סימן מסחר 295415

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 22255

המבקשת: התחדשות אורבנית - ייזום ונדלן בע"מ ע"י ב"כ: מוטי קהירי, עו"ד

ה ח ל ט ה

בפני בקשה לרישום סימן מסחר מס' 295415 "התחדשות אורבנית" (לא מעוצב) (להלן: "הסימן" או " הסימן המבוקש") ע"ש חברת התחדשות אורבנית - ייזום ונדלן בע"מ (להלן: "המבקשת"). הסימן הוגש לרישום ביוס 12.6.2017 בגין עסקי נכסי דלא ניידי; רכישה, מכירה, ניהול והשכרה של נדל"ן, הנכללים כולס בסוג 36.

זוהי בקשה שנייה של המבקשת לרישום סימן זה. בקשתה הראשונה לסימן מסחר מס' 207960 נדחתה בהחלטה מיוס 07.03.11 שניתנה במהלך דיון בפני כבוד הפוסקת, בתוארה דאז, יערה כספי שושני (להלן: "החלטת הפוסקת שושני"). שנקבע כי הביטוי התחדשות אורבנית דומה עד מאד לביטוי התחדשות עירונית אשר הינו ביטוי שגור ומקובל. לפיכך הסימן נרשם רק בצורתו המעוצבת. בצרוף הודעת הסתלקות לפיה רישום הסימן לא ייתן למבקשת זכות לשימוש ייחודי בצירוף התחדשות אורבנית, אלא רק בהרכב הסימן.

לבקשת הרישום בענייננו צורף תצהירו של מר איתיאל בן פורת הבעלים והמנכ"ל שותף של המבקשת, זאת על מנת לבסס את האופי המבחין שרכש הסימן. הנספחים שצורפו לתצהיר כללו גס סקר צרכניס של מכון דיאלוג (להלן: "סקר 2016").

ביוס 22.4.2018 הודיעה מחלקת סימני המסחר למבקשת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום (להלן: "דו"ח בחינה ראשון") לאור הוראות סעיפים 8(א) ו- 10(11) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב - 1972, (להלן: "הפקודה"). על פי גישת מחלקת סימני המסחר, הסימן המבוקש חסר אופי מבחין, הואיל וצרוף המילים "התחדשות אורבנית" מתייחס במישרין למהות השירותים המסומנים. כך למשל: סימן ה מתייחס לפרויקטים לחידוש ובנייה מחדש של מבנים עירוניים. כמו כן, נקבע כי הצירוף התחדשות אורבנית צריך להישאר פתוח לשימוש הרבים בתחום המבוקש. הבוחנת הפנתה בדו"ח זה גס להחלטת הפוסקת שושני.

5 תשובת המבקשת לליקויים שהועלו בדו"ח הבחינה הראשון הוגשה ביוס 22.7.2018. להלן תמצית נימוקי התשובה:

1. הסימן הוא לכל היותר סימן מרמז- הסימן המבוקש אינו נוגע במישרין למהות השירותים שלסימונס הוא נועד, לצרכן נדרשת מחשבה על מנת לקשר את הסימן לטובין.

2. הסימן המבוקש הומצא על ידי המבקשת, והוא אינו מונח נפוץ כלל וכלל, וזאת מלבד השימוש שעושה בו המבקשת. הסימן המבוקש כולל בתוכו "שיבוש שפה" שהגתה המבקשת.

3. הסימן המבוקש רכש אופי מבחין, בין היתר, לאור היקף השימוש בו ולצד איכות השירותים העומדים מאחוריו, וזאת במקביל להשקעת משאבים נכבדיס בשיווק, פרסום וקידום מכירות.

ביוס 13.9.2018 הודיעה מחלקת סימני המסחר למבקשת כי על אף נימוקיה כפי שהובאו לעיל הסירוב נותר בעינו (להלן: "דו"ח בחינה שני"). הדו"ח כולל הפניה למספר חברות נדל"ן אשר עושות שימוש בסימן המבוקש לצורך ביסוס הטענה כי מדובר בצרוף מקובל במסחר.

ביוס 13.12.2018 השיבה המבקשת לדו"ח הבחינה השני. לטענתה, החברות אשר עושות שימוש בצמד המילים התחדשות אורבנית, ואשר אליהן התייחסה גס הבוחנת בדו"ח הבחינה הן חברות קטנות שמבקשות לרכוב על המוניטין של המבקשת.

