סימן מסחר 345678

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט מספר 152867

המתנגדות : 1. ווט נפס בע"מ

2. ליאת דה פריטי ע"י ב"כ עו"ד אייל פרייס

המבקש: בועז קריסטל

ע"י ב"כ עו"ד עידן כהן

ה ח ל ט ה

1. עסקינן בסכסוך בין שני מבקשים אשר הגישו את בקשת פטנט מס' 152867 וכותרתה היא: "דא/]אדתה אס צתהזחזאטה הטש אפצאזג דא 60 5505ד". מבקשי הפטנט מר בועז קריסטל (להלן: "המבקש" או "מר קריסטל") והגב' ליאת דה-פריס (להלן: "הגב' דה פריס"). האמצאה הנדונה הינה בגין שילוב משחת החתלה באריזות מגבונים לחים באמצעות ביצוע שקע עליון באריזה לצורך הכנסת רכיב כזה או אחר.

2. ההתנגדות לבקשת הפטנט הוגשה מטעם חב' ווטנפס (להלן: "חברת ווטנפס") וכן על ידי הגב' דה פריס עצמה (להלן ביחד: "המתנגדות"). עילת ההתנגדות היא זו הקבועה בסעיף 1) לחוק הפטנטים התשכ"ו 1967 (להלן: "חוק הפטנטים"), על בסיסה נטען כי מר קריסטל כלל אינו בעליה של האמצאה המבוקשת, אלא הגב' דה-פריס לבדה.

3 בקשת הפטנט נבחנה וקובלה לרישום וביוס 30.6.2010 פורסמה להתנגדויות. ביוס 0 הוגשה הודעת ההתנגדות וביוס 19.1.2011 הוגש כתב הטענות בהתנגדות.

4. מטעם מר קריסטל הוגש תצהיר (להלן: "תצהיר מר קריסטל") כמו גם תצהירה של רעייתו, הגב' דורית קריסטל. מטעמ הגב' דה-פריס הוגש תצהיר ראיות ראשי (להלן: "תצהיר 1 הגב' דה-פריס") וכן גם תצהיר ראיות בתשובה; מטעמ חברת ווטנפס הוגש תצהירו של מר אילן דה-פריס (להלן: "מר אילן דה-פריס", מנהל החברה ובעלה של הגב' דה-פריס; תצהיר עו"פ מר דוד דה-פריס (להלן: "עו"פ דה-פריס") ממשרד עורכי

הפטנטים ריינהולד כהן ושות' (להלן: "משרד ריינהולד כהן"); ותצהיריהם של הגב' רונית טל, מכרה של הגב' דה-פריס ומר יורס הדר, מעצב תעשייתי. לאחר שהתקיים בפני דיון הוכחות אשר הוקלט ותומלל (להלן: "פרוטוקול"), הגישו הצדדים את סיכומיהם בהליך.

רקע

חברת ווטנפס אשר בבעלות מר אילן דה-פריס עוסקת בפיתוח, ייצור, ייצוא ושיווק מוצרי מגבונים לחים. בין חברת ווטנפס ומנהלה, מר אילן דה פריס לבין חברת פקטופ בע"מ אשר עסקה בין היתר בשיווק מגבונים, ומנהלה מר קריסטל שררו יחסים מסחריים ומקצועיים. מעבר לכך, עמדו בני הזוג קריסטל, (בועז ודורית), בקשר ידידותי עס בני הזוג דה-פריס (ליאת ואילן).

אין חולק כי מר קריסטל פגש בגב' דה-פריס במפעל חברת ווטנפס ושמע ממנה על הרעיון לשלב משחת החתלה באריזת המגבונים. אף אין מחלוקת בין הצדדים בגין כך שבין הגב' דה-פריס לבין מר קריסטל היה שיתוף פעולה בעל אופי כזה או אחר, לצורך פיתוח ושכלול האמצאה והגשת בקשת פטנט בגינה. בסופו של דבר הוגשה בקשת הפטנט מטעמ שניהם גם יחד.

יחד עם זאת, הצדדים חלוקים בשאלת תרומת מר קריסטל לפיתוח האמצאה וכפועל יוצא בשאלתו והותו כממציא וכבעלי האמצאה. דבר זה קיבל ביטוי בטענת המתנגדות לפיה נפלה טעות משרדית בעטיה שורבב בטעות לבקשת הפטנט שמו של מר קריסטל כבעלים משותפים של האמצאה.

עיקר המסמכים הרלוונטיים המצויינים בתיק הבחינה

כאמור, בקשת פטנט מס' 152867 הוגשה לרשות הפטנטים ביוס 14.11.2002 מטעם שני מבקשים, מר קריסטל והגב' דה-פריס. על גבי הבקשה צוינו כנדרש כתובותיהן המדויקות של המבקשים. כמו כן, הוצהר כנדרש, כי המבקשים הינם בעלי האמצאה מכוח היותם ממציאים. עוד צוין כי שני יפויי כוח עבור מר קריסטל והגב' דה-פריס יוגשו בהמשך. בקשת הפטנט הוגשה על ידי משרד ריינהולד כהן. למשרד זה אף הומצא אישור הגשה מטעמ רשות הפטנטים, הנושא את שמות שני המבקשים לעיל.

