סימן מסחר 332127

ההחלטה:

בקשה למחיקת סימן מסחר

מבקשת המחיקה: ניו ליין אקססוריס בע"מ על ידי נחוס גלמן כהן ושות' חברת עורכי דין

בעלת הסימן: גוד פארם בע "מ

על ידי מ. פירון ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

1. לפניי בקשתה של ניו ליין אקססוריס בע"מ (להלן: "מבקשת המחיקה") להורות על מחיקת סימן מסחר (מעוצב) מספר 332127 (להלן: "הסימן הרשום") המעוצב כדלקמן:

2. הסימן הרשום נתבקש ביוס 2.10.2020 ונרשם ביוס 4.5.2021 על שמה של חברת גוד פארם בע"מ (להלן: "בעלת הסימן"), בסוג 35, ביחס לשירותים שלהלן:

"רשת בתי מסחר קמעונאית למוצרי קוסמטיקה וניקוי; הנכללים כולם בסוג 35".

3 על שמה של בעלת הסימן רשום סימן מסחר נוסף עבור שירותים זהים (בסוג 35), סיימן מסחר מס' 286939, אשר נתבקש ביוס 3.8.2016 ונרשם ביוס 4.7.2017, המעוצב כדלקמן:

קנט

ביחס לסימן וה לא הוגשה בקשה למחיקה.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

4. ברקע הדברים, טרס פתיחת הליך זה, הגישה בעלת הסימן תביעה אזרחית כנגד מבקשת המחיקה בבית-משפט השלושים בראשון-לציון בגין שימוש מפר בסימני המסחר הרשום על שמה - ת.א 22 -06 -50605 גוד פארם בע "מ נ' פארמה ליין ואח' (להלן: "ההליך המקביל"). ההליך בבית המשפט מתנהל במקביל להליך דנו וטרס התקבלה בו החלטה. בהקשר זה יש להעיר, כי במסגרת ההליך שלפניי, העלו הצדדים מספר טענות, אשר אינן קשורות ישירות להליך המחיקה אלא נוגעות לשאלת הפרת הסימן הרשום והתנהלות מסחרית בין הצדדים. מטבע הדברים, טענות אלה חורגות מסמכותה של ערכאה זו, ועל כן לא יידונו במסגרת ההחלטה בהליך המחיקה.

5. לאחר הגשת כתבי הטענות והראיות מטעם הצדדים, ביוס 16.1.2025 התקיים דיון בפני סגנית הרשם בדימוס ברכה, במסגרתו ויתרו הצדדים על חקירותיהם. בנוסף, בהתאם להסדר דיוני שנקבע בדיון, הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב. בשל פרישתה של סגנית הרשם בדימוס, הועבר התיק להכרעתי בהתאם לתקנה 73א לתקנות סימני המסחר, (194. יש לשים לב לכך שהצדדים ויתרו על חקירות נגדיות והגישו את סיכומיהם בכתב, הרי שבהעברת הדיון אל המצב כאן אין פגיעה כלשהי בזכויותיהם הדיוניות של הצדדים או יכולתם לגישה לערכאות והבאת טיעוניהם בפני המצב. מכל מקום, משסגנית הרשם בדימוס לא התרשמה באופן בלתי אמצעי מעדי הצדדים, אלא כל הראיות הוגשו בכתב, אין שוני ראייתי כלשהו בין הכרעת התיק על ידי סגנית הרשם בדימוס לבין הכרעתו על ידי המצב כאן. כאמור, בהתאם להסדר הדיוני ביו הצדדים, ההחלטה בעניין מחיקת הסימן הרשום תתבצע על סמך הראיות שהוגשו בתיק. משהצדדים בחרו לוותר על וכותם לחקירה נגדית, יש לראות את הראיות שהוגשו כראיות שמהימנותן אינה שנויה במחלוקת.

עיקר טענות מבקשת המחיקה וראיותיה

6. כאמור, ביוס 24.4.2023 הגישה מבקשת המחיקה בקשה למחיקת הסימן הרשום בהתאם להוראות סעיף 39(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). לטענתה, הסימן הרשום אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיפים 8(א), 6(11) ו- 10(11) לפקודה.

