סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול עיצוב 7

מבקשת הביטול: טרמודן בע"מ על ידי לוצאטו את לוצאטו

בעלת העיצוב: בלוק אמריקה בע"מ על ידי פירון ושות' עו"ד

ה ח ל ט ה

1. לפניי בקשתה של טרמודן בע"מ (להלן: מבקשת הביטול) לבטל את רישומו של עיצוב מספר 7 (להלן: העיצוב הרשום) שכותרתו "חיפוי לעמוד". הבקשה לרישוס העיצוב הוגשה ביוס 0 (להלן: המועד הקובע) והוא נרשס ביוס 7.9.2020 על שמה של בלוק אמריקה בע"מ

(להלן: בעלת העיצוב). העיצוב הרשוס נראה כך:

מבט על

2

מבט פרספקטיבה מבט קידמי מבט אחורי מבט צד 1 "יל צד

שם העיצוב הוא "חיפוי לעמוד". חיפוי ככלל, הוא רכיב נפרד מן הקיר או העמוד, שמוצמד אליו ולמעשה מכסה את שטת הפניס שלו. אולס, העיצוב הרשוס אינו מהווה חיפוי אלא מדובר בבלוק טבעתי. באמצעות העמדה מסוימת של הבלוקים לפי העיצוב הרשוסם, ניתן ליצור עמוד שהמראה הסופי שלו דומה לעמוד המחופה בלבני סיליקט, בריקיס אנגלי (המילה בריק באנגלית משמעותה לבנה).

רקע דיוני

ביוס 14.4.2022 הגישה מבקשת הביטול את בקשתה לביטול העיצוב. ביוס 9.6.2022 הגישה בעלת העיצוב את כתב טענותיה שכנגד יחד עס בקשה לסילוק על הסף של בקשת הביטול. בהחלטתי מיוס 14.8.2022 דחיתי את הבקשה לסילוק על הסף.

ראיות מטעמי מבקשת הביטול הוגשו ביוס 13.7.2022 וראיות בעלת העיצוב הוגשו ביוס 2, מבקשת הביטול הגישה ביוס 15.11.2022 בקשה למחיקת חלקים מראיות בעלת העיצוב. בהחלטתי מיוס 26.12.2022 דחיתי את הבקשה למחיקת חלקים מראיות בעלת העיצוב. לפיכך, השלב הבא היה אמור להיות הגשת ראיות בתשובה מטעמי מבקשת הביטול.

.10

.1

0

4

ש יראל

רצי צי

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

ראיות אלה לא הוגשו ותחת זו הגישה מבקשת הביטול ביוס 8.2.2023 בקשה לגילוי ועיון במסמכים. בהחלטתי מיוס 14.3.2023 הוריתי לבעלת העיצוב לגלות את המסמכיס המבוקשים באופן חלקי. ראיות מבקשת הביטול בתשובה הוגשו ביוס 16.4.2023 ולאחר מכן ביוס 3, התקיים דיון להשמעת טענות וחקירות המצהיריס.

סיכומי מבקשת הביטול הוגשו ביוס 5.3.2024 (להלןו: סיכומי מבקשת הביטול) ובהמשך ביוס 4 הוגשו סיכומי בעלת העיצוב. סיכומי מבקשת הביטול בתשובה הוגשו ביוס 30.7.2024.

למען שלמות התמונה, אציין כי בעלת העיצוב הגישה ביוס 8.3.2021 תביעה בבית המשפט המחוצי בלוד כנגד מבקשת הביטול, בגין הפרת העיצוב הרשוס שלה.

תמצית טענות הצדדים וראיותיהם

מבקשת הביטול העלתה בכתב טענותיה ארבע עילות ביטול, אשר כל אחת מהן עומדת בפני עצמה ודי בה, לשיטתה, כדי לקבוע כי העיצוב הרשוס אינו כשיר לרישום: (1) היעדר חידוש בניגוד לסעיף 3 ולסעיף 6 לחוק העיצובים, תשע"ז-2017 (להלן: החוק). (2) היעדר אופי ייחודי, בניגוד לסעיפים 3 ו -7 לחוק. (3) מראהו של המוצר או של חלק מהמוצר, מוכתב אך ורק בידי פעולתו של המוצר, בניגוד לסעיף 10 לחוק. (4) מקור העיצוב אינו בבעלת העיצוב, בניגוד לסעיף 1לחוק.

ראיות מבקשת הביטול כללו את תצהירו של מר מוש עמרני, סמנכ"ל אצל מבקשת הביטול (להלו: תצהיר עמרני), אליו צורפו ארבעה נספחים. נספת א- התוכניות האדריכליות של שכונת "אור יס". נספח ב- מכתב ההתראה ששלחה בעלת העיצוב למבקשת הביטול טרם הגשת הבקשה לרישוס העיצוב. נספח ג- תצהיר בעלת העיצוב בבקשה לבחינה על אתר. נספח ד- קטלוג בו מוצג בלוק המשמש ליציקת עמודיס של חברת, אשר התפרסם לפני אוגוסט 2018. מר עמרני הגיש גם תצהיר תשובה (להלן: תצהיר עמרני בתשובה).

