סימן מסחר 31792

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בקשה לפטנט מס' 31792

המבקשת: [פרטי כתובת] באמצעות ד"ר י. הפ, עורך פטנטים בהעברה מא.י. מלפורד, עורך פטנטים ע"י ד"ר א. זליגסון, עורך דין ועורך פטנטים

1. הבקשה לפטנט מס' 31792 הוגשה ע"י [פרטי המבקשת] ביום [תאריך]. ותבעה דין קדימה בהסתמכה על בקשה אמריקאית מס' 5 מיום [תאריך]. האמצאה מתייחסת ל"תרכובות תיאדיאזול ושיטות לסימוש של תרכובות אלה בחקלאות".

2. ביום [תאריך] נשלחה לב"כ המבקשת הודעה על ליקויים בהתאם לתקנה 4 לחוק הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות). (להלן - תקנות הפטנטים), בה הודיע בוחן הפטנטים (להלן - הבוחן) למבקשת, בין יתר השגותיו, בדלקמן:

(א) בקשתכם הנ"ל הוקדמה ע"י הבקשה מס' 31233 של [פרטי המבקש] ב-[תאריך]. התובעת דין קדימה מיום [תאריך] (סוויץ). מאידך גיסא, מקדימה בקשתכם זו את הבקשה הנ"ל במידה שזו האחרונה מתבססת על דין קדימה שני מיום 11.10.68.

ביוון שכך יושחה המשך הטיפול בעקרונות זה, עד לאחר פרסום הבקשה שצוטטה העומדת לפי הוראות הרשם להתפרסם בסוף חודש זה. הודעה נוספת תישלח אליכם בבוא המועד.

/ כן, בפעיף ב' של הודעתו, ציטט הבוחן כלפי הבקשה הגדונה את הפטנט מס' 30586 של [פרטי המבקש] על פי סעיף 9 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן = חוץ הפטנטים).

3. ביום 7.8.72 הודיעה הלשכה למבקשת על דבר פרסומה של הבקשה מס' 3 של אגריפאט בזו הלשון: "בהמשך למכתבנו מיום 25.7.72 הנני להפנות את הסומת לגך - למודעה 'לפי סעיף 26 לחוק המתפרסמת ביומן 3 מיום לֶ 774, עמוד 810 לגבי הבקשה מס' 3. אם מרשתך אומרת להמשיך בבקשה זו, צריך סתשים על השגות הלשכה הכלולות במכתבנו הנ"ל תוך ארבעה חדשים מתאריך הודעה זו".

4. ביום 7.2.73 הגיש ב"כ המבקשת פירוט מתוקן שנבהן ע"י הבוחן. בתשובתו, כתב הבוחן בסעיף א' של מכתבו ו מ-5.73. בין השאר בדלקמן: "מאידן אינני יכול להסיר את הסגתי מהפטנט המקופי מס' 31333 עפ"י הסעיף 9 לחוק שכן תרכובות הנתבעות בבקשה דנן עריין נופלות בתחום הפטנט הנ"ל אפילו במידה שהוא מסתמך על מסמך הבכורה הראשון. שבן הגילוי הראשון -כולל בנוסחה הכללית תרכובות בהן [פרטי התרכובות] ולאו דוקא קט בלבד".

ובסעיף ג' של אותו מכתב נאמר: "התביעה מתנגשת עדיין עם הפירוט של הפטנט המקומי, עד לתאריך 22.2.73 היה הפיפול בבקשה הנדונה סדיר הן מצד הלשכה והן מצד ב"כ המבקשת, אולם להודעת הלשכה מיום 22.2.73 לא השיב ב"כ וביום 74 שלחה לשכת הפטנטים תזכורת לב"כ המבקשת. בעקבות התזכורת, הגיש ב"כ המבקשת ב-5.3.74 בקשה לארכה וסען כי אין המבקשת אתראית לאיחור. תקופת הארכה נסתיימה ביום 5.74. בהעדר השובה על דו"ח הבוחן מיום 22.2.13 הנ"ל נשלחת, תזכורת נוספת ביום 74 71 ומאחר וגם עליה לא הגיב ב"כ המבקשה, נשלחה לב"כ המבקשת ביום 9.9.74 הודעה על סגירת התיק שגם עלזה לא נתקבלה כל תגובה מצד ב"כ המבקשת. לא ברור אם מלפורד ר ב"כ המבקשת והקודם (להלן - ב"כ המבקשת הקודם) העביר לידיעת מרשתו את כל פרטי ההות טוח וליה: בעת שהבקשה לפטנט הנדונה הייתה תלויה ועומדת (חייגו לפני סגירת התיק) הא צוסטה כנגד בקשה לפטנט מאוחרת יותר מס' / 9 שהוגשה ביום 8.12.69 ע"י חברת הצפצגת (להלן - חברת בייאר). ציטוט זה נעשה במכתב הלשכה מיום 27.7.72. ביום 4 הודיעה הלשכה לחברת בייאר הנ"ל כי תיק הבקשה מס' 31792 שצוטטה כנגד בקסתה נסגר ולכן היא יכולה להתעלם מהציטוט. ואכן, כתוצאה מהאמור לעיל, ביום 28.7.75 התפרסם דבר קיבול בקשתה (מס' 33499) של חב' בייאר ביומן הפטנטים יוביום 75 הוענק לחברת בייאר פטנט לפי בקסתה הנ"ל, המבקשת סוענת שלא קיבלה דיווח מבא כוחה על דבר.

