

אמצעי זהירות סבירים כדי להימנע מהאיחור לבין השאלה האם ננקטו

אמצעים סבירים על מנת להגיש את בקשת הכניסה לשלב הלאומי במועד, עיון בטענותיה מעלה שהן מופנות למעשה כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא, בכל הנוגע לסבירותם של אמצעי הזהירות שנקטה. קביעות אלה, שהנן תחומות ומוגבלות לנסיבותיו הקונקרטיות של העניין, אינן מגלות היבט בעל חשיבות כללית, ולא מצאתי כל הצדקה להתערב בהן. עניינה של המבקשת נבחן ונדון (מספר פעמים - על ידי הבוחן, הרשם ובית המשפט קמא - ובכל אותן פעמים נקבע כי היא לא הניחה תשתית לאמיתית מספקת בדבר סבירותם של

אמצעי הזהירות שבהם נקטה." (בפסקא 19 לפסק הדין)

בסופו של דבר, כפי שקבע בית המשפט העליון, שאלת האמצעים הסבירים שננקטו, בין אם לגבי אלו שננקטו על מנת להימנע מאיחור ובין אם אלה שננקטו על מנת להגיש את הבקשה במועד הנן תלויות בנסיבות המקרה ועובדותיו.

לאחר שלכתחילה הגישה את הבקשות הבינלאומיות בעצמה, המבקשת מתארת שרשרת טיפול על ידי באי כוח שהעסיקה בהודו שלמעשה מדיס ברשלנותם.

בהוראותיה אל בא כוחה הראשון בעניין שמקומו מושבו בהודו אכן ניכר שבהודעת דוא"ל מיום 5.10.2005 (נספח ע/ לתצהיר התומך בבקשה שהוגשה לבוחן) נתנה המבקשת הוראות

בהן בין היתר הנחיה שברצונה כי בקשה בינלאומית 2004/000329א2)6-1//1 תיכנס לשלב לאומי, בין היתר, בישראל בתוך מועד שלושים החודשים. יואר כי אין בפני הנחיה דומה לגבי בקשה בינלאומית 2004/000405צ1/יד:)ק.

לאחר הנחיה זו מתוארת שרשרת של כשלי העברת מידע בין משרד בא הכוח ההודי ובין המבקשת. ביום 15.1.2007, חודשים מצט לפני תוס תקופת שלושים החודשים על פי

האמנה לשיתוף פעולה בענייני פטנטים (ה-20:1) הטיפול בקבוצה של 25 תיקים של המבקשת הוחזר לטיפולה לשס טיפלו של משרד אחר. כל שהסביר המצהיר שהוא בא כוחה של

המבקשת, מר ותהותהותהזס 5 הִ8ַּזה11ז119, הוא שבאותו מעמד ציין לעצמו במשרדו שאינו אחראי לתיקים הללו ולא לעמידה במועדיהם. הבקשות הבינלאומיות דנן לא היו במסגרת קבוצת 25 התיקים לגביהן נתנה המבקשת הנחיות להעברה למשרד אחר, בשל עקב טעות משרדית עודכנו מערכות משרדו של בא הכוח ההודי כי תיקים אלו אינס יותר באחריותו. עקב טעות זו לא נשלחו הוראות לביצוע ההגשות הדרושות לשם עמידה במועד 30 החודשים לגבי שתי הבקשות הבינלאומיות הללו. מאידך גם אצל המבקשת לא נעשתה כל התראה לביצוע הגשה כאמור, משום שרשימותיו הראו כי תיקים אלה בטיפולו של משרד באי כוחה

הוותה רתה עס ט5, המצהיר:

בפי המצהיר, מר ות8ותהות8זסט5, הסבר כי נעשו מספר תוכורות מצד באי הכוח בישראל לבאי הכוח בהודו ומשהתזכורות לא נענו, הודיעו באי הכוח בישראל ביום 25.6.2009 שיפסיקו להמשיך ולתוכר, בסעיף 13 לתצהיר:

"לפי המצהיר, מר ות8ותהות8זסט5, הסבר כי נעשו מספר תוכורות מצד באי הכוח בישראל

לבאי הכוח בהודו ומשהתזכורות לא נענו, הודיעו באי הכוח בישראל ביום 25.6.2009 שיפסיקו להמשיך ולתוכר, בסעיף 13 לתצהיר:

דבריס אלה מותיריס את הרושם שבאי הכוח בישראל נותרו ללא תגובה. מעיון בהודעת

הדוא"ל מהס אל מר [1\819:8 מיום 25.6.2009 עולה שישנה תכתובת אשר לא הובאה בפני:

זווס ]0 שסוט חז ה ,2009 ,15 ע10 ]0 ז00ו6] זגוסץ [ס ששוט חז ץח 5600 זסח ][זעו סע ז6ווסחז 5זהז חז 66ח06הסק6סידזס6 פווסוטטיזק

מכתב מאת מר [ּז8ּ1ג9צ1 מיום 15.5.2009 אינו בפני ומכאן שמטעמיה שלה המבקשת בחרה להציג בפני תמונה חלקית.