בעלת העיצוב טוענת כי אין בתמונות ובעיצוביס שהגישה מבקשת הביטול כדי לשלול את החידוש שבעיצוב הרשוס. לטענתה, תחוס הבלוקיס והחיפויים לבניה הינו תחוס רווי ודי בהבדליס קטנים בין עיצוב אחד למשנהו כדי שהעיצוב יהיה חדש ובעל אופי ייחודי.

בעלת העיצוב מוסיפה כי מבקשת הביטול הגישה בקשה לעיצוב מספר 66136 אשר נדחתה לאור קיומו של העיצוב הרשוס (במכתב הבוחנת מיוס 6.4.2021 בעלת העיצוב הוסיפה כי טענות מבקשת הביטול בתשובתה מיוס 6.7.2021 לדוח הבחינה בהליך הבחינה של בקשה 66136, לפיהן עיצוב הבלוק שלה הינו חדש ובעל אופי ייחודי בהשוואה לעיצוב הרשוס, בין היתר בשל התחוס בו ה"חירות העיצובית" כלשונה, מוגבלת ביותר, סותרות את עמדתה בבקשה לביטול דנו, לפיה העיצוב הרשוס אינו כשיר לרישוס.

0

4

ש יראל

רצי צי

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

2. ראיות בעלת העיצוב כללו את תצהירו של מר הראל מילשטיין, הבעלים והמנכ"ל של בעלת העיצוב (להלן: תצהיר מילשטיי). אל תצהיר מילשטיין צורפו נספחיס אלה: נספח א - העתק תעודת הרישוס של העיצוב. נספח ב- העתק העמודיס מתוך חוברת ההנחיות ליזמיס. נספת ג - העתק כתב התביעה בהליך בבית המשפט המחוזי על נספחיו. נספח ד- העתק תיק הבחינה בבקשה לעיצוב שהגישה מבקשת הביטול. כמו כן, הגישה בעלת העיצוב את תצהיר הגברת וינר, האדריכלית והבעליס של משרד האדריכלות, אשר תכנן את פרטי הפיתוח עבור שכונות "אור ים"(להלו: תצהיר וינר).

3. כל ההדגשות הוספו אלא אס צוין אחרת.

דיון והכרעה 4. סעיף 31(ג) לחוק קובע כי:

"רישום עיצוב בפנקס הוא תנאי לתוקפה של ההגנה עליו כעיצוב רשום לפי פרק זה ויהיה ראיה לכאורה לתוקפו של העיצוב הרשום."

5. לפיכך, על מבקש הביטול נטל השכנוע וההוכחה כי יש למחוק את רישומו של העיצוב, בעילות הקבועות בסעיף 48(א) לחוק.

א העיצוב הרשוס חדש

6. הדרישה לחידוש ולאופי ייחודי כתנאי לכשירות עיצוב קבועה בסעיף 3 לחוק, כדלקמן:

"3. | עיצוב יהיה כשיר להגנה כעיצוב רשום לפי הוראות פרק ד', אם הוא חדש ובעל אופי ייחודי בהתאם להוראות פרק זה."

7. דרישת החידוש פורטה בסעיף 6 לחוק כך:

"6. עיצוב ייחשב חדש אם לפני המועד הקובע לא פורסם בציבור, בישראל או מחוץ לה, עיצוב זהה לו או עיצוב שנבדל ממנו רק בפרטים שאינם מהותיים".

8. בהחלטה בעניין בקשה לרישום עיצוב 63572 מרום אפ.גי.פי בע "מ (נבו 6.1.2020) (להלן: עניין מרום), עמד כבוד הרשם אלון (בתוארו דאז), על הכלליס לבחינת חידוש ואופי ייחודי של עיצוב לפי סעיפי החוק. בהתייחס לאופן בחינתה של שאלת החידוש, נקבע כי מבחן החידוש ייבחן תוך השוואת העיצוב המבוקש מול פרסוס קודס אחד, ולא מול שילוב של פרסומים. כמו כן,

נקבע כי מדובר במבחן פשוט ואובייקטיבי, והוא לא ייבחן בעיניו של המשתמש המיודע (ראו פסקאות 18 -23 להחלטה בעניין מרום). כן התייחס כבוד הרשם אלון לאופו ההשוואה בין העיצובים :

"18. מבחן החידוש בחוק העיצובים, בדומה למבחן החידוש בחוק הפטנטים, הוא מבחן אובייקטיבי - האם העיצוב המבוקש או עיצוב זהה לו מהותית היה קיים כבר, כאשר החוק רואה בעיצוב הנבדל רק בפרטים שאינם מהותיים כעיצוב זהה מבתינה מהותית. הוצע לראות פרטים שאינם חלק מן המוצר, כפרטים שאינם מהותיים, כגון תווית הנמצאת על מוצו. (ראו: זוז ,2012 ,.01ם 156 ,60106 675ה600בּזק 9 -10.10).