(ב) זה נודע לה רק ממכתבו של ד"ר הס מיום 1.1.76 אשר הגיע אליה ביום 19.1.76. : אחרי הדברים הללו, ביום 17.2.76 פנה ב"כ המבקשת (הקודם) אל לשכת הפטנטים ובקש לפתוח מחדש את התיק שנסגר. הוא נימק את בקשתו לפתיחת תיק הבקשה במילים הבאות: "התיק של הבקשה אבד במשרדי ונמצא לבסוף בארכיב, ואי מתן התטובה נובע מהשמטת משרדי ואין למרשתי כל חלק בה. אשלחה עתה דו"ח מלא אליה, על מנת להגיש ללשכה תשובה עד לתאריך [תאריך].

בתשובה לכך כתבה לשכת הפטנטים אל ב"כ המבקשת ביום 5.4.76 והצביעה על דבר קיומו של פטנט מס' 33499 של חב' בייאר, (ד) שניתן בינתיים בעקבות סגירת תיק הבקשה לפטנט הנדונה. על מכתב זה לא השיב ב"כ המבקשת.

ביום 7.7.76 הועבר הטיפול בבקשה לפטנט מס' 31792 הנדונה לד"ר הס. ב,29,3,77 הגיש ד"ר הס פירוט מתוקן כדי להתגבר על הפטנטים מס' 30586 ו-31333 שצוטטו בשלב הראשון של הבחינה נגד הבקשה לפטנט מס' 31792 הנדונה, אך את קיום הפטנט מס' 33499 לא הזכיר. באותו מכתב הפנה ד"ר הס את תשומת לב הלשכה לבקשת חלוקה מהבקשה לפטנט מס' 31792 אשר הוגשה באותו יום ומוספרה 91763.

(ה) ביום 31.3.77 הודיעה הלשכה לד"ר הס כי לא קיימת יותר חפיפה בין הבקשה לפטנט הנדונה והפטנטים מס' 30586 ומס' 31333 שצוסטו נגדה, באותו מכתב הודיע הבוחן על קיוס הפטנט האמור, מס' 33499 של בייאר ומתוך גימוץ שאין אפטרות סינתן פטנט פעמיים על אותן תרכובות, הודיע ש"בינתיים מושהה השיקול בבקשתך לפתוח את התיק מחדש".

(ו) ביום 7 בקש ד"ר הס להחליט בקשר לבקשה לפתוח מחדש את תיק הבקשה לפטנט הנדונה אשר כאמור, נסגר. ד"ר הס התייחס לציטוט של הפטנט מס' 33499 של בייאר וטען שפטנט זה לא היה צריך להתאשר. לתמיכה בבקשתו לפתוח את התיק הוא צירף את תצהירה של גב' [פרטי התצהיר] ממשרד עורכי הפטנטים אשר ממנו עולים הפרטים הבאים: (1) המבקשת היתה מעונינת בבקשתה הנדונה ואף פעם לא חשבה לזנוח אותה. (2) באי כוח המבקשת בארה"ב עשו את כל שביכולתם על מנת לטפל בבקשה הנדונה כיאות, (3) סגירת תיק הבקשה הנדונה היתה שלא באשמת המבקשת ונגד רצונה המפורש והיא באה כתוצאה מתקלה שקרתה אצל באי כוחה של המבקשת בישראל. (4) מיד לאחר שנתבררה התקלה נקטה המבקשת בכל הצעדים הנחוצים על מנת לנסות ולהחזיר את המצב לקדמותו.

