סימן מסחר 345678

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט

המתנגדת: אוניפארם בע"מ ע"י ב"כ עדי לויט- עורכי דין

המבקשת: 5 צזא-. ]0 זא

צא א ע"י ב"כ ליעד וטשטיין ושות'

ה ח ל ט ה

1. בקשת פטנט מס' 178141 (להלן: "הבקשה") הוגשה על ידי 501188 ₪5 צז/-.01 157 צא 600 (להלן: "המבקשת"). הבקשה הוגשה כשלב לאומי של בקשה בינלאומית

7 מיום 1.3.2005, ונכנסה לשלב הלאומי ביוס 17.9.2006. המועד הקובע לבחינת שאלות החידוש וההתקדמות ההמצאתית הינו 24.3.2004 (להלן: "המועד הקובע"). הבקשה נבחנה, קובלה ופורסמה להתנגדויות הציבור ביוס 30.11.2010.

2. ביוס 28.2.2011 הגישה אוניפארס בע"מ הודעת התנגדות לבקשה (להלן: "המתנגדת"). האמצאה הנתבעת

1 שס האמצאה העו "שימוש ב-1-בנזויל-4-]2 -[4 -מתוקסי-7-(3 -מתיל-111 -4,2,1- טריאזול-1 -יל) -1 -11פירולו[3,2 -6] | פירידין-3 -יל] -2,1 -דיוקסואתיל]- פיפראזין ביצור

תרופה לטיפול ב- 41125/ או ב-/111 בצירוף עס לפחות חומר פעיל אחר נוסף".

2. האמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט הינה שימוש בחומר הנזכר בשס האמצאה (להלן: "התרכובת") בצירוף חומר פעיל נוסף מתוך רשימת חומריס (15ח3₪6) שפורטו בבקשת הפטנט (להלן: "החומרים").

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

3 בקשת הפטנט כוללת 10 תביעות כאשר תביעות 1 עד 5 הן תביעות בלתי תלויות ותביעות 6 עד 0 הן תביעות תלויות. התביעות תוקנו לבקשת מבקשת הפטנט לאחר הגשת ההתנגדות בהתאם לסעיפים 29, 65 ו-66 לחוק הפטנטים, תשכ"ו - 1967 (להלןו: "החוק"). המתנגדת לא התנגדה לתיקון זה ומשעמד בתנאי החוק אושר התיקון. לפיכך הגרסה שבפניי הינה זו שמיוס

1.

4. תביעה בלתי תלויה 1 תובעת את השימוש בתרכובת, או במלח מקובל רוקחית או בסולבאט של התרכובת, עס אחד או יותר מהחומריס המשמשים לטיפול בנגיף האידס או ה-עז11, לייצור תרופות לטיפול בבני אדס. האמצאה קובעת את יחסי ה-₪0:0 בין התרכובת לבין

החומר הנוסף אשר אמור לגרוס לאפקט סינרגיסטי בין החומריס. משמעות יחס ח- ₪650 הינו אותו ריכוז של החומר הפעיל אשר יגרוס ל-50% מהאפקט המקסימאלי הרצוי. לשון תביעה 1 :

-([ע-10201-1'זו- ,2,4‏ |-1-1.11ץו611הז-3)-7-ץא6000ז-4]-2]-1-4ץ20ח6ם-1 ][ס 56ש" ₪ "0 שחוקסזסקוק -[[עהו6סאסו1,2-0-[[ע-6-3חוטוזץט[2,3-6]סוסיהועט | 11 סיזווז0 ]ןוסח 116 הז ]11660 6זסט]50 זס 5011 016זק0666 ע[11601וז66החזיזסחק סוס 6חס 16051 1 זוור חסוו6הוו[המס6 הז 56גז זס] זח6הז60ו60חז 0 ]ס קווסיזף 16 הזסז] 56166160 חסזז66]חז 111 יזס 41125 ]0 1ח6חזוס6יזו יזס] 860וו מזויז160]0 ,6ח051ח00וכ 6חז61)00ויחז] | ,6חז0ו2016 | ]0 60515018 וטו 1 רזיס הזוו50 זוטסמסוזל 6הזיזוש126[0 ,2ח6יזטים]:1 6חזוזטם5 ₪ זס ,00610 6ו[ץזססץאסיזסץו]-2-[[ץס ליזא 60 ([ץ2ח6סיזסוו1]-4)]-3. הח 116 הזשיזס הו 11660 6זסט501 יזס )501 066610016 ע[11601וו66סחזיזסחק 5 חח 111 יזס 41105 זסו!זס 5010 סז ההמווסקחזס6 6הזקלסיו6קזק 50108 ]0 סחוטיז 056 וכ | 101)00186זווח:1 | (6תז000ו20]0 חס[ 2.5:1 חס 1:25 1:10 ווח זס] 2.5:1 זס 1:1 15 ;זוטסחסוות חס 6חוםזושם!106 2ח6יזשים] :1 5 ;₪010 6ו!ע'זסהקאסיזהץ-2-[1סהזסזס א סש חז(21ה6סיוסוו]-4)]-3 הח זס] 1:2.5 חס 1:1 15 00 ;6חו0ש0ו5 זס] 1:2.5 18 נזויזס]סח16 זסן 1:1

". יזוטםחזוו50

5. תביעה בלתי תלויה 2 אהה בלשונה לתביעה 1, למעט כך שהשימוש של החומר נעשה במקביל

אך בנפרד מהחומרים כאמור, וכלשון התביעה ע[56281800 זטס ,הזוע מסטס6תט[םס6 גנ"

"רתסז].

.6

תביעות 3 ו-4 הינן והות היקפןו לתביעות 1 ו-2 בהתאמה, אך בניסוח אחר. תביעה 5 הינה תביעה לתרכובת רוקחית הכוללת את התרכובת בכמות אפקטיבית וכן אחד או יותר מ-11 החומריס הנוספים המפורטיס בתביעה 1 תוך פירוט יחסי ה-₪050 ביניהם. תביעות 6 - 10 הינן תביעות תלויות בהס נבחרו כל פעס חלק מ-11 החומריסם הנוספיס או מלחיס מקובליס רוקחית או סולבטיס של אותס חומריס נוספים.

עיקר טענות הצדדים

חידוש והתקדמות המצאתית

7. טוענת המתנגדת כי החומר היה ידוע לפני תאריך הבקשה לאור פרסומו בבקשה בינלאומית אחרת של המבקשת, אשר מספר הפרסוס הבינ"ל שלה הינו 41 0/2004/014380/\ (להלן:"

0" כ)זט"), שס מופיע החומר בדוגמא מס' 316. מועד פרסוס הבקשה הינו 19.2.2004, דהיינו, כחודש לפני המועד הקובע. פרסוס וה מתאר ותובע הגדרה כללית של תרכובות

(נוסחת מרקוש) המכונה 18 8[טווחסת.

