סימן מסחר 299247

ההחלטה:

בקשה לרישום סימן מסחר 299247 "ארט יודאיקה"

המבקשת: ארט יודאיקה בע"מ

ע"י ב"כ: מ. פירון ושות', עו"ד

בפני בקשה לרישום סימן המסחר מספר 299247 "ארט יודאיקה" (ללא עיצוב) עבור כלי כסף, כלי קודש, יודאיקה, כלי בית ואביזרי נוי מכסף או המצופים כסף, כגון: חמסות, גביעי קידוש, כלי כסף מצופים, כלי פליז, בתי מזוזה ותכשיטים כולל עשוייס או מצופים מתכת; הנכללים כולל הנכללים בסוג 14. הבקשה הוגשה ביוס 25.10.2017 (להלן: "הסימן המבוקש").

המבקשת, חברת ארט יודאיקה בע"מ, הינה חברה פרטית הרשומה בישראל העוסקת, לטענתה, בין היתר, בעיצוב ובייצור תשמישי קדושה ומוצרי יודאיקה מאז שנת 1989 (להלן: "המבקשת").

ביוס 14.1.2018 הודיעה הבוחנת למבקשת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לאור קביעתה כי הסימן הינו חסר אופי מבחין על פי סעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 2 (להלן: "הפקודה"), ונוגע במישרין אל מהות ואיכות הסחורות והשירותים של סימונם נועד בהתאם לסעיף 10(11) לפקודה. הבוחנת סברה כי המילים חסרות אופי מבחין לגבי הטובין המבוקש, הן בשפה האנגלית והן בשפה העברית, ונוגעות במישרין אל מהות או איכות הסחורות של סימונם הן נועדו. עוד סברה הבוחנת כי צירופה של המילה 871

(שמשמעותה בעברית - אמנות) אל המילה שהינה גנרית ביחס לטובין, אינה הופכת את הסימן בכללותו לבעל אופי מבחין כמשמעו לפי סעיף 8(א) לפקודה.

ביוס 23.1.2018 השיבה המבקשת לליקוייס שהעלתה מחלקת סימני המסחר. בתשובתה טוענת המבקשת כי הסימן הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי. יתרה מכך, הסימן רכש אופי מבחין לאחר שהוא משמש כשם של החברה המבקשת מאז הקמתה ולאור השימוש שנעשה בסימן. עוד

טוענת המבקשת כי אין מדובר בביטוי שגור אלא במטבע לשון שהמציאה המבקשת. המבקשת טוענת בתשובתה כי קיימים ניסיונות להפר את הסימן מצד תוך הטעיית הציבור ומכאן הצורך ברישום הסימן. בהקשר וה מפנה המבקשת גם לבקשה לרישום סימן מסחר 216453 אותה

הגישה בשנת 10.11.2008 בגין הסימן המעוצב (להלן: "הבקשה לרישום סימן מעוצב"). בעת בחינת הבקשה לרישום הסימן המעוצב סברה מחלקת סימני המסחר כי הסימן נעדר אופי מבחין ומתאר את השירותים הניתנים ועל כן אינו כשיר לרישום. משלא המשיכה המבקשת בבחינת הבקשה ולא השיבה להודעות הרשות, הודיעה ביוס מחלקת סימני המסחר למבקשת על סגירת הבקשה. לטענת המבקשת ונחה את הבקשה לרישום הסימן המעוצב משהוגש בגין שירותי שיווק תשמישי קדושה ואין בבעלותה חנויות.

5. משלא השתכנעו בוחני מחלקת סימני המסחר כי הסימן כשיר לרישום, הוגש ביוס 12.9.2018 תצהירו של מר גבריאל אקשטיין, מנכ"ל המבקשת. מר אקשטיין הצהיר בדבר פעילות החברה וצירף ראיות, ביניהן, קטלוג של המבקשת, אריזות מוצרי המבקשת אשר הופצו במהלך השנים, דוגמאות של צילומי שילוט וחזית של עסקים המשווקים את מוצרי המבקשת (ואשר מהווים את לקוחותיה), פרסומים, כתבות מאמצעי התקשורת ופרטים אודות הכנסות ומכירות.

6. בהודעת מחלקת סימני המסחר מיוס 18.10.2018 ציינה הבוחנת כי מן חומר שהוגש עולה שהשימוש העיקרי והבלעדי בסימן הוא בצורתו המעוצבת. לפיכך סברה הבוחנת כי הסימן רכש אופי מבחין בצורתו המעוצבת ולא כפי שהוגש בבקשה דנן.

7 לאור האמור עתרה המבקשת להשמיע טענותיה וכך עשתה בדיון שהתקיים בפניי ביוס 9, לדיון התייצב מר חנן אקשטיין, בעל מניות ומכהן כסמנכ"ל אצל המבקשת. לדיון התייצבה גם גב' מל עשור, בעלת חנות המוכרת בין היתר, גם את מוצריה של המבקשת. במהלך הדיון הוחלף תצהיר של מר גבריאל אקשטיין בזה של בנו, מר חנן אקשטיין. עוד וה תיאר את מוצרי המבקשת וטען כי הסימן מאושר עם המבקשת ואינו נתפס כמתאר במישרין את הטובין בגין מתבקש רישומו.

