סימן מסחר 302016 "סריגמיש"

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 302016 "סריגמיש"

המתנגדת י זיקו סקיי בע"מ

ע"י ב"כ: אופיר עומר

המבקשת: סריגמיש הפצה בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד צביקה שטוירמן

ה ח ל ט ה

בפני התנגדותה של זיקו סקיי בע"מ (להלן: "המתנגדת"), לבקשתה של סריגמיש הפצה בע"מ (להלן: "המבקשת"), לרישום סימן מסחר מס' 302616 "סריגמיש" (מעוצב) בסוג 25 בעבור: "מוצרי | הלבשה | סרוגים" | (להלן: "הסימן | המבוקש"), הנראה | כך:

תמצית המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת הבעלות בסימן, כאשר כל אחד מן הצדדים סבור כי הבעלות בסימן שלו. כך, סבורה המתנגדת כי בקשות רישום הסימנים דנן הוגשו על ידי המבקשת בחוסר תום לב, ובאופן הנוגד הכרעות שיפוטיות המעניקות למתנגדת את הבעלות בסימן. לעומתה, סבורה המבקשת, כי הכרעות בית המשפט המחוזי אליהן מפנה המתנגדת, אינן מלמדות את אשר מבקשת המתנגדת ללמוד מהן באשר לזכויותיה בסימן.

מטעמי המתנגדת הוגש תצהירו של מר זביאד גגוע, מנהלה והדירקטור היחיד אצל המתנגדת. מטעמי המבקשת הוגש תצהירו של מר אסי שטיינברג, דירקטור אצל המבקשת וכן תצהירו של מר ויטוריו חלבני, בעל מניות ודירקטור בחברת סריגמיש-סן. ביוס 14.4.2019, התקיים בפני דיון במהלכו נחקרו עדי הצדדים על תצהיריהם.

רקע עובדתי

ראשונה להגן על השם "סריגמיש" באמצעות רישומו כסימן מסחר היתה חברה בשם "סריגמיש-סן (1957) בע"מ" (להלן: "סריגמיש-סן"). סימניס מעוצבים הנושאים את השם "סריגמיש" נרשמו על שמה כסימני מסחר מס' 52264 (עברית) ומס' 57570 (אנגלית), שניהם

בסוג 25 בעבור "מוצרי הלבשה סרוגים" (להלן: "סימני סריגמיש-סן"). לימים, יימחקו סימניס

אלו מן הפנקס בשל אי תשלוס אגרת חידוש. וכך נראו הסימנים:

הוגש ביוס 1.6.1981 נמחק ביוס 28.12.2016

סימן 57570

הוגש ביוס 22.11.1983 נמחק ביוס 22.7.2005

ביוס 30.3.2004 נחתם בין המבקשת דנן לסריגמיש-סן הסכם (להלן: "ההסכם הראשון"), במסגרתו העניקה סריגמיש-סן למבקשת וכות בלעדית, בלתי חוזרת ובלתי מוגבלת בזמן לעשות שימוש בשם "סריגמיש" בעברית ובאנגלית וזאת בעבור מוצרי הלבשה תחתונה (ר' ס' 3 להסכם, נספח 9 לראיות המבקשת).

ביוס 7.11.2004 נחתם ביו המבקשת לסריגמיש-סן הסכם שני (להלן: "ההסכם השני"), במסגרתו הוענקה למבקשת: "...הזכות הבלעדית להשתמש בשם "סריגמיש" ובכל התכנים שלו לצורך רישום סימן מסחרי חדש, בשפות האנגלית והעברית, בנוסח ובצורה המופיעים בנספחים ב1 ו-ב'2 להסכם זה ומהווים חלק בלתי נפרד הימנו (להלן: "הסימן המסחרי החדש")". (ר' ס' 4.1 להסכם השני, נספח 10 לראיות המבקשת).

ביוס 31.10.2006, ובעקבות חתימת ההסכם השני, הגישה המבקשת בקשות לרישום סימני מסחר מס' 176479 ומס' 176480 בעבור "מוצרי הלבשה תחתונה, לרבות גרביים, פיז'מות, חזיות, תחתונים, גרביוניס - לגברים, נשים, ילדים ותינוקות". סימניס אלו , אשר נרשמו ביוס 7, רשומים עד ליוס כתיבת החלטה זאת, ונראים כך:

+ :שי

- -

סימן 176479 סימן 176480

ביוס 26.5.2008, חתמה סריגמיש-סן על הסכם נוסף עם צד שלישי, חברת "שיווק ביגוד ראשוני בע"מ" (להלן: ("ביגוד ראשוני"), בו הוענקה לאותה חברה זכות בלעדית לעשות שימוש בשם "מיש-מיש", שהוא סימן מסחר נוסף שהיה בבעלותה, לצורך ייצור, שיווק והפצה של מוצרי

ביגוד ראשוני כהגדרתו באותו הסכם (למען השלמות יצוין כי במועד חתימת ההסכם כבר פקע תוקפו של סימן המסחר בשל אי-תשלום אגרת חידוש).

