סימן מסחר 317370

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר 317370 "סיזה:) 601166]/ך"

המתנגדת: מדיקס שירותים רפואיים בע "מ ע"י ב"כ: סורוקר אגמון נורדמן, עו"ד ועורכי פטנטים

המבקשת: ד.ש.א אלקטרוניקה בע"מ

ע"י ב"כ: דרורי-וירונסקי-אורלנד עוד

ה ח ל ט ה

1. בפניי התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 317370 (להלן: "הסימן המבוקש"). הבקשה לרישום הסימן הוגשה ביום 03.06.2019 על ידי ד.ש.א אלקטרוני (להלן: "המבקשת") בסוגיס 3, 10 לגבי מוצרי קוסמטיקה ומכשירי עיסוי שונים. הסימן המבוקש נראה כך:

() כחוםי] 5-00%וא/6

דבר קיבול הסימן פורסם ביומן סימני המסחר בתאריך 27.02.2020.

2 ביום 02.04.2020 הגישה חברת מדיקס שירותים רפואיים בע"מ (להלן: "המתנגדת") את התנגדותה לרישום הסימן.

3 הצדדים להליך זה הגישו ראיותיהם בהליך ועדיים נחקרו בדיון שהתקיים בפני. החלטה זו מבוססת על טענותיהם שהועלו בכתבי טענות הצדדים, בדיון ובסיכומים בכתב שהוגשו לאחריו.

עיקר טענות המתנגדת

4. המתנגדת הינה חברה שהוקמה בשנת 2006 המספקת שירותי ניהול רפואי ומקצועי לחולים הסובלים ממחלות קשות ומורכבות (פסקאות 1 ו-2 לסיכומי המתנגדת); היא פועלת באר ובחו"ל תחת השם "מדיקס".

רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר

בבעלות המתנגדת שני סימני מסחר מעוצבים רשומים 195585 ו-195586 בסוג 44 לגבי שירות מידע וייעוץ בתחום הרפואה באמצעות תוכנת מחשב ומאגרי מידע רפואיים. הסימנים נראים

כך: 8% ,. 601% בהתאמה (להלן: "הסימנים הרשומים").

המתנגדת טוענת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 9(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") כיוון שהוא דומה עד כדי הטעיה לסימניו הרשומים (סעיף 14 להודעת ההתנגדות). בשל הדמיון הנטען כאמור, טענה המתנגדת כי הסימן המבוקש חסר אופי מבחין בהתאם להוראות סעיף 8(א) לפקודה (סעיף 13 להודעת ההתנגדות). לשיטתה, דמיון מטעה זה עלול לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר בניגוד לאמור בסעיף 6(11) לפקודה (סעיף 16 להודעת ההתנגדות), וברישומו של הסימן המבוקש יהיה כדי לפגוע בתקנת הציבור בניגוד להוראות סעיף 5(11) לפקודה (סעיף 17 להודעת ההתנגדות); לפיכך גם מטעמים אלו הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום.

בנוסף לכך, המתנגדת טוענת שסימניו אלו הסימניים מוכרים היטב על כן, הסימן המבוקש הדומה לסימניו הרשומים אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 13(11) לפקודה לעניין טובין שלגביהם הסימניים מוכרים היטב או לגבי טובין מאותו ההגדר שלרשומיו סימני המתנגדת (סעיף 15 להודעת ההתנגדות). אציין כי למרות שהמתנגדת טוענת לאי כשירות על פי סעיף 13(11) לפקודה בפועל היא נסמכת על סעיף 14(11) לפקודה שעניינו סימני מסחר רשומים מוכרים היטב.

המתנגדת טוענת שהמבקשת מתנהלת בחוסר תום לב שיטתי בניהול ההליך החל מבחירת סימן המסחר המבוקש, הגשת בקשת רישום הסימן, הסתרת ראיות וכלה בשימוש אסור בסימן 898; כל אלו לטעמה מהווים רצון להיבנות מהמוניטין של המתנגדת בישראל.

