סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט [19222 (בקשה לעיכוב הליך ההתנגדות בשל בקשה שהופרדה)

המתנגדת: 8 160 12 0ש1יזסק ע"י ב"כ: ש. הורוביץ ושות'

המבקשת: עדא ז 5 תא 0 דג התסםא ז סח ז ע"י ב"כ: ליעד וטשטיין ושות'

ה ח ל ט ה

1. בפניי בקשה לעכב את הליך ההתנגדות לבקשת הפטנט שבכותרת למשך 18 חודשים בשל בקשה שהופרדה ממנה, בהתאם לסעיף 24 לחוק הפטנטים, התשכ"ו - 1967 (להלן: "החוק") ואשר בחינתה טרס הסתיימה, בקשת פטנט מספר 245513. העיכוב מתבקש רטרואקטיבית ממועד הגשת ההתנגדות, דהיינו עד יוס 28.2.2018.

2 המתנגדת טוענת כי עיכוב ההליך מוצדק מטעמי יעילות וזאת מאחר שבכוונתה להגיש התנגדות לבקשה שהופרדה לאחר שדבר קיבולה יפורסס להתנגדויות הציבור. המתנגדת מצביעה על כך שעסקינן במערכות תביעות זהות בעיקרן אשר צפוי כי יולידו טענות משפטיות ועובדתיות משותפות.

3 מבקשת הפטנט מתנגדת לעיכוב ההליך. לטענתה, יהיה בעיכוב כדי לגרוס לה עוול בכך שיעוכב מתן הפטנט אשר חשיבותו עבורה בשוק הישראלי רבה. ממשיכה וטוענת מבקשת הפטנט כי עיכוב ההליך אף מנוגד לאמנת טריפס וספק אס הוא בסמכותה של ערכאה זו בטרס התגבש הליך אחר, תלוי ועומד. עוד טוענת מבקשת הפטנט כי ממילא הליך ההתנגדות בטרס מתן הפטנט מעכב את מתן הפטנט ואין להוסיף על העיכוב הסטטוטורי עיכוביס נוספיס.

4. המתנגדת השיבה לטענות מבקשת הפטנט. לטעמה, העיכוביס בהליך הבחינה הן של בקשת הפטנט מושא ההתנגדות והן של הבקשה שהופרדה ממנה נבעו מהתנהלות המבקשת ועל כן אין להטות אוזן לטענות הנוגעות לדחיפות במתן הפטנט, אשר אף לא גובו בתצהיר. עוד היא טוענת כי אין למעשה כל זכות קניינית שנפגעת מעיכוב ההליך וזאת מכיוון שטרס מתן הפטנט לא התגבשה זכות כאמור.

נראה כי אין הצדדיס חלוקיס בשאלה האס מערכות התביעות של שתי הבקשות דומות דיין כדי לעורר שאלות משותפות של עובדה ומשפט אס תקובל בקשת הפטנט שהופרדה ותוגש בגינה התנגדות. כבר עתה הודיעה המתנגדת כי בכוונתה להתנגד לבקשה שהופרדה.

חוזר רשס 020/2012 - פטנטים "הליך התנגדות לבקשה שהופרדה ולבקשה לפטנט שחולקה" מיוס 18.11.2012 קובע כי הצדדים להליך התנגדות רשאיס להגיש בקשה מנומקת לעכב את הדיון בהליך בשל קיומן של בקשות שהופרדו וזאת בתנאי שלפחות אחת מן הבקשות הנלוות טרס קובלה.

מבקשת הפטנט סבורה כי עיכוב הליך ההתנגדות יפגע בוכותה כי יינתן פטנט בגין האמצאה. אין ספק כי עיכוב הליך התנגדות דוחה את השלב שבו רשאית מבקשת פטנט לאכוף את זכויותיה על פי הפטנט, אם יינתן בסופו של יוס. הליך ההתנגדות הקבוע בחוק ובתקנות על פיו הינו ממילא הליך ממושך אשר לרוב אינו מתנהל על פי המועדיס הקבועיס בתקנות אלא במשכי זמן ארוכיס בהרבה. זאת ועוד, הליך הבחינה המאפשר למבקשת הפטנט לחלק את בקשתה בכל שלב עד הקיבול ואף להמשיך ולחלק את הבקשות שהופרדה כל אחת עד קיבולה אינו מקדס את סופיות ההליך (ראה החלטת הרשם בעניין בקשת פטנט 234696 (השמעת טענות לפי סעיף 159 לחוק) .6א1 8611 זא א (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 6)).