ביוס 28.11.2002 הוגשו לרשות הפטנטיס על ידי משרד ריינהולד כהן, שני יפויי כתח חתומיס מיוס 25.11.2002, הן מטעמ מר קריסטל והן מטעמ הגב' דה-פריס.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

על גבי המכתבים הנלווים, הן לבקשת הפטנט שהוגשה, והן לייפויי הכוח, החתומיס על ידי משרד ריינהולד כהן, צוינו במפורש שמותיהם של שני המבקשים, הלוא הס מר קריסטל והגב' דה-פריס.

ביוס 10.12.2003 הוגשה לרשות הפטנטיס הודעה על ידי משרד ריינהולד כהן שס נכתב כדלקמן: "עקב טעות משרדית, שורבב שמו של הממציא בועז קריסטל כמבקש בבקשה הנ"ל. תוך שאנו מתנצלים על הטעות, הננו מצרפים דף שער וטופס בקשה חדשים על כפלם, בהם נעשו התיקונים הבאים: שם המבקשת: ליאת דה פריס, שמות הממציאים: ליאת דה פריס, בועז קריסטל. " (הדגשות במקור).

ביוס 15.12.2002 נתקבל אצל רשות הפטנטים מכתבה של עו"ד עדנה חרותי, אשר בינתיים הפכה מיפויי הכוח של מר קריסטל. במכתב צוין בין היתר, כי מר קריסטל הוא בעל האמצאה יחד עם הגב' דה-פריס, שכן האמצאה פותחה על ידם במשותף. עו"ד חרותי ציינה עוד כי רישום הפטנט על שם הגב' דה-פריס לבדה, מהווה הפרת ההסכם שבין הגב' דה-פריס לבין מר קריסטל.

ביוס 2.2.2003 נשלח מכתב תשובה מטעמ רשות הפטנטים (להלן: "מכתב מר שליט") הממוען למשרד ריינהולד כהן ולמר קריסטל. במכתב זה נכתב כי לא ניתן למחוק את שמו של מר קריסטל כבעל בקשת הפטנט. ואף משום שלא הוכח כי החלק של מר קריסטל כממציא (ולפיכך אף כבעל האמצאה על פי חוק הפטנטיס) הועבר לגב' דה-פריס לפני מועד הגשת בקשת הפטנט.

ביוס 12.3.2006 הגישה הגב' דה-פריס, באורח חד צדדי, בקשה מס' 174309 לחלוקת בקשת הפטנט נשוא הליך זה, וזאת לגבי יישומיים מסוימים באמצאה (להלן: "פטנט החלוקה"). בקשת זו נבחנה וקובלה ואף נרשם בגינה פטנט. ביוס 1.12.2010 פקע תוקף הפטנט מחמת אי תשלום אגרת חידוש ובהתאם לסעיף 56 לחוק הפטנטים. יצוין כי פטנט חלוקה זה אינו קשור באופן ישיר להתנגדות זו, על אף שהמתנגדות מתייחסות אליו בטענותיהן.

בתיק ההליך מצוי פרוטוקול הדיון מיוס 5.2.2007 אשר התקיים בפני כב' סגן הרשם נח שלומוביצ (כתארו או), במסגרתו הוחלט כי ההכרעה בסכסוך שבין המבקשים בעניין הבעלות בבקשת הפטנט, תושהה עד לסיוע בחינת הבקשה. עוד נקבע כי משרד ריינהולד כהן ישמש המען בנושא בחינת בקשת הפטנט ויודיע למר קריסטל או לבאי כוחו אודות הפעולות המתבצעות בתיק, לשם קבלת עמדתו בטרס השבה על ליקוייס והשגות בוחני הפטנטיס.

כאמור, בקשת הפטנט נשוא הליך זה פורסמה להתנגדויות ובעקבות כך הוגשה ההתנגדות נשוא הליך זה.

עיקר טענות הצדדים

המתנגדות

לטענת המתנגדות הגב' דה פריס היא הוגת הרעיון ומפתחת האמצאה, בעוד שמר קריסטל סייע אך ורק בהענקת שרטוטים טכניים ובבדיקת ההתכנות המסחרית של האמצאה. לגישתן באותה עת מר קריסטל העניק שירותים טכניים ויעץ לחברת ווטנפס והתהלך במפעליה כבן בית ומכוח תפקידו זה נחשף לאמצאה. לטענתן, היה זה מר יורס הדר, בהיותו מעצב תעשייתי, וכן עו"פ דוד דה פריס, אשר הציעו סקיצות למוצר בגינו הוגשה לבסוף בקשת הפטנט.

עוד נטען כי מר קריסטל הציע יישום ספציפי של האמצאה (אחסון המשחה בבליסטרים ושקיקים), שהשתקף בפטנט החלוקה שהגישה כאמור הגב' דה-פריס. לטענתן מר קריסטל בחר שלא לשלם אגרת חידוש, דבר שהביא לזניחת הפטנט בסופו של דבר.