בנוסף מצטטת המתנגדת את המאמר של .כ ,1.1 שָתג'ז-מוק (להלן: "תו.[") :

]סז 8 (2003) .01 61 0 ווסה2 0 סוו₪ 10 זססוק5 10 שמבשד וז זוסות זע מוז 4 פוופזהחז 0חם 6קס!6טח6 1-/111 16 0615זם וס זסוופו[חז 1-/1117 6!וו6!סוז 898 5/3 501 1600/ [זסט)1 6סיז .ההוחזם זסוקס6סיז

לטענתה המאמר מביע מוטיבציה להתמקד בחקר מונעי הצמדות ( 1ח16ת411836/ ץזהותוזק 07ז101ח1), קטגוריה אליה שייכת התרכובת. מונעי הצמדות הן סוג מסויס של תרכובות אשר מנגנון פעולתן הינו מניעת הצמדות הנגיף לתאיס בגוף האדם. מכאן טענת המתנגדת כי

המאמר היה מוביל את המבקשת ל-380' כ0/\ ומשס לחומר.

מעבר לך, טוענת המתנגדת כי 18 18ונו 0 כוללת למעשה רק 60 תרכובות ספציפיות הפועלות במנגנון מניעת הצמדות, וכי בתביעה 69 של 380' 0/\ נתבעת התרכובת באופן ספציפי. התרכובת מתוארת כאחת התרכובות המועדפות ביותר בפירוט (עמ' 49-47 לפרסום). בנוסף בתביעות 90 עד 93 נתבעיס השילוביס של התרכובות שב-18 18נ1ת0/ עס חלק מהחומרים הנוספיס שבבקשת הפטנט שבפניי. חלק מחומריס אלה מוזכר בטבלאות בעמודים 58 עד 67 של 380' ס/\.

.10

.1

.2

.3

.4

.5

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ממשיכה וטוענת המתנגדת כי הפטנט הישראלי 166512 שהינו השלב הלאומי של 380' 10\, תובע שתי תרכובות בלבד שהתרכובת הינה אחת מהן. מכאן שאפשר להסיק מזה כי התרכובת מהווה את הליבה של 380' 0/\. פטנט 166512 פורסס להתנגדויות הציבור לאחר המועד הקובע.

בתשובה לטענות בדבר העדר חידוש טוענת המבקשת כי במועד הקובע היה 380' 0)צ\ אחד

מיני פרסומיס רביס העוסקיסם בפיתוח תרכובות כימיות לטיפול בנגיף ה-/11. לכן אין, לטענתה, מקוס להניח כי חוקר המבקש לפתח קומבינציות סינרגיסטיות היה לוקח כנקודת מוצא דווקא את הפרסוס הזה, במיוחד בשעה שהפרסוס אינו מלמד מהו מנגנון הפעולה של

התרכובות השונות (האם מדובר ב-[1אא, 1דתאוא:, זסזנסנתת1 006856זק, או ץזהוחוזק

םת 1366 ).

עוד טוענת המבקשת כי 380' כ0)\ תבע מאות תרכובות כימיות בווריאציות רבות; הפטנט מלמד על מספר גדול של נגזרות 16782186 2818001608080616. כך, לטענתה, אפילו אס איש המקצוע הסביר היה לוקח פטנט זה כנקודת מוצא למחקר, היה נדרש צעד המצאתי ניכר לבחירת החומר באופן ספציפי ואת החומריס הנוספים שיש לשלב עמו ובאילו יחסי ₪650 נגרס אפקט סנירגיסטי.

בנוסף, לטענת המבקשת (38' 0/\ מלמד (עמ' 3 לפרסוס) כי יש עניין בפיתוח חומריס השייכיס לקטיגורית 11אא1 - (0158ז101ת1 567101856ת1779 14606756 61605106טאז-תסצן)

ולא 07ז101ח1 1ה16ת4118360. ץזהותו , מאחר והחומר שייך לקטגוריה השנייה איש המקצוע הסביר לא היה בוחר בחומר.

בנוגע למאמר של :1.1 טוענת המבקשת כי מדובר בהרחבת חזית אסורה. מעבר לכך, טוענת המבקשת כי המאמר אינו מלמד על התרכובת וגס לא על אפשרויות השילוב עס החומריס האחרים.

מודה המבקשת כי התביעות בפטנט 166512 תוקנו על מנת לכלול רק שתי תביעות שאחת מהן היא החומר, אך לטענתה התביעות תוקנו לאחר המועד הקובע.

יעילות האמצאה, דיות התיאור, בהירות התביעות

.6

טוענת המתנגדת כי האמצאה אינה יעילה שכן הניסוייסם בצירוף החומר עס חומריס נוספיס ברשימה נעשו במבחנה (סשוט-ם1) ולא בגוף האדס (סעוט-םו). לכן לא הצליחה המבקשת

7

.8

.9

.0

להראות פעילות סינרגיסטית בגוף האדס כמבוקש בתביעות (1ק0066:) 01 1ססעע). עוד טוענת המתנגדת כי תביעות הפטנט אינן ברורות מכיוון שרופא אינו יכול לדעת מתוך יחסי ח-₪650

מהו המינון הנכון. לטענתה, יחסי ה-₪6:%0 הנקוביס בפטנט נובעים מניסוייס במבחנה והס אינס מאפשריס לדעת מהס המינוניס של החומר והחומריס אותס יש לתת כדי להשיג את התוצאה הרצויה בגוף האדס בפועל.

המתנגדת טוענת שמכיוון שמתן התרכובת מתבצע באמצעות שטז סז (קדס-תרופה), הרי

שלא ניתן לדעת מהפירוט כיצד לייצר את אותו שטוססזק כדי להגיע ליחסיס הנדרשיס בתביעות. לטענתה, השמטת מידע גה פוגמת בדרישת היעילות.

במענה לטענות אלה של המתנגדת טוענת המבקשת כי ניסויים שנעשו במבחנה (סז1ט-ת6)

מספיקים להוכיח את יעילותה של התרופה בגוף האדם (סץטוט-םו). עוד טוענת המבקשת כי הפסיקה קבעה שאין הכרח להוכיח את יעילותה של התרופה באמצעות ניסויים בבני אדס.

טוענת המבקשת כי יחסי 5650 אשר נקבעו באמצעות ניסוייס במבחנה הס הגורס הקובע על

מנת להשיג אפקט סינרגיסטי וכי הס אפקטיביים כנגד נגיף ה-צז.

בנוסף, טוענת המבקשת כי ה-שטוזחסזק מהווה נשא המתפרק בגוף לתרכובת וכי הוא משמש

להתגבר על בעיות מסיסות או ספיגה של החומר. טוענת המבקשת כי השימוש ב-8טז0סזק אינו מעיד על כך שהחומר אינו יעיל, או שניתן לתת את התרופה רק באמצעותו.

בו ב | רת |

1

.2

טוענת המתנגדת כי קבלת בקשת המבקשת תגרום למצב של שתחמסוגק 16סט60 בגיו

האמצאה המוגנת כבר בפטנט הישראלי שהינו השלב לאומי של 380' סצ\.

טוענת המבקשת מנגד כי הפטנט המבוקש הינו בקשה מאוחרת התובעת אמצאה ספציפית מתוך תרכובות רבות שמלמד 380' כ)\, כך לטענתה מדובר במקרה של 281681 שַתוהת1רס

אשר אינו נחשב כ-שַת01ח816ק 16טטס0.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם

.3

.4

המתנגדת טוענת כי האמצאה הנטענת הינה תהליך לטיפול רפואי בגוף האדס שאינו כשיר מכוח סעיף 1(7) לחוק. לטענת המתנגדת האמצאה שוללת את שיקול הדעת מהרופא בכך שמדובר בשילוב של שני חומריס ידועיס כאשר המינון של החומר אינו ידוע ואולס ניתן לחישוב עקב הריכוזיס הנתבעיס בתביעות.

