סימן מסחר 328206

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 328206 עס פקודת זה סעיף הג.ז." "ד (מעוצב)

המבקש: עפיף כוטבא דושי

ע"י ב"כ: דרורי-סתיו ושות', עורכי דין

ה ח ל ט ה

בפני בקשה לרישום סימן המסחר המעוצב שבכותרת (להלן: "הסימן המבוקש") אשר הוגש לרישום ביוס 02.06.2020 ביחס לטובין הבאים, בסוג 30: עוגות; דברי מאפה; תופינים; סוכריות ; טבליות סוכריות; שוקולד ודברי שוקולד ; גלידות ודברי מתיקה קפואים; עוגיות.

הסימן נראה כך :

5 6 א \/

עס הגשת הבקשה נתבקשה בחינתו על אתר של הסימן בנימוק כי בכוונת המבקש להגיש בקשה בינלאומית לרישומו באמצעות פרוטוקול מדריד.

בוחנת סימני המסחר סירבה לבקשת הרישום, בשל כך שסימן המסחר מושא הבקשה דומה עד כדי להטעות לסימני המסחר 266863 ו-284688 הרשומים בפנקס על שס בעלים אחרים בגין אותם טובין ושירותים או טובין ושירותים מאותו הגדר (להלן: "הסימנים הרשומים"). לפיכך קבעה כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 9(11) לפקודת סימני מסחר [נוסת חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"). בנוסף סברה הבוחנת כי הסימן המבוקש דומה עד כדי להטעות לסימן נוסף הרשום בפנקס ואולס ביחס אליו הוסר הליקוי בהודעת ליקוייס נוספת.

הסימנים הרשומים נרשמו בסוגים 30 ו-35, בהתאמה, ביחס לטובין והשירותים הבאים: "שוקולד; ממתקיס וסוכריות" בסוג 30 ו-"גיבוש ביחד, לטובת האחרים, של מגוון רחב של מוצרי שוקולד, ממתקיס וסוכריות (לא כולל ההובלה), המאפשר ללקוחות לצפות בנוחיות

ולרכוש אותם מוצרים, שירותים כאלה עשויים להיות מסופקים על ידי חנויות קמעונאיות, נקודת מכירה סיטונאיות, באמצעות קטלוגים או הזמנה בדואר או באמצעות המדיה האלקטרונית, למשל באמצעות אתרי אינטרנט או תוכניות לקניות בטלוויזיה" בסוג 35.

הסימנים הרשומים נראים כך:

6זהשוזו) - 60|3%6סח6

בתשובתה להודעת הליקוייס טעןו המבקש כי הסימן המבוקש אינו דומה עד כדי להטעות לסימנים הרשומים לאור הבדלים מהותיים ביניהם.

משלא היה באמור בתשובה כדי לשכנע את הבוחנת, הבקשה לרישום סורבה. מכאן ההשגה שבפניי. המבקש השמיע טענותיו בפניי והחלטה זו מבוססת על טענות שהועלו בהליך הבחינה ובדיון בפניי.

ברקע הדברים עומדת בקשה למחיקת סימני המסחר הרשומים שהגיש המבקש דכאן בטרס הגיש את הבקשה לרישום שבפניי. בקשת המחיקה נדחתה בהחלטתי מיוס 12.5.2020 וכפי שהתברר בדיון, הוגש עליה ערעור. לאחר הדיון בפניי ניתן ביוס 30.12.2020 פסק הדין של בית המשפט המחוזי הדוחה את הערעור. בפסק הדין קבע כבוד השופט גונטובניק לאחר שמיעת הצדדים, בין היתר, כך:

"בסופו של דבר הנמקותיה של כב' הפוסקת נטועות בנסיבות הפרטניות של מקרת זה ובתשתית הראייתית הקונקדטית שהוצבה לפניה ולא מצאתי להתעדב בדבר,

כמובן שהקביעות שבהחלטה אמורות להיות רלוונטיות לבקשה הנוכחית 328266 התלויה ועומדת, ויש כמובן לנהוג בגישה קוהרנטית ביחס לעניינם של המבקשים."

המבקש חודיע כי בכוונתו להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. עס ואת, בשיס לב לקביעות של בית המשפט המחוזי, איני סבורה כי יש להמתין לפסק דינו של בית המשפט העליון בבקשת רשות הערעור בטרס תינתן החלטה בעניין הבקשה לרישום שבפניי.

0. השאלה שבפניי הינה אם הסימן המבוקש דומה עד כדי להטעות לסימנים הרשומים ועל כן אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות הפקודה.

1. סעיף 9(11) לפקודה קובע כי לא יירשם סימן הדומה עד כדי להטעות לסימן הרשום בפנקס, כדלקמן:

"סימנים אלה אינם כשירים לרישום:

(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחד וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא דומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות."

2. הדמיון בין הסימנים נבחן על פי המבחן שזכה לכינוי "המבחן המשולש" (ראה: רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע "מ (פורסם בנבו, 4.2.2003) (להלן: "עניין אמברוזיה"), בעמ' 453-451 ; וכן ע"א 1427/05 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' רשם הפטנטים (פורסס בנבו, 25.6.2007). מבחן וה מורכב משלושה מבחני עור ואלו הס: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין. עס השנים נוסף מבחן הידוע כמבחן ההיגיון והשכל הישר (ראה, בין היתר, רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 12.01.2010); ע"א 563/11 אסואס.