לגישת המתנגדות, במועד הגשת בקשת הפטנט נפלה שגגה ושמו של מר קריסטל שורבב אליה בשל טעות משרדית. לפיכך, יש לתקן את אותה טעות ולמחוק את שמו של מר קריסטל כבעל האמצאה בבקשת הפטנט, כך שיוותר כממציא בלבד. לגישתה, יש להעביר את הבעלות בבקשת הפטנט על כל חברת ווטנפס, אליה הועברו לטענתה כלל זכויותיה של הגב' דה-פריס.

עוד לגישת המתנגדות, לאורך כל מהלך הטיפול באמצאה מול משרד ריינהולד כהן, הבהירה הגב' דה פריס למר קריסטל, והוא לא חלק על כך, כי היא בעליה היחיד של האמצאה. כהוקרה בלבד וכמחווה חברית, נאותה הגב' דה פריס לציין את שמו של מר קריסטל כממציא על גבי בקשת הפטנט.

בנוסף נטען כי מר קריסטל התנהל בבריונות פוגענית כלפי הזוג דה פריס וכי טענתו לבעלות באמצאה היה ונותר ניסיון פסול ונפסד.

מר קריסטל

לגישת מר קריסטל בקשת הפטנט הוגשה במשותף בשמו ובשם הגב' דה-פריס, אשר שניהם בעלי האמצאה באופןלו לכדי אמצאה, בהתאם לניסיונו הרב ומומחיותו בתחום. לגרסתו, עליה חזר מספר פעמים במהלך חקירתו הנגדית, הציג לגב' דה-פריס עוד במועד העלאת הרעיון על ידה, מספר שרטוטים ליישום האמצאה, ואף העלה בהמשך יישומים נוספים מטעמו. לאחר מכן הנחה אותה להגיש בקשה לפטנט בגין היישומים על מנת להגן על האמצאה. עוד לגישתו, דרש במפורש להשתתף במחצית משכר הטרחה בגין הגשת הבקשה המשותפת לפטנט.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

מן הראיות הפרושות בפני ניכר כי עבור להגשת בקשת הפטנט התקיימו בין מר קריסטל למתנגדות קשרי עבודה מסחר וחברות. כמו כן, ניתן לדעתי לקבל את גרסת המתנגדות לפיה רעיון כללי בדבר השילוב של משחת החתלה באריזת מגבונים, נהגה על ידי הגב' דה-פריס שעה שנפגשה (בזמן כלשהו לא נודע בשנת 2002) עם הגב' טל.

אף על פי כן, לא השתכנעתי כי היה בעדותו של הגב' דה-פריס ומר אילן דה-פריס, כדי לסתור את גרסת מר קריסטל, שנמצאה אמינה בעיני ואף נתמכה בראיות חיצוניות, לפיה הוא אשר מצא דרכים להוצאה לפועל של רעיון זה, ועשה כן עוד במועד פגישתו הראשונה.

ראשית, אין חולק על דבר קיומו של שיתוף פעולה בין מר קריסטל לבין הגב' דה-פריס לצורך פיתוח האמצאה, כך שהצדדים מסכימים כי הייתה לו תרומה כלשהי לאמצאה. הדבר משתקף אף בבקשה לתיקון בקשת הפטנט, אשר הוגשה מטעמו של הגב' דה-פריס, שם צויו במפורש כי יש לציין את שמו של מר קריסטל כממציא.

עוד אין חולק כי הייתה זו הגב' דה-פריס אשר פנתה למר קריסטל בבקשה למצוא פתרון טכני מעשי לצורך שהעלתה בפניו (לשלב לכדי מוצר אחד שני מוצרים משלימים). בהקשר זה אפנה לדבריה של הגב' דה-פריס עצמה במסגרת חקירתו הנגדית (פרוטוקול, עמ' 109 שורות 64-13 :

"...כן, ביקשתי ממנו פתרונות וגם פתרונות טכניים איך ליצר את הדבר הזה....פתרונות איך אני בכלל מפיקה את העניין הזה של משחה בתוך המכסה, לזה פניתי, לא לשום דבר של שרטוטים בהתחלה..."

בנוסף, התרשמתי מכך כי מר קריסטל הינו איש מקצוע ובאמתחו ניסיון ביעוץ, במתן פתרונות לאתגרים טכניים ובשרטוט כמו גם בהגשת בקשות לפטנטים. ואת בעוד שהגב' דה-פריס חסרת ניסיון דומה, ולא נטען אחרת בפני. לעניין זה אפנה לדברי מר קריסטל עצמו בחקירתו הנגדית, המתייחס למועד היווצרות האמצאה לראשונה (פרוטוקול, עמ' 0 שורות 23-28):

"לקחתי סקיצה נתתי לה את הכל אמרתי לה ליאת תיקחי, אבל בגלל ההיכרות שלי אתה אמרתי לה תשמעי, בשנייה יעקפו אותך, אם לא תגני על זה בפטנט....ואז היא אמרה לי תשמע, אני לא מבינה בפטנטים שום דבר, הדוד של אילן עורך פטנטים בוא תעזור לי נעשה ביחד... "

עוד העיד מר קריסטל בחקירתו הנגדית, כי עבד לילות כימיס על פיתוח האמצאה וביצוע "סקר פטנטים" (כלשונו), בניסיון להתרחק ממוצרים דומים אשר עשויים לשלול מן האמצאה את כשירותה לפטנט (פרוטוקול, עמ' 156, שורות 8-17).