דיון והכרעה

8 השאלה העיקרית העומדת בפניי הינה האם לסימן המבוקש אופי מבחין, מהווה לתנאי לרישומו בפנקס בהתאם לסעיף 8 לפקודה, הקובע כדלקמן:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"(א) אין סימן כשיר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).

(ב) רשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהו נתבקש או נעשה הלישום." אופי מבחין יבוא לכלל ביטוי בכך שהצרכן הרואה את סימן המסחר יוכל לזהות מהו מקור הטובין נושאי הסימן. האם הסימן משמש לטובין שונים, יוכל הצרכן לדעת שכולל באיס מאותו מקור (ראה א. ח. וליגסון, בספרו "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם", תשל"ג-1973, (להלן: "זליגסון"), בעמ' 20).

נהוג לחלק את סימני המסחר לקטגוריות בהתאם למידה האם מתארים את הטובין או את השירותים בגינם מתבקש רישומם והן: סימנים גנריים, תיאוריים, מרמזים, שרירותיים ודמיוניים. בין הקטגוריות הללו נמתח ציר הנמשך מהסימנים הגנריים ועד הסימנים הדמיוניים, הידוע בכינוי "ציר התיאוריות" (ראה ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" נ' א.ב. סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע'"מ - עיתון "משפחה טובה", דיניס עליון 2001 (11) 534, פורסם בנבו (23.5.2001). בהתאם להוראת סעיף 10(11) לפקודה סימן או שס שיש בו כדי לתאר את הטובין או השירותים אותם הוא מיועד לסמן, יהיה להגנה רק אם רכש אופי מבחין כקבוע בהוראות סעיף 8(ב) לפקודה.

לפיכך, בשלב ראשון יש לבחון האם הסימן המבוקש לרישום הינו גנרי או תיאורי, וככל שהינו תיאורי האם רכש אופי מבחין. הסימן המבוקש ייבחן ביחס לטובין או לשירותים אותם הוא

מיועד לסמן (ראה ע"ר 21488-05-11, 186 עמ' 60, 800077 עמ' 66806ט2 נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפסקה 27, פורסם בנבו (8.12.2011).

הסימן נבחן בכללותו ואין לפרקו לגורמיו, שכן זהו האופן שבו הוא נתפס בידי הצרכן ואולם

יש לשים דגש על רכיביס דומיננטייס בו, ככל שישנם כאלה (ראה ע"א 5454/02 טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופרהב בע"מ, פורסם בנבו (4.2.2003)). עם זאת, על מנת לעמוד על טיבו של הצירוף, יש צורך לנתח תחילה את רכיבי הסימן. המלומד זליגסון הסביר בספרו כי גם סימן המורכב ממספר מילים מתארות, לא יוכשר לרישום אלא האם הבחירה באותן מילים מגלה "רעיון מקורי" (ראה וליגסון, בעמ' 20 - 22).

הסימן המבוקש דנן הינו צירוף של המילה "ארט" והמילה "יודאיקה" כך שנוצר הביטוי "ארט יודאיקה" יחד עם כיתובו באנגלית ".111016 דַ3". נבחן תחילה את המילה "יודאיקה" או 1112016 בצירוף לעיל. כפי שעולה מהגדרת המילה "יודאיקה" במילון האינטרנטי מילוג

"אמנות הודית, כלל פדיטי האמנות, הציור, הפיסול, הארכיטקטורה ותשמישי הקדושה הקשורים לתרבות היהודית."

הגדרת המילה על פי המילון האינטרנטי:

מתוך שתי ההגדרות לעיל הן בעברית והן באנגלית, אנו למדי כי המילה "יודאיקה" מתייחסת לפריטי אומנות המשויכים לדת היהודית ובכלל גם תשמישי קדושה. הגדרות אלו יחד וכל אחת מהן בנפרד מתארות באופן מלא ומדויק את הסחורות בהן עוסקת המבקשת. לטענתה של המבקשת עיקר פעילותה הינו עיצוב וייצור תשמישי קדושה ומוצרי יודאיקה, ובין מוצריה עבורם מיועד הסימון המסחרי הנדרש נמצאים: כלי קודש, כלי יודאיקה, בתי מזוזה, חנוכיות, פמוטים וכדומה. הנה כי כן, אין כל מחלוקת כי המילה "יודאיקה" ומקבילתה באנגלית מהווה שס גנרי המשמש לתיאור ולכינוי סוג הטובין של מבקשת הסימן. איני מוצאת כל דרך לתאר

את המוצרים גם בגדר עיסוקה של המבקשת מבלי לנקוב במילה "יודאיקה" או "גם גנרי".

