⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מתנגדת

  • שם: חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ
  • בא כח: עו"ד ש. הורוביץ ושות'
צד ב'

מבקשת הפטנט

  • שם: ג 15דתה שסא
  • בא כח: עו"ד ליעד וטשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לפטנט 11,007 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המתנגדת: חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ

ע"י ב"כ ש. הורוביץ ושות', עו"ד

מבקשת הפטנט: )ג 15דתה שסא

ע"י ב"כ ליעד וטשטיין ושות', עו"ד

בקשת פטנט 184027 (להלן: "בקשת הפטנט" לחלופין "הבקשה ההורה") הוגשה ביוס 7 על ידי חברת 402 1715 שטסא (להלן: "המבקשת"). הבקשה היא שלב לאומי לבקשת פטנט בינלאומית שמספרה 26:1/115/2006/043710 אשר הוגשה ביוס 8.11.2006 וחלקה מבקשת פטנט 219782 (להלן: "בקשת החלוקה") על פי הוראות סעיף 24 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק").

ביוס 30.11.2014 פורסמה בקשת הפטנט להתנגדויות. ביוס 25.2.2015 הגישה חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "טבע") את התנגדותה, כאשר יוס לאחר מכן בתאריך ה- 5 הגישה חברת אוניפארס (להלן: "אוניפארם") גם היא התנגדותה.

בהמשך, בשל בקשת החלוקה ובטרס הגישו המתנגדות את כתבי טענותיהן, עתרו המתנגדות לעכב את הליך ההתנגדות כנגד הבקשה ההורה למשך 18 חודשים אשר בסופס תיבחן מחדש שאלת עיכוב הדיון.

ביוס 7.9.2015 נחה המבקשת את בקשת החלוקה ועתרה לסיוס עיכוב ההליך ולהגשת כתבי טענות המתנגדות. לפיכך, בהחלטתי מיוס 9.9.2015, הורתי על סיוס עיכוב הליך ההתנגדות ועל הגשת כתבי טענות המתנגדות תוך 60 יוס.

ביוס 8.11.2015 הודיעה טבע על משיכת התנגדותה וזאת לטענתה "מטעמיס מסחריים גרידא". בהחלטתי מיוס ה-30.11.2015 הוריתי על סגירת הליך ההתנגדות שהוגש על ידי טבע. בכך נותר בהליך ההתנגדות שהוגשה על ידי אוניפארס בלבד.

ביוס 11.1.2016 הגישה המבקשת את הבקשה דנן לפסיקת הוצאות אותן הנה סבורה שיש להשית על טבע. בקשת פסיקת ההוצאות נתמכה בתצהיר באת כוחה של המבקשת. בבקשת פסיקת ההוצאות השחירה המבקשת נתוניס שלשיטתה חסויים, ואת מאחר שלטענתה בחלקס הס מכילים מידע סודי עסקי וחלקס האחר עלול לפגוע בהמשך ניהול ההליך ההתנגדות כנגד אוניפארס. בד בבד, הגישה המבקשת בקשה לצו חיסיון על הנתוניס שהושחרו. משלא מצאתי כי המבקשת פירטה מספיק כדי להכריע בשאלת החיסיון, בהחלטתי מיוס 4.2.2016 דחיתי את הבקשה לצו החיסיון. נוסף על כך המבקשת בחרה שלא לצרף את פירוט השעות אשר בוצעו עבורה במסגרת הליך זה, מאחר שסברה שיהיה גס בכך לגלות סוד מסחרי (ר' סעיף 16 לבקשה לפסיקת הוצאות).

המבקשת סבורה כי משחזרה טבע מהתנגדותה הרי היא בגדר מי שהפסיד בדינו. לשיטתה, אין בכך שנותר הליך התנגדות המתנהל למול אוניפארס כדי לפטור את טבע מנשיאה בהוצאות עבור ההליך אותו יזמה. על כן, טוענת המבקשת כי על טבע לשלס מחצית הוצאות המבקשת בפועל, ממועד הודעת ההתנגדות ועד לזניחתה - הוצאות המסתכמות בסך של 2 %5%.

מוסיפה המבקשת בטענותיה כי בשל לוחות הזמניס הצפופיס הקבועיס בהליך ההתנגדות ולאור החומריס המדעיים המורכבים עליהס מבוססים תיק ההתנגדות ובקשת הפטנט, היא נדרשה להתחיל הכנותיה להליך ההתנגדות טרס הגשת כתבי הטענות. המבקשת סומכת את טענת מורכבות ההליך ובקשת הפטנט על כתבי טענותיה של אוניפארס וכתבי הטענות בתיק ההתנגדות האירופאי המקביל. בנוסף טוענת המבקשת כי התנהלותה של טבע ופרק הזמן שעבר מיוס הגשת ההתנגדות ועד משיכתה, לאחר זניחת המבקשת את בקשת החלוקה, יצרה ציפייה סבירה, אצל טבע, כי המבקשת תתחיל להיערך להליך ההתנגדות, דבר אשר כרוך בהוצאות.

עוד טוענת המבקשת כי טבע ניצלה לרעה את הליך ההתנגדות על ידי הגשת התנגדות סרק כאשר כל מטרתה הייתה עיכוב מכוון של רישוס הפטנט ומשיכתה של בקשת החלוקה. לכן, לטעמה, יש לחייב את טבע בהוצאות המבקשת.