טוענת המבקשת כי הפטנט המבוקש הוא פטנט מהסוג ה"שוויצרי" ואינו בגין שיטה לטיפול בגוף האדס. בנוגע לטענת המתנגדת כי המינוניס נקבעיס על ידי הרופא המטפל, טוענת המבקשת כי המינונים נגזריס מיחסי ה-₪60 שנקבעו באמצאה אשר אינס נתוניס לשיקול דעת הרופא המטפל.

ראיות הצדדים

5. המתנגדת הגישה את ראיותיה באמצעות חוות דעת של פרופ' גרשון גולומב (להלן: "פרופ' גולומב") ותצהיר של מר ובולון תומר (להלן: "מר תומר"). המבקשת הגישה את ראיותיה באמצעות חוות דעת של פרופ' 141102865 .₪ [סוַתגּכ (להלן: "פרופ' קוריצקיס").

6. מר תומר, פרופ' גרשון ופרופ' קוריצקיס נחקרו בחקירה נגדית בדיון שהתקיים בפניי ביוס 4.,.

דיו

הרחבת חזית

7. המתנגדת טוענת בסיכומיה כי המאמר של ם:.1, שהיא גם הממציאה של בקשת הפטנט שבפניי, מוביל את בעל המקצוע הממוצע לחפש תרכובות המונעות את היצמדות הוירוס לתא. המתנגדת טוענת כי מדובר במאמר פורץ דרך וחשוב ביותר וכי הוא היה בפני בוחן הפטנטיס במהלך בחינת הבקשה. לטענת המבקשת, המאמר מהווה הרחבת חצית.

8. פרופ' קוריצקיס נחקר על מאמר וה בדיון ההוכחות שהתקיים בפני, במסגרתו הוגש המאמר,

והוא אישר כי המאמר היה חלק מהמקורות שהפנה אליהס במאמר שלו שהתפרסס בשנת 0. המומחה העיד כי קרא את המאמר בעבר (ראה פרוטוקול הדיון מיוס 20.10.2014, עמ' 8) והמבקשת לא הביעה התנגדות להגשתו במהלך הדיון.

.9

.0

.1

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

אמנס היעדר התנגדות בשלב שבו הובאה הראיה שולל את האפשרות להתנגד לקבלתה בשלב מאוחר יותר (ראה יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995), סעיף 408):

"דאיה שלא התנגדו לה בזמן הגשתה, נעשית כשרה לכל דבר; משמע, בעל דין חייב להתנגד לקבלת הראיה עת הוגשה; לא התנגד, נחשב הוא כמוותר ומסכיס, ואינו *כול לעורר את ההתנגדות בשלב מאוחר <ותר."

ואולס, כלל ידוע הוא כי בהליכי התנגדות לבקשת פטנט מהוויס הפרסומיס הקודמיס שמטרתס לבסס טענה בדבר העדר חידוש או העדר התקדמות המצאתית עובדות מהותיות ולא ראיות ועל כן יש להביאם כבר בשלב כתבי הטענות (ראה התנגדות לבקשת פטנט מס'

09 ,זג אד אא דא 2000 785% נ' אס סייסטמס פלש דיסק פיוניר (פורסס באתר רשות הפטנטים, 9.1.2007)):

"המתנגדת אמודה ה*יתה לאסוך את כל הנתונים ולצרפם לכתב הטענות המקורי. ללא כל הסבר, המתנגדת החלה לאסוך נתונים לאחר שהמבקשת הגישה את כתב טענותיה ובמשך חמישה חודשים לא טרחה לבקש לתקן את כתב טענותיה. דרך זו לא מצדיקה סטייה מעקדונות הפרוצדודה."(פס'9)

לפיכך איני סבורה כי ניתן להתייחס למאמר של מז.1 כפרסוס השולל התקדמות המצאתית. אוסיף כי אף אם היה מקוס לקבל אותו כפרסוס כזה, הרי שלא מפורט בו מבנה המולקולה שנחקרה ועל כן קשה לעמוד על מידת הקרבה בינה לבין התרכובת מושא בקשת הפטנט שבפניי. עוד אציין כי הפרסומיס הנוספיס שהוגשו, מת/9 - מת/11 עוסקים אף הס בתרכובות מונעות היצמדות ולגביהס לא נטען כי הס מהוויס הרחבת חזית אסורה ואיני סבורה כי המאמר של גנ.1 הינו בעל משקל גבוה יותר. יתרה מכך, למרות הפוטנציאל אותו מצאה החוקרת בתרכובת מושא המאמר, התברר בחקירתו של פרופ' קוריצקיס כי הניסוייס הקליניים למולקולה זו הופסקו בשל אי הצלחתם (פרוטוקול הדיון מיוס 20.10.2014, עמ' 96).

אמצאה כשירת פטנט

2. סעיף 3 לחוק קובע מהי אמצאה כשירת פטנט:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשידת פטנט."

חידוש

3. סעיף 4 לחוק קובע את דרישת החידוש שהיא העדר פרסוס פומבי של האמצאה הן בישראל והן מחוצה לה, קודס למועד הקובע:

"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפדסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחדת, באופן שבעשמשות לטיפול בנגיף: 11 אא, 11 אאז, פזסזוס1תת1 6856)סעק, ו- זה6רבתת186\. ץזהותווק

%5. הפרסוס ממשיך ומתאר את הבעיות והכשלים שקיימים בשיטות הטיפול הקיימות במועד הקובע, בעיקר יכולתו המהירה של הנגיף לפתח חסינות כנגד התרופות, דבר המחייב פיתוח של תרכובות חדשות.

3. ואת ועוד, בפטנט הישראלי 166512, שחינו כאמור שלב לאומי של הפרסוס הבינלאומי 0/\

נתבעה התרכובת באופן ספציפי באחת משתי התביעות שבפטנט.

(פרוטוקול הדיון מיוס 20.10.2014, עמ' 76, שורות 8-6)

למרות האמור, חוות דעתו של המומחה הינה כי בעל מקצוע ממוצע אשר היה קורא את הפרסוס לא היה מתמקד כלל בתרכובת זו (פסקאות 51 - 53 לחוות הדעת).

4. אותו פרסום מגלה עוד כי את התרכובות המתוארות בו, וביניהן התרכובת בה אנו עוסקים ניתן לתת יחד עם חומרים נוספים, אשר רשימה שלהם מופיעה בעמודים 58 - 68 לפרסום.

חומריס אלה חופפיס לחומריס שנתבעו בבקשת הפטנט שבפניי. חלק מהחומריס הנוספים תוארו כמועדפים (לדוגמא, זוט8ח10ץ ו-7?ח6עו6)8) לשילוב כבר בפרסוס זה והם נתבעים כחומריס שיש לשלבם עם התרכובת בבקשת הפטנט מושא ההתנגדות.

