סימן מסחר 345678

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט המתנגדת: טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ע"י ב"כ עדין ליס, משרד עו"ד

מבקשת הפטנט: כע דהא ז א ה6תא ?ג החדה ע"י ב"כ לוצאטו את לוצאטו

1. בקשת פטנט 166626 (להלן: "בקשת הפטנט") הוגשה בישראל על ידי 86א 7 518 ה עמדהאזז אש (להלו: "מבקשת הפטנט") כשלב לאומי של בקשה בנלאומית 753 מלום 7.8.2003. בקשת הפטנט תובעת דין קדימה מבקשה בריטית

43 155) מיום 13.8.2002 (להלן: "המועד הקובע"). בקשת הפטנט נכנסה לשלב הלאומי בישראל ביוס 1.2.2005.

2. לאחר שקובלה, בקשת הפטנט פורסמה להתנגדויות הציבור ביוס 27.9.2011. ביוס הגישה טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "המתנגדת") הודעת התנגדות לבקשת הפטנט.

3 לאחר שהשלימו הצדדים את הגשת כתבי הטענות והראיות, התקיים בפני דיון ביום 5, סיכומי המתנגדת התקבלו ביוס 24.12.2015, סיכומי מבקשת הפטנט התקבלו ביוס 2.5.2016 וסיכומי בתשובה מטעס המתנגדת התקבלו ביוס 14.6.2016.

בקשת הפטנט

4. בקשת הפטנט הוגשה לגבי אמצאה ששמה "תהליך ליצור מלח קלציוס של רוזוואסטאטין והמוצר של תהליך זה". בקשת הפטנט תובעת תהליך להפקת מלח קלציוס של התרכובת הנוכרת בשם האמצאה (להלן: "רוזוואסטאטין"), אשר שמה הכימי הינו:

-5- זז[ סו ( הזוס רד ] 1-2 קסיזק6-150-([שח6הקסיזסגוו[-4)-4]-7-(ם) 1 ה 6016 0610 6וסח6-6-זק6הץאסזנסץום-3,5-(55,א3)[וץ

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

רוזוואסטאטין היא תרכובת ממשפחת הסטטינים (ם618) - תרופות המסייעות להורדת כמות הכולסטרול ,1.21 בדס על ידי עיכוב האנזיס המעורב ביצירת הכולסטרול בכבד.

בקשת הפטנט כוללת 27 תביעות. התביעה הראשונה עצמאית ויתר התביעות תלויות בה. תביעה מספר 1 תובעת תהליך להפקת מלח קלציוס של רוזוואסטאטין:

-[עקסיזק6-150-([שח6\!קסיזסווו]-4)-4]-7-(5) ]0 6יזגו06]ווהסחז 6 זס] 6655סזק 3" -3,5-(1[)318,55ן-5- דד [ ד רדס 115 ד 611 רדד] -2

פחזאזוחז 505ו'זקחזס6 6655סיזקן הזעו 5016 וחוזו6016 0610 6זסח6-6-זק6ו[קאסיזהץוו וזו 06ו'זס!ו[6 הזגוז6016 ]0 הסזווו!50 פווס6ווףם ץ]1101ה0ז05וו5 יזס 5ווס6ווף0 חס ]ס -6-([ץח6וקסזסוו!]-4)-4]-7-() ]0 501 50]00]6-ז6וסעו ₪ ]0 תסזט!50 0 -3,5- (318,55) [1ן- 5 - "דט | ו ( 1 רס 61151 רד רש רוד ] -1-2 ץק סיק 150

5 06זזס]6 הזגוז6016 ]0 הסזזוו!50 116 חוסיזסועו 0610 6וסח6 -6-זק6ווקאסיזהץום - ([ץח6הקסיזסוו!]|-4)-4]-7-(15) ]0 5011 6][פוו!50-זס)סשו ם ]0 הסזזוו|50 6הז סז 0060 -3,5-(1[)318,55/ן- 5 דד[ וד רדס ] 6111571 רוד 6111 רוד ] -2 -1 ץק סיזק 6-150 ".30-45 ]0 סיזווזסיזסקחוז6) 01/0 ,0610 6זסח6-6-זק6ו[קאסיזהץוו

התהליך המתואר בתביעה מספר 1 מורכב מערבוב והוספה של תמיסה מימית או מימית בעיקרה של קלציוס כלוריד (6101106 וחטוס691) לתמיסה של מלח מסיס במים של רוזוואסטאטין, כאשר הטמפרטורה בה מתבצע שלב ההוספה היא בטווח בין 45-30 מעלות צלזיוס.

