סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לפטנט 221005 (בקשה לביטול קיבול) המתנגדת אדמה מכתשים בע "מ (מבקשת ביטול הקיבול): ע"י ב"כ גילת, ברקת ושות' מבקשת הפטנט .5.0.8 ה-)ז]\זת.)אזץ (המשיבה בהליך זה): ע"י ב"כ ליעד וטשטיין ושות'

1. בקשת פטנט 221005, שהנה השלב הלאומי של בקשה 132011/052304 /6.17ע, הוגשה לרישום ע"י חברת .5.2.8 ]תאזש (להלן: "המבקשת") ביוס 18.7.2012 וקובלה ביוס

2 הבקשה פורסמה להתנגדויות ביום 24.9.2014. חברת אדמה מכתשים בע"מ (להלן: "המתנגדת") הגישה ביוס 30.10.2014 הודעת התנגדות לבקשת הפטנט, וביום 8.3.2015 הגישה כתב טענות מטעמה.

3 בכתב טענותיה, הגישה המתנגדת את הבקשה שבפני לביטול קיבול הפטנט מאחר שלטענתה הקיבול נעשה שלא כדין מאחר שנעשה תוך הסתמכות על הוראות חוזר רשם מ.נ. 1 כפי שתוקן ביוס 10.6.2010 (להלן: "החוזר" או "חוזר 71") שלטעמה הוצא בחוסר סמכות ו בניגוד לעקרונות המשפט המנהלי. המתנגדת סבורה שניתן לחסוך בשלב זה את ניהולה של ההתנגדות. לשיטתה יש לבטל את הקיבול ולהחזיר את הבקשה לבחינה שתיעשה בשלב לכך שלמתנגדת יש בקשת פטנט תלויה ועומדת (בקשה 223835), שלדבריה קודמת לבקשה דנן. טענה זו לפגמים בקיבול הפטנט שלובה גם בכתב הטענות בהתנגדות (סעיף 6 לכתב הטענות).

4. עניינו של החוזר היה קביעת הקלות באשר לבחינת בקשות לרישום פטנט שנכנסו לשלב הלאומי בישראל על בסיס דו"ח בחינה בינלאומי שניתן על ידי רשות חיפוש ובחינה בינלאומית על פי האמנה לענייני פטנטים (ה-006:1). לפי הוראות החוזר, בקשה שהתקיימו לגביה התנאים שפורטו בו ניתן היה לראות אותה כאילו נתקיימו לגביה הוראות סעיפים 4, 5 ו-8 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים").

חוזר 71 בוטל באמצעות הודעת רשם הפטנטים מיוס 2.10.2013. עם זאת, בשולי ההודעה הובהר כי בקשות לפטנט, אשר הוגשה לגביהן בקשה לזירוז בחינה בהתאם לחוזר 71 לפני מועד פרסום ההודעה, תחולנה עליהן הוראות החוזר.

עיון בתיק הבחינה של הבקשה דנן מראה שאכן כפי שעומדת על כך המתנגדת, ביוס 2.4.2013 - טרס ביטולו של החוזר - ביקשה המבקשת לקבל את בקשת הפטנט בהתאם להוראות חוזר 71. משבקשה זו נעשתה בטרס ביטולו, הוראות החוזר חלו על בחינתה של בקשת הפטנט.

בתשובת הבוחנת במכתבה מיוס 18.12.2013 (פ.ק. 25), כתבה הבוחנת בראש המכתב "רשמתי בפני את הודעתכם מיוס 2/4/2013 בה נתבקש כי הבקשה דנן תיבחן עפ"י הוראות חוזר רשם מ.ג.71 ...". הבוחנת המשיכה והתייחסה לליקויים שמצאה על פי תקנה 20(א)(3) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכיס ואגרות), תשכ"ח-1968 ועל פי סעיף 12(א) לחוק הפטנטים, וכן העמידה את המבקשת על קיומן של טעויות סופר בבקשת הפטנט. לאחר מכן, בהודעה לפני קיבול (פ.ק. 13) מיוס 24.4.2014 ציינה הבוחנת כי "הבחינה הושלמה לפי הוראות סעיף 17(א)(1) ו(2) לחוק".

ככלל, אם נופל פגם בבחינתה של בקשה בטרס קיבול הרי שהמחוקק קבע דרך ייעודית לבירור העניין - התנגדות על פי הוראת סעיף 30 לחוק הפטנטים. רק במקרים חריגים יסוב הגלגל לאחור ותוחזר בקשה לבחינה.

סמכות הרשם לבטל קיבול של בקשה לפטנט אינה קבועה בחוק או בתקנות ונובעת מסעיף 15 לחוק הפרשנות, התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הפרשנות"). בהליכי ביטול קיבול בקשת פטנט משיג מבקש הביטול על הליך בחינת הבקשה בפני הרשם במסגרת סמכותו המנהלית.

בקשת פטנט 219586 (בקשה לביטול קיבול) וגם בקשת פטנט (20974 (בקשה לביטול קיבול). כמו כן, בהתאם לאמור בסעיף 172 לחוק הפטנטים נתונה לרשם הסמכות לתקן טעות בפנקס ובכל מסמך שהוציא או שהוגש לרשות לפי בקשת אדס מעוניין וגם מיזמתו הוא. כפי שהטעימה סגנית רשם הפטנטים בעניין התנגדות לבקשת פטנט 157360 (בקשה לביטול קיבול) אומריקס ביופרמצבטיקה נ' [פגת:) 31181%)2 ,651 (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 4.6.2012), ביטול קיבול יהא שמור ל- "...אותם מקרים מיוחדים וחריגים, בהם

אוסיף ואדגיש שאותם מקרים מיוחדים וחריגים יהיו מקריס בניהול של התנגדות לא ישרת באופן יעיל את אינטרס טוהר הפנקס העומד ביסוד סעיף 2 האמור.