טוענת טבע כי איןו המבקשת זכאית להוצאות וכי יש לדחות את בקשת פסיקת ההוצאות ולהשית על המבקשת את הוצאות הבקשה דנן. לחלופין עותרת טבע כי כל צד יישא בהוצאותיו. לטענתה משלא תס הליך ההתנגדות לבקשת הפטנט הרי שאין לדעת האס

המבקשת זכאית להחזר הוצאות עבור השלב המקדמי בו לקחה טבע חלק. לשיטתה, במקרה שתדחה בקשת הפטנט לא רק שלא תהיה המבקשת זכאית לפסיקת הוצאות כלל אלא, ייתכן ויהיה מקוס לחייבה בהוצאותיה של טבע בקשר לשלב הודעת ההתנגדות.

עוד טוענת טבע כי פעולותיה, וכפועל יוצא הוצאותיה, של המבקשת במסגרת הכנותיה להליך ההתנגדות לא היו הכרחיות להליך. לשיטתה, אין בעיון בכתבי טענות אחריס כדי להצדיק את אותן פעולות מקדמיות בהן בחרה המבקשת להקדים ולנקוט ולייחס אותן לטבע. בנוסף, פעולות מקדמיות אלה בוצעו על ידי המבקשת קודם למועד בו היה על טבע להגיש כתב טענות - כתב טענות שבסופו של דבר לא הוגש.

עוד מתייחסת טבע להוצאות המבקשת בקשר להליך בקשת הקפאת ההליך וטוענת כי המבקשת אינה וכאית להוצאותיה אלו. זאת מאחר שבהחלטה האמורה לעיל מיוס 9.8.2015 בעניין עיכוב ההליך קבעתי כי כל צד יישא בהוצאותיו (ר' פסקה 13 להחלטה).

באשר להיקף ההוצאות אותו הציגה המבקשת בבקשתה טוענת טבע כי הוא בלתי סביר ואינו מידתי לשלב הלימוד וההכנה להליך.

טבע גס מפנה את תשומת הלב לכך שלא כל הענייניס העובדתייס המפורטיס בבקשה לפסיקת ההוצאות מגוביס בתצהיר שתמך בה.

כאמור, טבע פתחה בהליך התנגדות בפני הרשס אותו ונחה בשלב מוקדס. בקשת הפטנט עודה מצויה בהתנגדות שהוגשה על ידי אוניפארס ולא ניתן עליה פטנט.

בנסיבותיו הקונקרטיות של ההליך ולאחר שעיינתי בטענות הצדדיס הגעתי לכלל מסקנה כי דיו בקשת ההוצאות דנן להיבחן בתוס הליך ההתנגדות שהוגשה על ידי אוניפארס ושעודה תלויה ועומדת, ועל פי תוצאותיו:

סמכות הרשס להשית הוצאות על מי מבעלי הדין קבועה בסעיף 162(ב) לחוק : "162(ב). הרשם רשאי לצוות על תשלום הוצאות סבירות ולהורות מי מבעלי הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישולמו."

בדרך כלל, יפסוק הרשס הוצאות לטובת הצד שזכה בדינו. ככלל, צד אשר זנח התנגדותו, תהא הסיבה אשר תהא, ובעקבות הזניחה ניתן פטנט, ייחשב כמי שהפסיד בדינו ועל כן עליו לשאת בהוצאות הצד שכנגד. (ר' החלטה בעניין התנגדות לרישום פטנט מס' 133957 (בקשה לפסיקת הוצאות) נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (פורסם רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר באתר רשות הפטנטים, 14.02.2008.)

יחד עס ואת, פסיקת ההוצאות נתונה לשיקול דעתו של הרשם, לא כל שכן כאשר וניחת ההתנגדות אינה מביאה בהכרח למתן פטנט.

בענייננו, על אף זניחתה של טבע את התנגדותה ובשלב זה, טרס תס הליך ההתנגדות שהוגשה על ידי אוניפארס, לא ניתן לקבוע כי המבקשת הינה בגדר מי שזכה בדינו. לכן, למעשה, אין זו העת להידרש לבקשה לפסיקת הוצאות מטעס מבקשת הפטנט.

לפיכך, בשלב זה איני מוצא שניתן להכריע לעניין הבקשה לפסיקת הוצאות מבקשת הפטנט ולא להוצאות הכרוכות בעשייתה ובמענה לה, אליהס אתייחס בתוס הליך ההתנגדות לבקשה שעודו תלוי ועומד, לפי תוצאותיו.

בשולי הדברים ומבלי לקבוע בשלב מסמרות באשר להוצאות עצמן, אעיר שעולה קושי לברור מבקשת פסיקת ההוצאות כפי שהוגשה, תוך השמטת והשחרת מידע וללא תמיכה בחלק מעובדות הבקשה, האס ההוצאות הנדרשות עומדות בקריטריוניס של מידתיות, סבירות והכרחיות בנסיבות העניין לצורך ניהול הליך לשס פסיקת הוצאות ריאליות (ר' בג"צ 5 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא - משרד התמ"ת ואח', פ"ד ס(1) 600 (פורסם בנבו, 30.06.2005). זאת, במיוחד בהתחשב בסכום הגבוה לו עותרת המבקשת ולאור השלב המוקדם בו זנחה טבע את התנגדותה בטרס הוגשו כל כתבי טענות מהותיים (ר' החלטת כבוד סגן הרשם (כתואר דאז) בעניין התנגדות לרישום פטנט מס' 113433 (בקשה לפסיקת הוצאות).

אסא קלינג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ניתן בירושליס ביוס ט"ז אלול תשע"ו 9 ספטמבר 2016