תביעה מספר 2 קובעת כי הזמן להוספת קלציום כלוריד נע בין 60-5 דקות. תביעה מספר 3 קובעת כי בתוס ההוספה, התערובת תעורבב לכל הפחות למשך 10 דקות. תביעה 4 קובעת כי התערובת תוחזק לכל לכול הפחות למשך 10 דקות בטמפרטורה שבין 45-30 מעלות, תסונן, תישטף (השטיפה אינו חובה) ותיובש. תביעות 5-11 תובעות את התהליכיס בתביעות 1 ו-4 בפרמטריס משתניס של טמפרטורה, זמן הוספה וזמן ערבוב.

תביעות 12-14, תובעות טמפרטורות, זמני ההוספה והחזקה המפיק מוצר בעל שטח פנים (לאחר סינון, שטיפה וייבוש) קטן או שווה ל-1 מ"ר/גרס או שטח פניס קטן או שווה ל-0.5 מ"ר] גרס (לפי תביעה מספר 14).

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

0. תביעה 15, תובעת תהליך לפי תביעה 4 אשר תוצאתו מוצר לאחר סינון, בעל סאק 5 גבוה מ-45%. תביעות 16-17 תובעות תוצר בעל ג5060₪1 28516 של 50% ו- %, בהתאמה.

1. תביעות 18-27 תובעות את ביצוע האמצאה במספר מלחים של רוזוואסטאטין.

עיקר טענות וראיות הצדדים

2. המתנגדת הגישה ראיותיה באמצעות חוות דעת של 6%ה6016 6מעגּ/ט .זכ (להלן: "ד"ר גנק") וחוות דעת מאת פרופ' גבריאל למקוף (להלן: "פרופ' למקוף"). מבקשת הפטנט הגישה את ראיותיה באמצעות חוות דעת של פרופ' יואל ברנשטייו (להלן: "פרופ' ברנשטיין"). ראיות בתשובה הוגשו מטעס המתנגדת באמצעות חוות דעת נוספות מטעמס של ד"ר גנק ופרופ' למקוף.

3. בהתאם להחלטתי מיוס 28.7.2015, הוגש תצהיר נוסף של פרופ' למקוף מטעמו המתנגדת, הכולל צילוס מחברת הניסוי המדווח המתייחס לפעולות שביצע לצורך הכנת חוות דעתו הראשונה שהוגשה ביוס 20.6.2013.

4. לחוות דעתו של ד"ר גנק הראשונה צורפו 19 נספחים, מתוכם עיקר הדיון נסב על הפרסומים שלהלן:

= פטנט 0521471 , פורסם ביום 7.1.1993 (להלו: "471'");

* פרסום בינלאומי מספר 0/00/49014/\, פורסם ביוס 24.08.2000 (להלן: "014 '");

+ פרסום בינלאומי מספר (1) 0//01/60804/\, פורסם ביוס 23.8.2001 (להלן: "804 '");

> -273 .כ ,1998 ,0:11 ק116// ,81 ]6 ז6ת166[1 .3 .05 ,150'7ת6ה6 [ה6מץ1ה\ת 9 (להלן: "ז6ם[61א") ;

> ₪ ק1]6/\ מה10 ,ת1508זתכ) .6.0 .₪0 ,תסו 4 ,661150 [ה6הע1הת 6 זז ) ,1986 ,5ת50 (להלן: "ת1508זת)");

,8 86 ,2000 ,111ת-ש\66278]/ ,לְ6עז113 .כ .0 ,66150 [ה6מץ1ה\ 1 .כ (להלן: "ץסז118").

5. ד"ר גנק ופרופ' למקוף נחקרו בחקירה נגדית בדיון שהתקיים בפניי ביוס 27.7.2015. פרופ' ברנשטיין נחקר בדיון שהתקיים בפניי ביוס 28.7.2015.

עיקר טענות המתנגדת

האמצאה אינה כשירת פטנט משום שהנה נעדרת התקדמות המצאתית וכי תביעות בקשת הפטנט אינן נובעות באופן סביר מהמתואר בפירוט, כפי שמונחים אלה עולים מהוראות סעיפים 5 ו-13 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק הפטנטים").