המבקשת טוענת כי היא מתמחה בהשבחת בניינים לפי תכנית תמ"א 38 (תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבניס קיימיס מפני רעידות אדמה) ותוכניות שהותקנו מכוחה. מדובר בתחום שהמומחיות והניסיון בו קריטיים, לו יתממש החשש להטעיה של צרכניס בשירותים מהסוג הזה, ובפרט במקרה בו צרכן עלול להתבלבל בין המבקשת לאותה חברה עלומה וחסרת ניסיון, עלולה ההטעיה לעלות בחיי אדס.

ביוס 16.2.2019 הודיעה המחלקה למבקשת כי הסירוב נותר בעינו. כמו כן, נתבקשה המבקשת להבהיר מהן הנסיבות אשר יש בכוחן לשנות את החלטת הפוסקת שושני אשר דחתה את הבקשה לרישום הסימן המילולי.

0. בתשובת המבקשת מיוס 6.5.2019 חגרה המבקשת על טענותיה באשר לאופי המבחין שרכש הסימן בשל מאמצי הפרסום והשיווק של המבקשת בשניס שחלפו מאז החלטת הפוסקת שושני.

לפיכך ביקשה המבקשת להשמיע את טענותיה בפניי וכך עשתה ביוס 1.6.2020. טרס הדיון ביוס 0 הגישה המבקשת סקר צרכנים נוסף ואת חוות דעתו של הפרופסור קמיל פוקס (להלן: "סקר 2020").

בדיון חזּרה המבקשת על טענותיה וביקשה להדגיש שלוש נקודות מרכזיות. הנקודה הראשונה מתייחסת לכך שהמונח התחדשות אורבנית אינו מונח שגור בתחום הנדל"ן (עמ' 2 בפרוטוקול). חברות שהשתמשו במונח זה ביקשו לרכוב על המוניטין של המבקשת וכיוס אינן פעילות.

הנקודה השנייה מתייחסת לכך שהמונח התחדשות אורבנית הוא שיבוש שהמבקשת טבעה לראשונה בתחום הנדל"ן (עמ' 4 בפרוטוקול). לטענת המבקשת הנקודה המרכזית והאחרונה, היא האופי המבחין שרכש הסימן במשך שניס. בעוד שסקר שנערך בשנת 2016 הראה כי שיעור ההכרה של הסימן בקרב הציבור היה 12.5 אחוז. כיוס לאחר ארבע שנים ועל פי הסקר של 0, עלה שיעור זה, יחסית לחברות מתחרות, ל-20.5 אחוז. (עמ' 6 לפרוטוקול). במסגרת הדיון נשאל פרופ' קמיל פוקס באשר לשני הסקריים המדוברים.

בתוס הדיון ניתנה למבקשת האפשרות להגיש נתוניס נוספים באשר להיקף ההשקעה בפרסום בשניס האחרונות ולהסביר כיצד נבחרו החברות אשר שימשו לשס השוואה בסקר משנת 2020, וכך עשתה ביוס 10.6.2020.

אציין כי בידי המבקשת, שני סימניס רשומים באותו סיווג שירותים (36) כמפורט להלן:

מספר הסימן 20000 200001 הסימן התחדשותאורבנית . . | ... '..'. ... ... התחדשותאורבנית

דיון והכרעה

כידוע, סימן מסחר משרת מטרה כפולה. מחד, סימן המסחר מאפשר לבעליו לבדל את מוצריו ממוצריהם של יצרניס אחריסם ומאידך, מאפשר הוא לציבור הצרכניס לזהות את מקור הטובין הנושאים את הסימן (ראו א. ח. וליגסון, דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם 1 (1972)). מתפקידו זה של סימן המסחר כאמצעי לזיהוי ובידול נגזר התנאי לפיו על הסימן להיות בעל אופי מבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים. תנאי והקבוע בסעיף 8 לפקודה:

"(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).

(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."

סעיף 8 לפקודה מבחין בין שתי דרכים בהסם ייקבע כי יש לסימן אופי מבחין: ראשית, יכול שהסימן יהיה בעל אופי מבחין מעצם טבעו, היינו - בעל אופי מבחין אינהרנטי. כך למשל, סימניס המורכבים ממילים שהינן פרי דמיון והמצאה, נחשביס בדרך כלל לבעלי אופי מבחין אינהרנטי. שנית, אף אס הסימן אינו בעל אופי מבחין אינהרנטי, אפשר שבעקבות השימוש בו רכש הסימן משמעות שנייה באופן שציבור הצרכניס מקשר בינו לבין טובין ממקור מסויס. במקרה כזה יש לומר כי הסימן רכש אופי מבחין בפועל, כלומר - הסימן הינו בעל אופי מבחין נרכש. (ראו ע"א 11487/03 6 א 5%076% 105% נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, פסקה 8 לפסק דינו של השופט גרוניס (פורסם בנבו, 23.3.2008)).