7 לטעמה של מבקשת המחיקה, הסימן הרשום לא היה כשיר לרישום מלכתחילה, בהתאם להוראות סעיף 10(11) לפקודה, כיוון שהוא מורכב מאוסף מילים המהוות את תיאור טובין ואיכותם בלבד - ללא אופי מבחין. גאת ממש שבמובן המילולי - מורכב הוא בחלקו משם גנרי (ההזהכ) ובחלקו האחר משני תיאורי-משבחים (₪000 ו-"במחיריס טובים"). כן טענה מבקשת המחיקה, בהתאם להוראות סעיף 8(א) לפקודה, כי הסימן הרשום חסר אופי מבחין משום שבמובן העיצובי - החלק הגרפי מורכב מאלמנטים מינימליסטיים כאשר האלמנט ההדגשתי המבדיל את הסימן הרשום הינו רקע צהוב וכיתוב שחור בלבד.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

מבקשת המחיקה הוסיפה, כי לעמדתה נוצרת תחרות בלתי-הוגנת בשוק חנויות הפארם בניגוד להוראות סעיף 6(11) לפקודה, בשל רישום הסימן הרשום וניכוס הסיסמה "פארס במחירים טובים" לבעלת הסימן. לטענתה, כל עסק הפועל בתחומי הפארם (ובהס מבקשת המחיקה עצמה) רשאי לפרסם שהוא מוכר פארם במחירים טובים וכי לא ניתן להעניק בלעדיות ביחס למונח "פארס במחירים טובים".

מבקשת המחיקה טענה כי הסיסמה "פארס במחירים טוביס" הייתה בשימוש שלה מעת התאגדותה בשנת 2014 והועתקה על ידי בעלת הסימן. לטענת מבקשת המחיקה, השימוש הקודם בסיסמה זו על ידה והשימוש של בעלת הסימן בצירוף המילים מוביל לתחרות בלתי- הוגנת.

מבקשת המחיקה הוסיפה לטעון כי "מתבקש כבוד הרשם למחוק את סימן המסחר מפנקס סימני המסחר ולמנוע את ההשתלטות חסרת תוס הלב שבעלת סימן המסחר מבקשת לעשות בתחום מוצרי הפארמה במחירים טובים..." (סעיף 70 לסיכומי מבקשת המחיקה). ואולם, המבקשת לא פירטה טענה זו, והיא נטענה באופן כללי בלבד ומבלי להצביע על חוסר תוס הלב הספציפי שבו התנהלה לכאורה בעלת הסימן.

ראיות מבקשת המחיקה כללו תצהיר של מר אלי ברששת, בעל השליטה במבקשת המחיקה (להלן: "תצהיר ברששת"). תצהירו כלל 5 נספחים: נספח 1 - כתב התביעה בהליך בין הצדדים בבית משפט השלושים בראשון-לציון; נספח 2 - כתב ההגנה בהליך בין הצדדים בבית משפט השלושים בראשון-לציון ; נספח 3 - הודעה לצדדים שלישיים (מבקשת המחיקה בהליך זה); נספח 4 - כתב תשובה להודעה מטעמי הצדדים השלישיים ; נספח 5 - צילום מסך מחשבון הפייסבוק של הצד השלישי.

עיקר טענות בעלת הסימן וראיותיה

לטענתה של בעלת הסימן, מבקשת המחיקה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בכדי להראות כי הסימן הרשום אינו כשר לרישום. בפרט, ראיותיה של מבקשת המחיקה לא מעידות כי הסימן הרשום, או צירוף המילים הכלול בו, היה בשימוש קודם שלה וכי מדובר בסימן המעוצב בהתאם לעקרונות עיצוביה שלה, ולא של בעלת הסימן.

בעלת הסימן טענה כי המותג "פארס במחיריס טובים" בהרכב הרקע הצהוב והכיתוב השחור הוא ה"דגל" של גוד פארם אשר רכש זהות מותגית מובחנת בקרב הצרכנים בישראל. לטענתה,

מיתוג באמצעות צבע (שַתוְת88עט זס1ס6) הינה אחת מהאסטרטגיות השיווקיות הנפוצות בעולם.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בעלת הסימן טענה עוד, כי על אף שהסימן הרשום נרשם בשנת 2021, השימוש בו (בדגש על השימוש בסיסמה) החל כבר בשנת 2016 ולכן טענותיה של מבקשת המחיקה על כך שהעתיקה ממנה את הסיסמה אינן רלוונטיות.

כן טענה בעלת הסימן כי הסימן הרשום הוא "סימן מוכר היטב" כמוגדר בסעיף 1 לפקודה, זאת הודות למאמצי השיווק, לשימוש נרחב (בעלת הסימן פועלת ביותר מכ-50 סניפים ברחבי הארץ) ולהצלחתה המסחרית הניכרת של בעלת הסימן במכירותיה העולות על מאות אלפי מוצרים.