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

זאת ועוד. על אף היותו חיצוני לנסיבות היווצרות האמצאה, נראה כי אף להבנתו של עו"פ דה-פריס, הגיעו לפגישה עמו שני הממציאים. עו"פ דה-פריס אישר כי קיבל ממר קריסטל יפוי כוח כממציא (פרוטוקול, עמ' 11 שורות 8-9); כי קיבל ממנו שרטוטים (פרוטוקול, עמ' 1 שורות 19-20) וכי ישב ורשם את האמצאה על פי מה שמסרו לו שני הממציאים (פרוטוקול, עמ' 26, שורות 4-5); כי הגב' דה-פריס הגיעה עם מר קריסטל כשותף שלה לעניין האמצאה (פרוטוקול, עמ' 29 שורה 15).

עוד הוכח בפני כי עם הומן, מר קריסטל הוציא תחת ידיו מספר לא מבוטל של שרטוטים ששכללו את המוצר לכדי אמצאה ושיקפו יישומים שונים שלה. בהקשר והתרשמתי כי שרטוטים אלו לא נוצרו לבקשת הגב' דה-פריס או בהוראתה כטענת המתנגדות.

בהקשר ואפנה לנספח 1 לתצהיר מר קריסטל, המכיל שרטוטים והסברים לצדם, אשר תואמים את אלו המצוינים בבקשת הפטנט, והדבר אף אושר על ידי הגב' דה-פריס עצמה (פרוטוקול, עמ' 116 שורות 27-30; עמ' 117 שורות 1-3). מאידך, לא עלה בידי המתנגדות, ולפיכך כאמור רובצת חובת ההוכחה, להצביע על שרטוטים ספציפיים שפורטו בפירוט בקשת הפטנט ופיתוחה העצמאי והנפרד של הגב' דה-פריס. יצוין כי בפגישות שהתקיימו עם עו"פ דה-פריס, לא דובר אף דבר על הפרדה בין תרומת הגב' דה פריס לבין של מר קריסטל בגיבוש האמצאה (פרוטוקול, עמ' 26 שורות 4-9).

הנה כי כן, חומר הראיות שהוצג בפני משקף לטעמי בבירור תמונה של שני שותפים, מר קריסטל והגב' דה-פריס, המקדמים ומשכללים רעיון כללי לכדי מימושו לאמצאה כשירת פטנט. לפיכך, איו אלא לקבוע כי מר קריסטל הינו ממציא משותף לאמצאה נשוא בקשת הפטנט.

האם נסתרה חוקת הבעלות באמצאה?

מאחר שמר קריסטל הינו ממציא, ולו הינו בעל האמצאה בהתאם לסעיף 1 לחוק הפטנטים. נשאלת השאלה, האם בענייננו קיים אי אלו "הבעלים מכוחו" של הממציא מר קריסטל כלשון סעיף 1 לחוק? לשון אחר - האם קיים "מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם?". במידה שהתשובה על כך חיובית, ייקבע כי זכותו של מר קריסטל מתמצה אך ורק בציון שמו על גבי בקשת הפטנט, ואין הוא נחשב לבעל האמצאה. בנוסף, יהיה בכך כדי לקבוע כי שנשתרע חזקת הבעלות באמצאה הקניית למר קריסטל מכוח סעיף 76 לחוק הפטנטים, שכן מר קריסטל אף רשום כמבקש הפטנט דנן. יוזכר כי נטל הראיה והשכנוע רובץ כל העת לפתח המתנגדות להוכיח כי להן זכות הבעלות הבלעדית באמצאה נשוא בקשת הפטנט.

ראשית, לא נמצא תימוכין לכך, ואף לא הועלתה טענה מטעמו של המתנגדות, לפיה מר קריסטל העביר את זכויותיו כממציא באמצאה כממציא למי מהמתנגדות. דבריו עולים בקנה אחד עם מכתב מר שליט, מטעמו של רשות הפטנטים (ראה לעיל) שהודיע לצדדים כי אין צידוק למחיקת שמו של מר קריסטל מבקשת הפטנט.

בנוסף, נמצא כי לא נכרת כל הסכם בין הצדדים, ודאי שלא בכתב, במסגרתו נקבע כי מר קריסטל אינו בעליה של האמצאה. קיים בעיני קושי לקבל את גרסת המתנגדות לפיה מר קריסטל ידע לאורך כל הדרך, ואף הסכים לכך, כי לא יראה כבעלי האמצאה לצד הגב' דה-פריס. גרסתן זו של המתנגדות נשענת ככל הנראה על הטענה לפיה מר קריסטל נחשף לרעיון ולפיתוח האמצאה נשוא בקשת הפטנט, ונתבקש לסייע בהוצאתה לפועל, מכוח היותו יועץ בכל הקשור למכונות בווטנפס, בן בית בה ואף חבר לזוג דה-פריס.