המתנגדת טוענת כי בקשת הפטנט נועדה להתמודד בקושי הקייס בסינון מלח הקלציוס של רוזוואסטאטין הנובע מגודלס הקטן של החלקיקים, במסגרת המעבר בין השלב המעבדתי לשלב התעשייתי (להלן: "גמלון" או "קט-56816"). לפיכך לטענתה, היה צורך להגדיל את החלקיקים על מנת להקל על פעולת הסינון.

המתנגדת טוענת כי הכנת מלח קלציוס של רוזוואסטאטין בבקשת הפטנט, נעשית על ידי תהליך המכונה שיקוע (ה18010קוססכ). תהליך השיקוע נגרם על ידי הוספת מלח קלציוס- כלוריד לתמיסה המכילה מלח סודיוס של רוזוואסטאטין - כתוצאה מתרחשת תגובה כימית, בה יוניס של רוזוואסטאטין מתחברים עם יוני הקלציוס ויוצרים יחד את מלח קלציוס של רוזוואסטאטין (סעיף 31 לחוות דעת ד"ר גנק הראשונה). מסיסותו של מלח קלציוס של רוזוואסטאטין נמוכה ולכן הוא שוקע בתמיסה כמוצק (ש661210866זכ) - שקיעת המלח כמוצק כאמור נגרמת כתוצאה מהמידה הגבוהה של רוויון יתר בתמיסה (ם6758007800קט5, מצב שבו

קיימת בתמיסה כמות מומס, העוברת את יכולת המסיסות של המומס, עד שחלקים מהמומס שוקעים כמוצק בתמיסה, סעיף 17 לחוות דעת ד"ר גנק הראשונה).

המתנגדת טוענת כי תהליך השיקוע כאמור נגרם כתוצאה מקיומו של מנגנון המכונה ")סז 86 ב6168010טם". המתנגדת מסבירה כי 6800₪[סטת הנו היווצרותס של גרעיניס חדשים "6161טת" בתמיסה השוקעים כמוצק, ו-השינוי בגודלס של אותם גרעיניס

קיימים. לטענתה, תופעת ה-68008!סטת ותופעת ה-וושסעש הן תופעות מתחרות (ככל שנוצרים יותר גרעיניס, גודלס יהיה קטן יותר עקב חיות כמות החומר בתמיסה קבועה).

המתנגדת טוענת כי מידה גבוהה של רוויון יתר מעודדת את תופעת ה-מ6168010טם וכתוצאה מכך גורמת להקטנת גודל החלקיקים. לפיכך, ככל שרמת רוויון היתר קטנה יותר מתקבליס חלקיקיס גדולים ונוחיס יותר לסינון. עוד טוענת המתנגדת, כי רמת רוויון היתר מושפעת ועומדת ביחס הפוך למסיסות החומר - ככל שהמסיסות גבוהה יותר כך רמת רוויוו היתר נמוכה יותר, יחס הפוך זה מכונה "19010 תזגות61//\ מסט" (סעיף 25 לחוות דעת ד"ר גנק הראשונה).

המתנגדת טוענת, כי על פי הידע הקודס, העלאת הטמפרטורה בתגובת השיקוע תגרום, בקרב % מהתרכובות בעלות עקומת מסיסות נורמאלית, לעליה במסיסותם וכפועל יוצא לרמת רוחזווקס 01וז 5מ160010]וסחז וס 01 ץ[סיו רוס ]0 )]חווסוחם 5086 60זוווס6יז מסווס2וחזווקס ]0 6655סיזק 6וזז ]1 המש6ט6 ,פגוסוטפס 16 \[6והטו זסשט0 6סחסיד 6וז 6יזסטו 6וגויזו ץ!יז[וו!זיזסכן 15 פוה .יזסיזיז6 חום [סוי 6זסוחז 15 ה0זז01]160סחז 116 קוסידזסה ץ[6ש6[011יד 15 166 10065 הסז0ש1ו5סטחז 5 חסוזס2והוווקס על ב6חזסופס זח6וחסטסיזקחוו 6ז ]1 פגוסוטלסחור 6 סז ען6ן ףחוס קיזסקסיזק 6 ]1 יזס 6בזשו 15 6[קסזםץ 6 ]0 6ףחסז 6 6ףיזם1 ץ]!טוזפוו

".זיזם 16 חז ץ]5גוסוטסיזטן 66071260 ]11501 זסז פסע 260זהזוזקס

(הדגשה אינה במקור - א.ק.)