1. את הביטוי "פרטים שאינסם מהותיים" או |בּו זזה וחוחו" "1609||5) יש לפרש באופן מצמצם, על מנת לשמור על אופיה הטכני של דרישת החידוש. ככלל, הבדלים המנויים כחלק מהגדרת עיצוב בחוק העיצובים "מיתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו הם עשויים" לא ייחשבו כפרטים שאינם מהותיים (35561013% 1], עמוד 77).

3. הנחת היסוד היא כי לעיצוב שאינו חדש אופי ייחודי זהה לעיצוב הקיים, ויתרונו של מבחן החידוש, הוא לפיבך, בעובדה שאם עיצוב אינו חדש, אין צורך לבחון את האופי הייחודי שלו בעיני המשתמש המיודע, שהיא בחינה מורכבת יותר (ר' 355603 1], עמ' 69). "

9. טענת העדר החידוש של מבקשת הביטול מבוססת על כל אחד משלושה פרסומים קודמיס. הפרסוס הראשון הוא תמונות של בלוקיס טבעתייס המשמשים ליצירת עמודים (סעיף 15 לכתב טענות מבקשת הביטול מיוס 12.06.2022) וכן סרטון שהתפרסם באינטרנט ביוס 8 הכולל העמדה של בלוקים טבעתיים (סעיף 13 לתצהיר עמרני). הפרסוס השני הוא הפרט האדריכלי של פרויקט "אור ים" (נספח א לתצהיר עמרני), והפרסום האחרון הוא

.0

.1

.2

.3

.4

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

הבלוק של מבקשת הביטול המשמש ליצירת עמוד לפי הפרט האדריכלי, אותו מכנה מבקשת הביטול "עמודון" (להלן: העמודו).

א.1 הבלוקיס הטבעתיים בתמונות ובסרטון אינס שולליס את החידוש של העיצוב הרשוס

מבקשת הביטול הציגה בכתב טענותיה ובראיותיה תמונות של מספר בלוקיס טבעתיים, אשר מהוויס לטענתה מוצרי מדף וכן סרטון המדגיס שימוש בבלוק טבעתי.

תמונות של בלוקים טבעתיים ( מתוך סעיף 12 לתצהיר עמרני)

(0-19) הו 16-06

בעלת העיצוב מסכימה כי אין כל חדש בבלוק טבעתי והחידוש נעוץ בעיצוב החיצוני של הבלוק (ראו למשל פרוטוקול הדיון עמוד 70 שורות 22-10). גסם מבקשת הביטול טוענת כי ההבדל היחיד בין הבלוקיס הטבעתייס שהובאו, לבין העיצוב הרשוס הוא הצורה החיצונית שהוטבעה עליו (ראו סעיף 40-39 לסיכומי מבקשת הביטול).

לטעמי, די בהבדלים בצורה החיצונית בין הבלוקיס הטבעתיים שהציגה מבקשת הביטול, לבין העיצוב הרשוס, כדי לקבוע שהעיצוב הינו חדש. ההבדל במרקס של הבלוקים ובעיטור הינו הבדל מהותי, אשר לנוכח האופי הטכני של דרישת החידוש, די בו כדי לקבוע כי העיצוב חדש.

מבקשת הביטול טוענת, כי הצורה החיצונית אשר הוטבעה על הבלוק לפי העיצוב הרשוס, נקבעה בפרט האדריכלי ולכן אין בה חידוש. למעשה, מבקשת הביטול טוענת כי שילוב התוכנית האדריכלית והבלוקיס שהיו ידועיס, שולליס יחד את החידוש שבעיצוב זה. אינני יכולה לקבל טענה זו. כדי לקבוע שעיצוב מסויס אינו חדש, יש להצביע על עיצוב אחד קודם, אשר זהה או דומה מהותית לעיצוב המסויס ואין לשלב עיצוביס שונים.

יתרה מכך, מר עמרני הודה במהלך חקירתו, כי הבלוקיס הטבעתייס בפרסומיס הקודמים, לא יעמדו בדרישות הפרט האדריכלי מבחינת נראות. לעומת זאת, לדבריו, העיצוב הרשוס עומד בדרישות הפרט האדריכלי (פרוטוקול הדיון עמוד 32 שורה 24 ועד עמוד 34 שורה 25).

.5

.6

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

די בכך, כדי לקבוע שהבלוקיס הטבעתייס בפרסומיס הקודמים אינס דומיס לעיצוב הרשוס, ולכן אינס שולליס את החידוש שבעיצוב.

