⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 333998

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: יקב הרי הגליל אחזקות - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
  • בא כח: שבלת ושות', משרד עו"ד
צד ב'

בעלת הסימן הרשום

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 8 "כרם הסלע"

המבקשת: יקב הרי הגליל אחזקות - אגודה שיתופית חקלאית, בע"מ ע"י ב"כ: שבלת ושות', משרד עו"ד

ה ח ל ט ה

בפני בקשת יקב הרי הגליל אחזקות - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "המבקשת") לרישום הסימן המילולי 333998 "כרס הסלע" בסוג 33 עבור יין (להלן: "הסימן המבוקש").

בקשת רישום הסימן סורבה על ידי מחלקת סימני מסחר לאור הוראות סעיף 9(11) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"), בשל היותו דומה עד כדי הטעיה לסימן 330265 "יין סלע" "תאז/\ .51" אשר נרשם עבור טובין והים - יין (להלן: "הסימן הרשום").

בתשובה לליקוי שהעלתה המחלקה, הגישה המבקשת בין היתר הסכם דו-קיוס שנחתם בינה לבין בעלת הסימן הרשום. במסגרת ההסכם ציינו הצדדים את אופן השימוש בסימנים על גבי בקבוקי היין:

שימוש בפועל בסימן הרשום שימוש בפועל בסימן המבוקש

6 כרס הסלע ב בלל

4 ]56 גליל עליון

גוורצטרמינר יקב הרז גליל

2018

= העמושהיפה,

4. לשם מניעת הטעיה התחייבו הצדדים בסעיף 3 להסכם כדלקמן:

1 הרי הגליל [המבקשת] מצהירים ומתחייבים כי סימן המסחר "כרס הסלע" כפי שהוא כיוס ובעתיד, מוצג כמותג משנה לצד מותג הבית "יקב הרי גליל" ו/או לצד מותגי סדרות היין של הרי הגליל.

2 אנטוקה [בעלת הסימן הרשום] מצהירים ומתחייבים כי הסימן שלהם הוא "יין סלע", ולא "יין הסלע" וכי לא יצמידו לסימן המסחר שלה את המילה "כרם".

משלא היה בטענות המבקשת ובהסכם כדי להתגבר על הליקויים שהעלתה מחלקת סימני המסחר, הבקשה לרישום סורבה. המבקשת ערערה על החלטת מחלקת סימני המסחר והופיעה בפני בדיון שנערך ביוס 17.11.2021. בעקבות הדיון הגישה המבקשת את תצהיר גברת קשת רגילי- מיכאלי, מנהלת אצל המבקשת (להלן: "תצהיר מיכאלי").

דיון והכרעה

בענייננו, עילת הסירוב העיקרית לרישום הסימן המבוקש היא הדמיון המטעה בין הסימן המבוקש לסימן הרשום. סעיף 9(11) לפקודה קובע כי לא יירשם סימן מסחר הדומה לסימן מסחר רשום באופן העלול להטעות וזאת כדלקמן:

"11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;"

קיומו של חשש הטעיה ייבחן על פי המבחן המשולש הכולל שלושה מבחני משנה: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות, קהל הלקוחות וערוצי השיווק; מבחן יתר נסיבות העניין. למבחנים אלו נוסף מבחן ההיגיון והשכל הישר והמסר הרעיוני העולה מן הסימן (ראה לעניין זה ע"א 8 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) נ' פרומין ובניו, פ"ד כ"ג(2), 43 (1969) ורע"א 2 טעם טבע (1988) טיבולי נ' אמברוזיה סופהרב, פ"ד נז(2) 438, 453-451 (2003) (להלן: "עניין אמברחיה"))

מבחן המראה והצליל הוא המבחן המרכזי מבין מבחני המשנה ומתמקד ברושם הראשוני שיוצרים הסימנים על הצרכן והרכיבים הדומיננטיים בהס (ראה התנגדות לרישום סימן מסחר 9 חססה וס וס 6 צֶח50 ג' פד ! םדק אס ודטפוח זפופ ₪06 ;פא | (פורסם בנבו, 4) פסקה 26). עת בחינת הסימנים יש לזכור כי הסימנים לא עומדים להשוואה זה לצד וה ושזיכרונו של הצרכן אינו מושלס (ראה בעניין אמברוויה סעיף 13 וההפניות שם).

מבחינת מראה הסימנים עולה כי קיים דמיון רב בין הסימנים על אף שאינם זהים. המילה הדומיננטית בשני הסימנים היא המילה "סלע" אשר בהיותה שרירותית לגבי הטובין מושכת את מירב תשומת ליבו של הצרכן. המילים הנלוות לה, "יין" או "כרם" הן מילים מקובלות בתחום, לפיכך משקלן ליצירת הבחנה בין הסימנים הוא קטן. בשל הדומיננטיות של המילה סלע בסימנים קיים דמיון גס במבחן הצליל בין הסימנים.