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

8. כב' הרשס (כתוארו אז) ד"ר מאיר נועס הגיע למסקנה דומה למסקנתו של המלומד 10 לעיל, בעניין התנגדות לרישוס פטנט מס' 136482 תרכובות ברום בע"מ נ' 16זהוויזס | \/15 6000131108 (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 07.11.2010 :

"מן האמור לעיל אני מסיק כי השינויים שנעשו בין פטנט הבסיס לבקשת הפטנט שבפניי הינם שינויים קטניס יחסית, שכלול, שיפור מובן מאליו של האיש במקצוע,

או "שכלול או שיפור של בעל מלאכה", כדברי בית המשפט העליון בעניין ע"א 1 ורדוטשילד נ' מישליבורסקי, פ"מ כו(2) 317, אשר אין בהסם התקדמות

המצאתית." (פסקא 42 להחלטה) (הדגשה אינה במקור - א.ק.)

9. אין מחלוקת בין הצדדיםס כי פרסומים 471', 014' ו-804' מתאריס תהליך ליצירת מלח קלציוס של רוזוואסטאטין (סעיפים 7 ו-11 לכתב טענות מבקשת הפטנט). אין גם מחלוקת בין הצדדיס כי האמצאה נועדה ליצירת תרכובת בשלב התעשייתי (ר' דבריו של פרופ' ברנשטיין, פרוטוקול הדיון מיוס 28.7.2015, עמוד 3, שורות 13-29).

0. מבקשת הפטנט טוענת כי מספר פרמטרים שכוללים, בין היתר, את השינוי בטמפרטורה כאמור, הביאו לתוצאת הסינון המיטבית. לטענתה, הטבלה בעמוד 20 לבקשת הפטנט מתארת את השפעת השינוייסם בפרמטרים אלו על ה-818ח510 שופ של התוצר (סעיף 7 לסיכומי מבקשת הפטנט). המתנגדת טוענת מאידך, כי השינוי היחידי שתובעת בקשת הפטנט הינו השינוי בטמפרטורה. לטעמה, ניתן לראות מפירוט בקשת הפטנט, כי הצעד ההמצאתי היחיד המתואר הינו השינוי בטמפרטורה ומפנה לעמוד 2 לפירוט שס מתואר הידע הקודס לפיו בתהליכיס להכנת מלח קלציוס של רוזוואסטאטין בטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס, התקייס קושי בסינון החלקיקיס שהתקבלו בתהליך השיקוע. בהמשך הדברים מצוין כי קושי זה הינו בעייתי במיוחד בשלב התעשייתי של המוצר:

6 חן 065071260 06658ז 186 10 טחז0ז0060 2065 01 תסחסווזקו6סזק" 5 וז ה[6וו5 חזזזס] [60ז5קזכן ם 5 השועו ז6גוטסיז םט 665ווהסיזק 5מסנוס6ווקקם ]5050 0 פחוסוסיז 0חם !]סו (זח6ו6ו]]6חז .6.6 שוס[5 חס )!גוו חז פהוץזם 6טז5ח16א6 660551)0105 115 .מסחזםיזו!ו] ז6ו]ם זשזטשו ]0 קוזהסווף [וחיזסו! 0 05 86ג זס] 016ם)זוו5 ז6וו0סיזק [סחז] 0 מוסופס 0 זססיזס 0 חס 56016 חזגוז60חז יזס (ץזסזטיזסקם1) [[םחז5 ₪ חס 60216ףסהסוח השווסהזוג 5 1חסהווססיז [סוו5 סחזזוווףסיז ז6ווטסיזק ₪ פחז[חסה 56016 פחזזוו]ווחסוח []ווקזווס חזזווו06]ווחסחז ]0 8חזיז6ו חז 6[מםזו065חו 15 חב 16 וח6וססיזט ףוה