קייס אינטרס ציבורי כי ההכרעה בעניין קיומו של פטנט תינתן מהר ככל הניתן. עס זאת, איני סבורה כי במקרה דנן המשך הליך ההתנגדות לבקשת הפטנט בעוד הבקשה שהופרדה טרס נבחנה יקרב את אותו מועד. מבקשת הפטנט סבורה כי ניתן להמשיך את ההליך ולצרף אליו את בקשת הפטנט שהופרדה כאשר יהא הדבר רלוונטי, שהרי ככל שיוכרעו שאלות שבמחלוקת יחול לגביהן כלל השתק הפלוגתא. ראשית, איני סבורה כי תוך שנה מהיוס יסתייס הליך ההתנגדות לבקשת הפטנט מושא ההתנגדות, אלא לכל היותר יוגשו כתבי טענות הצדדיס בהליך וחלק מראיותיהס ומשכך לא תהיה כל הכרעה שתשתיק את הצדדים. כתבי הטענות יתייחסו לתביעות בקשת הפטנט ואין לצפות מן המתנגדת לכלול בהן מראש טענות הנוגעות לתביעות של בקשת פטנט שטרס נבחנה. שנית, הצורך בהכרעה אילו מן הטענות שננטעו עד כה ישימות גסם לבקשה שהופרדה ואילו טענות או ראיות יש להוסיף בשל הבקשה שהופרדה תגזול גס היא משאביס הן של הצדדיס והן של ערכאה זו. לאור האמור איני סבורה כי הצעת מבקשת הפטנט הינה יעילה יותר מעיכוב ההליך למשך התקופה שנתבקשה.

לאור העובדה שמבקשת הפטנט לא טענה בפה מלא כי יש מקוס לבטל את חוזר רשס 12 באשר אינו מעוגן בחיקוק, איני מוצאת כי יש להתעמק בטענה זו. אציין רק זאת: בין אס סמכות העיכוב נובעת מן הסמכות להאריך כל מועד על פי החוק, סמכות הקבועה בסעיף 164 לחוק הפטנטיס ובין אם, כעמדת המתנגדת, היא נובעת מסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, אני סבורה כי אופן ניהול הליך ההתנגדות נתון לשיקול דעת הרשס במידה המאפשרת גס את עיכובו באותן נסיבות מתאימות ותוך עריכת איוון ראוי ביו האינטרסיס של הצדדיס להליך ושל הציבור. במאמר מוסגר אציין כי קבלת השראה פרשנית מחוק בתי המשפט אשר אינו חל על הליכים בפני רשס הפטנטים הינה אפשרית וראויה במקריס המתאימיסם ובשינוייס המחויביס.

אתייחס עתה לטענת מבקשת הפטנט כי היא מעוניינת בסיוס מהיר של הליך ההתנגדות על מנת שתוכל לאכוף את זכותה בישראל. כפי שהצביעה המתנגדת, טענה זו לא נתמכה בתצהיר. מעבר לכך, נראה כי הליך הבחינה של הבקשה מושא ההתנגדות לא התנהל במהירות רבה, לאחר שהמבקשת השהתה את ההליך למשך שנתיים. למעשה, בחינת הבקשה נמשכה כמעט שש שניס ואולס רק ביוס 5.5.2016, בסמוך לפני פרסוס בקשת הפטנט להתנגדויות, הוגשה הבקשה שהופרדה. אכן וכותה של מבקשת הפטנט על פי סעיף 24 לחוק לחלק את בקשתה עד הקיבול. ואולס אס בחרה היא לעשות כן במועד המאוחר ביותר האפשרי, לא תישמע טענתה כי היא מעוניינת בהכרעה מהירה בזכויותיה ועל כן יהיה בעיכוב כדי לפגוע באינטרס זה.

מטעסם זה ממש איני סבורה כי יש ממש בטענת המבקשת כי העיכוב מנוגד להסכם טריפס, ובמיוחד לסעיפים 62.1, 62.2 ו-62.4 בו. מבלי לדון בשאלה האס ניתן להסתמך על הסכם טריפס באופן ישיר אף מבלי שהוראותיו עוגנו בחקיקה ישראלית, איני סבורה כי יש בעיכוב ההליך למשך זמן קצוב כדי לגרוס להפרה של התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל. עיון בסעיפי ההסכס מגלה כי סעיפים אלה קובעיס רף של סבירות בכל הנוגע לדרישות הפורמאליות בהליך הבחינה (סעיף 62.1) בכל הנוגע למשך ההליך (סעיף 62.2) ורף דומה בכל הנוגע להליכי התנגדות (סעיף 62.4 לאמנה המחיל על הליכי התנגדות את הוראות סעיפים 2 ו- 41.3 לאמנה הנוגעיס לאכיפה).