טענה זו מפי המתנגדות אינה עולה בקנה אחד עם גרסתו של מר קריסטל, שנמצאה כאמור לעיל מהימנה בעיני, לפיה תורם משמעותית לפיתוח ושכלול האמצאה נשוא בקשת הפטנט, כי נוצרה שותפות בינו לבין הגב' דה-פריס בשל ממומחיותו הטכנית הרבה והידע בתחום הפטנטים, וכי לאורך כל הדרך סבר כי הוא בעלים משותף של האמצאה. הבסיס למסקנתי זו יובהר להלן.

כאמור, אין חולק כי במהלך חודש ספטמבר 2002 פנתה הגב' דה-פריס מיוזמתה למר קריסטל שעה ששהה במפעלי ווטנפס לצורך פגישה עם מר דה-פריס, שיתפה אותו ברעיון, וביקשה לפתחו מתוך מגמה להיעזר בכישוריו המקצועיים ומומחיותו הטכנית. הגב' דה- פריס אישרה מספר פעמים בחקירתה הנגדית, כי לא ראתה לנכון להחתים את מר קריסטל על הסכם סודיות קודם לחשיפת הרעיון (הגב' דה-פריס, פרוטוקול: עמ' 117 שורות 16-18 ; עמ' 121 שורות 5-7). מפעולה זו, ביחוד לאור טענתה כי תפקדה באותה העת כמנהלת פיתוח בחברת ווטנפס, ניתן ללמוד לטעמי כי לא חשפה דבר שהצריך סודיות מפני מר קריסטל.

מר קריסטל נאות לשתף פעולה עם הגב' דה-פריס ועוד באותו המועד הציג בפניה סקיצות ראשונית פוטנציאליות של המוצר (מר קריסטל, פרוטוקול: עמ' 150, שורות 23-26; עמ' 4 שורות 1-2 ; 10-15).

עוד עולה כי במסגרת פגישות הנ"ל או לאחריה, סיכמו מר קריסטל והגב' דה-פריס כי יש לפעול יחד להגן על האמצאה באמצעות הגשת בקשת פטנט. לשם כך, פנתה הגב' דה- פריס למשרד עורכי פטנטיס בו עובד עו"פ דוד דה-פריס, שהינו קרוב משפחתה. כעולה מתצהירה של הגב' דה-פריס עצמה (הגב' דה-פריס תצהיר 1, סעיף 33), עו"פ דה-פריס היה איש המקצוע אשר העניק שירותי ייעוץ הנוגעים לקניינה הרוחני של ווטנפס עוד קודם לטיפולו בבקשה דנן.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הסכמתו של מר קריסטל לפנות לעורך פטנטיס זה ניתנה אף כי ביחס לאמצאות קודמות שפיתח נהג לקבל את שירותיו מעורך פטנטיס אחר, ורק לאחר שביום 25.9.02 נפגש קריסטל עם עו"פ דה-פריס לשם בחינת טיב עבודתו של האחרון (מר קריסטל, פרוטוקול: עמ' 151 שורות 21-25). אציין כבר עתה, כי לעצם הסכמתו ואת של קריסטל משקל בענייננו, שכן אילולא היו רואים בו הצדדים שותף לאמצאה, ספק אם היו נדרשים להסכמתו זאת. לעניין זה אפנה גם לדבריו של מר אילן דה-פריס:

"בשביל זה פנינו לעורך פטנטים, העורך פטנטים מוסכם, הוא ידע טוב מאוד שהוא בן דודי, יכל בועז באותו רגע להגיד סליחה, אני לא רוצה את דוד אני רוצה את יעקב, דרך אגב הייתי מאשר את זה, זה לגיטימי. "

(מר דה-פריס, פרוטוקול: עמ' 85, שורות 13-17).

אין חולק כי מר קריסטל והגב' דה-פריס נכחו יחד בכל הישיבות עם עו"פ דוד דה פריס בימי 9.10.2002 ו - 15.10.2002. לטעמי הדבר מצביע על כך שהמדובר באמצאה משותפת לשני בעליה.

לגרסת עו"פ דה-פריס, במהלך הפגישה הראשונה נערך על ידו רישום במסגרתו נערכו על ידו שרטוטי היישומים השונים של האמצאה, שאלות שיש לברר ומועד צפוי של קיום תערוכה במסגרתה תוצג האמצאה (נספח 4 לתצהיר עו"פ דה-פריס). לא מצאתי כי יש לקבל רישום והכרה לכך שמר קריסטל אינו בעליה של האמצאה המבוקשת. ראשית, אין זה דבר נדיר כי עורך פטנטיס ישרטט שרטוטים במהלך פגישותיו התדירות עם ממציאים. אף אין בכך כדי להגדיר את עורך הפטנטיס עצמו כממציא נוסף של האמצאה. בנוסף, לא ניתן להסיק דבר מכך שעל גבי אותו רישום שערך עו"פ דה-פריס לא נרשמו השמות בשמס תוגש בקשת הפטנט. בנוסף, דבריו מדבריו בעד עצמס שכן במועד הגשת בקשת הפטנט על ידי עו"פ דה-פריס, נרשמו שני מבקשים: מר קריסטל, והגב' דה- פריס.