".קז!סווך 61וו0סיזק ,ץ11011ח6וסכן ,חח

אי לכך, לדברי המתנגדת, השינוי היחיד בעל התקדמות המצאתית לכאורה שבבקשת הפטנט הינו השינוי בטמפרטורה, בעוד שהשינוייס בשאר הפרמטריס המשפיעים על התוצר, אינס בעלי התקדמות המצאתית, אלא מדובר בשינוייס טכניים ומובניס מאליהסם לבעל המקצוע הממוצע. המבקשת לא הביאה לסתירת דבריס אלה העוליס מבקשת הפטנט עצמה. אם כן עיקר ענייננו לשאלת ההתקדמות ההמצאתית יהא משמעות השינוי בטמפרטורה. ודוק, אין העניין בשינוי טמפרטורה לכשעצמו אלא בשינוי טמפרטורה במטרה להביא למסיסות גבוהה יותר אשר תביא בסופו של דבר לגודל חלקיקים גדול יותר.

המתנגדת הפנתה לפרסומיס קודמיס אשר לטענתה היו מוביליסם את בעל המקצוע הממוצע לנסות ולחמס את התמיסה בשלב השיקוע על מנת להגיע לדרגת מסיסות גבוהה יותר הדרושה לתהליך הפילטרציה:

פרסוס ז6ח[61 א1, בעמוד 274 :

5 יז וחיזס] 10 560וו 6 1[ווסו51 5חסזווו!50 זסה ]וז [0ז6ח96/ 0 45"

".הסזוסיח]1] 6 יזס] 7ז666550ח 05יזווז60] 6וסויזקסיזקקם 6 הזעו פרסוס מ211588-), בעמודים 157-158 :

זס] 608010105 6[קסיזסטם] הזסזחוטוח סז ה6א0ז ץק[ הסוח 60 6יזם 51605 [סיזסט50"

:הויז

".חסזזוו!50 101 חזסיז] 6וטוזקו6סיוק .3 פרסוס /118/6, בעמוד 241 :

" 106011165 זט זג[ זט 60565'ז6חז ע]]!סוזפגו קז!וטוו!50 6'5וסווקו6סיזק ה"

ד"ר גנק בחקירתו העיד כי המונח "10" כפי שנעשה בו שימוש בפרסומים ז0ם!1461 ו- ת18ז:) לעיל , מתאר טמפרטורה שהיא מעל טמפרטורת חדר (25 מעלות צלציוס). ד"ר גנק המשיך והסביר כי הטמפרטורה שבה בוחריס לבצע את השיקוע, נבחרת בהתאס לתכונות התרכובת הספציפית, וביתר דיוק, נקודת ההתכה שלה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

9חז ץח הס6חז עסו ")סת" ,5הס6חז "זסת* זסחע שוסתא ]חס שו 50 .א ָש

6 ]0 605ז0תוה 10 קוו סזוחסיזסקות6 עה 06 מ60 זו 50 ,%65 25 6טססם .5

(פרוטוקול הדיון מיוס 27.7.2015, עמוד 111, שורות 26-30)

. ן [ 1-םזעוסץ תת תקפה 3. פרופ' ברנשטיין אישר בחקירתו הנגדית כי תופעת ה-\ן)/וסש :86 הס16801 תקפה באופ כללי, לגבי חומריס אמורפיים וקרסטליניים:

וו

ש: שמיה רגע. ה-חסו0סו6טח בא על חשבון השוסזף. ככל שיש *ותר המסח6!60וח יש פחות \שוסיזף וככל שיש פחות מסחזסט!סווח יש יותר

)שוסיוף.

5

אתה צודק. יש תחרות בין זה וזה, וזה תלוי איך אתה מבצע את התהליך...

בסדר.

...זה יכול להשתנות, זה תלוי בהרבה תנאים וזה יכול להשתנות.

וזה נכון גם לקריסטליני וגם לאמורפי?

זה נכון באופן כללי, כן. כדי לקבל מה שאתה רוצה אתה צריך להגדיר באופן מוחלט או באופן עד כמה שאפשר טוב, כדי לקבל את התוצאה הכי טובה. וזה בדיוק מה שקורה פה."