5. עם זאת, אין הפרסוס מגלה את ערכי ה-500 של התרכובת והחומריס הנוספים, ערכים אשר נתבעים בבקשת הפטנט מושא ההתנגדות. המצאה הינה שילוב של התרכובת עם מספר רב של חומריס נוספים, שילובים אשר מתבצעים ביחסים ספציפיים בין כל חומר וחומר לבין התרכובת - יחסים אשר אמורים לגרום לאפקט סינרגיסטי בין החומריס. הפרסוס אינו מתאר את השילובים כאמור באופן שמאיין את הצורך בעריכת ניסויים נוספים על מנת לגלות את ערכי ה-₪6%0 שיש בהם כדי להוביל לאפקט סינרגיסטי. לפיכך אני סבורה כי הפרסוס אינו שולל את החידוש במצאה הנתבעת.

6. על כן, המצאה עומדת בדרישת החידוש.

7. סעיף 5 לחוק מגדיר את דרישת ההתקדמות המצאתית, כדלקמן:

"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נדאית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."

8. בניגוד לדרישת החידוש, נקבע בעניין היוז כי ניתן לחבר מספר פרסומים קודמים כדי ליצור תמונה כוללת על מנת לבחון קיוה של התקדמות המצאתית:

"כלל בסיסי בשאלת ההתקדמות המצאתית הוא, כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום הרלוונטי, ולצורך כך מותר לצרף פרסומים קודמים יחד לתמונה כוללת (ע"א 314/77 [1] הנ"ל, בעמ' 209). אולם, יש לזכור תמיד, כי גם על פעולת הצירוף האמודה להיות מובנת מאליה לבעל המקצוע במועד הרלוונטי; שאם נדרש צעד המצאתי לצורך כך - במיוחד מקום בו מדובר בליקוט של פידורי מידע ממקורות שונים - אין התמונה הכוללת מובנת מאליה, ולא ניתן לומר, כי אין באמצאה שבפטנט משום התקדמות המצאתית." (עמ' 111)

9. בענייננו נטען על ידי מבקשת הפטנט כי בעל מקצוע ממוצע לא היה בוחר להתמקד דווקא בתרכובת מושא בקשת הפטנט. ראשית, התרכובת הינה אחת מ-60 התרכובות המועדפות ביותר בפטנט, היא הודגמה במפורש ותוארו שני תהליכים כיצד לסנתז אותה.

אם לא די בכך, המבקשת עצמה סברה כי בחירתה הינה מובנת מאליה כאשר בחרה בה כאחת משתי התרכובות שנתבעו בפטנט הישראלי שהבשיל מאותו פרסוס בינלאומי קודם. בכך גילתה דעתה כי אין נדרשת התקדמות המצאתית כדי לבחור בתרכובת זו, שהרי היא נובעת באופן סביר מן המתואר בפירוט. משניתן פטנט בין תרכובת זו ניתן לקבוע כי הן הבוחן והן המבקשת סברו כי וה עומד בתנאי החוק.

הוראות העבודה של מחלקת הפטנטים (הוראות עבודה לבחינת בקשה לפטנט הע'-:א/23.1 - נספח יא' -סעיף 13 לחוק - התביעות) משקפות כלל זה וקובעות כי ניתן לתקן תביעות בקשת פטנט על מנת שאלו יכללו תת-קבוצה מסוימת (למשל תת-קבוצה בנוסחת מרקוש), אם התקיימו סימוכין לבחירת תת-קבוצה זו בפירוט בקשת הפטנט:

"254. בחירה מאוחרת של תת-קבוצה אשר לא היתה אינדיקציה לבחור אותה באופן סביר (כגון באמצעות הדגמה) לעומת יתד תתי -הקבוצות האפשריות הנופלות בתחום שהוגדר בפירוט הבקשה כפי שהוגשה, תיחשב כבחידה של תת-הקבוצה שיש בה כדי להוסיף לבקשה תמונה טכנית או משמעות חדשה לעומת המצאה אשר תוארה בפירוט הבקשה המקורי, שאז ההיקף המתוקן הנתבע לא יחשב נובע באופן סביר מתיאור המצאה המקורי."

במילים אחרות, המבקשת לא תוכל לטעון מחד כי היה זה סביר לבחור תרכובת זו מתוך הפירוט הרחב של הפרסוס הבינלאומי הקודם לצורך השאלה האם התביעות נובעות באופן סביר מן הפירוט, ומאידך כי אין אה מובן מאליו לבחור תרכובת זו דווקא מתוך אותו פירוט כאשר השאלה היא שאלת התקדמות המצאתית.

דבריס ברוח זו נאמרו בעניין ע"א 8802/06 אוניפארם בע"מ נ' ג8 3666 6חו[14 511 60 (פרסוס בנבו, 18.5.2011) :

"חוק הפטנטים משקף את האזון הראוי בין המגמה לעודד המצאות והתפתחות טכנולוגית מזה, לבין האינטרס להבטיח תחדות חופשית ופעילות כלכלית (מסחרית הוגנת מזה (ראו למשל: רע"א 5708/94 א.ש,*,ר *בוא, *יצור והפצה בע"מ נ' פורום אביזלרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 209, 342 -341 (1998)). סעיף 3 לחוק הפטנטים קובע כי המצאה כשירות פטנט היא "מצאה... שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות תעשייתית...". ההודאות הנוספות

3

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הקבועות בפרק ב' לחוק עוסקות ב"כשירות לפטנט". כל אלה משתלבים *חדיו להסדר ממצה בהקשר זה, ומשקפים את האזון הראוי בין האינטרסים השונים. המבחנים הקבועים בפרק ב' לחוק, שעל פיהם יש לבחון את כשירות המצאה לרישום פטנט, הינם רחבים וגמישים דיים וכוללים אמות מידה ראויות גם לצורך בחינה האם המצאות העשויות להיכנס לגדרו של "פטנט בחירה" הינן אמצאות כשירות פטנט. כך למשל, דרישת החידוש, המוגדרת בסעיף 4 לחוק הפטנטים, מחייבת בחינה האם תכונה שנתגלתה ברכיב או ברכיבים מתוך קבוצה שתוארת בפטנט קודם היתה גלויה וידועה; דרישת ההתקדמות המצאתית הקבועה בסעיף 5 לחוק הפטנטים מחייבת בחינה האם תכונה חדשה שנתגלתה ברכיב נבחר שלגביו מתבקש פטנט חדש היא תכונה שגלום בה יתרון ממשי העשוי להוות תמודה הולמת להענקת מונופולין לממציא. משכן, נראה לכאורה כי מדובר במעשה חקיקה שתכליתו ליצור הסדר מלא ושלם. החלתה של דוקטרינת פטנט הבתירה שהיא חיצונית לחוק הפטנטים אינה מתיישבת עם ההנחה האמודה." (פס'' 30)

4. תרכובת 1 הינה אותו "רכיב נבחר" אשר לגביו נטען כי יש בו התקדמות המצאתית. ואולם בשעה שהיה ברור לבחור רכיב ג' מתוך 60 התרכובות המועדפות ביותר, כעולה מבחירה שעשתה מבקשת הפטנט עצמה בפרסוס הקודם, לא ניתן לטעון כי בחירה נוספת באותה תרכובת הינה בעלת התקדמות המצאתית.