בנוסף, אין חולק כי ביום 27.10.02 העביר מר קריסטל שרטוטים והסברים רבים ושונים של האמצאה דנן אל עו"פ דה-פריס עם עותק לכתובת הדוא"ל של חברת ווטנפס: השעו (נספח 1 לתצהיר קריסטל). עו"פ דה-פריס אף אישר את גרסת מר קריסטל כי האחרון מסר לראשון שרטוטים המתייחסים לבקשה נשוא הליך זה (עו"פ דה-פריס, פרוטוקול: עמ' 11 שורות (19-20). עוד אין חולק כי עם קבלת טיוטת בקשת הפטנט מאת עו"פ דה-פריס, העבירה הגב' דה-פריס עותק ממנה למר קריסטל. בנוסף, דאגה הגב' דה-פריס לבקשת עו"פ דה-פריס, כי מר קריסטל יחתום על יפוי כוח ביחס לבקשת הפטנט. כידוע, יפוי כוח לא נדרש ממי שהינו בבחינת ממציא, כי אם בעלי

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

האמצאה בלבד. צבר הדברים הנ"ל מצביע על כך שלמר קריסטל היה חלק ניכר בגיבושה של האמצאה הנתבעת, אחרת לא היה צורך במעורבותו כאמור.

ויודגש, בתקופה הרלוונטית מר קריסטל לא היה עובד של חברת ווטנפס, מכאן שלא ניתן לטעון כי המדובר באמצאת שירות לפי סעיף 132 לחוק הפטנטים. המתנגדות אף לא טענו, כאמור לעיל, כי מר קריסטל הוחתם (כמקובל במקרה של בקשה לסיוע טכני) על מסמך או הסכם כלשהו, אשר יש בו כדי לאשר כי נחשף לאמצאה של הגב' דה-פריס וכי הינו מחויב לסודיות באשר לה כמו גם להיעדר שימוש בה. בנוסף, לא עלה בידי המתנגדות להצביע על תשלוש כלשהו שניתן למר קריסטל בגין הסיוע הטכני שהעניק לגב' דה-פריס בקשר עם האמצאה, כפי שנעשה ביחס למעצב מר הדר (אילן דה-פריס, פרוטוקול: עמ' 4 שורות 10-14).

באשר למעורבות מר יורס הדר באמצאה, ניכר כי המדובר במעצב תעשייתי אשר תרם את חלקו לאמצאה המבוקשת, לבקשת בעליה - מר קריסטל והגב' דה-פריס. על כך ניתן ללמוד למשל מהודעת המייל ששלח ביום 5.11.02 מר :ורס הדר הכוללת שרטוט של מכסה אריזת המגבונים לכתובת הדואר האלקטרוני של מר קריסטל (נספח 4 לתצהיר קריסטל). עוד יש להניח (על אף שהגב' דה-פריס העידה שאינה זוכרת) הוחתם מר הדר על הסכם סודיות שכן עבודתו נתבקשה בסמוך לפגישה עם עו"פ דה פריס שטרח להסביר את משמעות של חשיפת אדס לאמצאה (הגב' דה-פריס, חקירה נגדית עמ' 104 שורה 26- עמ' 5 שורה 5). עוד ברי כי מר הדר קיבל תגמול כספי על תרומתו המקצועית כמקובל (מר דה פריס, פרוטוקול:. אילן, אין לי בעיה. תראה, מה אני אמרתי לך?

מר אילן דה פריז: רשמנו את זה... ביחד" (נספח 11 לתצהיר קריסטל, עמ'' 9 שורות 8-11, הדגשות אינן במקור)

"מר אילן דה פריז:... למה זה מפריע לי, בוא אני אסביר לך למה זה מפריע לי, כי תראה אנחנו באמת רואים בך שותף וחבר, או חבר ושותף תקרא לזה איך שאתה רוצה, בסדר?

מר בועז קריסטל: אבל מהתחלה אמרתי לך שאין לך מה לדאוג.

מר אילן דה פריז: בסדר. ובלי קשר... ליאת ואילן אנשים הגונים, עשינו ביחד זה לא קשור כרגע היא יותר או אתה יותר, לא משנה בכלל זה לא מעניין אותי, אמרתי את זה גם לליאת אתמול בשיחה... זה בכלל לא קשור כי אני אגיד לך מה, מה מפריע לה. הלכנו רשמנו את זה ביחד, אין פה עניין, אתה לא מדבר עם אנשים מהרחוב, אני לא... אנחנו אנשים ישרים והגונים ואנחנו רוצים את הכל מסודר.

מר בועז קריסטל: לא. אוקי...

מר אילן דה פריז: אני סך הכל אמרתי לך, כי הרי אתה רוצה בשבילנו לעשות, הרי אם לא היה ווט נפס לא היית עושה את זה אני רוצה שיהיה ברור שהפטנט הזה הוא פטנט שווט נפט תייצר. למה? אתה בעצמך תבנה את המכונות, תעשה את הזה, תהנה מהתמלוגים הכל,"

(נספח 12 לתצהיר קריסטל, עמ' 10 שורות 1-15, הדגשות אינן במקור)

"מר אילן דה פריז: ... יש דברים בסיסיים כמו שאם היית בא אלי אומר לי אילן שמע... לך עכשיו פטנט של המעטפות או הבבלס או מה שאתה רוצה, אני רוצה ממך רק דבר אחד שאתה מתחייב לא לקחת את הפטנט שלך, את השותפות, את החלק שלך בה ולמכור את זה למישהו אחר."