(פרוטוקול הדיון מיוס 28.7.2015, עמוד 22, שורות 1-11)

4. פרופ' ברנשטיין הסכיס עס טענתו של ד"ר גנק, לפיה ככל שרמת רוויון היתר בתמיסה גדלה, החלקיקיס ששוקעים יהיו גדוליס יותר:

ש: אוקיי. אז לפיכך ככל שרמת רוויון היתר היא נמוכה יותר, התוצר שישקע יהיה בעל חלקיקים גדולים יותר, באופן עקרונל? ת: אלה הכללים וצריכים לשחק עם זה, צריכים לקבוע אסטרטגיה לגיבוש, אלה הכללים." (פרוטוקול הדיון מיוס 28.7.2015, עמוד 22, שורות 21-24)

5. בנוסף, פרופ' ברנשטיין הסכיס כי בחומרים בעלי עקומת מסיסות נורמאלית, הגדלת

הטמפרטורה מגבירה בדרך כלל את רמת המסיסות של התרכובת :

ת;

ש;

אוקיי. אז בחומריס בעלי עקומת מסיסות נורמאלית, שזה רוב מכריע של החומרים, מיתן להגדיל את המסיסות על ידי העלאת הטמפרטורה. נכון? בדרך כלל המסיסות עולה עם הטמפרטורה."

(פרוטוקול הדיון מיוס 28.7.2015, עמוד 23, שורות 12-15)

6. פרופ' ברנשטיין הודה שאחד מהניסוייס שהוא היה מבצע כבעל מקצוע ממוצע בתחום, היה

להעלות את הטמפרטורה בשלב השיקוע:

וו

5

ת;

ת;

מחממים, אבל לא יודעים מה מקבלים. אין מושג עד שאתה עושה את הניסיון. נכון, מחממים, עד שעושיס את המנמסיון אין שוס הבטחה שתקבל משהו או תקבל שיפור או, לא תדע...

אבל היית מנסה לחמסם?

...עד שעשית את הניסיון וקובע את התחום המדויק והספציפי הזה, אתה לא יודע. אתה חייב לעשות את הניסיון, אין דרך אחרת.

אבל היית מנסה לחמסם?

לנסות? למה לא. אני מחפש חומר משופר.

אז כדי לקבל את התוצאה הזאת, את האפקט של הגידול, מוכח כל הדבריסם האלה שדיברנו עליהם, היית מנסה, מעלה את הטמפרטורה, עושה ניסוי להעלות את הטמפרטורה ולראות מה קורת?

זה אחד הניסויים שהייתי עושה, כן."

(פרוטוקול הדיון מיוס 28.7.2015, עמוד 29, שורות 19-30)

7. פרופ' ברנשטיין העיד כי לא זכור לו על קיומו של פרסוס המרחיק מאפשרות העלאת

הטמפרטורה כאשר מדובר על תרכובות אמורפיות :

פרופסור ברנשטיין איןך למ וולכות איתך שחומרים אמורפיים וקריסטלימיים הם שונים ונבדלים בהרבה מאוד אספקטים. הטענה שלנו שבאספקט הזה של גודל החלקיקים והשפעה של טמפרטורה על גודל החלקיקים בגלל כל הדברים שעברנו עליהס קודם לכן, אין לכך השפעה. האס אחד מהפרסומים שציינת קודם לכן והבאת בחוות דעתך אומר אל תחממו כשהחומר הוא אמורפי?

ת: עד כמה שזכור לי, אני לא זוכר כל מילה שכתוב, אבל אני לא יכול להגיד אמ לא זוכר אבל מדמה לי שלא. אני לא יכול להגיד בוודאי שלא בוודאי שכן, אבל אני לא זוכר."

(פרוטוקול הדיון מיוס 28.7.2015, עמוד 33, שורות 12-20)

8. בנוסף, פרופ' ברנשטייו לא הכחיש כי כלל האצבע לפיו העלאת הטמפרטורה תוביל בדרך כלל להעלאת רמת המסיסות בשלב השיקוע, חל גם על תרכובות אמורפיות :

ש: אמ רוצה להבין, אתה לא מכחיש שכלל האצבע הזה חל גם על חומריס אמורפיים?