9. ביוס 10.6.2009 נחתם הסכם שלישי בין סריגמיש-סן לבין המבקשת, המרחיב את בלעדיותה של המבקשת בשם סריגמיש על מגוון נוסף של מוצרים (להלן: "ההסכם השלישי"). רשימת מוצרים אלו מופיעה בסעיף 12 להסכם השלישי:

"הצדדים יוסיפו למוצרים, שלגביהם ניתנה בלעדיות לסריגמיש הפצה [המבקשת דנן], מוצרים נוספים, שסריגמיש סן לא עוסקת בהפצתם הכל למבוגרים בלבד: הלבשת ספורט, פנאי, חוף, מגבות, מצעים, שמיכות, צעיפים, כובעים, נעלי בית וכפכפים- (להלן: "המוצרים הנוספים"), מוסכם, כי תנאי להכנסת מוצר מן המוצרים הנוספים לרשת ההפצה של סריגמיש סן הוא אישור המוקדם, בכתב, של סריגמיש סן להכנסת המוצר כאמור. "

0. עוד באותו הסכם, התחייבה סריגמיש סן כי תחדל מכל שימוש בשם "סריגמיש" ביחס למוצרים שנמסרו לבלעדיותה של המבקשת דנן וחברת ביגוד ראשוני:

"סריגמיש סן מסכימה, כי אם וככל שמופיע השם "סריגמיש" על מוצר כבלשהו המשווק על ידי אופנת סריגמיש ו]או מי מטעמה של סריגמיש סן מאלו שנמסרו לשטיינברג [המבקשת דנן] (גרביים, הלבשה תחתונה, ביגוד ראשוני לתינוקות, כמפורט בהסכם ולרבות בתיקונו זה) היא אחראית להסיר אותו. הכוונה גם לכל התייחסות לשם סריגמיש ( "מבית סריגמיש" או "מקבוצת סריגמיש" וכו') גם על המוצר, גם על התוויות, בר קוד, מחיר וכל פרטי אחר המוצמד למוצר בכל דרך או שמלווים את המוצר"

1. ביוס 14.10.2012, ולאחר שבמהלך 2012 נכנסה חברת סריגמיש-סן להליכי חדלות פירעון, חתמה האחרונה על הסכם בו מכרה, בין היתר, את המוניטין שצברה במהלך פעילותה לשלושה יחידים, ה"ה משה שקד, אורי מולדבן ואביגדור קבילי (להלן: "שלושת היחידים").

2. המוניטין הנמכר הוגדר בסעיף 2.1 לאותו הסכם כדלהלן:

"בהסכם זה מוניטין החברה משמעו: השם הנובע ממכלול פעילותה של החברה בתחום יצוא ושיווק מוצרי הלבשה וכבעלת המותגים "סריגמיש", "זז \\6", "מיש-מיש", ו-"1ו15]א-1511]]א" וכן סימני המסחר הרשומים מס' 192909, 81629, 172590 ו-52204 (להלן: "סימני המסחר הרשומים"), ... ולמעט כל הזכויות הקשורות במישוין ובעקיפין לתחום ה"הלבשה תתתונה" כמשמעותו בהסכמים מיום 30.3.04 בין החברה לבין

שטיינברג הפצה (2004) בע"מ [א.א - שמה הקודם של המבקשת דנן] ומיוס 4 ו-10.6.09 בין החברה לבין סריגמיש הפצה בע"מ אשו העתקם וצ"ב נספח 1 להסכם זה (להלן: "הסכמי הלבשה תחתונה") ולמעט כל הזכויות הקשורות במישרין ובעקיפין לתחום ה"ביגוד ראשוני" כמשמעותו בהסכם מיום 8 בין החברה לבין שיווק ביגוד ראשוני בע"מ אשר העתקו רצ"ב כנספח 2 להסכם זה (להלן: "הסכם הביגוד הראשוני") (להלן: "המוניטין")" (ההדגשות במקור)

ביוס 25.10.2012, מספר ימיס לאחר החתימה על אותו הסכם, הוקמה חברה בשם "מיש העולם שייך לילדים בע"מ" (להלן: "חברת מיש העולם שייך לילדים"). על פי הנסח שהוגש בהליך, בעלי המניות של חברת מיש העולם שייך לילדים, נכון לכתיבת החלטה זאת, הס שנייס מתוך שלושת היחידיים.