מטעמי המתנגדת הוגשו תצהיריה של סיגל עצמון, מנכ"לית חברת מדיקס שירותים רפואיים בע"מ (להלן: "תצהיר עצמון").

עיקר טענות המבקשת

0. המבקשת הינה חברה שהוקמה בשנת 1995 אשר עוסקת בשיווק מגוון מוצרים אלקטרוניים

לצד ייבוא מוצרים בעלי מותג בינלאומי; בשנת 2018 היא החלה לעסוק בתחומי מוצרי העיסוי ועס הומן לטענתה הפכה להיות לחברה המובילה בישראל בתחומי מוצרי העיסוי.

1. לטענת המבקשת, הסימנים הרשומים אלו בעלי היקף הגנה מצומצם בהיותם סימני מסחר תיאוריים אוניברסליים; ההגנה על סימניו אלו חלה כלפי השירותים הכלולים בסימן ועיצוב הסימן כפי שנרשם ולא מעבר לכך (סעיף 45 לסיכומי המבקשת).

רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר

עיקר טענתה של המבקשת הינו כי הסימנים אינם דומים עד כדי הטעיית הצרכן (סעיפים 11- 2 לכתב טענות שכנגד). הסימן המבוקש הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי וגם אם לא היה כך, הרי שרכש אופי מבחין נרכש עקב שימוש רחב בו (סעיף 62 לסיכומי המתנגדת). בנוסף לכך טוענת המבקשת כי לא היה בראיות המתנגדת כדי להוכיח את הטענה בדבר תחרות בלתי הוגנת (סעיף 61 לסיכומי המתנגדת) או פגיעה בתקנת הציבור. כמו כן, המבקשת עמדה על כך שהסימנים הרשומים אינם עונים להגדרת סימני מסחר מוכרים היטב בדיןו

בתמיכה לטענותיה, הגישה המתנגדת את תצהירו של רואי דיין, מנהל ובעליס של ד.ש.א אלקטרוניקה בע"מ (להלן: "תצהיר דיין").

כל ההדגשות בהחלטה זו הוספו אלא אם נאמר אחרת.

דיון והכרעה

בתרסה אבחן את שלל עילות ההתנגדות באשר לאי כשירות הסימן המבוקש. אדון תחילה בטענה כי הסימנים הרשומים אלו בגדר סימני מסחר מוכרים היטב, ברי כי ככל שייקבע שסימניס אלה עונים להגדרה בדין וזכאים להגנה רחבה, הרי הדבר ייתר את הדיון בעילות האחרות.

המתנגדת לא עמדה בנטל להוכיח כי סימניו הרשומים מוכרים היטב

המתנגדת סוברת כי הסימנים הרשומים [סימלים] סימני מסחר מוכרים היטב בישראל לפי הגדרת המונח בדין, לפיכך הם זכאים להגנה רחבה גם לעניין טובין שלגביהם הם מוכרים היטב וגם לגבי טובין מאותו ההגדר בהתאם לסעיף 13(11) לפקודה. לעניין טענה זו, יש לדון ראשית בשאלה: האם יש בראיות שהביאה המתנגדת כדי להוכיח את היותם של הסימנים הרשומים מוכרים היטב?

הגדרת המונח "סימן מסחר מוכר היטב" נכללת במסגרת סעיף 1 לפקודה והיא כדלקמן:

"סימן מסחר מוכר היטב" - סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר דשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לעניין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק;

בפסיקה נקבעו מספר מבחנים בעזרתם ניתן לקבוע האם הסימן מוכר היטב כגון: מידת ההכרה של הסימן בקרב הציבור הרלבנטי, היקף השימוש בסימנו; מידת הפרסוס וכן היקף ומשך הפרסום; דרגת ייחודיותו הטבועה או הנרכשת של הסימן; מידת השימוש בסימניאשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ, תקדין עליון 4(2006), 338, סעיף 25).

יישום של רכיבי הפסיקה בענייננו מלמד כי התחילית "|60 6" המשותפת לשני הסימנים מהווה רכיב "מקובל בענף" כהגדרתה בפסיקה.