ת: לא מכחיש את זה אבל אתה לא נתת לי לגמור. אמי לא מכחיש וגם לא קודס אבל יש הרבה כללי אצבע. כלל אצבע אתה רוצה לזרז תגובה - תחמם, זה כלל אצבע. זה תגובה, זה לא אומר מה תקבל ומה תהיה תוצאה. כלל אצבע זה כלל אצבע, יש הרבה כללי אצבע במדע. זה לא מותן פתרון מדויק לבעיה מסוימת "

(פרוטוקול הדיון מיוס 28.7.2015, עמוד 34, שורות 4-11)

9. מבקשת הפטנט לא הכחישה כי לרוזוואסטאטין עקומת מסיסות נורמאלית (פרוטוקול הדיון מיוס 27.7.2015, עמוד 68, שורות 19-30). אמנס מבקשת הפטנט טענה כנגד מהימנותה של חוות דעת פרופ' למקוף, לפיה לרוזוואסטאטין עקומת מסיסות נורמאלית. אולס, מבקשת הפטנט לא הכחישה באופן מפורש ואף לא הגישה כל ראיה מטעמה הנוגדת את טענה זו של המתנגדת. על כן, איני נדרש להכריע בטענה כנגד מהימנות חוות דעתו של פרופ' למקוף. גס פרופ' ברנשטיין בחוות דעתו לא הכחיש כי עקומת המסיסות של התרכובת נורמאלית (סעיפיס 61-62 לחוות דעת פרופ' ברנשטיין).

0. ואת ועוד, לא מקובלת עליי טענתה של מבקשת הפטנט כי אמירתו של ד"ר גנק, לפיה כללי האצבע אינם מוביליס בהכרח לתוצאות המתבקשות (ר' פרוטוקול הדיון מיוס 27.7.2015, עמוד 34, שורות 2-11), מרחיקה את בעל המקצוע הממוצע מלנסות ולהעלות את הטמפרטורה. כללי אצבע, אינס כללים מוחלטיס המובילים לתוצאה ידועה ומובטחת מראש. כללי אצבע נועדו להנחות את בעל המקצוע הממוצע לבחור נתיב פעולה מסוים, אשר קייס בו סיכוי סביר להצלחה. משלא נסתרו כללי האצבע הרי שיש להניח כי בעל מקצוע בתחוס היה עושה בהם שימוש.

1. על כן, נראה כי בעל המקצוע הממוצע היה מנסה ומעלה את הטמפרטורה בשלב השיקוע על מנת לבחון את השפעת השינוי על המסיסות של התרכובת ועל גודלס של החלקיקים. מבקשת הפטנט לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי בעל המקצוע הממוצע לא היה מנסה להעלות

את הטמפרטורה בשלב השיקוע. כאמור, אף המומחה מטעמה פרופ' ברנשטיין הודה כי גהו

אחד מהניסוייס שהיה מבצע. זאת ועוד, לפי דברי המלומד ש10/\ לעיל, נראה כי טווח השינוי שהיה אפשרי בפניי מבקשת הפטנט היה צר יחסית. לפי דבריו של ד"ר גנק כאמור, הטוות ינוע בדרך כלל בין 25 מעלות צלזיוס לבין נקודת ההתכה של התרכובת. כך, בסופו של יוס בקשת הפטנט תבעה טווח שהינו קרוב לרף התחתון של הטווח האמור (תבעה 30-45 מעלות). לפיכך, נראה כי השינוי בטמפרטורה בשלב השיקוע לבדו הינו בגדר צעד שבעל מקצוע ממוצע היה רואה כמובן מאליו.

כאמור, בפי מבקשת הפטנט טענה, כי השיפור המפתיע ב-(₪1ח510 8516 ושטח פניס של התוצר כתוצאה מהשינוי בטמפרטורה, מעידיס על ההתקדמות ההמצאתית שבבקשת הפטנט. איני מוצא שניתן למצוא לכך בסיס בבקשה. כאמור לעיל, אין די בשינוי בטמפרטורה להוות התקדמות המצאתית בענייננו. מכאן שעל פניו גס תוצר הלוואי של השיפור ב- 856

51 ושטח פניס של התוצר לא יהא בגדר התקדמות המצאתית לכשעצמו אף אס המדובר בתוצאה מפתיעה לגביה אמרנו לאחרונה:

"ודוק, אין די בהצבעה על יתדון כלשהו על מנת שיהא מסייע לזיהויה של התקדמות המצאתית. כאשר היתרון המודגם הינו צפוי לאוד הידע הקודם, אין בו כדי לבסס כי האמצאה בעלת התקדמות המצאתית. כלומר, יתרון צפוי שכזה לא יספיק על מנת לקבוע כי האמצאה אינה מובנת מאליה. מכל מקום, כפי שנקבע בענייו