כשש שניס מאוחר יותר, במהלך ינואר 2018, נכנסה גם חברת "מיש העולס שייך לילדים" להליך פירוק. במסגרת זאת הועמדו נכסיה, לרבות מוניטין החברה, למכירה על ידי המפרקת ושני הצדדים להליך דנן הביעו התעניינות ברכישת המוניטין. לבסוף, ולאחר שמשא ומתן שניהלה המבקשת דנן עס חברת "מיש העולס שייך לילדים" לא הבשיל לכדי הצעה מחייבת (באמצעות המפרקת), נרכש מוניטין זה על ידי המתנגדת דנן, רכישה אשר קיבלה את אישור בית המשפט הנכבד.

ביוס 7.2.2018, ובטרס ניתן אישור המכר כאמור, הוגשו בקשות הרישום נשוא הליך ההתנגדות, על ידי המבקשת.

טענות המבקשת

טענתה העיקרית של המבקשת היא כי סריגמיש-סן התפרקה מכל קשר לשם סריגמיש בעברית או באנגלית והותירה את השימוש והבעלות בהם למבקשת בלבד. לפיכך, לא היה באפשרותה של סריגמיש-סן למכור לשלושת היחידים את הזכויות בשם, וכפועל יוצא לא יכלו שלושת היחידים למכור זכויות אלו הלאה לחברת מיש העולס שייך לילדיים ולמתנגדת מאוחר יותר.

נוכח האמור, סבורה המבקשת כי המוניטין של חברת מיש העולס שייך לילדים אותו רכשה המתנגדת איננו כולל את השם "סריגמיש" עבור מוצרי הלבשה סרוגים.

עוד טוענת המבקשת, כי גס הוכות הקניינית בשם, אשר עוגנה באמצעות רישומו כסימן מסחר, לא הועברה מעולס מחברת סריגמיש-סן. בהקשר זה, מציינת המבקשת כי שני הסימנים הרשומים של חברת סריגמיש-סן פקעו בהעדר תשלוס אגרה, והמתנגדת היתה מודעת לכך עוד בטרס רכשה את נכסיה של חברת מיש העולס שייך לילדים.

בתמיכה לכך, מפנה המתנגדת לפסיקתה עליה חתם בית המשפט הנכבד ביוס 28.2.2018 שם הוגדר מהו המוניטין של חברת מיש העולס שייך לילדים אותו רכשה המתנגדת כדלהלן:

טענות המתנגדת

המתנגדת איננה חולקת על זכויותיה של המבקשת דנן בשם "סריגמיש" עבור מוצרי הלבשה תחתונה. ואולם, בכל הנוגע למוצרים אלו שאינם מוצרי הלבשה תחתונה (או ביגוד ראשוני, בהתאם להסכם עס חברת ביגוד ראשוני), סבורה המתנגדת כי הזכויות בשם הן שלה, לאחר שנרכשו על ידה בחוזה המכר מיוס 14.10.2012, בין כונס הנכסים הזמני של חברת סריגמיש-סן לבין שלושת היחידים. לטענתה, אין במערכת ההסכמים כדי להצביע על כך שסריגמיש-סן ויתרה או זנחה את זכויותיה במותג.

"מוניטין - מוניטין החברה לרבות הזכות בשם "מישמיש", "זז1וא-הפוא", ובנגזרותיו וכן סמלים שהיו בבעלות החברה כגון: "סריגמיש" לרבות הזכות לרשום סימני מסחר וכן הזכות לקבל את פרטי הלקוחות החברים במועדון הלקוחות של החברה והזכות לעשות שימוש בדומיין אתר האינטרנט של החברה זולת, החרגת מוצרי הלבשה תחתונה וביגוד ראשוני. מובהר בזאת כי הזכויות שהוחרגו מן הממכר הן כפי הגדרתן בסעיף 2.1 להסכם מיום 13.10.12 בין כונס הנכסים הזמני של חברת סריגמיש סן (1957) בע"מ לבין משה שקד, אורי מולדבן ו-אביגדור קבילי" (פר"ק 30289-01-18 ועובדים נוספים נ' מיש העולם שייך לילדים בע"מ ואח', פסיקתה מיוס 28.2.2018))

עוד מפנה המתנגדת להחלטת בית המשפט המחוזי מיוס 25.6.2018 שם נקבע, בין חיר, כי:

באשר לתוס לב המבקשת, מפנה המתנגדת לכך כי בקשות רישום הסימנים הוגשו על ידי המבקשת ביוס 7.2.2018, יוס אחד בלבד לאחר שזו הגישה לבית המשפט בקשה להחריג את

"אכן, החברה [א.א - מיש העולס שייך לילדיים] לא הייתה צד להסכם מיום 14.10.2012, במסגרתו מכר כונס הנכסים הזמני של סריגמיש סן (1957) בע "מ את המוניטין שלה, אלא ששלושת הרוכשים היחידים, משה שקד, אורי מולדבן ואביגדור קבילי, רכשו את המוניטין בעצמם ו/או עבור חברה שבבעלותם, וכך גם נרשם במפורש בכותרת אותו הסכם. שלושת יחידים אלה הקימו לימים את החברה, ואיפשרו לחברה לעשות שימוש במוניטין שרכשו. ברי איפוא כי למבקשת אין כל זכות קניינית או אחרת באותו מוניטין שרכשו בעלי מניותיה של החברה, ואשר המפרקת הזמנית מעוניינת למכור. אם גורס כלשהו יבול להתנגד למכירת המוניטין, הרי שאלו הם שלושת היחידים שרכשו אותו מאת כונס הנכסים הזמני, ובודאי לא המבקשת. מכל מקום, אותם שלושה יחידים לא הגישו התנגדות כלשהי למכירת המוניטין על ידי המפרקת הזמנית." (פר"ק 30289- ועובדים נוספים נ' מיש העולם שייך לילדים בע"מ ואח', ס' 8 (25.6.2018))

הזכויות בסימן "סריגמיש" ביחס למוצרי הלבשה סרוגים ממסת הנכסים של חברת מיש העולם שייך לילדיים, בקשה אשר נדחתה לבסוף על ידי בית המשפט:

"בכל הנוגע לשימוש בסימן המסחר "סריגמיש למוצרי הלבשה סרוגים", הרי שזה אכן נמחק בשעתו מחמת אי תשלום אגרה, אך התברר כי המבקשת ביצעה מחטף פסול, עת הזדרזה ובקישה לרשום על שמה ביום 7.2.2018, את סימן המסחר "סריגמיש מוצרי הלבשה סרוגים", וזאת יוס אחד בלבד לאחר שהמפרקת הזמנית ביקשה למכור את המוניטין באישור בית המשפט, ולאחר שהמבקשת ניהלה משא ומתן, שלא צלח, עם המפרקת הזמנית לשם רכישת המוניטין של החברה. ביוס 11.2.2018 התקבלה בקשתה של המבקשת לרישום סימן המסחר על שמה, מבלי שזו תטרח ליידע את רשם סימני המסחר על המחלוקת בענין זה. המפרקת הזמנית ביקשה כי אורה על פסילת [א.א כך במקור] של סימן המסחר כפי שנרשם על שמה של המבקשת, אלא שבית משפט זה איננו יושב כערכאת ערעור על רשם סימני המסחר. די בכך שאקבע כי מדובר במחטף פסול של המבקשת, בזמן שהליך משפטי תלוי ועומד בעניין זה, וברי בי הרוכשת או המפרקת הזמנית רשאים ומוסמכים לנקוט בכל הליך משפטי על מנת להשיב את המצב לקדמותו. " (פר"ק 30289-01-18 ועובדים נוספים נ' מיש העולם שייך לילדים בע"מ ואח', ס' 11 (25.6.2018))

דיו

בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיוס 14.10.2018 במסגרת בקשת המבקשת לביטול הפסיקתה מיוס 28.2.2018 (נספח 5 לראיות המבקשת) מציין בית המשפט הנכבד כי אין בחתימתו על הפסיקתה כדי להכריע בעניין היקף הנכסים שהיו בבעלות חברת מיש העולם שייך לילדים ועברו למתנגדת דנן, וכפועל יוצא בשאלת המוניטין בסימן סריגמיש עבור מוצרי הלבשה סרוגים. וכלשון בית המשפט:

"23. יחד עם זאת, על מנת להסיר ספק בכל הנוגע למשמעות הדיבור "סמלים שהיו בבעלות החברה", מובהר בזאת כי משמעותו של אישור המכר היא שזכויותיה של

החברה בכל הנוגע למוניטין שלה עברו בשלמות לרוכשת, כפי שהן (15 5). זכויות שלא היו לחברה מעולם, לא נוצרו בבחינת יש מאין אגב אישור המכר. זכויות שהיו לחברה אך פקעו ואינן עוד, לא הועלו מן האוב מכוחו של אישור המכר, אך ככל שהיתה לחברה הזכות לחדשן או לבקש את חידושן, או לתבוע את מי שנטלן לחזקתו שלא כדין, הרי שזכות זו הועברה אף היא לרוכשת. במילים אחרות: הרוכשת באה בנעליה של החברה לענין המוניטין, לכל דבר ועניין. אין לה יותר זכויות משהיו לחברה, אך גם אין לה פחות זכויות."