5. דיו דומה קובע אף הדין האנגלי במסגרת מבחן ההתקדמות המצאתית:

שו ]0 6|קוז0א6 [60וקץ 0 65ט]סטחז " זח6וסק מ10ו56166 [60וחז6ה6" [סגופוו סד 6656)וסק ה6גו5 ,ץ]601וקץ1 .הקסזטסיזסק 1051 6וזז הז 156115560 מסזוח6טחז ]0 ז'זס5 ]0 קווסזף 4 -ז6)0זסו 6 | חזוס!!0ס] 6וזז ]0 15ז156006 תסקוו 00500 6זם וס זס] 61005 הזוע 'ז10061116 ,15610560 66 15 5110510665 ]6616 ווק זס]ווסויזסק 0 זס] [וו]50ו חס 05 ,פחזז6) [סיז6 6 מז זו ]ווחסוח זסזם] 6ו[1 .6ק זם!וווויזסק 0 ]0 5פווז 05 זס ,6]קחזסא6 זס] ,0]]5ו06-51 05 - קווסיזף 116 חז 51105000665 6ה) ][ס חסזויזסקסיזק !510 0 11101 'זסשס560ו0 יזסזח6טחז 5 5125100665 ]גו]80וו ץ['יזם!וו6וזיזסקן 1656 ][ס 6מסצ1 .[גו]50ו ץזיזם!וז6וזיזסט 6יזם

0 5601/1607 ח6ט6 זסח ‏ 6יזס]6 6חחז ח66 ח6טס

]ווק 06 ,הז566 1]ווסע ]1 ,הז לחז 6056 ה6גו5 חז 655מפווסזטפס ]0 1651 סח -..

6 6וז חז 56וחז6ו]6 5111160 עחם סז פגוסוטפס זז 105 :חזדזס] חזשוס!!ס] 6הז חז

לח ]0 ה6וסק 6ו ]0 0006 6 ₪1 8חזו15א6 6006]שוסח [60זתח66 ]ס ]ח6ו0ו]]וו5 1ח56סיזק 0+ ץ]6ת!] 6 6!גוסטור הזוס[ 6 חהזה]זטור 5105100665 ]0) 6'זוחו0ח6קא6 6וזז ץ]ו5גון סו 6הסחז ע]פווסזטשיזק 18056 יזסטס זח6חז6טסיזקוחו 6 זסח 1!ווסטו והז ]1 ?ח0וו100ו65שחז וו יזס] 66060 (ש6הסח חח סחזז ץזיז6קסיזק 6 חם6 )1 ]ו 6!מםוה6וסק 06 [!ווסה5 מסוזמ6טחז 6הז ה6ג ,פגוסוטפס

".60ז1ם]6

(6וח \\ 60ח88, עמ' 168)

בענייננו הבחירה באותה תרכובת עולה בקנה אחד עם הפרסוס הקודם ואף נובעת ממנו כפי שעולה מהתביעות של הפטנט הישראלי. יתרה מכך, התיאור עצמו מדגיש את התרכובת באופן ספציפי ואף קובע שהיא שייכת לקבוצה של 60 תרכובות המועדפות ביותר לפי דעת כותבי הפרסוס. מכאן שברי כי התרכובת כשלעצמה אין בה התקדמות המצאתית.

ואולם בקשתה פטנט מושא ההתנגדות אינה תובעת את התרכובת עצמה אלא שילובה עם חומריס נוספים. כאמור, שילובים אלה תוארו כולס בפרסוס הבינלאומי הקודם ואף נתבעו בו וחלק מאותס חומריס נוספים אף תוארו כמועדפים ביותר. קיימת תביעה ל-60 תרכובות

כוללת את התרכובת הספציפית ושילוב שלה עם רשימה של פחספַ4. אמנם לא כל החומרים

הנוספים תוארו כמועדפים ביותר בפרסוס הקודם ואולם המבקשת לא הראתה כי רק 172 החומריס שבחרה הס המתאימיים לשילוב עם התרכובת.

העד, מר תומר, אף הציע בתצהירו כי נבחרו החומריס האנטי ויראליים שכבר אושרו לשימוש כתרופות נגד /]11. עיון בבקשת הפטנט עצמה מעלה כי אף אס לא נתבעו ספציפית, המבקשת טוענת בה כי ניתן לשלב את התרכובת אף עם חומריס נוספים רבים אחרים, כולל בטבלה 7 לבקשת הפטנט. עוד מעלה עיון בבקשת הפטנט כי המבקשת מציעה כי הרופא יתאים את

מינונו לכל חולה בהתאם לשיקול דעתו המקצועי כאשר החומריס הנוספים יינתנו בכמויות המקובלות לטיפול:

(עמ' 18 לבקשת הפטנט).

9. לפיכך נותרה לדיוןו השאלה האם בכך שמבקשת הפטנט נקבה ביחסים הספציפיים אשר יש

בהס כדי להביא לאפקט סינרגיסטי (מחוץ לגוף האדס) די כדי להקנות למצאה התקדמות מצאתית. לא מצאתי בחוות הדעת של פרופ' קוריצקס כל אמירה שתומכת בכך. בטענות הצדדיס ובראיותיהס הובהר והדבר אף עולה מבקשת הפטנט מושא ההתנגדות, כי היחסים נתבעים בה הינס אלה שנבדקו ונמדדו במעבדה ולא בתוך הגוף. כפי שהבהיר פרופ' קוריצקס בחקירתו הנגדית, לעתיס מתגלה בניסויים הקליניים כי הכמויות עצמן צריכות להשתנות:

(פרוטוקול הדיון מיוס 20.10.2014, עמ' 128, שורות 18-14)

סבורה אני כי מבקשת הפטנט לא הוכיחה כי מציאת היחסים בין התרכובת לחומריס הנוספים, יחסים המביאים לטענתה לאפקט סינרגיסטי, הינה פעולה הדורשת המצאתיות. כעולה מבקשת הפטנט ובמיוחד מטבלה 2, לגבי כל צירוף של תרכובת וחומר פעיל נבדקו שלושה יחסים אפשריים (1:1, 12.5 ו-2.5:1) וביניהם נבחרו בתביעות היחסים שהביאו לאפקט סינרגיסטי או סינרגיסטי-אדיטיבי רב יותר. אציין כי ביחס לשישה מתוך שניס עשר החומריס נבחרו בתביעה כל היחסים שנמדדו, כלומר, לא הייתה כל בחירה ביחס מועדף כלשהו.