ראיות בעלת הסימן כללו שני תצהירו. תצהירו של מר סער פרידמן, שותף ומנהל קריאטיב ראשי של חברת המיתוג א022), שהיא החברה שביצעה את המיתוג של בעלת הסימן. תצהירו

כלל את מצגת המיתוג הראשונה אשר הוכנה על ידי חברת 022% עבור בעלת הסימן (נספח ב). עוד הוגש תצהירו של מר אדס פרידלר, מייסד ומנכ"ל משותף של בעלת הסימן (להלן: "תצהיר פרידלר"). תצהירו כלל 5 נספחים: נספח א - תעודת הרישום של הסימן הרשום; נספח ב - מצגת המיתוג המצוינת לעיל; נספח ג - התכתבות מול חברת בלוניס בשנת 2016 ; נספח ד - כתבות בעניין פתיחת החנות הראשונה; נספח ה - פרסומיס; נספח ו - פרסומים נוספים.

דיון והכרעה

נטל הבאת הראיה ונטל השכנוע

כידוע, בהתאם לסעיף 64 לפקודה, רישום הסימן מהווה ראיה לכאורה באשר לתוקפו של הסימן:

"64. בכל הליך משפטי בדבר סימן מסחר רשום תהא העובדה שפלוני רשום כבעל סימן המסחר ראיה לכאורה לתוקף הרישום המקורי של סימן המסחר ולכל העברותיו שלאחר מכן".

בפסיקה נקבע לא אחת כי נטל השכנוע לכך שרישומו של סימן אינו תקף מוטל על כתפי מבקש המחיקה. נטל הבאת הראיה, לעומת זאת, עשוי לעבור מצד אחד למשנהו. כפי שהסביר בית- המשפט העליון בעניין קליל [ראו: בג"צ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל-ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מבן1) 309, 318] :

"הנטל להראות, שסימן הינו כשר לרישום, הוא על מבקש הרישום, אך הנטל להראות, כי סימן שנרשם אינו כשר לרישום, הוא על מבקש מחיקתו. רישומו של הסימן משמש ראיה לכאורה לתקפותו (ראה סעיף 64 של הפקודה), ולכן על המבקש לטעון אחרת נטל השכנוע. על טענה זו של ד"ר

חשין אין חולק. אך כבכל עניין, שבו מוטל נטל השכנוע על צד זה או אחר, נטל הבאת הראיות עשוי לעבור מצד אחד למשנהו. אם הצד שעליו נטל השכנוע הביא ראיה לכאורה, שהרישום נעשה שלא כדין, כי אז עובר הנטל למשנהו, בענייננו לבעל הסימן, לסתרה. אכן, ספק אם יישאר לאו מכלול הראיות, יפעל לטובת בעל הסימן".

אופיו המבחין של סימן מעוצב

9. בהתאם לסעיף 8 לפקודה, תנאי הכרחי לרישום של סימן מסחר הינו היותו של הסימן בעל אופי מבחין:

"8. (א) אין סיימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין)".

(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום".

0. לפי הוראות הסעיף ייתכן ולסימן יהיה אופי מבחין מעצמו טבעו - אופי מבחין מולד (אינהרנטי) או שסימן החסר אופי מבחין מולד ירכוש הכרה באופן שהציבור יקשר בינו לבין הסחורות שלו - אופי מבחין נרכש [ראו: ע"א 11487/03 6 א א55076 +05 נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, פסקה 8 לפסק דינו של השופט גרוניס (פורסס בנבו, 23.3.2008)].

1. סעיף 10(11) לפקודה הוא אחד מהסעיפים הקובעים כי סימני מסחר מסוגים מסוימים יהיו כשיריש לרישום אך ורק אם רכשו אופי מבחין:

"סימן המורכב מספרות, אותיות או מילים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או9".

2. בע"א 1427/05 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' רשם הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים, פסקה 4 לפסק דינו של השופט אלון (פורסס בנבו, 25.6.2007) (להלן: "עניין גלאט עוף"), נקבע לעניין זה כי:

"עניינו של סעיף 10(11) מהווה למעשה הר₪ בפרסום וקידומו מכירות תחת המותג הייחודי שבבעלותה (סעיף 18 לתצהיר פרידלר). אציין כי הצהרתו של מר פרידלר גם בעניין זה ולא נתמכה באסמכתא, אך הוא לא נחקר לגביה. בהתאם לעדותו של מר פרידלר ניתן גם לראות כי בעלת הסימן פועלת בכ-60 סניפים פעילים ומעסיקה כ-950 עובדים (סעיפים 41-3 לתצהיר פרידלר). ראיותיה של בעלת הסימן מציגות שיווק נרחב בפייסבוק (נספח ו') ואף בפלטפורמות פרסום נרחבות נוספות (סעיף 39 לתצהיר פרידלר).

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

עוד יש לציין, כי חלק נרחב מן הנספחים שהוגשו כחלק מראיות ההליך על ידי מבקשת המחיקה עסקו בטענות הרלוונטיות להליך המקביל, ולא להליך זה. משום כך, מצאתי לנכון להתייחס אך ורק לראיות שתרמו להכרעה בהליך דנן.