4. עוד מובהר בזאת כי הפסיקתה שנחתמה אינה מכריעה בסכסוך הנוגע לסימן המסחר "סריגמיש למוצרי הלבשה סרוגים", הניטש בימים אלה בפני רשם סימני המסחר, לאחר שסימן מסחר זה של החברה נמחק בשעתו מחמת אי תשלום אגרה ותוך שהמבקשת מבצעת לגביו מחטף פסול כמפורט בס' 11 להחלטתי מיום 18.2.2018. בענין זה כבר הבהרתי בס' 12 להחלטה מיום 18.2.2018 כי הרוכשת רשאית לאחוז בצעדים משפטיים נגד המבקשת, הגם שהוספתי וציינתי כי במסגרת ההליך שלפניי לא ניתן להידרש לשאלה העובדתית האם "סריגמיש למוצרי הלבשה סרוגים" הוא סימן מוכר היטב של החברה." (פר"ק 30289-01-18 ועובדים נוספים נ' מיש העולם שייך לילדים בע"מ ואח', ס' 24-23 (14.10.2018))

מכאן, שלא ניתן לקבל את טענת המתנגדת כי בית המשפט המחוזי הכריע בשאלת הבעלות בסימן, ולצורך ההכרעה בהליך אך תידרש ערכאה זאת להכריע למי מן הצדדים שייך המוניטין בשם סריגמיש.

עוד אציין כי על פי ההסכמים בין סריגמיש סן למבקשת, הועברה הבעלות בשם בשנת 2004 ביחס למוצרי הלבשה תחתונה למבקשת, ואף הותר לה לרשום סימני מסחר על שמה. אין מחלוקת כי מאז עושה המבקשת שימוש בשם, בהיקפים ניכרים (250 מוצרים ו-100 נקודות מכירה) לפיכך, במהלך השנים נצבר למבקשת מוניטין עצמאי בסימן.

עוד אציין כי על אף שהבעלות הועברה רק באופן חלקי בשם, הרישום בפנקס סימני המסחר כלל חפיפה מסוימת, במובן וה שמוצרי ההלבשה התחתונה לגביהם נמכר השם למבקשת, הינס מוצרי הלבשה סרוגים לגביהם היה רשום הסימן של סריגמיש-סן.

פקיעת סימניה הרשומים של סריגמיש -סן

אין חולק כי הסימנים הרשומים של סריגמיש-סן, סימנים מספר 52264 ו-52570 (סעיף 4 לעיל), פקעו טרס ההסכם בין המתנגדת לחברת מיש העולס שייך לילדים, ולפיכך מקבל אני את טענת המבקשת כי המתנגדת לא רכשה בעלות בסימנים אלו.

בהתאם לסעיפים 33 ו-34 לפקודת סימני מסחר[נוסח חדש], התשל"ב1972 (להלן: "הפקודה"), סימן מסחר אשר פקע בהעדר תשלוס אגרת חידוש יוכל להירשם על שם בעליס אחר, שלא היה בעליו קודם לכן, בחלוף שנה מיוס פקיעת רישומו מן הפנקס:

"33. | (א)..

(ב) = אם עד ששה חדשים לאחר יום הפקיעה (להלן - התקופה הראשונה) לא שולמה האגרה, ימחוק הרשם את סימן המסחר, ואולם -..."

"'34. | סימן מסחר שנמחק מפני שלא שולמה אגרת חידוש, יראוהו בכל זאת, במשך שנה לאחר המחיקה, כאילו הוא סימן מסחר רשום לעניין כל בקשה לרישום."

בענייננו, אין מחלוקת כי חלפה למעלה משנה מאז נמחקו סימניה הרשומים של סריגמיש-סן מן הפנקס. ואולם, אין משמעות הדבר כי בהכרח יש לקבל את הסימנים לרישום. ואת, מאחר ואין במחיקת הסימן כשלעצמה כדי לנתק את הקניינית בין הסימן לבעליו, קניינית המכונה לא אחת "מוניטין".

למשל, ברי כי גס לא שולמה אגרת חידוש, ואולם בעל הסימן ממשיך לעשות בו שימוש והמוניטין בסימן קיים, עלול רישום הסימן לגרום להטעיית הציבור, והסימן יסורב לרישום בשל כך.

