סימן מסחר 313874

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

התנגדות לסימן מסחר (בקשה לסילוק ההתנגדות על הסף וקביעת ערובה)

המתנגדת : אוהב ציון בע"מ

ע"י ב"כ: ארז הרכבי, עו"ד

המבקשת: 6 פאספאגכ

ע"י ב"כ: וליגסון גבריאלי ושות'

בפני התנגדות חברת אוהב ציון בע"מ (להלן: "המתנגדת") לרישוס סימן מסחר 313874 (להלן: "הסימן המבוקש") שהוגש על ידי חברת 1.1.6 ,105 5א50צז (להלןו: "המבקשת"). הסימן

המבוקש הינו 30055 11ק בסוג 11 (.₪11115 6ת8 287066₪65).

במסגרת הליך ההתנגדות הגישה המתנגדת את כתב טענותיה ביוס 29.6.2021. ביוס 29.8.2021 הגישה המבקשת בקשה לסילוק ההתנגדות על הסף (להלן:" בקשה לסילוק על הסף" או "הבקשה"), ולחילופין בקשה לקביעת ערובה אם הבקשה לסילוק על הסף לא תתקבל. למען הזהירות כדבריה, הגישה המבקשת יחד עס הבקשה את כתב טענותיה בתשובה.

החלטה גו דנה בבקשה לסילוק על הסף לאחר שהוגשו תשובת מתנגדת ותגובת המבקשת לבקשה זו. כל ההדגשות בהחלטה זו הוספו אלא אם צוין אחרת.

הבסיס הנורמטיבי לסילוק התנגדות על הסף

פקודת סימני המסחר אינה עוסקת בהליכי ס לסילוק על הסף, אך כבר נקבע בהחלטות קודמות של ערכאה זו, כי בהעדר הסדר ספציפי בנושא זה או אחר בסדרי הדין ובהעדר הסדר שלילי, רשאי הרשם להיוקק להסדר הקבוע בדין הכללי. לדיון מורחב בסוגיה וראה החלטתו של כבוד הרשם (כתוארו או), בעניין בקשה למחיקת סימן מסחר מס' 69909 "במבינו" (בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות), (פורסם בנבו, 14.12.1998). לפיכך הדיון בבקשה שלפני יעשה על פי ההוראות הנוגעות לעניין בתקנות סדר הדין האזרחי.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

5. בפתח הבקשה לסילוק על הסף טוענת המבקשת כי הבקשה מבוססת על תקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הישנות") או תקנות 41-43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סד"א 2018"). למען הסדר הטוב, אציין כי תקנות סד"א 2018 הן אלה החלות בענייננו, היות שההליך החל לאחר 1.1.2021- מועד תחולתן של התקנות (ראה תקנה 180 לתקנות סד"א 2018).

6. במסגרת הטיעון המשפטי, בסעיפים 13-23 לבקשה לסילוק על הסף מפנה המבקשת לתקנה 101 לתקנות הישנות אשר המקבילה לה היא תקנה 43 לתקנות סד"א 2018, ועניינה דחיית תביעה במקרים מיוחדים, וזו לשונה:

"בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה."

7 המבקשת עותרת אם כן לדחיית התביעה על הסף ולא למחיקתה על הסף. מחיקה על הסף מוסדרת בתקנה 100 לתקנות הישנות, ובתקנות המקבילות 41-42 לתקנות סד"א 2018 :

"41. (א)בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:

(1)כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;

(2)מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית; (3)התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט;

(4)כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.

(ב)מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין.

(ג)בית המשפט רשאי להתנות את מחיקת כתב התביעה בתנאים, ובין השאר, להורות כי דיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית.

2. סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו. "

8 ההבדל המהותי בין מחיקה על הסף ודחייה על הסף הוא הנימוקיס הנדרשים בבקשה וכן העובדה שמחיקת תביעה על הסף אינה מהווה מעשה בית דין (ראה תקנה סעיף 41(ב) לתקנות סד"א 2018).

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

דחיית תביעה על הסף היא צעד קיצוני השמור למקרים מיוחדים וחנוריגים כדוגמת התיישנות או מעשה בית דין במקרים. במקרים תקנה 43 לתקנות סד"א 2018 מותירה בידי בית המשפט את שיקול הדעת בממקרים בהסבר כי ראוי לדחות את התביעה אך סבורה אני כי לא כך הוא

בענייננו.

לאור האמור אבחן ואת הבסיס הנורמטיבי למחיקת תביעה על הסף כפי שהוגדרו בתקנות 41- 2 לתקנות סד"א 2018 ואת טענות המבקשת בהקשר זה.