עוד עולה מבקשת הפטנט שלא נצפה אפקט אנטיגוניסטי כלל והדבר אף עולה בקנה אחד עם הפרסוס הבינלאומי הקודם אשר כבר לימד את בעל המקצוע בתחום כי קיים אפקט

סינרגיסטי כאמור. יפים לעניין אה הדבריס של המלומד 10 681 .₪ בספרו 5 'עס]א"

(2009) 9-147 .כ ,3 .[סט ,"15מ6ז3 תס ע6א1ג/\ לעניין שינוייס נעדרי התקדמות מצאתית :

'זסויזק 116 655!חוז פווסזשפס זסח 155 זז זסויזק זז ]0 ה0סז60ו]וסחז 560סקסזק 4"

הג .006 6 ה6010]ו 0 6 סז ה0זו10005ו5 0061016 חם 5סבוטסזט זיזם1 זח6ו6ו]]וו5 15 11 מסזוז₪00 ח1 .6זסווף006 ץז]5גוסושפס 15 חחזו1606 655יזקאס

.הז16010!קוחז ע ה10ו0065ו5 1116 65הזטסיזכן זיזם

16 הזסז] 51615 1080501005ו5 1656 ע]קקוו5 זיזם 6וז וס זה6חזסיזוווך6יד שמ 05 15 מסוז)ויז6 ק1116 .מסזיז1)6ז6 655מפווסוטלס-מסח 106 ]0 6יזגווסח 6ו5ס 0 01615 זוסז מז ץ]6זסז00ו]6 6וח 1505זם 101 65חסוז6 ]הו סו מ [וו]56סקןזווק 6יזם 0611005 6וסז0ו[06 18656 .ץחסוסת66 חחה1ו15א6 001 6 6זווווו5ח1 0 ה6050ז 0 66606זק 10 תספוזיזם 16 6'זוגוסשיז ע6ג11 .!סחסווםיז

6006."

2. לאחר שהפרסוס הבינלאומי הקודם הבטיח כי קיימת אפקט סינרגיסטי בין התרכובת לבין קבוצה של חומרים נוספים, מבקשת הפטנט לא הוכיחה שמציאת אותם יחסים בין התרכובת לבין החומרים הנוספים הינה בעלת התקדמות המצאתית. כאמור, המומחה מטעמם מבקשת הפטנט כלל לא התייחס לסוגיה זו בחוות דעתו וזאת מאחר שעמדתו הייתה כי לא היה דבר בפרסוס הבינלאומי שכיוון בעל מקצוע ממוצע בתחום לבחון בתרכובת הספציפית לצורך שילוב עם החומרים הנוספים. עמדה זו של המומחה אינה מקובלת עליי, כפי שהובהר לעיל, ויש בה כדי להאיר באור מסוים את עדותו. חוות דעתו אינה מתיישבת כלל עם האמור בפרסוס הקודם אשר לא רק שכיוון את בעל המקצוע ל-60 תרכובות מועדפות, אלא בסופו של דבר הכלל לפטנט ישראלי הכולל את התרכובות כאחת מבין שתי התביעות הבודדות בפטנט.

3. מכאן שאין בפניי ראיות לכך שמציאת יחסי ח-3050 בין התרכובת לבין החומרים הנוספים היא הצעד ההמצאתי.

4. לאור האמור אני קובעת כי ההמצאה נעדרת התקדמות המצאתית לאור הפרסוס הבינלאומי 380 כ)/\.

האם ההמצאה מועילה

5. ממסימצתי כי אין הבקשה עומדת בדרישת ההתקדמות ההמצאתית, מתייתר למעשה הדיון בשאלה אם הוכחת יעילותה בהליך שבפניי ועל כן אדון בו בקצרה בלבד, למעלה מן הצורך.

6. סעיף 3 לחוק קובע כי אחד מהתנאים למתן פטנט בגין אמצאה הינו כי ההמצאה הינה מועילה.

7. דרישה זו התפרשה בע"א 665/84 סאנופי בע"מ נ' אוניפארם בע"מ, פ"ד מא(4) 729 (להלן: "עניין סאנופי"), עמד בית המשפט העליון על חשיבות היות ההמצאה מועילה ובעלת פירוט מספיק :

"...הבקשה חייבת להכיל הן הבטחה בדבר יעילות התכשיר והן פירוט מספיק כדי שבעל מקצוע יוכל להכין את התכשיר. קיומן של שתי דרישות אלה היא התמורה,

הנדרשת ממי שמבקש לקבל פטנט על אמצאתו." (עמ' 745)

8. נקבע כי רמת הפירוט המקיימת את דרישת סעיף 12 היא שאלה שבעובדה, המושפעת מהתחום המדעי ומורכבותו (ראה התנגדות לבקשת פטנט 142809 טבע תעשיות פרמצבטיות

נ' 15/ הּ1בּותיזה3ת (פורסס באתר רשות הפטנטים, 26.2.2015)).

9. השאלה שבפנינו היא אם ניסויים שבוצעו (סיווט-ח1) מבטיחים את האפקטיביות של התרופה כאשר היא ניתנת בפועל למטופלים. נקבע בעניין סאנופי, כי במסגרת הליך התנגדות לבקשת פטנט נטל הוכחת יעילות ההמצאה מוטל על מבקש הפטנט:

"בשלב הגשת הבקשה חייבת היא לכלול הבטחה בדבר היעילות. בכך מתקיימות בדרך כלל דרישות סעיף 3 לחוק. הוכחתה של הבטחה זו תידרש בשלב ההתנגדות, אם תוגש כזו, או בבקשה לביטול הפטנט בתביעה בגין הפרתו. בהליכי ההתנגדות היה נטל השכנוע על מבקש הפטנט, שטרם נרשם; בהליכי ביטול או הפדה של פטנט שנלשם יהיה הנטל על מבקש הביטול או על הנתבע בתביעת ההפדה." (עמ' 37

0. פרופ' קוריצקיס עמד בחקירתו על הסיכוי שתרופה שהוכחה כיעילה (סיווט-מ1) תוכיח את

יעילותה (סטנט-ם):

וז סזחז 0יזםטרזס] זהףווסיזס 6טסה 6טו וו גוזה עחם ץז[סויזוץ ,5010 1 45" סטוט-חז 0 05 06 סיחזט-חז 00 וטו פיזססץ ח6ז 1051 שו זשטס 6ומז]6 לחז 11 (0סיזסטו[06 6 10 ויז הסווחז 00 6'זוגוףסיז 65וזזז6חזס5 עסחז 11 .עוטז6 06 50161065 סח ]1 קעצ ]'חסה גוסץ זסוז 165ו161א0ז 6טסו] 500165 1 שוסח 15 ]1 ]וול ,וז 16 חהזקס!6ש06 חז ]65יז6)חז 10565 קמסקחזס6 6ז

6וחז!6 16 סזחז זתףגוסיזס 15 שטוו סיזווט-חז 5 וז פודזם 0 101 הסתחתזס6

5 וז ₪ ]ו 1101 מ6טזף 0 05 106 חס0 סו 50 .0611 סטוט-חז 6טסה סו 115]

".ץ)זעז061 סטזט-חז סקסו [[וע זז עוזטז06 סיחוזט-חז

(פרוטוקול הדיון מיוס 20.10.2014, עמ' 105, שורות 23-14)

1. בעניין סאנופי נקבע כי נטל השכנוע בהליך התנגדות בדבר כשירות פטנט שטרם נרשם מוטל על כתפי מבקש הפטנט:

"נוכל לסכם את המצב המשפט: הקיים אצלנו כך: בשלב הגשת הבקשה חייבת היא לכלול הבטחה בדבר היעילות. בכך מתקיימות בדרך כלל דרישות סעיף 3 לחוק. הוכחתה של הבטחה זו תידרש בשלב ההתנגדות, אם תוגש כזו, או בבקשה לביטול הפטנט בתביעה בגין הפרתו. בהליכי ההתנגדות היה נטל השכנוע על מבקש הפטנט, שטרם נרשם; בהליכי ביטול או הפדה של פטנט שנלשם יהיה הנטל על מבקש הביטול או על הנתבע בתביעת ההפדה." (עמ' 7371)

2. עוד נקבע באותו עניין כי די בניסויי סץ]זוט-ה1 להוכחת היעילות.