ההלכה המנחה הלקוחה מהמשפט האנגלי קובעת כי במקרה ונערכת השוואה בין סימנים בעלי רכיב משותף שהינו מקובל בענף, יש לתת את מירב תשומת הלב לחלקי האחריס בסימנים ולערוך את השוואה ביניהם (ראה עוד בעניין אמברוזיה, פסקה 21). בעניינו כאמור התחילית "ו60 ", המהווה רכיב משותף בין הסימנים והינה רכיב מקובל בענף ולכן יש למקד את השוואת הסימנים בדגש על חלקי האחריס בסימן.

התוספת לתחילת "601 1" בסימן המבוקש היא "65" בעוד התוספת בסימנים הרשומים " א". הסופית א בסימנים הרשומים מוצגת כאמור, בהבלטה ובצבע כך שעיקר תשומת הלב מופנה אליה. לכך יש להוסיף שהסימן המבוקש כולל מילה נוספת "6876" אשר לה אין מקבילה בסימנים הרשומים. ההבדל בין הרכיבים שנוספו לרכיב המשותף "!60 ₪" הוא משמעותי עד כי הרושם המתקבל מכל אחד מהסימנים שונה באופן ניכר.

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי שלא קיים דמיון חזותי בין הסימן המבוקש לסימנים הרשומים.

בבחינת הדמיון הפונטי בין הסימנים קיימת דמיון מסוים; הסימן המבוקש מורכב משלושה הברות (מה-דיקס-קאיר) כאשר שתיס מהוות מרכיבות את הסימנים הרשומים (מה-דיקס), אציין כי שתי ההברות אלו מזוהות עם תחום העיסוק הרחב של הצדדים, קרי התחום הרפואי או הפרא-רפואי.

העולה מן האמור, הוא כי רב השוני על הדמיון בנראות הסימנים, אף כי קיים דמיון פונטי מסוים בין הסימנים. בנסיבות העניין בהמוצרים של המבקשת והשירותים המתנגדת מוצעים דרך האינטרנט או מונחים על מדף אני סבורה שהמשקל היחסי אשר יש לתת להיבט החזותי גבוה מה שיש לתת לדמיון הפונטי (ראה עניין אמברוזיה עמ' 8).

מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק

על מנת להכריע בשאלת הדמיון בין השירותים והסחורות יש לבחון את סוגי הסחורות בגינן נתבקש הסימן המבוקש לעומת השירותים בהם נרשמו הסימנים הרשומים.

עיון בפרטות הסימנים מעלה כי לא מתקיימת חפיפה בין הסחורות והשירותים בהם נרשם כל אחד מהסימנים. הסימן המבוקש נתבקש לגבי סחורות בסוגיס 3 ו- 10 לגבי מוצרי קוסמטיקה ומכשירי עיסוי שוניס. לעומת זאת, הסימנים הרשומים נרשמו בסוג 44 לגבי שירות מידע וייעוץ בתחום הרפואה באמצעות תכנת מחשב ומאגרי מידע רפואיים.

לטענת המתנגדת, מוצרי העיסוי שמשווקת המבקשת הנושאים את הסימן הרשום חוסיס תחת אותו "הגדר" יחד עם שירותי הייעוץ הרפואי שהמתנגדת מספקת במיתוג סימניה הרשומים.

טובין מאותו הגדר פורשו בפסיקה כטובין השייכים לאותה משפחה מסחרית (בע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע "מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1) 873 (2004)).

סבורני כי חלק ממוצרי המבקשת הם מוצרים אשר נוגעים לתחום הרפואה ואף נרכשים בעקבות המלצה של רופא או איש מקצוע פרא-רפואי (כך למשל: שתלים אורתופדיים; מדרסים אורתופדיים ; פרוטזות אורתופדיות; מקבע כתף וכוו) ויש להיכלל באותה משפחה מסחרית יחד עם שירותי ייעוץ רפואי. לפיכך ניתן לומר כי הסחורות של המבקשת והשירותים של המתנגדת נמצאים באותו הגדר. עם זאת, יש לציין כי מבחן סוג הסחורות אינו מתמצה בשאלת הדמיון בין הסחורות ויש לתת את הדעת לסוגם של המוצרים ואופיים על מנת לקבוע את מידת החשש להטעיה (עניין אמברוזיה, פסקה 13):