(נספח 13 לתצהיר קריסטל, עמ' 10 שורות 14-17, הדגשות אינן במקור)

וגס:

"מר אילן דה פריז: אני לא ייצר את זה לאף אחד אחר, אני לא אמכור את זה לאף אחד אחר, זה יהיה רק לווט נפס תייצר

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

עכבשיו ברור שאחר כך צריכות להיות הדרישות שלך, מה קורה אם מחר תובעים אותנו, מה קורה אם מחר מחליטים למכור את הפטנט אז אתה וליאת מקבלים חצי חצי"

(נספח 13 לתצהיר קריסטל, עמ' 15 שורות 2-5 הדגשות אינן במקור)

הנה כי כן מקבצי השמע עולה הלך רוחו של מר דה-פריס, המשקף את העובדה כי התכוון לכך שמר קריסטל יהא בעלים משותף של המצאה, וכי בקשת הפטנט הוגשה במכוון עס שם מר קריסטל והגב' דה-פריס, תוך חלוקת הבעלות בהמצאה באופן שווה ביניכם.

הטענה לטעות משרדית

לטענת המתנגדות לפיה נפלה טעות משרדית כאשר הוגשה בקשת הפטנט ובה שורבב בשוגג שמו של מר קריסטל כמבקש. דין טענה זו להידחות. למותר לציין את קלישותה של טענה זו, ביחוד נוכח העדר הסבר שיש בו להניח את הדעת, מדוע לא הוגשו מצד המתנגדות תצהירי עדות ראשית מצד המעורבים בנסיבות אותה טעות לכאורה.

לא השתכנעתי כי נפלה טעות באופן בו ניהל משרד עו"ד ריינהולד כהן את תהליך הגשת בקשת הפטנט. לטעמי, צוות המשרד קיבל הוראות מפורשות, או למצער הניחו לו להבין כי בקשת הפטנט תוגש על שם מר קריסטל והגב' דה-פריס במשותף. לראיה, אפנה למכתב שנשלח מאת המשרד למר אילן דה פריס והגב' דה-פריס (נספת 6 לתצהיר מר קריסטל) אשר בזמן קבלתו, לא חלקו על נכונותו, לשון המכתב כלדקמן:

"הנדון: בקשת פטנט חדשה בישואל בנשוא: ארסות למטליות עם מארז נלווה לתכשיר בשמות:1. 1166/\ 06 181 [

2. 167158 2082. הננו שמחים להודיעכם כי ביום 14 בנובמבר 2002, הגשנו את בקשת הפטנט בנושא שנדון למשרד הפטנטים הישראלי. [...]. עפ"י הוראותיכם, הבקשה הוגשה על שם ליאת דה-פריס ובועז קריסטל, בעוד שההתכתבויות והחשבונות יישלחו לווטנפס בע"מ. [...] טרס קיבלנו מכם יפויי כח ורצ"ב שני טפסים האחד על שם ליאת דה-פריס, והשני ע"ש בועז קריסטל." (הדגשות אינן במקור)

ניכר כי מוקד הטעות, לטענת המתנגדות, היא בכך שמר דה-פריס סבר בטעות כי בקשת הפטנט כוללת שתי המצאות גם יחד: הן את המצאה בגין האריזה והן את המצאה בגין המכונה שתייצר את האריזה. לגרסת מר דה-פריס, המצאה הראשונה פותחה על ידי אשתו בלבד בעוד שהמצאה השנייה פותחה על ידי מר קריסטל ולכן היה מקום לדעתו - ובכך טעותו - לציין את שמותיהם כמבקשים בבקשת הפטנט. עוד גרס מר דה-פריס כי היה לחוץ בומניס ערב נסיעתו לחו"ל ביוס 13.11.2002 ולא היה לו פנאי לעבור על בקשת הפטנט שקיבל ומכאן טעה כשאישר את הגשת הבקשה עם שמותיהם של מר קריסטל והגב' דה-פריס.

אני בידי לקבל גרסה זו. התרשמתי כי מר דה-פריס הינו מנכ"ל חברה המנהל את אורגני החברה ביד רמה ובדקדקנות. הדעת נותנת כי מנכ"ל מקצועי, ידאג להיות בקיא בפרטיס

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הקשורים לחברה ולמוצריה, קל וחומר בבקשות לפטנטים אשר עשויה להניב לה רווחים. בנוסף, העדויות השונות שהוצגו לא שכנעוני כי במועדים הרלוונטיים, נידונה עס עו"פ, או עס מר דה-פריס המצאה נוספת של מר קריסטל בגין מכונות שייצרו את האריזה הספציפית נשוא בקשת הפטנט. בנוסף, מכתב הלוואי שצורף לטיוטת בקשת הפטנט ביוס 12.11.2002 כמו גם המכתב המודיע על הגשת הבקשה ביוס 14.11.2002 נשאו שניהם כותרת ברורה ומודגשת ממנה ניתן ללמוד בנקל כי המדובר בהמצאה בגין האריזה בלבד, ולא בגין מכונה לייצור האריזה. כמו כן, אין בפני כל הסבר לשיהוי בן החודש כמעט שחל ממועד הגשת הבקשה ועד למועד בו נתגלתה הטעות לכאורה. אף קבצי השמע שצורפו יחד עם תמלילים לתצהיר מר קריסטל (ראו לעיל) אינם מצביעים על קיומה של טעות בהבנת מהות ההמצאה בגינה הוגשה בקשת הפטנט.