זניחת השם סריגמיש

טוענת המבקשת כי מאז 2004 חדלו סריגמיש-סן והבאות בנעליה מלעשות שימוש בשם "סריגמיש", בעוד שהיא עשתה שימוש אינטנסיבי בשם. לפיכך, סבורה המבקשת כי המוניטין בשם זה שייך לה, וכי דווקא המתנגדת מנסה כעת לרכב על מוניטין זה. אבחן טענה זאת כעת.

ביחס לסריגמיש-סן, אינני סבור כי השתלשלות הענייניםם מעידה על הזניחה הנטענת. סעיף 3.9 להסכם הראשון בין סריגמיש-סן למבקשת קובע:

"המקבלת מצהירה כי ידוע לה כי המעניקה הינה בעלת המותג, השם, הסימן המסחרי והמוניטין הקיים בציבור למוצרי האופנה של המעניקה ורשת ההפצה על שמה, וכי הזכויות המועברות אליה על פי הסכם זה הינם[ן] חלק שולי מכלל המותג הקילמעניקה ואין בהם כדי לפגוע בזכויות המעניקה במותג, אשר אינן קשורות לתחום ההלבשה התחתונה"

סעיף וה מעיד כי סריגמיש-סן שמרה על זכויותיה בשם, למעט בכל הנוגע למוצרי הלבשה תחתונה ומוצרים נוספים הקבועים בהסכם השלישי, אשר הבעלות הייחודית בהס ניתנה למבקשת דנן. מאחר ושני ההסכמים האחרונים יותר אלא להוסיף על הסכם זה, לא ניתן לומר כי הבעלות בסימן נזנחה על ידי סריגמיש-סן, למעט אותם חלקים שהועברו למבקשת בהסכמי הרישיון.

אף המבקשת, שעתה טוענת כי כבר בשנת 2004 הפסיקה סריגמיש-סן לעשות שימוש בשם סריגמיש, חתמה בשנת 2009 על הסכם נוסף המאפשר לה להרחיב את היקף השימוש שלה עצמה בשם סריגמיש, ואף התחייבה לשלם תמלוגים בגינו. ההסכמה זו מעידה כי המבקשת הבינה כי הזכויות בשם סריגמיש אינן שייכות לה. מערכת ההסכמים מלמדת כי המבקשת סברה כי היא יכולה לעשות שימוש בסימן רק ביחס למוצרים, ועל פי זה קיבלה הסכמה

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

מסריגמיש-סן ולא לגבי כלל מוצרי ההלבשה הסרוגים. מכאן, שהטענה (סעיף 42 לסיכומי המבקשת) כי בשנת 2004 התפרקה סריגמיש-סן מבעלותה בסימן אינה נכונה.

5. אמנם בתצהירו, ציין מר חלבני ויטוריו כי סריגמיש-סן הפסיקה את השימוש בסימן "סריגמיש" עוד בטרס פירוקה, ובמקביל ואחר החלה להשתמש בשם "מיש-מיש". עס זאת, במהלך חקירתו, העיד מר חלבני כי סריגמיש-סן עשתה בפועל שימוש בשם "מיש-מיש מבית סריגמיש" במשך זמן רב, הן על גבי מוצרים והן על גבי שלטי חנויות (ר' עמ' 36 ש' 1 עד 4 לפרוטוקול הדיון).

6. מכאן, שלא ניתן לקבל את הטענה כי סריגמיש-סן זנחה את השם (שגם היה רשום כסימן על שמה עד 2016).

השימוש בשם סריגמיש על ידי חברת מיש העולם שייך לילדים

7. כאמור לעיל, וכי השימוש בשם והמוניטין עברו בשנת 2012 מסריגמיש-סן לשלושת היחידים, ולמחס לחברת מיש העולס שייך לילדים, כפי שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיוס 8:

אכן, החברה [מיש-מיש] לא היתה צד להסכם מיום 14.10.2012, במסגרתו מכר כונס הנכסים הזמני של סריגמיש-סן (1957) בע"מ את המוניטין שלה, אלא ששלושת הרוכשים היחידים, משה שקד, אורי מולדבן ואביגדור קבילי, רכשו את המוניטין בעצמם ו/או עבור חברה שבבעלותם, וכך גם נרשם במפורש בכתב אותו הסכם. שלושת יחידים אלה הקימו לימים את החברה, ואיפשרו לחברה לעשות שימוש במוניטין שרכשו. ברי איפוא כי למבקשת [שהיא גס המבקשת דנן] אין כל זכות קניינית או אחרת באותו מוניטין שרכשו בעלי מניותיה של החברה, ואשר המפרקת הזמנית מעוניינת למכור. אם גורם כלשהו יכול להתנגד למכירת המוניטין, הרי שאלו הם שלושת היחידים שרכשו אותו מאת כונס הנכסים הזמני, ובודאי לא המבקשת. מכל מקום, אותם שלושה יחידים לא הגישו התנגדות כלשהי למכירת המוניטין על ידי המפרקת הזמנית."