3. לעניין דרישת התיאור, פרופ' קוריצקיס גרס כי ייתכן ונדרשיים ניסויים והתאמות ביןו החומרים השונים שבפורמולציה על מנת להגיע לתוצאות (סטנט-ם1) :

!ו 15 חסוזט6ו!קקם זח6וסק 6וזז סז 50016 0ו זסת) המסקא6 גוגוסעש 1 זוגוק" ]וס 60חיזוח זו ]1 50 .סוזטיז 186 15 זהסויזסקחזז 5'ועו חס ,5סווסיז 15050 זגוספם גוסץ חסו]1 16050 סטזט ח1 חם סטסז06 10 טגויזה 6'זסוח 6שוף 10 660 גוסץ זז ]0 )הווסחזם 6ו1ו הו5וו[00 עם 5שויזם שו ]0 סחוסיז וז 6שיז656יזקן 10 זחסשו [![וזסעו

".6יז00]0 6שסף ווסץ 5שו'ז

(פרוטוקול הדיון מיוס 20.10.2014, עמ' 128, שורות 18-14)

4. אין פסול בכך שבעל המקצוע יידרש למידה מסוימת של ניסוי וטעיה לביצוע ההמצאה, אך זאת כל עוד מספר הניסויים הוא סביר. כפי שעמד על כך בית המשפט בעניין סאנופי:

"אך אפילו דרושים ניסויים, גם אז אין בכך כדי לפסול את הבקשה, כל עוד מספר הניסויים הוא סביר." (עמ' 0749

בעניינינו, מפרטת בקשת הפטנט את היחסים הרצויים על מנת לאפשר אפקט סינרגיסטי. ואולם מבקשת הפטנט עולה כי יחסים אלה אינם הכרחיים כדי להשיג את יעילות הטיפול וזאת לאחר שבחלק מהחומרים הנוספים כל היחסים שנבדקו בין התרכובת לבין החומר הנוסף נמצאו כבעלי אפקט סינרגיסטי. זאת ועוד, עמדת המומחה מטעמם מבקשת הפטנט הינה כי לצורך התאמת המינון כדי להשיג אפקטיביות בתוך גוף האדם נדרשים אך ניסויים שגרתיים.

המתנגדת הביאה פרסומיסם הנוגעים לקשיים הפרקטיים המתעוררים לעתים ליישום מידע הנוגע לניסויי סיווט-ח1 לצרכי טיפול ב-/]11 (ראה למשל מת/13 .8 61 זסתהזחס!/ .1 המה[ וחטותותוות ‏ ]0 ת608010זכז6ות1 116 10% 5ת0ה6!קותו [66168בץק" ,5 3 ,357 .01 1.8000 116 ,"131105 606671108 ץזסז 6010/11

.)1

בדומה לעמדה שהובעה בעניין סאנופי, גם עמדת המשפט האמריקאי הינה כי די בניסויי -חו סיו להוכחת היעילות לצורך מתן הפטנט וזאת משיקולי מדיניות:

6יזם 1ח6ז60י ]0 11005סחז לוש ההזוחום[6 5חסזו60ו!קקם זחסוסק ‏ ץ]!ססוקעד" 0 06 01 660 05118 ]סז יזס6[6 15 זז זגו .5ו!וופסיז 1651 עמ [6ז'זסקקוו5 ₪ זס] 66זוגוסיז 01 6זם 5!בזז מסחזווו| ,מ00ו000 ח] .זסוה6טתו 6ה+ עס זמ 6וזז1 ןוס ז60600550זקן זווכ) .16כ0)ח6וסק 6 10 מסוזה6טחז 6וזווסקסיזסוז [6והחזזיזא1 6יז הז חז 610 ,5!ס6קק4/ זה6ו0 וח 5חזסז5וו) ]0 ז'זווס:) 510/65 5 זס )0 יזס 05מווסקחזס6 זה 6טסיזק" וס 660 5חסוזססו!קקם זח6וסק

8 סו []הס6ו!קקם 6] [סו[עו חס ,6הוחזזם!6 15 [ומססו!קק 6ה!] השועו מ 6ש6]]601/ 5016 6יז ‏ 5חסוז60ו!קקם ]60160 חזסוק' זס] ‏ []56ו 6יזם 6 .6.0.4 48 ,954 ,948 17.20 292 ".פמסוחזווו] הוושו 56גו זס] 6!מסו!6יז 6ז ח] חז 02507060 ששו 45 .(1961 28 006) 518 סק ז'וחוחס60) 606 1961 0 זס0יזס מז [1015זו תסתזווו!] (ח1ו65ו 11 2056 6'זוווףסיד 10 סקר סיז6[שו]" ,סחסיות וחסז] 65ומסקחזס6 קהסחז זהסטשזק [!ווסטו 60515 0550610160 6וזז !וגו סטסיזק [16**] 111000 ,5חסזוח6טחז עוס חחז8וחזסיזטן חס הסזז66)סיזן זח6וסכן פהזחזסזטס 0 7.30 51 ".65זוו6 |סזוח6וסק . - . סגופזווק 10 6ש1וח66ח חם הזז חזוחזןס

4 ,1058 11.30 34 ,ש6חח1ז'] .ש 56001 0150 506 ;(1995 -זו) .1760) 1568

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ,15 .וזה 76/8 .ט ./\. )1 66₪1168ה ווזהו[ ה556ה13) ".(1994 .זו .17060) ) 132424 ,1317 1.30 583 ,(.1.1016 ]ה6ות6קתו)ח1 זח6ובק 318' 6 ה1) .6הז ((2009 .:1-)

8. באותו עניין נקבע כי די בניסויי סיווט-ם1 או בניסויי בעלי חייס כדי להוכיח יעילות.

9. טענה נוספת בפי המתנגדת הינה כי יישום ההמצאה דורש שימוש ב-שטז0סזק אשר לא תואר בבקשת הפטנט. עס ואאת, מר תומר אישר בחקירתו הנגדית כי אין חובה שהתכשיר יינתן

באמצעות שטז0סזק, אשר לא תואר בבקשת הפטנט, וזאת אם התכשיר ניתן בהזרקה לוריד (ראה דברי מר תומר, פרוטוקול הדיון מיוס 20.10.2014, עמ' 35, שורות 19-18).

0. לאור האמור אני קובעת כי מבקשת הפטנט הוכיחה את יעילות ההמצאה הנתבעת במידה הנדרשת.

1. טענה נוספת בפי המתנגדת הינה כי מתן הפטנט במקרה זה יגרום למתן שני פטנטים בגין אותה אמצאה, דבר הידוע בארצות הברית כ-שְתוַתסזהק 00₪016. משקבעתי כי יש בפרסוס

הקודם כדי לשלול את ההתקדמות ההמצאתית של בקשת הפטנט, אדון בטענה זו בקצרה בלבד.