אף בחינת סוג הסחורות, קהל הלקוחות וצינורות השיווק קיימים דמיון בין הסימן המבוקש לסימן הרשום. שני הסימנים לרשום לגבי יינות ולפיכך קיימת זהות בסוג הסחורות. כיוצא מכך סביר להניח כי מדובר אף בקהל לקוחות ובצינורות שיווק זהים. על פי שני המבחנים הנ"ל קיימים חשש להטעיה בין הסימן הרשום לסימן המבוקש.

יחד עם זאת על מנת לענות על השאלה, האם הציבור עלול לייחס את מקור הסחורה תחת הסימן המבוקש לבעל הסימן הרשום יש לבחון גס את הנסיבות הקשורות בסימני המסחר הנזכרים ובכלל בהסכם דו קיום. ואת במסגרת המבחן השלישי של יתר נסיבות העניין שאליו צורף מבחן ההיגיון והשכל הישר.

כאמור בין המבקשת לבעל הסימן הרשום נחתם הסכם דו קיום. ככלל, הסכם אשר נחתם בין צדדים אינו מחייב את רשם סימני המסחר, האמון בנוסף על בדיקת ושמירת זכויות הצדדים, גס על טוהר הפנקס ועל שמירת האינטרס הציבורי בסימני מסחר לגבי מקור הטובין. יחד עם זאת, נקבע לא אחת בפסיקה כי קיומו של הסכם בין הצדדים יכול להוות אינדיקציה לכך שאין חשש להטעיה וכי הסימנים יכולים לדור וה בצד זה (ראה ע"א 1611/07 מיכה דנציגר נ' שמואל מור(נבו 23.08.2012) סעיף 27, וכן החלטה בתיק מאוחד לבקשות ביטול והתנגדות שהתנהלו בפני כב' הפוסק נח שלו שלומוביץ 166 60 :8 ו[0ו2) 012ז5 [זה14 נ'

כ !1.0 81 133115611 (נבו 06.04.2009)וההפניות שם).

בענייננו, אני סבורה כי חתימת ההסכם בין המבקשת לבעלת הסימן מהווה אינדיקציה כי הצדדים אכן סבורים שאין סכנת הטעיה. ההליך שבפני הינו הליך חד צדדי, בעלת הסימן אינה צד בהליך והעובדה שחתמה על הסכם זה מלמדת כי מהכרותה את השוק היא סבורה שאין ברישום כדי לפגוע באינטרסים הכלכליים שלה שהיו ניזוקים אילו היה בסימון כדי להטעות את הציבור או להוות תחרות בלתי הוגנת. אציין כי המקרה שלפני שונה מהליכיס דו צדדיים בפני

הרשם למשל הליכי תחרות (לפי סעיף 29 לפקודה) שם יש לבחון ביתר דקדקנות ההסכם המתגבש

בין הצדדים היות שחתימת ההסכם במקרה כזה מייתרת את ההליך המשפטי לשני הצדדים ומהווה מוטיבציה נוספת לחתימתו, מוטיבציה שעל פניו לא קיימת בענייננו.

מהדיון בפני ומתצהיר מיכאלי עולה כי המבקשת עושה שימוש בפועל בסימן כבר משנת 2017 וכי בעלת הסימן אשר מעורה בשוק הרלוונטי לא ראתה פגיעה או הטעיה בפועל בין הטובין שלה לאלו של המבקשת.

עוד עולה כי הסימן המבוקש הוא שמה של סדרת יינות, ואינו מסמל את מקור הטובין אשר במקרה של יינות הוא היקב בו הוא מיוצר. ככל שהצרכן אינו שווה נפש למקור הטובין הרי צפוי שיבדוק את היקב שבו הוא מיוצר. היות שההסכם כולל התחייבות של המבקשת להשתמש בסימן המבוקש כמותג משנה לצד מותג הבית "יקב הרי גליל" ו/או לצד מותגי סדרות היין של הרי הגליל של המבקשת, נראה כי החשש שהציבור עלול לייחס את מקור הסחורה לבעל הסימן הרשום קטן.

ואת ועוד, אפילו היה חשש להטעיה סבורה אני כי בנסיבות העניין יש מקום לאשר שימוש מקביל בסימנים בהתאם להוראות סעיף 30 לפקודה.

לטעמי, השימוש שעשתה המבקשת בסימן המבוקש מא שנת 2017 היה שימוש בתוס לב. אף בהנחה שלבעלת הסימן הרשום יש מוניטין בסימנה, לא נראה שהמבקשת ביקשה להיבנות על מוניטין זה. הדבר עולה למשל מהשימוש בפועל שעושה המבקשת בסימן אשר שונה חזותית ובאופן ברור מהשימוש בפועל של בעלת הסימן הרשום (ראה סעיף 3 לעיל). חתימת ההסכם בין הצדדים מהווה אינדיקציה לכך כי גם בעלת הסימן סבורה כי בחירת הסימן המבוקש הייתה בתוס לב ויש לאפשר את השימוש במקביל בכפוף להתניות שבהסכם.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, הסימן המבוקש יירשם בכפוף לכך שהשימוש בו יעשה כמותג משנה לצד מותג הבית "יקב הרי גליל" ו/או לצד מותגי סדרות היין של המבקשת הרי הגליל במקביל לסימן הרשום, כמוסכם.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס י' שבט, תשפ"ב

2 ינואר 2022