יצוין עוד כי היה מצופה ממר דה-פריס, שהינו מקור הטעות לגרסת המתנגדות, והגורם טרס אושרה בקשת הפטנט טרס הגשה, שיפנה לתיקון טעותו. תחת זאת, תמונה בעיני כי הייתה ולבסוף הגב' דה-פריס שפעלה לתיקון הטעות לכאורה וביקשה כי ימחק שמו של מר קריסטל מבקשת הפטנט (פרוטוקול, עמ' 113 שורה 27 - עמ' 114 שורה 8; עמ' 130 שורה 30-עמ' 131 שורה 1). כך, לא אוכל לקבל את ההסבר של המתנגדות, בדבר טעות משרדית, או טעות אחרת, שנפלה בבקשת הפטנט.

לא אוכל להתעלם ממכתבו של מר קריסטל למר דה פריס, ביוס 12.11.2002, ממנו עולים חששות כבדים שלבסוף לא ירשום כמבקש על גבי בקשת הפטנט. אלא שממכתב זה לא עולה כי בשלב בו נכתב התגלע סכסוך בין הצדדים, שהרי פגישה ביניהם התקיימה ערב לפני כן והמכתב נכתב ברוח ידידותית ונעימה. יתכן שמר דה-פריס הרהר אחר אפשרות להימנע מלציין את שמו של מר קריסטל כמבקש בבקשת הפטנט. אף על פי כן, אין אלא להתייחס לכך שלבסוף - ועל כך אין מחלוקת - נתן הוראה מפורשת בעל-פה להגיש את בקשת הפטנט, גם על שמו של מר קריסטל.

המתנגדות בחרו שלא להביא לעדות את המזכירה במשרד ריינהולד כהן אשר שוחחה עם מר דה-פריס וביקשה לאשר עמו את הגשת בקשת הפטנט על שם מר קריסטל והגב' דה- פריס. אף בקשר לעדות זאת הטילו המתנגדות את האשמה באי הבאת הראיה על המבקש שהיה רשאי לונה לחקירה. ואולם, אין בידי לקבל ההסבר זה נוכח הנטל המוטל עליהן ונוכח החזקה הראייתית בדבר הימנעות צד מהבאת ראיה רלבנטית הקובעת כי בעל דין שנמנע מהבאת ראיה שכזאת פועלת כנגדו:

"דרך זו שנקט אותה המחוקק מקורה בכלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעלי דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו."

(ע"א 548/78 נועה שרון נ' יוסף לוי, עמ' 760 (פורסס בנבו, ))

1. אוסיף ואציין בהקשר וּה, כי לא נעלמה מעיני טענתן של המתנגדות לפיה מזכירה זו אינה

מועסקת עוד במשרדו של עו"פ דה-פריס. ואולם, אינני סבורה כי נימוק וה מספק בכדי לקבוע כי ראיה זו לא הייתה בהישג ידן של המתנגדות.

סוף דבר

מכלל הראיות והעדויות אשר הוצגו בפני במסגרת הליך זה, ולאור המבחנים הקבועים בפסיקה, השתכנעתי כי מאזן ההסתברויות נוטה לכך כי מר קריסטל הינו ממציא משותף של המצאה נשוא בקשת הפטנט ומכאן בעליה של המצאה לפי סעיף 1 לחוק הפטנטים. זכותו או לא הועברה לאיש, מר קריסטל לא ויתר עליה במסגרת הסכם, ואף הדין אינו מורה על כך שמשולל הוא זכות בעלים. מר קריסטל הוא גם המבקש הרשום בבקשת הפטנט ומכאן קמה לטובתו חזקת הבעלות מכוח סעיף 76 לחוק הפטנטים. המתנגדות לא עמדו בנטל הנדרש לפתוח לסתור את חזקת הבעלות ולהוכיח כי הגב' דה פריס היא בעלת ההמצאה היחידה והבלעדית של ההמצאה נשוא בקשת הפטנט. כמו כן, לא הוכח כי נפלה כל טעות, משרדית או אחרת, בציון שמו כמבקש על גבי בקשת הפטנט.

לפיכך, יש לראות במר קריסטל בעלים משותף בבקשת פטנט מס' 152867. ההתנגדות לבקשת הפטנט נדחית בזאת.

המתנגדות תשלמו את הוצאות שכר טרחת אכי כוח המבקש בגין הליך זה, בסך 15,000₪ (לא כולל מע"מ) וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס כ"ה אב תשע"ו

סימוכין:

9 אוגוסט 2016