איני מוצא שבמקרה זה נעשתה טעות אשר יש בה להצדיק החזרת הבקשה לבחינה במקום בירור ההתנגדות גופא.

ביסוד טעמה של המתנגדת להחזרת הבקשה לבחינה הוא עמדתה כי היה על הבוחנת להפעיל את סעיף 9 לחוק הפטנטים לעניין כלל "כל הקודם וכה". כאמור, המתנגדת טוענת שבקשתה התלויה ועומדת, בקשה 223835, היא לגבי אותה אמצאה וקודמת לבקשת הפטנט דנן.

כאמור, חוזר 71 איפשר לבוחנים להניח שהתקיימו הוראות סעיפים 4, 5 ו-8 לחוק הפטנטים לגבי בקשת פטנט שלפניהם. סעיף 9 לחוק הפטנטים אינו מנוי בסעיפים אלה.

חזקת תקינות הפעולה המנהלית (1ז1818 01 תסחקותטפסזק) חלה בכל תחומי המשפט הציבורי (רע"פ 1088/86 סברי חסן מחמוד נ' הועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגליל המזרחי, פ"ד מד(2) 417; ע"א 6066/97 עיריית תל אביב-יפו נ' אבן אור פסגת רוממה בע "מ, פ"ד נד(3) 749, 754-755). נקודת המוצא הינה כי המינהל פעל באופן חוקי ותקין. חזקה זו ניתנת לסתירה והנטל לכך עומד על המבקש לעשות כן (בג"צ 4146/95 עיזבון המנוחה לילי דנקנר ז"ל נ' מנהל רשות העתיקות, פ"ד נב(4) 774, 793).

בשלב זה, במסגרת הבקשה לביטול הקיבול אשר בפני ועל פי החומר שהובא בה, אין יסוד להניח שאף אם פעלה על פי הוראות החוזר, לא בדקה הבוחנת אם יש להעלות ליקוי על פי סעיף 9 לחוק הפטנטים אותו לא פטר אותה החוזר מלבחון. בשלב זה, בטרס בירורה של ההתנגדות על פי סעיף 30 לחוק הפטנטים, שומה עלינו להניח שעל פי המידע שהיה בפניה הכריעה הבוחנת שאין לעשות כן.

מכאן שאף גם נעשתה הבחינה על פי חוזר 71, לא יכולה להיות בפי המתנגדת טענה לפגם שבאי הפעלת סעיף 9 לחוק הפטנטים על ידי הבוחנת לאור אי חוקיותו כביכול של החוזר. כאמור, ביטול הקיבול שמור לפגם בפעולתו של הבוחן כאורגן של הרשות המנהלית. בהעדר פגם קונקרטי עליו יכולה המתנגדת לעמוד בשלב זה, די בכך כדי לדחות את הטענה לבקשת ביטול הקיבול.

איני מוצא שייגרע בכך דבר מהציבור או מהמתנגדת אשר תוכל לברר כדבעי את מכלול טענותיה במסגרת הליך ההתנגדות על פי סעיף 30 לחוק הפטנטים אותו החלה.

המתנגדת פרטה טענות רבות על כך שחוזר 71 הוצא שלא כדין. לאור האמור, איני מוצא להעמיק ולהידרש לטענות אלה. עם זאת, אף גם היה מקום להידרש לשאלת חוקיותו של

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

חוזר 71 הרי שעיון בלשונו אינה מעידה על צמצום שיקול דעתו של הבוחן. חוזר 71 איפשר למבקש להפנות את תשומת לבו של הבוחן לקיומו של הדוח הבינלאומי אך זּאת מבלי שיהיה בכך לכבול את שיקול דעתו של הבוחן. טיבה של הנחיה מנהלית לייעל ואין בה להיות כלל נוקשה ומחייב. ההנחיה המנהלית "אינה קובעת נורמה משפטית, אלא שומרת על שיקול הדעת של הרשות המנהלית" (הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות מנהליות, עמוד 2). מטרת החוזר לשקף את מדיניות הרשות ונהלי עבודתה באופן יעיל, אחיד, ברור וידוע לכל. (ר' בקשות לרישום מדגמיס 51593, 51594 ע"ש .0.0 05 .5.8 .66140 13ט6ז', (פורסס באתר רשות הפטנטים, 9.6.2013), סעיפים 18 - 25 להחלטה). ככזה, חוזר הרשם משקף את הנורמה הנוהגת ברשות אשר מטרתה ייעול הבחינה תוך שימוש בחיפושים שבוצעו על ידי רשויות חיפוש ובחינה בינלאומיות מוכרות.

8. מכל מקום, משבוטל חוזר 71 ובהעדר טענה לתקיפותו של החוזר בנסיבות המקרה שבפני, הרי שספק אם ייעשה שירות לציבור בקיומו של דיון בשאלת תקפה של הוראה מנהלית שבוטלה.

9. לאור האמור, איני מוצא שיש מקום לבטל את הקיבול. הליך ההתנגדות ימשיך להתנהל כסדרו.

20. המתנגדת תישא בהוצאות המשפט ושכר טעוות עו"ד של המבקשת בגין בקשת ביטול הקיבול בסך כולל של 5,000 ₪ אשר ישאו הצמדה וריבית כדין החל מתוס 30 יוס לאחר מועד החלטה זו.

אסא קלינג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס ג' תשרי תשע"ו 6 ספטמבר 2015