א.2 הפרט האדריכלי של פרויקט "אור יס" אינו שולל את החידוש של העיצוב

מבקשת הביטול, בעלת העיצוב הרשוס וספקים נוספים התחרו ביניהם על יצור חיפוי לעמודים בפרויקט "אור ים" באור עקיבא. במסגרת פרויקט זה התפרסמו בשנת 2019, תוכניות אדריכליות אשר עסקו בעמודיס ובחיפוי לעמודים. תוכניות אלה כללו את המראה של העמוד, כפי שתוכנן כבר בחודש יוני 2018 (סעיפים 1-3 לבקשת הביטול). התכנון האדריכלי נראה כך (מתוך נספח א לבקשת הביטול):

איור1 - הפרט האדריכלי

חתך - קיר עם רנועת גינוו בגנול מזרש

בתכנון האדריכלי נתבקשו הספקיס השונים להציע חיפוי לעמוד, אשר יראה כמו העמוד שבתכנון. התכנון המקורי כלל חיפוי עמודי הבטון בלבני סיליקט שייצרה חברת אקרשטיין (סעיף 6 לתצהיר וינר). כמו כן, על פי תצהיר וינר בחוברת "הנחיות מרחביות ותכנון מגרשי מגוריס- שלב ב", קיימת הוראה ברורה לגבי אופן חיפוי העמוד הבנוי באריחי הסיליקט,

כמפורט בפרט 1.2 כ (סעיף 10 לתצהיר וינר) באיור2 להלן:

איור2 - אופן חיפוי העמוד הבנוי באריחי סיליקט

"סמריפ", בגודל 5.2/10/40 ס"מ האבנים ינוסרו לפי המידות בפרט, בצבע אפוד טימניום

חוצרת אקרשטיין או שו"ע

שורה א'

שורה ב'

חיפוי באבני כיכיקט - אופן הנחת האבנים

העיצוב הרשוס אינו והה לדרישה בתכנון האדריכלי, שכן הוא אינו מציע חיפוי לעמוד. אופנו החיפוי, כלומר, "אופן הנחת האבנים" על פי התכנון, אינו מגלה את עיצוב הבלוק הטבעתי. כפי שניתן לראות באיור3 המוצג להלן, מיקום ומפרס של החריצים (ה"פוגות" בלשון הצדדים), המוטבעים על הבלוק הטבעתי לפי העיצוב הרשוס, שונה ממיקום ומפרס בתוכנית

האדריכלית. 7. איור 3-שוואה בין חתך חיפוי הלבניס בפרט האדריכלי לבלוק הטבעתי הרשוס

התוכנית האדריכלית : חתך חיפוי העיצוב הרשוס- בלוק טבעתי הלבניס

ך 0

א שח א האפ' קמטוואם.

ג

5

8. יתרה מכך, גם העמוד בצורתו הסופית המחופה לבנים, אינו והה לעמוד העשוי בלוקים טבעתיים על פי העיצוב הרשום, כפי שניתן להתרשס גם בעין שאינה מקצועית (ראו תמונות

להשוואה בסעיף 50 שלהלן).

.9

.0

.1

.2

.3

.4

0

4

ש יראל

רצי צי

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

היות שכבר נקבע בפסיקה כי מבחן החידוש הוא מבחן טכני, הרי שדי בהבדליס בין מראה העמוד המחופה בחיפוי סיליקט המוצג בתכנון והדוגמא של אקרשטיין, לבין מראהו הסופי של העמוד שנוצר מהבלוקיס הטבעתייס לפי העיצוב הרשום, כדי לקבוע כי העיצוב הינו חדש בהשוואה לפרט האדריכלי.

העובדה שאדריכלית הנוף בפרויקט, הגברת סוניה שוסטר, מציינת בהתכתבות עס בעלת העיצוב, כי "הבלוקיס הכורכרייס שהצגתם יכוליס להיות שווי ערך מבחינה אדריכלית לחיפוי שהגדרנו בפרטיס" (סעיף 11 לתצהיר מילשטיין), איו משמעותה שהעיצוב הרשוס והה לתוכנית האדריכלית (כפי שטוען מר עמרני בסעיף 7 לתצהיר בתשובה). קיימות דרכים רבות להגיע למראה "שווה ערך" לזה המבוקש בתוכנית (ראו חקירתו של מר עמרני,

פרוטוקול הדיון עמוד 18 שורות 17-12). נוכח האמור, אני סבורה כי העיצוב הינו חדש. א.3 הטענה שהבלוק של מבקשת הביטול שולל את החידוש של העיצוב לא בוססה

מבקשת הביטול טוענת כי הבלוק שלה, העמודון, שווק לפני המועד הקובע (24.8.2020). את טענתה היא מבססת על מכתב ההתראה שנשלח אליה על ידי בעלת העיצוב ביוס 30.7.2020, ממנו עולה שבעלת העיצוב סבורה שהעמודון והה לעיצוב שלה. משכך, לשיטתה של מבקשת הביטול, העמודון שולל את החידוש של העיצוב הרשוס.

