מבקשת הביטול
- שם: ת.א.ל. סחר (מגלן) בע"מ
- בא כח: [שם עו"ד/משרד]
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בקשה לביטול סימן מסחר 1 "פליסקה, 15 זם, ות" (מעוצב)
מבקשת הביטול: ות 20) 10100-5406%. ע"י ב"כ איתן, מהולל 8 שדות, עו"ד ועו"פ
בעלות הסימן: קפיטל חברה למזון בע"מ
הליך ה החל את דרכו כבקשה לביטול סימן המסחר הרשום שבכותרת. הסימן נרשם בפנקס ביוס 1.9.2004 ביחס למשקאות קוהליים בסוג 33. ביוס 24.3.2005 הועברה מחצית מן הבעלות בסימן מקפיטל חברה למזון בע"מ לחברת ד.י.ל. סחר (מגלן) בע"מ.
ביוס 2.2.2016 הגישה חברת עתהקות0:) 1-5006%ם101. 705180 א6ם1/ בקשה לביטול הסימן בשל אי שימוש בו במשך השנים שקדמו להגשת הבקשה לביטולו. מבקשת הביטול הינה חברה הרשומה בבולגריה ואשר משתמשת, לטענתה, בסימן 211588 ביחס לאות סוג וזאת במשך למעלה משני עשורים. הסימן נרשם בבולגריה בשנת 1994 והחל משנת 2005 הוגש לרישום גס במדינות נוספות באמצעות פרוטוקול מדריד. לטענת מבקשת הביטול, היא עושה שימוש בסימן גס בישראל.
מבקשת הביטול הצביעה על כך כי על פי הסכם בין בעלות הסימן אשר הוגש למחלקת סימני מסחר ביוס 12.8.2004, התחייבה בעלת הסימן 2, חברת ד.י.ל. סחר (מגלן) בע"מ, שלא לעשות שימוש בסימן מושא בקשת הביטול וזאת החל מיוס 1.1.2005.
ביוס 31.3.2016 הגישה בעלת הסימן 1, קפיטל חברה למזון בע"מ, את כתב טענותיה בהליך הביטול. לטענתה, וכויותיה בסימן קודמות לזכויות מבקשת הביטול. קפיטל טענה כי נעשה שימוש בסימן המסחר בישראל גס בשנים האחרונות וטענה כי קיימת כוונה להמשיך
ולהשתמש בסימן. קפיטל המשיכה וטענה כי הגשת בקשת הביטול 14 שנים לאחר הגשת הבקשה לרישום הסימן הינה תמוהה ומעידה על מוניטין שנצבר בסימן.
ביוס 25.5.2016 הגישה קפיטל בקשה לרישום העברת הבעלות בוזכויותיה בסימן לידי מבקשת הביטול וזאת בהתאם להסכם בין שתי החברות.
ביוס 31.5.2016 הגישה המבקשת את ראיותיה בהליך, כפי שיפורט להלן, וכן בקשה כי ההחלטה תינתן על פי החומר שבתיק ללא דיון.
מבקשת הביטול ביקשה להסתמך על תצהירו של מר ודים פרבר, מנהל חברת כרמי מזון בינלאומי בע"מ, שהינה החברה המפיצה בישראל של מבקשת הביטול. מר פרבר הצהיר על קיומו ותוכנו של ההסכם בין בעלות הסימן, במסגרתו התחייבה ד.י.ל. שלא להשתמש בסימן וכן הצהיר כי בעלות הסימן לא השתמשו בישראל בסימן מושא הבקשה בשלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול.
כמו כן הגישה מבקשת הביטול את תצהירו של מר רונן מנשה, חוקר בחברת שירותי מידע לישראל ש.מ.ל. בע"מ. מר מנשה הצהיר כי על פי הבדיקות שביצע לא מצא כל שימוש שנעשה על ידי חברת ד.י.ל., בעלת הסימן 2, בסימן המסחר כאמור ואף לא בעשר השנים האחרונות. מר מנשה שוחח עם מנהל בעלת הסימן 2, אשר מסר לו כי הוא מנהל את עסקיו באמצעות חברה אחרת, ולאורך העובדה שחברת ד.י.ל. אינה פעילה עוד. עוד מסר מנהל בעלת הסימן 2 למצהיר כי גם החברה באמצעותה פועל כאמור אינה עושה שימוש בסימן המסחר. לפי האמור בתצהיר, מר מנשה בדק גס במספר חנויות לממכר משקאות אלכוהוליים ו"לא נמצא אף מוצר הנושא את סימן המסחר ומיוצר על ידי ד.י.ל."