3. מבחן המראה הינו המבחן המרכוי מבין המבחניס לקביעת הדמיון שבין הסימניס. בחינת הדמיון תיעשה באמצעות השוואה חוותית של הסימנים בכללותם, בשים לב לרכיבים הדומיננטיים בסימנים וכן לראשוני הכולל הנוצר בהשוואתו, תוך שימת דגש על זכרונו הבלתי מושלם של הצרכן (ראה: עניין אמברוזיה, בפס' 17; וכן החלטה בהתנגדות

לרישום סימן מסחר מס" 170851 ]1811160 1 5017/1665 163110תנוו ות 0-0 [8 050 6שההיזכ) נ' (מקום בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 11.10.2009)).

4. הסימן המבוקש הינו סימן מעוצב הכולל מספר רכיבים: את המילים ₪000.18 .1 באותיות רישיות (6956 ז6קכ]) ובצבע שחור, את המילים 7/4571 07 5דאז=]/ות. ₪1 ככותרת משנית

באותיות רישיות בצבע אפור בהיר מתחת לכיתוב 000.15 .1. באות 8 שבמלה 1.34 חסר

.5

.6

7

.8

.9

הקו החוצה את הזווית היוצרת את האות . מעל הרכיבים המילוליים ישנו איור סכמטי בגוונים מונוכרומטיים בעלי ניגודיות נמוכה. האיור מדמה, ככל הנראה, אגוז. כל המלל מעוצב בגופן מרובע.

הסימנים הרשומים אף מסודרים במצמד המילים 3066 1.8, אך מסודרים מאותיות רישיות

וקטנות בגופן מסולסל. בתחתית הסימן מוצבות המילים 01110876 -- 610601816 ככותרת משנית בגופן אחר. בין הרכיבים המילוליים מתוח קו ישר. מעל הרכיבים המילוליים ישנו איור סכמטי בגונים מונוכרומטיים של הרים. הסימנים הינס בצבע חום.

בדיון שנערך, טען ב"כ המבקש כי עיצוב הסימן "אינו ייחודי" וכי סדר ומיקום הרכיבים בסימן הוא דבר נפוץ וגנרי. טענה זו לא נתמכה בראיות כלשהן, כגון סימנים בתחוס המעוצבים באופן דומה. כמו כן, חיפוש פשוט ברשת האינטרנט אחר מוצרי שוקולד בישראל מעלה כי קיימים סימני מסחר לא מעטים של מוצרים מאותו הגדר המעוצבים באופן שונה לחלוטין (על סמכות הרשות לבצע חיפוש עצמאי, ר' ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע "מ, פס' 25 (פורסם בנבו, 17.10.06)).).

בהמשך לכך נטען כי הרכיב הדומיננטי במקרה זה הן לאו דווקא המילים 45 ₪06 /( ] כיאם השילוב בין כלל הרכיבים (ראה בעמוד 6 לפרוטוקול הדיון מיוס 09.12.2020). באותה נשימה טעו המבקש כי אלמלא הזהות ברכיב המילולי ₪065 1.2 הסימן המבוקש היה מתקבל לרישום ללא כל טענה לדמיון מטעה.

לטעמי, יש לראות ברכיב המשותף שבסימנים (0606 8 )) כרכיב המרכזי בהס ואת לאור גודלו, מיקומו והדגשתו ביחס לרכיבים האחריס. למעשה, כך גס משתמע מטענתו האחרונה של המבקש, שכן אילולא היה רכיב זה הדומיננטי בסימניסם, לא היה לו משקל רב בשאלת הדמיון המטעה.

עס זאת, לא יכולה להיות מחלוקת כי הצרכן קולט את הסימן בחושיו כמכלול אחד, ואינו מפרק אותו לגורמים (ראו לעניין זה, עניין אמברוזיה לעיל וכן רע"א 1598/16 בריל אאוטלט אילת בע"מ נ' ביג מרכזים מסחריים שותפות מוגבלת (פורסם בנבו, 11.4.2016)). כמו-כן נקבע לא

אחת כי זכרונו של הצרכן אינו מושלם, על כן אין הוא שס לב לכל פרט ופרט ואינו עורך השוואה מדוקדקת בין הסימנים. זאת ועוד, אין די בכך שקיימת והות ברכיב אחד על מנת לקבוע כי

הסימניס דומיס (ר' למשל: התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 146483 )160000185 \/5 תה סההזבּ'] נ' 163 .020 :8 בוח ) [1601168 51% [פורסם בנבו] (4.12.2005)):

"בבואנו לבחון את מידת הדמיון שבין שני סימני מסחר, עלינו לבחון כל סימן וסימן כמכלול עם מתן דגש על מידת הדמיון הקיימת בין המרכיבים היסודיים שבסימנים, אלו שהשפעתם על מכלול הסימן בולטת במיוחד. כך למשל, ייתכן

וסימן יכלול מספר מדכיבים הזהים לחלקים הנמצאים בסימן אחר, ואולי אף יכל את לוב מדכיבי הסימן האחר, ועדיין הדושם שיתקבל מכל אחד משני סימנים אלה יהא שונה במידה ניכרת. ייתכן אף שלסימן מסוים אשד מכיל בחובו סימן אחר, תווסף תחילית או סיומת שתהא משמעותית לסימן עד כדי כך שלא יהא עוד חשש

שהצרכן הסביר יטעה בי( הסימנים ."