בעלת העיצוב סבורה, כי עיצוב העמודון הינו העתקה של העיצוב הרשוס שלה, אשר פורסס על ידה לפני המועד הקובע (בשנת החסד לפי סעיף 9 לחוק). השאלה המתבקשת היא, האם מבקשת הביטול העתיקה את העיצוב של בעלת העיצוב או שהיה זה עיצוב מקורי שלה. במילים אחרות, אס העמודון של מבקשת הביטול פותח על ידה ללא קשר לבעלת העיצוב ופורסס לפני המועד הקובע, הרי שהוא שולל את החידוש מהעיצוב. מדובר בשאלה עובדתית.

מבקשת הביטול טוענת כי העמודון אינו העתקה של העיצוב הרשום (סעיף 11 לתצהיר עמרני:

"המוצרים אליהם מתייחס מר מילשטיין אינם העתקה כלל וכלל, אלא כאמור יישום מוכתב מראש של פרט אדריכלי נדרש של שכונת "אור ים" ומקורם אינו במוצריה של בעלת העיצוב".

וכך גסם בסעיף 19 לתצחיר עמרני בתשובה:

"ודון שלה בעיצוב של בעלת העיצוב, כלומר, שאין מדובר בהעתקה. לצורך כך, מבקשת הביטול נדרשת להראות כי השתמשה בעמודון או פיתחה אותו עוד בטרס נחשפה לעיצוב של בעלת העיצוב. בענייננו, מבקשת הביטול לא עמדה בנטל זה. אציין כי אין בראיות שלפניי בכדי להכריע אס בוצעה העתקה או לאו.

ב. לעיצוב הרשום אופי ייחודי

ב. בסעיף 7 לחוק פורטו הדרישות לעניין האופי הייחודי של העיצוב, כדלקמן:

"7. | (א) עיצוב ייחשב בעל אופי ייחודי, אם הרושם הכללי שהוא יוצר אצל משתמש מיודע שונה מהרושם הכללי שיוצר עיצוב אחר, שפורסם בציבור לפני המועד הקובע, אצל משתמש מיודע; לעניין זה יובאו בחשבון עיצובים הנוגעים לכל סוגי המוצרים.

(ב) | נוסף על האמור בסעיף קטן (א), בקביעה אם עיצוב יוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שונה כאמור באותו סעיף קטן יובא בחשבון, בין השאר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצובים ביחס למוצרים מהתחום שאליו משתייך המוצר נושא העיצוב. "

1. בפסקה 48 בעניין מרום, פורטו הקריטריונים לבחינתו של אופי ייחודי בעיצוב והם:

"לסיכום, בבחינה האם העיצוב בעל אופי ייחודי, יבדקו השיקולים הבאים: מהו התחום בו מיושם העיצוב, מאפייני המשתמש המיודע, רמת ההיכרות שלו את התחום, רמת תשומת הלב שהוא מקדיש לתחום, האם מדובר בתחום רווי, והשאלה האם הוא יכול לבצע השוואה ישירה, מידת החופש למעצב בפיתוח העיצוב. "

2. בעניין מרום, עמד כבוד הרשם על כך, שבחינת אופיו הייחודי של עיצוב מתמקדת ברושם הכללי שהוא מותיר על המשתמש המיודע ולא בהבדלים הקטנים בין המוצרים (ראו פסקה 5 להחלטה). ואכן, כפי שנקבע בסעיף 7(ב) לחוק, יש להתחשב במגוון האפשרויות הקיימות לעיצובים של המוצרים בתחום נושא העיצוב.

ב.1 המשתמש המיודע הוא אדריכל המעורב בתכנון מראה הפרויקט

3. על פי סעיף 7 לחוק, האופי הייחודי של העיצוב נבחן מנקודת מבטו של "המשתמש המיודע". "המשתמש המיודע" הוגדר בסעיף 1 לחוק העיצובים, כך:

"משתמש מיודע" - אדם המעוניין במוצר נושא העיצוב לשם שימוש בו, המכיר מגוון של עיצובים הקיימים בתחום שאליו משתייך המוצר כאמור:"

4. מאפייני המשתמש המיודע פורטו בדברי ההסבר להצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015 ה"ח 928 (6.7.2015), 696, 703, שנקבע כי:

"המשתמש המיודע הוא אדם העשוי להתעניין במוצר נושא העיצוב או במוצרים מאותו סוג, לשם שימוש בהם או לשם רכישתם. כלומו, המשתמש המיודע הוא אדם מן השורה המעוניין במוצר לשם שימוש בו - הוא אינו מומחה, אינו טכנאי ואינו מעצב של מוצרים מסוגו של המוצר נושא העיצוב, אך גם אינו שווה נפש למוצר כאמור או בור לגביו: אדם מן השורה שאין לו כל עניין במוצר, אינו עונה על ההגדרה "משתמש מיודע".... מדובר במבחן אובייקטיבי, אשר מתייחס לרושם הכללי שיוצר העיצוב על אדם העונה לתנאים אלה. "

5. בענייננו, אני סבורה שהמשתמש המיודע, הוא האדריכל אשר היה מעורב בתכנון פרויקט "אור יס". האדריכל אינו רוכש את המוצר, ואולם הוא מאשר את השימוש בו, לאחר שהוא עונה לדרישות העיצוביות אותן קבע.