ביוס 21.6.2016 הודיעו באי כוח בעלות הסימן כי אין להם כל קשר עסקי לחברת ד.י.ל., כי אין בכוונת בעלות הסימן להגיש ראיות בהליך וביקשו כי תינתן החלטה על פי המסמכים שבתיק.
סעיף 41 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 קובע כדלקמן:
א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעוניין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם (להלן - הטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום) על סוד הנימוק, שלא הייתה כוונה בתוס לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול.
2. מטרת הסעיף הינה התרת הפנקס נקי מסימני מסחר שאין משתמשים בהם (ראה בג" 1 "פרמו" בע"מ נ' רשם סימני מסחר, פ"ד כחה(1) 802, 811, שס נקבע ביחס לפקודה בנוסחה הקודם:
"סעיף 22 מיועד, בראש ובראשונה אס לא אך ודק, לטיהור הפנקס מסימני מסחר, שאין כוונה להשתמש בהם או שלא השתמשו בהם בפועל. זהו, קודם כל, ענינה של המדינה שלא כבידו על פנקסיה רישומים תיאורטיים גלידא. לא בכדי עמד המחוקק על הצורך בכוונה בתוס לב להשתמש בסימן לאחר שהושג דישומו."
3. מבקשת הביטול טענה תחילה כי בעלות הסימן כלל לא עשו שימוש בסימן המסחר בישראל. לאור הבקשה להעברת הבעלות בסימן על שמה, למעשה אין מתבקש כיוון ביטול סימן המסחר מן הפנקס אלא העברתו על שמה תוך מחיקת שמה של ד.י.ל. כבעלים מהפנקס.
4. יובהר כי על פי סעיף 41 לפקודה ביטול הסימן יכול שיעשה "לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם" ואולם אין הוא ייעשה ביחס לבעליס מסוימים.
5. מבקשת הביטול התייחסה בראיותיה בעיקר להעדר השימוש של ד.י.ל. ולמעשה החוקר טענה לא בירר אם נעשה שימוש בסימן על ידי קפיטל, בעלת הסימן 1. המצהיר, מר פרבר הצהיר בקצרה כי בעלות הסימן לא עשו בו שימוש. קפיטל עצמה טענה כי היא עשתה שימוש בסימן בשנים האחרונות ואולם לא הביאה כל ראיה לכך. קפיטל העבירה את חלקה בסימן למבקשת הביטול ובהודעה שהגישה ביקשה להותיר את ההכרעה בגורל הסימן לשיקול דעתי וזאת מבלי לבקש סעד כלשהו.
6. במצב דברים והעומדת בפניי למעשה בקשה לתיקון הפנקס בדרך של מחיקת חברת ד.י.ל. מן הפנקס. סעיף 38(א) לפקודה קובע כדלקמן:
"בכפוף להוראות פקודה זו, מי שנפגע על ידי שתרשומת פלונית לא נדשמה בפנקס או נשמטה ממנו, או נדשמה בו בלי סיבה מספקת, או נשארה בו שלא כדין, או חלו בה טעות או פגם, רשאי להגיש לרשם בקשת תיקון, בדרך שנקבעה."
7. בקשה לתיקון הפנקס מוגשת בהתאם לסעיף 38 לפקודה על ידי אדם שנפגע. כבר נקבע כי פרשנות מונח זה "אדם נפגע" אינה שונה מפרשנות המונח "אדם מעוניין" בה נוקט סעיף 41 לפקודה (ראה א. ח. וליגסון "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם", תשל"ג - 1973, בעמ').
5). לעניין זה התייחס בית המשפט העליון בע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ, פ"ד סא(3), שס נקבע;
"הביטוי "מי שנפגע" פורש בפסיקה באופן ליבראלי, הכולל כל מתחדה מסחרי אשד נשלל ממנו יתרון על ידי טובת ההנאה שמפיק ידיבו מרישום סימן שהוא אינו זכאי לו. פירוש זה התבסס על הפרשנות לביט!י מס5זס6ק"
"ב6טסויזף40 בחוק האנגלי דאז:..."