"מבחן סוג הסחורות איננו מתמצה אך בשאלת הדמיון בין המוצרים, אלא עוסק אף בהשפעת סוג המוצרים הנדונים על מידת הסכנה להטעיה. כך למשל, נקבע כי כאשר מדובר במוצרים שעלותם גבוהה, או בשידותים בעלי חשיבות גבוהה, יטו הצרכנים לערוך בדיקה מעמיקה יחסית טרם ביצוע העסקה. על כן הסיכוי לטעות קטן ואף מבחן חוג הלקוחות מורכב משתי עניימים משלימים - האחד, האם פונים המוצרים לאותו חוג לקוחות; והשני, כיצד משפיעה זהותם של הלקוחות הנוהגים לרכוש את הסחורה על הסיכוי

בענייננו מעבר להבדל הבולט בין המוצרים (שמשווקת המבקשת) והשירותים (מספקת מתנגדת), אני סבורה כי מדובר בטובין בעלי אופי שונה ויש בכך כדי למצמצם את החשש להטעיה. המתנגדת רואה במוצרי המבקשת כ"מוצרי מדף פשוטים" (סעיף 31 לסיכומי המתנגדת), בעוד שהיא מספקת שירותי ייעוץ אשר לדבריה הינו מקצועיים ואיכותיים. עוד ניתן ללמוד מדברי המתנגדת כי תחום הפעילות שלה הינו מקצועי ומתוך כך יש להניח כי לקוח סביר יבחן היטב את טיב השירות וייתן את דעתו באשר למקורו ולהבדל שלו ביחס לנותני שירות נוספים אשר ייקשרו לשירותיה של המתנגדת. דבריס אלו מקבלים חשיבות נוספת שעה שמדובר בתחום "מציל חיים" כדברי עצמון (עמוד 7 לפרוטוקול הדיון) ומשמעותו לצרכן גדולה.

צינורות השיווק של המוצרים המבקשת והשירותים המתנגדת שונים. המתנגדת משווקת את שירותיה בעיקר דרך חברת הביטוח "הראל" (ראה חקירת סיגל עצמון עמוד 22 לפרוטוקול הדיון) אשר מבוטחיה זּכאים בתנאים מסוימים לשירותי המתנגדת. (ראה גס נספחים 30-31 לתצהיר עצמון). מבקשת הסימן לעומת ואת, משווקת את מוצריה ברשת "רדיו אלקטריק" המונה חמש חנויות פיזיות באר וברשתות דרך אתר הבית שלה ודרך אתרי מכירות כמו "אפ"/"מחסני חשמל"]"שקסם אלקטריק"]"אליאס מוצרי חשמל לבית" ועוד. ברי, כי שיווק דרך האינטרנט הינו ערוץ משותף לצדדים אולם נראות האתרים של המתנגדת והמבקשת ושימוש הסימנים בהם כה שונה עד כי הסיכוי להטעיה בצינורות שיווק אלה קטן ביותר.

ציבור הצרכנים הרוכשים את מוצרי המבקשת הינו מגוון ואינו מוגבל לאנשים חולים או בני משפחתם. על ציבור הלקוחות של המתנגדת נאמני לדבריה, אנשים "שסובלים ממחלות שיכולות להעיב אל איכות חייהם, על אריכות חייהם או על הצלת חיים, ובכללותם, זה יכול להיות מחלת ריאות לדוגמה דרך סרטן, דרך מחלות אורתופדיות" (עמוד 19 לפרוטוקול הדיון). סבורני כי לא קיימת והבדל בין חוגי הלקוחות, וככל שישנה חפיפה בין חוג לקוחות המבקשת לזה של המתנגדת, הרי שזו מועטה ואינה משפיעה במידה משמעותית על הסיכוי להטעיה.

כמו כן לא שוכנעתי כי מתקיימות נסיבות אחרות המצביעות על דמיון מטעה בין הסימן המבוקש לסימנים הרשומים.