עס זאת, קיימים סימניס אשר אף אם רכשו אופי מבחין לא יהיה בכך כדי לסייע להס רישום הסימן. סימנים אלו, הס אותס הסימניס אשר מידת התאוריות שבהס כה גבוהה, עד שלא יהיה זה נכון לשלול מהציבור את אפשרות השימוש בהם. בעניין זה ראה בג"צ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל - ברזליות בע "מ נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ואח', פ"ד מ"ב (1) 309, בעמ' 316 :

"אך יש שלרכישת המשמעות השנייה, אף שהוכחה, לא תועיל לרישום סימן, החסר כל אופי מבחין מטיבו, כדי שלא להקנות מונופול וכך לגזול מהציבור את זכות השימוש בו. הטעם הוא, שסימן משולל סגולת אבחנה צריך להישאר נחלת הכלל".

וכו את דבריו של ד"ר זליגסון ז"ל:

"סימנים הצריכים להיות פתוחים למסחר שייכים לסוג אחר לחלוטין. פה אין המדובר בסימנים בהם משתמשים במסחר בפועל, אלא בסימנים שהשכל או בעיקר המצפון מחייבים שלא יתירו מתן זכות ייחודית בגינם, או שלא ישאירום לשימוש הכלל". (א. וליגסון, דיני סימני מסחר 22 (1972))

8. הפסיקה הענפה בתחום סימני המסחר הגדירה 4 קטגוריות של סימנים: סימנים דמיוניים או שרירותיים; סימנים מרמזים; סימנים מתארים; וסימנים גנרייס (פסק הדין המנחה לעניין זה הוא ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע "מ-עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע "מ - עיתון "משפחה טובה" פ"ד נה(3) 933 (להלן:

"עניין משפחה טובה"). ההבחנה בין הקטגוריות אינה כה חדה ולכן באופן כללי נהוג לדבר על "ציר התיאוריות" ראה (ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון נ' חברת הכרם בע"מ ,סא (3) 2006(350)) (להלן:" עניין אגודת הכורמים"). ככל ששם מסחרי קרוב יותר לתיאור המוצר או תכונה מתכונותיו, כלומר נמצא בקצה העליון של ציר התיאוריות, תגבר הנטייה להותירו פתוח לשימוש הציבור (ע"א 1427/05 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' רשם

הפטנטים (פורסם בנבו, 25.06.2007)).

9. שאלת מיקומו של הסימן על ציר התאוריות משפיעה באופן ישיר על שאלת כשירותו של הסימן להירשום כסימן מסחר בפנקס. ככל שסימן מתרחק מהקוטב הגנרי ומתקרב אל הקוטב הדמיוני-שרירותי כך מתיישרת בפניו הדרך לרישומו בפנקס. על כן בבוא הרשם להחליט האס יש לרשום סימן מסחר, עליו להקדים ולבחון את סיווג הסימן. (ר' ע"א 4116/06 8 ש816)

6 חזנ' פסקול טכנולוגיות מתקדמות בע "מ (פורסם בנבו, 20.06.2007)).

0. אבחן תחילה את מיקומו של הסימן המבוקש בציר התיאוריות ממנו ניתן לגזור את מידת האופי המבחין האינהרנטי שלו.

אופי מבחין אינהרנטי

1. צמד המילים התחדשות אורבנית אינו סימן "מומצא", פרי הדמיון או חסר משמעות מילונית.

זהו צרוף אשר דומה עד כדי למונח השגור והמקובל בתחום הנדל"ן- "התחדשות עירונית". בסקר שערכה המבקשת בשנת 2016 (צורף כנספח ט לתצהיר איתיאל בן-פורת מיוס 7) עולה כי רק 4% מהנשאלים סברו כי המושג התחדשות אורבנית לא קייס בעברית ("אין מושג כזה בעברית"), רב הציבור (57% מהנשאלים) סבר כי התחדשות אורבנית הינה מילה נרדפת להתחדשות עירונית. בסקר שערכה המבקשת בשנת 2020 לא נבחנה שאלה ואת

בשנית ולכן אין בסיס לטענת המבקשת שעם השנים (מאז 2016 ועד היום) צמד המילים התחדשות אורבנית נקשר אצל הציבור למבקשת ולא כביטוי כללי שמשמעותו התחדשות עירונית.