אוסיף ואעיר שחלק ממכתבי והודעות ב"כ הישראליס שצורף לבקשה מושחר ואינו מאפשר לקרוא את מלוא ההנחיות והעצות שניתנו למבקשת ובאי כוחה בהודו.

ממסכת נסיבות זו עולה שבכך שהעבירה המבקשת את התיקים לאחר הגשתם כבקשות בינלאומיות לטיפולו של ב"כ תוך מתן הוראות לכניסה לשלב לאומי (דבר שעולה בבירור לגבי בקשה אחת עוד שמשתמע מתצהירו של מר ותהותגותגזסט5) נקטה באמצעי הוודאות הסבירים כדי להימנע מהאיחור. עס זאת לאור הרשלנות העולה מטיפולו של באי הכוח בבקשה, כפי שנפסק בעניין 11:8068%6/, זו אינה יכולה לעלות כדי פיתרון לשאלה האם ננקטו אמצעים סבירים על מנת להגיש בפועל את בקשת הכניסה לשלב הלאומי במועד.

עס זאת, במקרה זה אין שאלת מועד הגשת הבקשה לכניסה לשלב לאומי מתמצית בהתנהלות באי כוחה של המבקשת. במקרה זה התשובה לשאלת מועד הגשת הבקשה לכניסה לשלב לאומי, נגזרת מכך שכאמור לעיל, בפועל נמשכה הבחינה. באי הכוח בישראל המשיכו והתכתבו למול הבוחנים ברשות אשר לא עמדה על כך שתנאי סעיף 48ד לחוק הפטנטים לא מולאו.

4. משלא עמדה המבקשת בתנאי סעיף 48ד לחוק הפטנטים ובלעדי אישורה של בקשה להארכת מועד, לא היה על הרשות להמשיך ולבחון את הבקשה. בשל, לא ניתן להתעלם מכך שהימשכות הבחינה בפועל יצרה "מציאות נורמאטיבית חדשה" (כדברי כב' הנשיא ברק בבג"צ 3406/91 בבליי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מה(5) 1, 10) (ר' גםם החלטת סגנית הרשם בעניין בקשת פטנט 227278 (בקשה לתיקון הפנקס), גרין אי.אל.אם.אף. כבלים בע "מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 20.8.2014)). לא ניתן להתעלם מכך שמציאות נורמאטיבית זו אף יצרה הסתמכות מסוימת של המבקשת על כי הבחינה נמשכת מבלי שהועלו ליקוייס באשר למועד הכניסה לשלב הלאומי.

5. המבקשת טוענת כי החלטת הבוחן עומדת בניגוד להוראות חוזר רשם 18/2012 הקובע בסעיף 2 "אין בתקנות היישום הגבלה על המועד להגשת בקשה להארכת המועד לכניסה לשלב הלאומי". לאור העדר מגבלה וזו המבקשת גורסת כי למעשה לא היה כל איחור בהגשת הבקשה להארכת מועד. לשיטתה, שבע השנים אליהן מתייחס הבוחן אינס אלא המועד בו הוגש התצהיר התומך בבקשה להארכת מועד אותה לדבריה ניתן להגיש בכל מועד. את דבריה אלה של המבקשת יש לראות גם לאור עובדת קיומה של בחינה מהותית בפועל במשך שבע השנים הללו. אף כי נראה שהמשך הבחינה מקורו בטעות, הרי שכאמור לעיל לא ניתן להתעלם מכך.

6. בנסיבות שכאלה אין לראות את המבקשת כמי שהשתהתה בהגשת בקשתה להארכת מועד. מכאן שאין לקבל את הטענה המרכזית של הבוחן לסירוב הבקשה.

7. ודוק, קשה לומר שייגרס לציבור נזק כתוצאה ממתן תוקף להשלמת הבחינה שלאחר תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים (ס"ח תשע"ב מס' 2367, מיום 12.7.2012 בעמוד 483), הידה הייתה פתוחה לעיון הציבור מאז כניסתו של התיקון לתוקף. מה גם שאף אס ייגרס מכך נזק כלשהו לציבור, הרי שעס פרסוס הקיבול לפי סעיף 26 לחוק הפטנטים, יוכל כל אדם להתנגד בהתאם להוראות סעיף 30 לחוק הפטנטים.

8. לאור האמור, הריני מקבל את הבקשה לכניסה לשלב לאומי. תיקי הבקשות יועברו להשלמת הבחינה בהתאם.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום י"א אלול, תשע"ה 6 אוגוסט, 2015 סימוכין: 3 5