ואולס בענייננו אין הדמיון מתמצה ברכיב הדומיננטי בלבד. בהשוואת מראה הסימניס הרשומים אל מול הסימן המבוקש, קיים דמיון רב מבחינת המראה הכולל שלהם. דמיון וה מתבטא בחלוקה הגרפית של הסימנים ובהיגיון דרך עיצובס: כאשר שני הסימניס מורכביס מחלקים מילוליים וציור. המילה 30616 1.8 מופיעה בכל אחד מהסימניס מתחת לציור, בסימניס הרשומים- ציור של הר, ובסימן המבוקש- ציור של אגוז. הרכיבים המילוליים הנוספיס המהוויס מעין סלוגן או כותרות משנה לסימן, אף הס ממוקמיס באופן זהה. שני הציוריס הינס סכמטיים, מעין רישומים, בעלי ניגודיות נמוכה.

בראי הפסיקה נקבע כי על תוספת מסוימת בסימן מסחר להיות דומיננטית ובעלת משמעות על מנת שתוכל להבדיל את הסימן המבוקש מסימן רשום אחר, ראה בע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע "מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט (1) 873, 887 (2004), כדלקמן:

"ייתכן שתוספת מסוימת, מילולית או ויזואלית, תקנה לשסם אופי המבדילו משם המסחר הרשום עד כי יהיה בכך כדי לאיין את החשש מפני הטעיית הציבוד. אולס. לא כל תוספת תקיים את התכלית האמורה; רק תוספת דומיננטית, בעלת משמעות שאינה משנית או שולית לשם הלשום כסימן מסחרי, תוספת שיש בה כדי לבטל את הדמיון התודעתי בין הסימן לסימן המסחרי הרשום, תוכל לקיים את ההסדר המוצע",

(הדגשה אינה במקור)

בענייננו לא רק שאין בתוספות כדי ליצור הבחנה בין הסימנים אלא הן דומות זו לאו מבחינת מיקומן ואופייו. לכאורה הוחלפו המלל 02110876 - 6120601866 במילים 0 5דאוא. זי

והרכיב הגרפי ברכיב גרפי אחר. ואולס החלפה זו אינה מסייעת לבידול בין הסימניס. יש לזכור כי הצרכן אינו עורך בחינה מדוקדקת של סימן המסחר ואינו עורך השוואה בין הסימן שבפניו לבין הסימנים המוכרים לו אלא נשען על זכרונו את העיצוב הכללי של הסימן על מנת לבחור במוצר הנושא את הסימן. לפיכך, הצרכן עלול לסבור בטעות כי הסימן המבוקש שייך לבעלת הסימנים הרשומים או שהסימנים הינס ממקור משותף.

אין מקוס לטענת ב"כ המבקש כי לעניין מבחן המראה יש להסתמך או להקביל את ממצאי החלטתי בעניין הבקשה למחיקת הסימנים הרשומים לנדון דדן. באותה החלטה נדונו הסימניס הרשומים ביחס לסימן רשום אחר (8005115 .1 מספר 218325) שבו עיקר הדמיון היה דווקא בצליל ולא במראה. כעת מונחיס בפניי הסימנים הרשומים ביחס לסימן המבוקש המעוצב באופן זהה. על כן אין לגזור גזירה שווה מן הקביעות בהחלטתי בעניין מחיקת הסימנים לעניין הסימן דכאן.

לאור כל האמור לעיל, ניתן לקבוע כי קיים דמיון רב במראה הסימנים. ב. הצליל

לטענת המבקש, אין בדמיון הפונטי ובעובדה, כי הסימן המבוקש לרישום מסמן ללקוחות את מוצריו ושירותיו של המבקש, כדי ליצור חשש להטעיה של מי מהציבור ביחס למקור המוצריס ו/או השירותיס הנסחריס תחת הסימנים הרשומים, אלא להחיפך.

בענייננו, אין חולק כי הרכיב "0616 1.8" נהוג באופן זהה לחלוטין לסימנים הרשומים. בהתאם לכך, ניתן לקבוע כי ביחס למילים אלו מתקיים דמיון מלא ביחס למבחן הצליל.

עוד אין חולק כי ביחס לרכיבים המילוליים הנוספיס שמהוויס מעין סלוגן לסימן 610001816 6 - ו-1/515 עס 5דא₪1.1 אין כל דמיון מבחינת מבחן הצליל.

ב"כ המבקש טוען כי בהתקיים הדמיון בין יישוס מבחן הצליל במקרה הנדון לבין ההחלטה בבקשת המחיקה של הסימנים הרשומים יש כדי להשפי