6. האדריכל אינו מומחה לבנייה או לחיפוי של עמודים, הוא אינו טכנאי ואינו מעצב של מוצרים מסוג זה. האדריכל מתעניין במוצר ובנראות שלו, כחלק מהתכנון הכללי של הפרויקט, ובוודאי שאין הוא שווה נפש למוצר. גם מבקשת הביטול סבורה כי האדריכל שמאשר את המוצר לשימוש הקבלן הוא המשתמש המיודע (ראו סיכומי מבקשת הביטול סעיף 46).

ב.2 העיצוב הרשוס יוצר רושם כללי ייחודי בעיני "המשתמש המיודע"

7. על מנת לעמוד על האופי הייחודי של העיצוב, יש לבחון את העמוד המתקבל מבניית הבלוקים הטבעתיים על פי העיצוב הרשוס, בהשוואה לעמודים אחרים בהס הודגם השימוש בבלוק טבעתי (הסרטון) ובהשוואה לעמודים שחופו בבריקיס של אקרשטיין לפי הפרט האדריכלי.

8. הגברת וינר היא האדריכלית והבעלים של משרד האדריכלות אשר תכנן את פרטי הפיתוח עבור שכונות "אור ים". גברת וינר היא כאמור, המשתמש המיודע אליו פונה העיצוב. הגברת

וינר הגישה תצהיר בהליך ונחקרה ארוכות על תצהירה. מחקירתה ומתצהירה עולה, כי לעיצוב אופי ייחודי, וכן בהשוואה לסרטון בו הודגס שימוש בבלוק טבעתי והן בהשוואה לפרט האדריכלי של הפרויקט.

עיצוב העמודים מוכתב מהתוכנית האדריכלית, אך כי קיימת חופש עיצובי מסוים, או כפי שהגדירה ואת הגברת וינר בחקירתה, "מידת גמישות" (פרוטוקול הדיון עמוד 42 שורות 11- 8). בתוך מגבלות אלו, הצליחה בעלת העיצוב לעצב בלוק טבעתי, אשר בהרכבתו כעמוד יוצר רושם שונה בעיני המשתמש המיודע, בהשוואה לעמוד המחופה בבריקיס שהוכתב בתוכנית האדריכלית של חברת אקרשטיין.

בתמונות שלהלן מוצגים לשם השוואה שני עמודים, האחד מחופה בלבניס לפי התוכנית האדריכלית של חברת אקרשטיין והשני נבנה באמצעות הבלוקיס של העיצוב רשוס.

איור4- השוואה בין מראה העמודים בחיפוי או בבניית בלוקים לפי העיצוב הרשום:

עמוד בטון בחיפוי לבני סיליקט של עמוד הבנוי מבלוקיס טבעתיים לפי העיצוב הרשוס

(מוצג ב"ע 2 ")

לאדריכלית (המשתמש המיודע) מעצם תפקידה, רמת תשומת הלב גבוהה לפרטים. כך, למשל, נתנה הגברת וינר את דעתה לפינות של העמוד שהוא קו התפר בין האריחים. לפי התוכנית המקורית כללו הפינות "פוגה" (כינוי למרווחים הקטנים בין אריח לאריח) בקו התפר. פוגה זו חושפת את החלק הפחות מלוטש של הלבנה. לעומת זאת, לעמוד המתקבל

על ידי הבלוקים לפי העיצוב הרשוס מראה אחיד ונקי ללא "פוגה" בפינה (פרוטוקול הדיון עמוד 53 שורה 22 עד עמוד 54 שורה 18);

תמי וינר : לא, דווקא פוגה אחת שאין אותה בצורה הזו של הבלוק, בחיבור הפינתי, זה מה שעשה את הבלוק הזה למאוד מיוחד ומאוד אפילו משפר את המקור. אם אתה רואה, במקור נוצר פה איזה קו תפר שאנחנו לא, אה, בלית ברירה, כשעובדים בשיטה שבה הצגנו את הפרט. אבל הבלוק בדיוק, בדיוק תפר את הפינה בצורה מיטבית.

תמי וינר : נכון, נכון, מה שאני מסבירה זה שכשזה בחיפוי, פה נוצר איזה קו תפר שהסכמנו, כאילו יצרנו אותו בלית ברירה כי אנחנו לא חשבנו על הצורה של בלוק, אנחנו חשבנו על חיפוי רגיל באבני סיליקט שהיו בשוק באותו זמן של הפרויקט, ופה, בעצם המצאה של הבלוק, אנחנו מקבלים פה פינה מאוד ישרה וזה מטייב את ה-,...".