1. עד כאן השתלסלות הענינים. השאלות המשפטיות שעלינו לתת את הדעת לגביהן הן כדלקמן: לאחר שתיק זה נסגר, מאילו טעמים ובאילו תנאים? (א) האם ניתן כיום לפתוח מחדש את תיק הבקשה לפטנט מס' 31792? (ב) מה דינה של בקשת החלוקה שהוזכרה בסעיף 6(ד) דלעיל? (ג) מה דינן של זכויות שנרכשו בתקופה שבה תיק הבקשה היה סגור.

[פרק משפטי]

(א) בחוק הפטנטים ובתקנותיו אין כל הוראה בדבר סגירת תיק בקשה לפטנט כלל לא מופיעה בחוק הפטנטים ובתקנותיו. עם זאת, ישנם בחוק הפטנטים ובתקנותיו הוראות בדבר סירוב לקבלה של בקשה לפטנט אם, למשל, המבקש לא מתקן את הליקויים שבבקשתו לאחר שקיבל עליהם הודעה לפי סעיף 20 לחוק הפטנטים.

סעיף 21 לחוק הפטנטים קובע, בענין זה, בדלקמן: "לא סילץ המבקש, תוך זמן שנקבע בתקנות, את הליקויים בהמצאה לפטנט או לא תיקן את הליקויים שהודיעו עליהם לפי סעיף 20, יסרב הרשם לקבל הבקשה".

תקנה 5 לתקנות הפטנטים קובע בדלקמן: "לא השיב המבקש על הודעה על פי תקנה 41, או השיב וקבע הרשס כי אין בתשובה כדי לסלק את הליקויים או שדחה את נימוקי המבקש כאמור בתקנה 44, יסרב הרשם לבקשה ויודיע על כך למבקש".

מעיון בסעיפים אלה ניתן ללמוד שאם מבקש הפטנט לא עונה על הודעה על ליקויים המשוגרת אליו לפי מעיף 20 לחוק, ינסים, כי אז מוסמך רשם הפטנטים לפי סעיף 21 לתוק הפטנטים לסרב לקבל הבקשה. אותו רעיון משתמע גם מתקנה 45 - הפטנטים.

תקנה 46(א) לתקנות הפטנטים מאפשרת למבקש תוך חודש מיום שקיבל הודעה על סירוב לבקשה להשמיע טענותיו בפני רשם הפטנטים. אם לא ענה מבקש הפטנט על ההודעה על ליקויים וכן לא דרש להשמיע טענותיו בפני הרשם לאחר שקיבל את הודעת הסירוב, כי אז תסורב בקשתו לפטנט.

(ב) במהלך הדיון טען בפני ד"ר זליגסון, מטעף המבקשת, שההוראה היחידה של מבקש שנזכר בסעיף 8(א) דלעיל היא בהסתמכות על סעיף 4 לחוק הפטנטים. סעיף 164 לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"(א) רשאי הרשם, אם ראה טעמים סבירים לכך, להאריך כל מועד הקבוע בחוק זה או בתקנות על פי לעשות דבר בלשכה או לפני הרשם, חוץ מהמועדים הקבועים בסעיפים 10 ו-(2), 30, 56 ו-57; אולם רשאי הרשם להאריך את המועד לפי סעיף 10(א)(1), אם שוכנע שהבקשה בישראל לא הוגשה במועד בגלל סיבות שלמבקש ולבא כותו לא הייתה שליטה עליהן ולא ניתן למנוע."

סעיף זה, לגרסת ד"ר זליגסון, שאותה אני מקבל, דן ב-3 מצבים: מצב ראשון הוא מצב בו לרשם הפטנטים יש שיקול דעת נרחב להארכת המועד (וזהו בכל אותם מקרים שלגביהם יש טעם סביר לעשות זאת). מצב שני הוא מצב בו לרשם הפטנטים יש סמכות מוגבלת, להאריך את המועד וזהו במקרה שכו מדובר בהארכת מועד לפי סעיף 10(א)(1) לחוק הפטנטים; במקרה זה על הרשם להשתכנע שהבקשה בישראל לא הוגשה במועד בגלל סיבות שלמבקש ולבא כוחו לא הייתה שליטה עליהן ולא ניתן היה למנוע. מצב שלישי הוא מצב שבו לרשם הפטנטים אין סמכות להאריך את המועד וזה במקרה שמדובר בהארכת מועד לפי סעיפים 10), 30, 56 ו-57 לחוק הפטנטים.