משמעותה של המילה הינה, כידוע, אמנות. השימוש במילה זו בסימן המבוקש הינו הן בגרסתה האנגלית והן באותיות העבריות "ארט". מתוך ההגדרות לעיל של המילה "יודאיקה" עולה כי מדובר בפרטי אומנות הנוגעים לדת היהודית, ואף כי המושג "אמנות" הינו חלק בלתי נפרד מהגדרת משמעותה של המילה "יודאיקה". ברור כי הצירוף "אמנות היודאיקה" כמוהו כ"אמנות הציור", "אמנות הפיסול", צירוף המתאר את סוג האמנות בה עסקינן. לפיכך דווקא הוספת המילה לרכיב יודאיקה יש בה כדי להגביר את מידת התיאוריות של הביטוי ולא להפחיתה. גם המבקשת הסכימה בדיון כי אדם העוסק ביצירת יודאיקה קורא לעצמו "אמן יודאיקה" ואין מדובר בצירוף אותו היא המציאה.

על כינוי מקובל של טובין או השירותים להישאר פתוח לציבור, הן בשפה העברית והן בשפה אחרת, המובנת לחלק ניכר של האוכלוסייה, כגון אנגלית (ראה וליגסון, בעמוד 35, וכן ראה לעניין וה החלטתי בעניין בקשה לרישום סימני מסחר 232102, 232103 "סקי-דיל", "5126891" סקי -דיל בע"מ, פורסם באתר רשות הפטנטים (30.1.2013)). המבקשת טוענת כי הייחוד בצירוף נוצר מן הערבוב בין השפות אנגלית ועברית, כאשר הרכיב ארט הינו באנגלית והרכיב יודאיקה בעברית. עוד מפנה המבקשת לכך שסדר המילים אינו הסדר הנכון תחבירית.

איני סבורה כי יש בערבוב זה בין השפות כדי לנתק את הקשר הברור והמיידי בין הצירוף לבין הטובין. זאת ועוד אין בשיבוש התחבירי שבצירוף המבוקש הבדל משמעותי מהצירוף הנכון

"יודאיקה ארט" או "ארט יודאיקה", והוא אינו מטשטש את המשמעות הרגילה של המילים המרכיבות את הסימן - אומנות יודאיקה. שיבוש תחבירי זה אינו הופך את הצירוף לבעל אופי מבחין (ראה לעניין וה החלטתי בעניין בקשה לרישום סימן מסחר 293516 "פחן2וח/ 66חה6וז6קאת" 1511 1 זאדו05 ב 110511 ביס צסיד (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 1.4.2019).

לאור האמור הסימן חסר אופי מבחין אינהרנטי.

המבקשת טוענת כי שימוש ממושך בצירוף הקנה לו אופי מבחין. המבחנים המשמשים לבחינת אופיו המבחין הנרכש של סימן הס תקופת השימוש בסימן, מידת הפרסום לה זכייה והאמצעים שהושקעו על ידי בעל הסימן ביצירת קשר מחשבתי בין הסימן לתודעת הציבור. דגש ההוכחה הוא לעניין סוג השימוש שנעשה; האם בעקבותיו יקשר הציבור את הטובין או השירותים נושאי

הסימן המבוקש עם בעליו (ראה ע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ נ' 1.66 פ"ד מה(3) 224, (1991) וכן ראה ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ ואח' נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט ואת', פורסם בנבו (26.9.2004). ראה לעניין וה גם בג"צ 144/85 קליל נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ואח", פ"ד מב(1), 9, 316-315):

"אך הפרסום לבדו, אף שהוא חשוב ורלוונטי, אינו מכדיע לעניין המשמעות השנייה. השאלה הקובעת כאן איננה האם נעשה שימוש ואם נעשה מאמץ כדי להחדיר את הסימן לתודעת הציבור, אלא אם המאמץ השיג את התוצאות הרצויות... בסופו של דבר יש רק דרך אחת לברר זאת והיא על ידי עדויות אינדיווידואליות של צרכנים, סוחרים, סוכני מכירות, קונים וכו' ... כל מקום דרוש שימוש רחב ביותר הנמשך תקופה ארוכה כדי להקנות את האופי המבחין במשמעות השנייה (ראה זליגסון פסקה 32 עמ' 24, בג"צ 305/63 הנ"ל). כל אלה הן שאלות שבעובדה ולא בנקל יתעד בית המשפט בשיקול דעתו ובמסקנתו של הדשם."

עם ואת גם שימוש ארוך שניס בסימן שנכון להשאיר פתוח לציבור לא יפקיעו מן הציבור,

שהרי אין וה ראוי להקנותו לגורם אחד באמצעות רישומו כסימן מסחר (ראה פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין הביטוי 620 10 02011א6 זהסט6|0יז שו ע[סטזז הזו[

9. סוף דבר, הבקשה לרישוס סימן המסחר מספר 299247 נדחית בזאת.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושליס ביוס | ז' אייר תשע"ט 2 מאי 2019

סימוכין: 6 "5"