משכך, יש להכריע כי הסימן הרישום כשיר לרישום גם על יסוד העובדה שהוא רכש אופי מבחין מכיון השימוש המתמשך בו [לעניין וה ראו והשוו: עניין משפחה טובה עמוד 946].

לאור כל האמור לעיל, הסימן הרישום הינו בעל אופי מבחין ועל כן נדחית טענת מבקשת המחיקה בהקשר זה.

טענות נוספות שהעלו הצדדים לצד הטענות שנידונו לעיל, הועלו על ידי הצדדים מספר טענות נוספות, ואולם, טענות אלה הובאו ללא ביסוס ראייתי כדבעי, כפי שיפורט להלן.

מבקשת המחיקה טענה לשימוש קודם בסיסמה "פארס במחירים טובים". לטענתה, היא זו שהגתה את הסיסמה האמורה והיא עושה בה שימוש ממז הקמתה בשנת 2014 (סעיפים 39-8 לסיכומי מבקשת המחיקה). בראיותיה של מבקשת המחיקה אין הוכחה לשימוש נטען זה. הראייה שהוגשה בכדי לתמוך בטענה זו והיא תצלוס עמוד הפייסבוק של העסק שלה משנת 7 בו אכן ניתן לראות שימוש בסיסמה, אך תצלוס זה אינו מעיד בהכרח על כך שנעשה שימוש בסיסמה עוד בשנת 2014 (נספח 5 לתצהיר הרישום). פרסום יחיד בו נעשה שימוש בצירוף המילים "פארס במחירים טובים", אינו עולה לכדי שימוש בסימן מסחר. משום שאין בראיות אלו כדי להוכיח את הטענה לשימוש קודם, לא ניתן לקבוע כי אכן היה שימוש קודם בצירוף המילים לו טוענת מבקשת המחיקה.

בנוסף, טענה מבקשת המחיקה כי בעלת הסימן פועלת בחוסר תוס-לב. טענה זו נטענה בעל־מא, ונכתבה כבדרך-אגב בסוף כתבי הטענות. מבקשת המחיקה לא טרחה לתמוך את טענתה בראיות ולא פירטה בעניין. לכן, איני רואה לנכון לדון בטענה זו ומכל מקום גס לא ניתן לדון בה בשל היעדר הפירוט הקשור בה.

כפי שהרחבתי לעיל, סימן מסחר נבחן בכללותו. טענותיה של מבקשת המחיקה הנוגעות לתחרות בלתי הוגנת בשל השימוש בסיסמה "פארס במחיירים טובים" אינן רלוונטיות לדיון זה משום שהסימן הרישום מקנה לבעלת הסימן הגנה על הסימן בכללותו כפי שנרשם בפנקס, ובהתאם לכל האמור בהרחבה לעיל, ולא על צירוף המילים "פארס במחיירים טובים" לבדו.

מאידך, טענה בעלת הסימן כי הסימן שבבעלותה הוא "סימן מוכר היטב" כמשמעותו בדין, אלא, שלא ביססה טענה זו כדבעי. כידוע, הנטל להוכחה כי סימן פלוני הוא סימן מסחר מוכר היטב הוא נטל כבד ומשמעותי (להרחבה בעניין זה ראו: בש"א (מחוזי ירושלים) 226/03 יעקב שמואל קטן נ' דולי יריב, פסקה 4 להחלטתו של כבוד השופט עדיאל (נבו 9.9.2003)). דרך המלך להראות כי סימן הוא אכן סימן מסחר מוכר היטב היא באמצעות סקר מתאים המראה את היכרותו של הציבור הרחב בישראל עם הסימן, ולמצער, באמצעות נתוני פרסום ומכירות מלאים ומשמעותיים (להרחבה בדבר המבחנים המקובלים להיותו של סימן מסחר מוכר היטב.

- איני קובע כי הסימן אינו סימן מוכר היטב, אלא אך ורק שלא הובאו ראיות מספיקות להוכחת טענה זו במסגרת ההליך דנן.

סוף דבר והוצאות 5. לאור האמור לעיל, הבקשה למחיקת סימן מסחר 332127 נדחית בזאת.

6. יש לשים לב להיקפי כתבי הטענות, הראיות והסיכומים בהליך, כמו גם להסכמתם לוותר על חקירות נגדיות, מבקשת המחיקה תשלום לבעלת הסימן סכום כולל של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין הוצאות ושכר טרחת עורכי דין. סכום זה ישולם תוך 30 ימים ממועד פרסום החלטה זו, שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

מרדכי שורק רשם הפטנטים, העיצובים, וסימני המסחר

ניתנה בירושלים ביום ו' תמוז תשפ"ה 2 יולי 2025