טענת ד"ר זליגסון הייתה שהמקרה דנן נכלל באותו סוג מקרים טבהם לרשם הפטנטים יש שיקול דעת נרחב להארכת מועד. באותו הקשר הפנה אותי ד"ר זליגסון לסעיף 164(ג) לחוק הפטנטים הקובע ש"בקשה להארכת מועד ניתן להגש-בתגך המוטד ובין לאחריו".

טענת ד"ר זליגסון הייתה בהתחשב בשיקול הדעת הנרחב שיש לרשם במקרה דנן ובהתחשב בכך שלפי סעיף 164(ג) לחוק הפטנטים ניתן להאריך את המועד גם אם הבקשה להארכת מועד הוגשה לאחר תום המועד (וזהו המקרה שלפנינו) לפיכך ניתן לקבל את בקשתו.

מוכן אני לקבל את הפירוש שהוצע לעיל, ע"י ד"ר זליגסון לסעיף 4 לחוק. השאלה היא האם ועד כמה ניתן ליישם פירוש זה על המקרה דנן.

לחיזוק טענותיו דלעיל, טען ד"ר זליגסון, שהבקשה לפטנט מעולם לא סורבה ע"י הרשם כאמור בתקנה 5 לתקנות הפטנטים. הייתה שלשכת הפטנטים רק הודיעה על סגירת התיק. לדידו לו ההודעה. הייתה שהרשם "מסרב לבקשה" כי אז ניתן היה לערער על כך.

אומר מיד שטענה זו, למרות שנינותה, אין בידי לקבלם. מהלי הודעה על סגירת הבקשה לפטנט אם לא סירוב לקבלת הבקשה. הרי היה ליקוי רציני בבקשה לפטנט הנדונה ועובדה זו הייתה ידועה למבקשת ולבא כוחה והודעה על ליקוי זה ניתנה למבקשת כמצוות תקנה 41 לתקנות הפטנטים; המבקשת לא השיבה על הודעה זו כמצוות תקנה 42 לתקנות הפטנטים.

אם לא השיבה המבקשת על ההודעה על ליקויים וקיבלה, מאידך, הודעה על סגירת תיק הבקשה לא תוכל להיתמם ולאתוז בקרנות הטענה שלא ניתן היה לפרש את ההודעה על סגירת תיק הבקשה כהודעה על סירוב לקבל את הבקשה.

לאור האמור לעיל, דוחה אני את טענת ד"ר זליגסון, שכביכול, המבקשת לא קיבלה הודעה על "סירוב לבקשתה". לפיכך, היה זה מחדל מצידו של ב"כ המבקשת הקודם אשר לא ביקש להשמיע טענותיו בפני הרשם כאמור בתקנה 46 לתקנות הפטנטים.

זאת ועוד, אפילו נלך בשיטתו של ד"ר זליגסון ונקבל גרסתו שהמבקשת או בא כוחה הקודם לא פרש כביכול את ההודעה על סגירה כהודעה על סירוב לבקשה, גם אז לא ברור מדוע לא מצאה המבקשת או ב"כ לנכון לפעול למשל, לפי תקנה 46(ב) לתקנות הפטנטים; אלא שמסתבר שבא כוחה הקודם של המבקשת בחר בעמדת "סב ואל תעשה", ומאחר ופעולות בא כוחה נחשבות כפעולות המבקשת אין לה אלא להלין על עצמה (או על בא כוחה הקודם).

טענה אחרת הייתה לד"ר זליגסון וזו התייחסה לכך שהמבקשת פנתה פעמים רכות לבא כוחה הקודם ולא נענתה או שלא נענתה כיאות. לכאורה לא הייתי צריך לדון בטענה מאחר ואין זה מענינו של הרשם היחסים שישנם בין עורך הפטנטים ללקוחו, אך עלי לציין בנקודה זו שאין בידי לקבל את טענתו שכן מצם זה כשלעצמו אינו צריך להקנות למבקשת זכויות כלשהן.

לו כטענתו היה המצב כי אז היו מתרוקנים מתוכנם כל אותם טעיפים שבחוק הפטנטים ובתקנותיו הקובעים מועדים קצובים.

יכולה כשלעצמה להצדיק את פתיחת התיק מחדש, שכן מתחדלה (או מחדלו של בא כוחה הקודם) החל ב-[תאריך] ונמשך עד ל-[תאריך] (ובענין זה אני חוזר ומדגיש שאין לשכת הפטנטים שותפת ואין זה מעניינה מה מערכת היחסים ומה מערכת התקשורת שבין לבין באי כוחה).