2. בארצות הברית שס מוכריס שני סוגיס של שַחוחסזאק 016ט00: האחד, יציר החקיקה, עניינו מניעת מתן שני פטנטים בגין אותה אמצאה; והשני, יציר הפסיקה הבא למנוע הארכת תקופת ההגנה שלא כדין באמצעות תביעות בפטנט שני שהן נעדרות התקדמות המצאתית ביחס לפטנט הראשון:

6יזסוז הזהזםזס חזסיז] הספיזסק 6חס 065ו[66יזק ה10ו6[66יז פהזוח6וסק 6ומגוסהט 4" מז (ל) זס ",מסז)ת6טתו 5016" ₪16 (ם) זסוזוו 6‏ זס] זח6וסק בוו!סט 6חס תסתז חס 205060 ח6000[יז וחרת כלול בחלופות השונות של תביעת המרקוש בבקשה המוקדמת אפילו אס לא הוזכר במפורש:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"גס בתחום הכימיה מאפיינים מיוחדים. למשל, במקרה של חפיפה בין שתי בקשות כאשר הבקשה הראשונה כוללת תביעה מסוג נוסחת מרקוש המתייחסת לקבוצה של חומרים, והבקשה השניה מתייחסת לחומר אחד ספציפי, או יותד אשר נכלל באחד המתמירים של נוסחת המרקוש. במקרה כזה על פניו נכלל החומר בבקשה הראשונה במידה שבעל מקצוע בתחום היה *ודע שהחומר כלול בחלופות השונות הבאות בגדרה של תביעת מלקוש למלות שלא הוזכר במפולש.

במידה ויוחרג החומר הספציפי מהבקשה הדאשונה ובכך לא יקבל הגנה כפולה, וכל עוד בפועל לא ייהנה המבקש מתקופת ההגנה מוארכת, איני רואה מדוע שלא יינתן פטנט נפרד על אופן ביטוי ספציפי של האמצאה הרחבה כפי שעולה מייצוגה באמצעות תביעת מדקוש - שכן מיתן היה לכלולה בבקשה המקורית כתביעה לחומל הספציפי לצד התביעה הרחבה.,

בדומה, גם מבנים גבישיים שונים עשויים להוות היבטים שומם של אמצאה קודמת אשר ביטאה את האמצאה באמצעות תצורה גבישית אחרת." (פס' 53) (הדגשה לא במקור)

ואולס ההשוואה לעניין זה נעשית בין התביעות של הפטנטיס או בקשות הפטנט, לפי העניין, ואינה מתפרשת על התיאור כולו וזאת בשונה מאופןו בחינת החידוש וההתקדמות ההמצאתית.

כאשר המבקש או בעל הפטנט בשני הפטנטים הינו זהה מאפשרת הדוקטרינה של חפיפה ליהנות מהארכת תקופת ההגנה וזאת באמצעות הגשת בקשת פטנט נוספת בטרס פורסמה בקשת הפטנט הקודמת ו"חלוקת" התביעות ביניהן באופן שלא תהיה חפיפה וזאת גם אס, למעשה, התביעות של בקשת הפטנט השנייה נובעות מבקשת הפטנט הראשונה. לקושי גה לא מצאתי מענה בדין הישראלי וזאת מן הטעס הברור כי לא ניתן לראות בבקשת הפטנט הראשונה פרסוס קודס בהתאם לסעיף 4 לחוק ומאידך לא ניתן לטעון שיש חפיפה כאשר התביעות אינן וּהות.

כאמור, בענייננו מהווה הפרסוס הבינלאומי 380' כ)/\\ פרסוס קודס. באשר לפטנט הישראלי שהבשיל מאותו פרסוס בינלאומי ופורסס לאחר המועד הקובע, הרי שהשוואה בין התביעות מגלה כי אין ביניהן חפיפה שהרי הפטנט תובע את התרכובת עצמה ואילו בבקשת הפטנט נתבעת התרכובת עם חומרים נוספים, אשר רק מעיון בתיאור ניתן לומר כי השילוב שלהס עם התרכובת הינו מובן מאליו.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

עס וזאת, דבריס אלה אינס נדרשיס לצורך ההכרעה הסופית, המבוססת כאמור על העדר התקדמות המצאתית לאור הפרסוס הקודס.

תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם

סעיף 1(7) לחוק קובע סייג להענקת פטנט בגין אמצאה הנוגעת לשיטה לטיפול רפואי בגוף האדס.

הסייג בסעיף 1(7) לחוק נועד למנוע מצב שבו הענקת הפטנט יוביל לפגיעה בהפעלת שיקול הדעת הרפואי. לעומת זאת, הגבלה שיוצר הפטנט על יצרני התרופות אינה נופלת לתחולת הסייג (ראה התנגדות לבקשת פטנט מס' 153109 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואוניפארם

בע"מ נ' .6ם1 .6020 8 66% (פורסס באתר רשות הפטנטים, 5.8.2010) (להלן: "עניין מרק")). ברור כי הבחנה זו אינה נקיה מספקות שהרי מוצר מוגן בפטנט אינו תמיד ומין לרופא

בשל סיבה זאו ומשכך משפיע על שיקול הדעת ואולס אין ספק כי סייג וה מתפרש בצמצוס וזאת על מנת שלא לפגוע בתמריציס לפתח אמצאות בתחוס הרפואה.

תביעות בקשת הפטנט שבפניי מכוונות לאופן ייצור התרופה תוך שימוש בתרכובת ואינן מכוונות למתן התרופה על ידי הרופא. אמנס דרך הניסוח האמורה אינה מבטיחה תמיד כי התביעה תהיה כשירה בהתאס לסעיף 1(07) לחוק (ראה פסקה 24 להחלטה בעניין מרק) נכון כי ניתן היה לפרש את התביעה ככזו הקובעת כי משיוצרה התרופה הרי שאל לרופא לשלבה עס חומריס נוספיס ואולס איני סבורה כי גו הפרשנות לה כיוונה המבקשת אשר התמקדה בתרכובת עצמה.

לאחרונה אף פורסמו הוראות העבודה של מחלקת הפטנטיס העוסקות בסייג זה (נספת ג' להוראה הע' 23.1). אף אס הוראה זו אינה חלה על ענייננו עולה ממנה בבירור כי תביעות שעניינן תכשיריס רוקחיים או דרך הייצור שלהן אינן תהליכיס לטיפול רפואי בגוף האדס (ראה דוגמאות 12 ו-13 להוראה).

לפיכך אני סבורה כי בקשת פטנט אינה נכנסת לגדר הסייג הקבוע בסעיף 1(7) לחוק.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

סוף דבר

9. אני מקבלת את ההתנגדות לאחר שקבעתי כי האמצאה הנתבעת אינה עומדת בדרישת ההתקדמות ההמצאתית. לאור תוצאה זו תשא מבקשת הפטנט בהוצאות המתנגדת בגין הליך זה בסך 20,000 ₪ ובכן בשכר טרחת עורכי דינה בסך 120,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס | ו' טבת תשע"ז

4 בינואר 2017