2. גם מספר הפוגות מיקומן ועומקן שונה, בין העמוד שנבנה בחיפוי, לבין וה שנבנה באמצעות הבלוק לפי העיצוב הרשוס. הדבר בולט בצד העמוד שנבנה בבלוקים על פי העיצוב, שם ניתן לראות שורה עס פוגות ושורה חלקה, בעוד שבעמוד המחופה מספר גדול יותר של פוגות.

לפיכך, המראה של העמוד לפי העיצוב הרשוס נקי יותר.

3. העמוד לפי העיצוב הרשוס יוצר רושם שונה וייחודי אף בהשוואה לעמוד הנראה בסרטון (ראו איור 5 להלן), שנבנה אף הוא מבלוקים.

איור5- צילום הבלוק הטבעתי מתוך הסרטון:

ניתן להבחין כי העמוד באיור 5 יוצר רושם של "אבן ירושלמית" כבדה ללא פוגות, מראה השונה מעמוד המדמה חיפוי בריקים אנגלי לפי העיצוב הרישום. נוכח כל האמור לעיל ,אני סבורה כי העיצוב הינו חדש ובעל אופי ייחודי.

מראהו של העיצוב הרשום אינו מוכתב אך ורק מפעולתו

ההתייחסות להיבט הפונקציונלי של המוצר נושא העיצוב בחוק העיצובים נכללת בסעיף 10 לחוק הקובע כדלהלן:

"10 על אף הוראות פרק זה, אלה אינם כשירים להגנה כעיצוב רשום או כעיצוב לא רשום:

(1) | מראהו של מוצר או של חלק ממוצר המוכתב אך ורק בידי פעולתו של המוצר;

(2) | מראהו של מוצר או של חלק ממוצר, אם המוצר או חלק מהמוצר כאמור נועדו להתחבר למוצר אחר, להשתלב במוצר אחר או שמוצר אחר ישתלב בהם, ולשם הגשמת ייעודם כאמור יש ליצירה בדיוק בצורה ובממדים שבהם יוצרו."

תכליתו של סעיף 10 לחוק היא "להבטיח כי החוק ישיג את מטרתו, שהיא עידוד עיצובים של עיצובים חדשים בלי לפגוע בלא הצדקה בנחלת הכלל" (עמ' 704 להצעת החוק). מהמשך הדברי שבהצעת החוק עולה, כי "פגיעה בלא הצדקה בנחלת הכלל" תתרחש אם כתוצאה ממתן הגנת עיצוב תינתן בפועל הגנה על דרך פעולת המוצר, הגנה אשר צריכה להינתן בהתאם לחוק הפטנטים [לדיון נרחב בעניין סעיף 10 לחוק ראו בקשה לרישום עיצוב 62495

קליל תעשיות בע"מ (נבו 30.11.2020)].

7. מבקשת הביטול טוענת כי העיצוב אינו כשיר לרישום לפי סעיף 10 לחוק (ראו סיכומי מבקשת הביטול סעיף 52):

"שכן מדובר בעיצוב פונקציונלי לחלוטין, אשר עיצובו מוכתב לחלוטין בידי פעולתו, ואין בו כל פרט עיצובי. כל מטותו של המוצר הוא להתחבר למוצר דומה לשם יצירת עמוד ספציפי, שצורתו מוכתבת מראש, ולכן אינו כשיר לרישום לפי סעיף 1,10) וכ 2(10) לחוק העיצובים" [ההדגשה במקור].

8. בהמשך (סעיף 53 לסיכומי מבקשת הביטול), מסבירה מבקשת הביטול כי מראהו מוכתב לפרטי פרטים על ידי הפרט האדריכלי וכי "המדובר במוצר אשר עיצובו מוכתב אך ורק על ידי התנאי שעליו לשרת". התנאי עליו מדובר הוא תנאי עיצובי. העובדה שהעיצוב נועד למלא דרישה עיצובית לא הופך את העיצוב לפונקציונלי. הגנה על העיצוב אינה מקנה הגנה על דרך פעולתו של המוצר. עצם השימוש בבלוקים טבעתיים על מנת לבנות עמוד תוך העמדת הבלוקים זה עלגבי זה, אינה מוגנת על ידי העיצוב וממילא אין בה כל חידוש. ההגנה הניתנת לעיצוב הרשוס היא על המראה החיצוני של הבלוק ועליו בלבד, החריצים (הפוגות המדומות) אשר הוטבעו על הבלוק מספרס ומיקומס, גם שמדובר בעיטור צנוע, אלה אשר מוגנים

באמצעות העיצוב. העיצוב כולל רכיב פונקציונלי שהוא הטבעת עצמה, שנועד גם להתחבר לא טבעת נוספות, ואולם מראהו של הבלוק הטבעתי או מראה העמוד הנוצר באמצעותו אינו מוכתב אך ורק בידי פעולתו.