מבקשת הביטול עומדת בתנאי זה, שהרי כפי שהצהירה היא עושה שימוש בסימן במדינתה במשך עשרות שנים וכן במקומות נוספים ומעוניינת להשתמש בסימן בישראל.
סמכות הרשם בהתאם להוראה זו הינה רחבה. לעניין זה נקבע בהחלטת הרשם (כתוארו אז) עניין בקשה לביטול סימן מסחר רשום מס' 66312 "כ1%1280" 1.30078+01165 01 נ'
סקז 0) 550גא1 (פורסמה בנבו, 13.7.1999)
"הואיל וסעיף 38 עוסק בסוגים שונים של שינויים בפנקס (החל ממחיקת סימן בגין העדר אופי מבחין וכלה ברישום העברת זכויות בסימן), השיקולים באס להיעתר לבקשת תיקון, משתנים בהתאם לעילה עליה מבוססת בקשת התיקון ובהתאם למהות התיקון המבוקש. יש מקרים בהס התיקון המבוקש על פי סעיף 38 יתבצע בנקל ויש מקרים שלא."
ודוק, המחוקק הגביל את התקופה להגשת בקשה למחיקת סימן מהפנקס בעילות של אי כשירות ואולם לא הגביל את התקופה להגשת בקשה לתיקון הפנקס (ראה סעיף 39(א1) לפקודה וכן דברי ההסבר (שפורסמו בה"ח 2819, 27.7.1999, בעמ' 525) לחוק לתיקון דיני הקניין הרוחני - התאמה להוראות הסכם טריפס, תשנ"ט - 1999, ס"ח תש"ס מס' 1721 מיוס 30.12.1999 עמ' 48 במסגרתו התווסף סעיף זה לפקודה).
עס זאת, בבקשה כאמור יש לקחת בחשבון את האינטרסים של צדדים שלישיים שעוליס להיהפגע מן התיקון. צדדי שלישיים אלה אינם אך הצדדים לדיון בפניי, אשר הגישו טענותיהם, אלא גם גורמים נוספים, כגון מתחריה של מבקשת הביטול אשר לולא נעשה התיקון יכול היו להגיש בקשה לביטול הסימן בשל העדר שימוש בו.
זאת ועוד, משמע מטרתה של המבקשת הינה להירשם כבעלת הסימן ולאחר שלטענתה לא נעשה שימוש בסימן על ידי בעלות הסימן הרשומות כעת, הרי שדרך המלך להירשם כבעלת הסימן הינה לבטלו תחילה ולהגיש בקשה חדשה לרישום הסימן בבעלותה. בקשה חדשה זו תתפרסס להתנגדויות הציבור בהתאם להוראות הפקודה ואז תינתן האפשרות לכל אדם להתנגד לרישום.
3. זאת ועוד, משמע אף תקופה כה ארוכה ממועד רישום הסימן וזה לא היה בשימוש כנטען, ייתכח בהחלט שצדדים שלישיים נוספים עשו בו שימוש ורכשו בו זכויות והעברת הבעלות לידי מבקשת הביטול תחשוף אותם לתביעות הפרה.
4. אף אם התוצאה בסופו של יום תהא כי מבקשת הביטול תירשם כבעלת הסימן, הרי שיש להגיע לתוצאה זו תוך שמירה על זכויות של צדדים שלישיים וכלל הוראות הפקודה ולא בדרכים עוקפות.
5. לאור האמור אני קובעת כדלקמן:
א. הבקשה לתיקון הפנקס באופן שתימחק בעלותה של חברת ד.י.ל. והבעלות תירשם על שם מבקשת הביטול נדחית בזאת.
ב. עומדת מבקשת הביטול על בקשתה לביטול הסימן בשל העדר שימוש על ידי שתי בעלות הסימן, רשאית היא להשלים את ראיותיה לעניין זה תוך 30 ימים. לאור הודעת בעלות הסימן כי אין בדעתן להגיש ראיות בהליך, תינתן ההחלטה בבקשה לביטול הסימן על פי ראיות מבקשת הביטול.
ג. אם תנחת המבקשת את בקשת הביטול תודיע ואת בתוך 20 ימים אס תודיע כך המבקשת, יוותר הסימן בפנקס ומחצית מן הבעלות בו תירשם על שמה בהתאם להסכם העברת הבעלות שהוגש.
ז'קלין ברכה פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים
ניתן בירושלים ביוס י"ח אב תשע"ו
סימוכין:
2 אוגוסט 2016