8. לפיכך אין לקבל את הטענה כי לחברת "מיש העולם שייך לילדים" לא היו זכויות במוניטין שבסימן, לפחות בעת רכישת הזכויות מן המפרק, עו"ד שפלר, בשנת 2012. אולס אס צודקת המבקשת בטענתה כי חברת "מיש העולם שייך לילדים" לא עשתה שימוש בשם "סריגמיש", הרי יש לבחון אם יש לראות בכך זניחה של השם, ואובדן המוניטין בו. אבחן אם כן שאלה זו.

9. אציין כי אף שנטל השכנוע בהליך התנגדות לרישום סימן מסחר מוטל על כתפי המבקשת, נטל הובאת הראיה ביחס לעילת ההתנגדות לה טוענת המתנגדת מוטל על המתנגדת (ר' למשל: התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 158670 (בקשה למחיקת ראיות), ס' 13 (15.2.2006)).

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

משעילות התנגדותה של המתנגדת דנן בה בעלותה בסימן, מוטל נטל הובאת הראיה לביסוס עילה או על שכמה. לפיכך, היה עליה להביא ראיות לכך כי קיים לה מוניטין בסימן שבכוחו למנוע רישום הסימן על שם המבקשת, שכן הסימנים הרשומים כבר פקעו למעלה משנה טרס הגשת הבקשה. אציין גם כי מידע הנמצא בחזקתה, כמי שבאה בנעלי חברת "מיש העולס שייך לילדים".

ההתייחסויות שיש בפני ביחס לשימוש שעשתה חברת מיש העולס שייך לילדיס בסימן הן הבהרת המפרקת בבית המשפט המחוזי כי חברת מיש העולס שייך לילדיס עשתה שימוש בסימן סריגמיש לצד הסימן מיש-מיש (מיש-מיש מבית סריגמיש), וכן דבריו של מר מולדובן בבית המשפט המחוזי:

"אני אחד מהיחידים שחתמו על ההסכם משנת 2012 ושילמנו על השם, ורק על השם, 2 מיליון ₪. השם נקוב בהסכם המכירה. לגבי סריגמיש השתמשנו בזה הרבה זמן לצד השם מישמיש משום שסריגמיש הוא שם הרבה יותר מוכר ממישמיש. בשאני קניתי את השם מישמיש מבית סריגמיש יש שני הסכמים שאני צריך לכבד: האחד, למבקשת כאן יש זכות להשתמש בשם סריגמיש להלבשה תחתונה בלבד ולא כמו היום שהם מבקשים זכות שימוש בשם גם בסריגים. היה עוד הסכם שלהם היה מותר להשתמש בשם סריגמיש ביגוד ראשוני." (עדותו של מולדובן בפרוטוקול הדיון מיוס 8 בפר"ק 30289-01-18 ועובדים נוספים נ' מיש העולם שייך לילדים בע"מ ואח')

התייחסויות אלה לא הובאו בהליך שבפני או בבית המשפט בתצהירים ערוכים כדין, לא ניתנו תחת אזהרה ולא עמדו בחקירות נגדיות. לפיכך, איני יכול לקבלן כראיה לאמיתות תוכנן, שכן האמור בהס מהווה הוכחה אך לכך כי דברים אלו נאמרו ולא כי הדברים עצמם הם דברי אמת.

(יעקב קדמי על הראיות חלק שני 551).

למעשה האדם המתאים להעיד על השימוש של חברת מיש העולס שייך לילדיס הוא מר מולדובן (או אחריס שהיו מעורבים בפעילות חברת "מיש העולם שייך לילדים") ואותו נמנעה המתנגדת מלזמן לעדות, ויש לזקוף זאת לחובתה.