9. מבקשת הביטול מפנה לעדותו של מר מילשטיין, בה נאמר "שהמטרה של העיצוב זה ליצור עמוד שבסופו של דבר, הוא יראה בדיוק כמו עמוד שבנוי מאריחים שמופיע ב-, בפרט האדריכל: של "אור ים" (פרוטוקול הדיון עמוד 58 שורות 12-10). מבקשת הביטול טוענת, כי מדובר בהודאת בעל דין וכי העיצוב הוכתב בהתאם לצורתו של הפרט האדריכלי.

אין ספק שהפרט האדריכלי עמד לנגד עיניו של כל המתחריס בפרויקט והחופש העיצובי היה מוגבל. ואולם, אין משמעות הדבר כי העיצוב הוא פונקציונלי. בנוסף על כך, אף אס המטרה של מר מילשטיין היתה ליצור עמוד בדיוק כמו התכנון האדריכלי, התוצאה שהתקבלה, כפי שהובהר לעיל, הייתה חדשה ובעלת אופי ייחודי. יתרה מכך, בהמשך הסביר מר מילשטיין כי "המידה, הדבר היחידי שהיה דומה בין המוצר שלי ובין התכנון זה המידה החיצונית כדי שזה יתאים לתכנון" (פרוטוקול הדיון עמוד 100 שורה 22).

ד. מר מילשטיין הוא המעצב והבעלים הראשון של העיצוב

1. מבקשת הביטול טוענת בכתב טענותיה וחוזרת על כך בסיכומיה (סעיף 38), כי העיצוב אינו כשיר לרישום לפי סעיף 11 לחוק:

"ראוי לציין שלאור דבריו של מר מילשטיין ברור שהעיצוב אינו כשיר לרישום גם לאור סעיף 11 לחוק העיצובים אשר קבע כי המעצב הוא הבעלים של העיצוב בעוד במקרה זה מקור העיצוב אינו בבעלת העיצוב כי אם בפרט האדריכלי אותו העתיק מר מילשטיין לבלוק הטבעתי שיצר".

2. סעיף 11 לחוק עוסק בשאלת הבעלות בעיצוב ולא בכשירותו. ממילא כבר קבעתי לעיל כי בהשוואה לתכנון האדריכלי העיצוב הינו חדש ובעל אופי ייחודי.

3. יחד ואולם הבעלות בעיצוב עשויה להיות עילה לביטול כפי שנקבע בסעיף 48 (א)(2) לחוק שוה לשונו:

"48. א) כל אדם שאינו בעל העיצוב הרשום רשאי לבקש מהרשם לבטל את רישומו בפנקס של עיצוב רשום, בהתקיים אחד מאלה:

(2)הבקשה לרישום העיצוב לא הוגשה בידי בעל העיצוב, בניגוד להוראות סעיף 18.:... "

4. סעיף 48(א)(2) לחוק קובע כי ואם בקשה לרישום עיצוב הוגשה שלא בידי בעל העיצוב, הדבר עשוי להוות עילה לביטול הרישום. מדובר בשאלה עובדתית והיא מי עיצב את הבלוק נושא העיצוב.

5. מר עמרני (פרוטוקול הדיון עמוד 36 שורות 12-8) טוען כי האדריכלית היא המעצבת :

"עו"ד פרזנטי :למה אתה חושב שצריך לבטל את העיצוב של בלוק אמריקה? על בסיס מה, בוא נגיד כך.

מוש עמרני :שזה לא עיצוב שלו, זה עיצוב של האדריכלית. עו"ד פרזנטי : זה עיצוב של האדריכלית?

מוש עמרני :חד-משמעית."

מדובר בטענה חסרת ביסוס. האדריכלית טוענת כי לא היה לה יד בעיצוב הבלוק (סעיף 8 לתצהיר וינר) ומר מילשטיין טוען שהוא עיצב את הבלוק (פרוטוקול הדיון עמוד 57 שורות 4). עדויותיהם לא נסתרו. משכך הבקשה לרישום הוגשה על ידי בעל העיצוב כדין ובהתאם להוראות סעיף 18 לחוק ואף באופן ההגשה עילה לביטול הרישום.

נוכח כל האמור, העיצוב הרשוס כשיר. לא מצאתי בשאר טענות מבקשת הביטול כדי לשנות מקביעתי זו.

סוף דבר

נוכח האמור, הבקשה לביטול העיצוב הרשוס נדחית. מבקשת הביטול תישא בהוצאות בעלת העיצוב ושכר טרחת עורכי דינה, בסך כולל של 35,000 ₪, אשר ישולמו בתוך חודש ימים ממועד מתן החלטה זו, ולאחר מכן