אותו רף של סבירות אף קבוע בסעיף 164 לחוק ("הרשם רשאי, אם ראה טעם סביר לכך, להאריך כל מועד") והינו בוודאי דרישה מן הרשות ומן הרשס כרשות מינהלית (ראה, בין היתר, פסקה 41 לפסק הדין בעניין בג"\ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר, אגף המכס והמע "מ ואח', פ"ד נב(1) 289 :

"חובת הנאמנות המוטלת על המינהל הציבורי כלפי האזלה, כחובה רעלונית, מתבטאת בחובות משפטיות הנחלקות, באופן גס, לשלוש קבוצות: ראשית, לעניין הסמכות ; שנית, לעניין הסבירות; שלישית, לעניין ההגינות.

לעניין הסמכות, חובה מוטלת על כל רשות מינהלית שלא לחדוג מגבולות הסמכות, כפי שהותוותה בחוק. זוהי חובת הסמכות במובן הרתב. חובת הסמכות, במובן זה, דורשת שהרשות תעשה רק מה שהחוק הסמיך אותה לעשות ותלך רק

בדרך שבה החוק הסמיך אותה ללכת. היא כוללת, לדוגמה, גם את החובה להתייעץ עם גוף פלוני או לקבל אישור שכ גוף פלמוני, הכול כפי שהחוק קבע. חובה זאת, כמובן, אינה חלה על האזרח, שהחוק לא העניק לו סמכות.

בנוסף לכך, חובה מוטלת על הרשות המינהלית לפעול, לא רק בגבולות הסמכות כפי שנקבעה בחוק, אלא גם בסבירות. זוהי חובת הסבידות במובן הרתב. חובת הסבירות, במובן זה, אומדת שעל הדשות להפעיק את שיקוליהדעת שלה באופן לאוי. חובה זאת מודכבת מחובות משנה: על הדשות להפעיל את הסמכות לתכלית ראויה; עליה לשקול את השיקולים הענייניים ולהתעלס משיקולים זרים ; היא חייבת לתת לכל שיקוק ענייני משקכ ראוי ולאזן כראוי בין השיקולים השונים (זו חובת הסבירות במובן הצר) ואל לה לפגוע באזרח מעבר למידה הדדושה."

במאמר מוסגר אציין כי בקשת העיכוב נדונה כעת במסגרת התפקיד השיפוטי ואילו חוזר רשס פורסס במסגרת סמכויותיו המינהליות של הרשס.

בשיס לב לכלל השיקולים, איני סבורה כי עיכוב ההליך למשך כשנה מהיוס הינו בלתי סביר. יתרה מכך, הן בהליך הבחינה והן בהליך ההתנגדות מבקשי הפטנט עותריס למתן השהיות ואורכות והס אינס טועניס כי אלה מנוגדות להסכס טריפס, ממש כפי שעשתה המבקשת בהליך הבחינה של בקשת הפטנט מושא ההתנגדות. מעיון בתיק הבחינה של בקשת הפטנט שהופרדה עולה כי גם שס עתרה מבקשת הפטנט לקבל אורכות להגשת תשובה לדרישת הרשות לפי סעיף 18 לחוק ובקשתה זו נענתה.

במליס אחרות, מידת יעילות הליך הבחינה נתון במידה רבה בידי מבקשת הפטנט עצמה. כך היה בענייו הבקשה מושא ההתנגדות וכך בענייו הבקשה שהופרדה. ככל שהליך הבחינה יסתייס במהירות, כך יהיה משך ההקפאה קצר יותר. אציין כי גס יעילות הליך ההתנגדות ומשכו נתוניס במידה רבה בידי הצדדיס וביניהס מבקשת הפטנט. ככל שתעמוד במועדיס הקבועיס בתקנות ותמעט בבקשת ארכה במהלכו, כך יסתיים ההליך מהר יותר.

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי במקרה זה יש מקוס לעכב את הליך ההתנגדות למשך 18 חודשיס ממועד הגשת הודעת ההתנגדות, דהיינו עד יוס 28.2.2018. ככל שלא תינתן החלטה אחרת בתקופה זו, על המתנגדת להגיש את כתב טענותיה עד אותו מועד.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

7. הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון בפסיקת הוצאות ההליך, ככל שייפסקו בסופו הוצאות לצד כלשהו.

ז'קלין ברכה סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושליס ביוס ד' טבת תשע"ז 2 ינואר 2017