עדויותיהם של מר גגוע ומר שטיינברג לא סייעו בעניין זה. מר גגוע ציין כי אינו יודע מידיעה אישית דבר אודות השימוש שעשו סריגמיש-סן, שלושת היחידים וחברת מיש העולס שייך לילדים עובר לרכישת זכויותיה של האחרונה על ידי המתנגדת (ר' עמ' 9 ש' 19 עד עמ' 11 ש' 5 לפרוטוקול הדיון). אולם, מר גגוע ציין בחקירתו כי רכש מחברת מיש העולס שייך לילדים סחורה הנושאת את הסימן "מיש מיש מבית סריגמיש". ואולס, מר גגוע לא הביא כל ראיה להיקף הסחורה שרכש, ולא ניתן להסיק מעדותו דבר בנוגע לשאלה אם נעשה שימוש בסימן על ידי חברת "מיש העולם שייך לילדים" ואם היה כזה, מהו היקפו ומשכו.

נמצא, כי לא הוכח בפני השימוש שנעשה בסימן משכו והיקפו, באופן שיעיד כי לחברת מיש העולס שייך לילדיס היה קיים מוניטין בסימן סריגמיש וזה נרכש על ידי המתנגדת, ואף כאשר במהלך כל השנים הללו ממשיכה המבקשת לעשות שימוש בסימן בעצמה לכל הפחות ביחס למוצרי הלבשה תחתונה, שכאמור חלקם הם מוצרי הלבשה סרוגים מהסוג המתבקש כעת לרישום. לאור מסקנותיי ולפיכך, אני דוחה את טענת המתנגדת כי אין לה זכות במוניטין שבסימן.

למען שלמות התמונה אציין כי מן האמור לעיל, אף נובע כי איני יכול לקבל את הטענה כי הסימן סריגמיש הוא סימן מסחר מוכר היטב אשר המוניטין בו שייך למתנגדת, שכן לא הובאו בפני די ראיות התומכות בכך.

למעשה, כאשר בוחנים את השאלה במשקפי עילות ההתנגדות, המתנגדת לא ביססה עילת התנגדות לרישום הסימן. הסימן הרשום פקע, ולא הוכח קיומו של מוניטין בשם סריגמיש אותו קנתה המתנגדת במסגרת הסכם המכר מכוחו היא טוענת כי הינה בעלת השם. מן העבר השני, המבקשת, שהינה בעלים בסימן ביחס למוצרי הלבשה תחתונה עשתה, במהלך 15 השנים האחרונות שימוש בסימן.

תוס לב

טוענת המתנגדת כי בקשת המבקשת לרישום הסימנים דנן הוגשה בחוסר תוס לב. המתנגדת מצביעה על כך שבקשת הרישום דנן הוגשה על ידי המבקשת יום אחד בלבד לאחר שהמפרקת של חברת מיש-מיש הגישה לבית המשפט בקשה לאישור מכר נכסיה של חברת מיש העולס שייך לילדים, הליך בו עתרה המבקשת דנן לשינוי הגדרת הנכסים הנמכרים כך שהמוניטין בשם סריגמיש ביחס למוצרי הלבשה סרוגים יוחרג מן הממכר. במילים אחרות, המבקשת דנן הגישה בקשתה לרישום הסימן דנן כאשר היא מודעת למחלוקת הקיימת בינה לבין המתנגדת אודות הבעלות בו.

מקבל אני כי קיים טעה לפגום באופן הגשת הבקשה על ידי המבקשת, שמחד פנתה לבית המשפט המחוזי להבהיר את היקף המכר, ומאידך פנתה למחלקת סימני המסחר, הגישה בקשה לרישום סימן מסחר לגבי אותו נושא לגביו פנתה לבית המשפט, הגישה בקשה לצירוז בחינה ולא ציינה דבר לגבי ההליך המשפטי והמחלוקת במסגרת התצהיר התומך שהגישה לצורך כך.

אף אם סברה בתוס לב כי הזכויות בסימן מגיעות לה, הרי שעל פי בקשת רישום סימן מסחר לפעול בתוס לב אובייקטיבי (ר' למשל: ר' ע"א 6181/96 קרדי נ' שתהקו 60 8 |6עה36 וז פ"ד נב(3) 276, 282 (פורסם בנבו, 19.7.1998); התנגדות לרישום סימן מסחר 178782

וואלה תקשורת בע"מ ואח' נ' רד רוב בע"מ, פס' 61 (פורסם בנבו, 7.6.2012). עס זאת, לאור המסקנות שפורטו לעיל, ונוכח השנים הארוכות שפועלת המבקשת תחת הסימן, איני סבור שיש

סוף דבר

1. אני דוחה את ההתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 302616, ומורה על רישומו על שם המבקשת.

2. נוכח חוסר תוס לב של המבקשת כאמור בסעיף לעיל, כל צד יישא בהוצאותיו, אף שהיא זו שזכתה בדין.

אופיר אלון

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתנו בירושלים ביום כ"ז כסלו תש"פ

5 דצמבר 2019