סיכום של דברים, אין דמיון מטעה בין הסימן המבוקש לרישום לסימני המתנגדת. לפיכך, העילה הנטענת מכוח סעיף 9(11) לפקודה לא מתקיימת בעניין זה.

כפועל יוצא מן האמור לעיל ומאחר ולא ניתן להצביע על היעדר מובחנות בין הסימן המבוקש אל מול הסימנים הרשומים של המתנגדת. לדעתי כי מתייתרת טענת המתנגדת בעניין העדר אופי מבחין בסימן המבוקש לפי סעיף 8(א) לפקודה.

אין ברישומו של הסימן המבוקש כדי לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר והטעיית הציבור

4. סעיף 6(11) לפקודה קובע כדלקמן:

"סימנים אלה אינם כשריס לשימוש; (6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחדות בלתי הוגנת במסחר;"

5ל. העילות הנטענת לפי סעיף זה היא תחרות בלתי הוגנת במסחר והטעיית הציבור. ראשית כפי שקבעתי לעיל אין בדמיון בין הסימן המבוקש לסימנים הרשומים כדי לעלות לכדי דמיון מטעה. בנוסף על מנת שתהיה תחרות בלתי הוגנת ישנו צורך להוכיח כי קיימת תחרות בין הצדדים. מהראיות שלפני נראה כי קהל הלקוחות שונה וכן קיים שוני ברור בין המוצרים והשירותים לפיכך, אין תחרות של ממש בין הצדדים כל שכן תחרות בלתי הוגנת. באשר למוניטין של המתנגדת, אף אם היה מוכח הרי לא הובאו ראיות שהמבקשת ביקשה לרכוב על מוניטין וה. לאור האמור, אין בידי המתנגדת לבסס עילה בהתאם לסעיף 6(11) לפקודה.

אין ברישומו של הסימן כדי להוות פגיעה בתקנת הציבור

6. סעיף זה דן בתקנת הציבור המגלמת אינטרסים הרחבים מאלו של בעל הסימן. במקרים חריגים בלבד ימנע רישומו של סימן מסחר בהתבסס על סעיף 5(11) לפקודה. כפי שהוסבר בסעיף 68 בהחלטת כבוד סגן הרשם (כתוארו אז) נח שלו שלומוביץ בעניין בקשה לרישום סימן מסחר

"השימוש בטיעון של תקנת הציבור, נועד הוא על מנת להביא בפנינו מקרים אשר יהיה בהם משום פגיעה בציבור הרחב, שלא בדרך השיקול המסחרי הרגיל, אלא לעיתים דווקא בניגוד לו, פגיעה אשר לפי מוסכמות חברתיות הציבור לא יכול לעמוד בהן. כך למשל: סימנים המביעים אלימות קיצונית, או סימנים שעלולים לגרום לפגיעה בחלקים מסוימים בציבור. כך למשל סימן המעודד שוביניזם, גוענות או פגיעה ברגשות דת עלול להיפסל לרישום מסיבות של "תקנת הציבור". תקנת הציבור תחול גם כאשר קיים חשש מוחשי, כי עקב טעות, הציבור ירכוש דבר מה אשר עלול לסכן את בריאותו".

במקרה דנן, אין דבר עם תקנת הציבור. איני רואה לנגד עיני מצב בו גם אפילו הייתה טעות, ייפגע הצרכן משמעותית. על אחת כמה וכמה, משהסקתי כי אין בענייננו חשש להטעיה.

לא מצאתי לנכון לדון בטיעוני האחריס מטעם מי מהצדדים, וסבורני אין בהם כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של עניין.

סוף דבר

9. ההתנגדות לרישום סימן מסחר 317370 נדחית ואת הסימן המבוקש ירשם.

0. המתנגדת תישא בהוצאות מבקשת הסימן בסך כולל של 45,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק אם לא ישולס תוך 30 ימים. בקביעת סכום ההוצאות נלקחו בחשבון היקף הטענות והראיות בהליך, חקירות העדים והסיכומים בכתב.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני ניתן בירושלים ביום כ"ח חשון תשפ"ב 3 נובמבר 2021