בית המשפט העליון קבע כי אף כשמדובר בבקשה למחיקה על הסף, שלגבידה לא נוצר מעשה בית דין יש לנקוט בזהירות ראויה. לעניין וראה ע"א 2452/01 דרור אורן עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח|(1) 577, 582 :

"סילוק תובענה על-סף - בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה - הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, ובדרך-כלל יעדיף בית המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט באמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה,"

הדברים יפים לענייננו ביתר שאת, היות שלתוצאות ההליך עשויה להיות השפעה על כלל הציבור. הליך ההתנגדות לרישוס הסימן הוא הליך המהווה שלב נוסף בבחינת הסימן אשר קובל לרישוס. לא אחת עולות במהלך ההתנגדות טענות אשר לא נשקלו בהליך הבחינה או ראיות שלא היו בפני הבוחן בעת קיבול הסימן. לכן, מחיקת התנגדות מבלי לדון בה לגופה תיעשה במקרים חריגים, כגון בבקשה לביטול סימן בשל העדר שימוש (על פי סעיף 41 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה")) אשר הוגשה טרם חלפו שלוש שנים מרישוס הסימן (ראה למשל, בקשה לביטול סימן מסחר מס' 157739בקשה לדחייה

ולמחיקה על הסף) .

לנוכח הזהירות המתבקשת אבחן את טענות המבקשת. לענייננו, העילה אשר עשויה הייתה אולי להיות רלוונטית, לאור הנטען בבקשת המבקשת, גם שלא נטען כך במפורש, הינה כי ההתנגדות אינה מגלה עילה ולפיכך, יש למחוק אותה על הסף (בהתאם לתקנה משנה 41א(1) לתקנות סד"א 2018).

הנימוקים לסילוק ההתנגדות על הסף

על מנת לבחון את השאלה אם ההתנגדות מגלה עילה אבחן את עילות ההתנגדות ואת טענת המבקשת לגביהן, המצדיקות לשיטתה את מחיקת ההתנגדות בשל העדר עילה.

עילת ההתנגדות המרכזית היא שהסימן המבוקש דומה עד כדי הטעיה לסימנה הרשוס של המתנגדת ועל כן אינו כשיר לרישוס לאור הוראות סעיף 9(11) לפקודה. המבקשת טוענת כי המתנגדת מנועה מלטעון טענה זו היות שבהליכי שניס בפני מחלקת סימני מסחר, טענה טענות סותרות לפיהן אין חשש להטעיה בין הסימן המבוקש לסימנה הרשוס.

בעניין ומשיבה המתנגדת (ראה סעיף 9 לתשובה) כי אכן טענה בעבר ועדיין סבורה, שאין חשש להטעיה בין הסימן המבוקש לסימנה הרשוס, ואולם טענה זו נטענה מנקודת מבט מקצועית ואינה משקפת את החשש שהציבור ה"הדיוט ובעל הבנה וזיכרון שאינו מושלם" כדבריה, יוטעה. על אף היותה של הטענה בדבר נקודות המבט השונות קלושה, אינני יכולה לשלול את האפשרות שהמתנגדת במסגרת ראיותיה תגיש ראיות מוצקות להוכחת טענה זו, כגון סקר צרכניס או ראיות להטעיה בפועל. מכאן ונוכח הודאת המבקשת כי מנקודת מבטה המקצועית, אין סכנת הטעיה, מוטל עליה נטל ראייתי גבוה להוכיח כי מנקודת מבטו של הצרכן יש חשש להטעיה.

עילת התנגדות נוספת העולה מכתב הטענות היא שהסימן המבוקש אינו כשיר לרישוס בשל היותו מורכב ממילים הנוהגות במסחר לציון או לתיאור של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכות ואת לאור הוראות סעיף 10(11) לפקודה. לשיטתה של המתנגדת, הסימן המבוקש מורכב משתי מילים מילוניות שצירופם אינו יוצר משמעות חדשה

מעבר למשמעות המילולית "אחראי על הגריל" או "מנהל הברביקיו" ולכן הינו מתאר את טובין. המבקשת טוענת כי המתנגדת מושתקת מלטעון שהסימן המבוקש מתאר, דבר המנוגד למעשיה ולטענותיה בעבר.

לאחר שבחנתי את אמירות המתנגדת ומעשיה בהליכי אחריס אני סבורה שאין הסתירה את טענתה בהליך דנן, לפיה הסימן הינו תיאורי. בהליכי אחריס התייחסו האמירות לכשירות הסימן :110% 20255 ואין להסיק מהם על מידת התיאוריות של הסימן המבוקש