תרגום המילה עירוני או עירונית לאנגלית הוא אמנס אורבן ולא אורבני או אורבנית. ואולס, תהליך האנגליזציה של העברית הביא לשפה הכתובה והמדוברת עשרות שמות תואר, שהפכו לחלק שגור ממנה. לדוגמה: אובייקטיבי, אגרסיבי, אנונימי, אוטומטי, אטרקטיבי, וכן אורבני ובלשון נקבה אורבנית. המילה אורבנית כלולה בצרופיס רביס ובכולס ההקשר הוא עירוני כמו אגדה אורבנית, חקלאות אורבנית, תרבות אורבנית או יזמות אורבנית שהוא שם של חברה העוסקת בתחום הנדל"ן (ראה נספח ו לתצהיר בן פורת).

ערכאה ואת קבעה לא אחת כי לא כל "שיבוש" או שוני לשוני מצירוף מילים רגיל יתקבל לרישום. על השינוי בביטוי להיות כוּה המעניק לו משמעות חדשה ושונה באופו המאפשר להבחין בינו ובין הביטוי המקורי. יפים לעניין והדבריו של בית המשפט העליון אשר נאמרו בבג"צ 44/49 קיי דאומיט נ' רשם סימני המסחר, 117 (19.5.50))

"... (ג) וזה העיקר: אף אילו היה הדבר כן - לא היה מציל את הסימן מן הפסול. תכונת האמצאה בלבד אינה מעניקה, על בל פנים כאן בארץ, שום חסות מיוחדת לסימן המסח. היא פועלת רק בעקיפין: אם ועד כמה, עקב החדוש המיוחד והבלתי רגיל היא חדלה למעשה לתאר - במובן המקובל של המונח "לתאר" - את אופיה וסגולתה של הסחורה " (ההדגשה במקור ר.י.)

ראה גס החלטות בעניין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 164609 ו-166868, איטונג בע"מ נ' קירטונג 2001 בע"מ (11.12.2006) ובקשה לרישום סימן מסחר 293516 /דסצסד ב5! > |א|ה5(וסה= החפספונ (1.4.2019).

הסימן שלפני הינו מונח נרדף למונח השגור "התחדשות עירונית" ולפיכך לא ניתן להפקיעו מהציבור. ודוק, גס אס המבקשת היא הראשונה שטבעה את המונח, ואינני מכריעה בעניין, אין בכך כדי להפחית את רמת התאוריות הטבועה בו.

גם לשיטת המבקשת הביטוי "התחדשות עירונית" הנו ביטוי "מקובל ונפוץ". ואולס, המבקשת סבורה כי החלפת המונח "עירונית " במונח "אורבנית " מרחיק את הסימן מסימן תיאורי למרמז בלבד. מבקשת מבחינה בהקשר זה בין פרויקטים הנוגעים לתמ"א 38 בלבד אל מול לעסקי נדל"ן בכללותם. לשיטתה, הצירוף התחדשות אורבנית או עירונית מתקשר אצל הצרכן

לפרויקטים של תמ"א 38 בלבד. משכך, נדרש הצרכן לטעמה למחשבה על מנת לקשר את הסימן שירותים בתחום הנדל"ן שבגינס נתבקש הסימן. אינני יכולה לקבל טענה זו.

ראשית אני סבורה שההבחנה בין התחדשות עירונית/ אורבנית בהקשר של תמ"א 38 ולבין המונח בהקשר של נדל"ן היא הבחנה מלאכותית, שכן פרויקטים של תמ"א 38 הס מקרה פרטי של פרויקטים בתחום הנדל"ן. אמנס התחדשות עירונית כוללת פעולות התחדשות מסוגים שונים ולא רק תמ"א 38 אולס רובס בתחום הנדל"ן.

בנוסף כידוע סימניס מרמזיס - הס סימניס שיש להם קשר רעיוני למוצר ונדרשת מחשבה נוספת קלה לשייך את הסימן המרמז למוצר (למשל "אל על" עבור שירותי תעופה). בענייננו לא נדרש לטעמי הליך מחשבתי כדי לקשר את המונח התחדשות אורבנית לתחום הנדל"ן שכן עסקינן כאמור, בשס נרדף לצירוף המקובל "התחדשות עירונית". תמיכה לכך ניתן לראות בכך שחברות רבות בתחום כללו צרוף ה בשס החברה: למשל, "אפריקה התחדשות עירונית" או "אנגלאינווסט התחדשת עירונית" (נספח ו לתצהיר בן פורת).

גס לטענת המבקשת פרויקטים מסוג תמ"א 38 הנס פרויקטיס מתחום הנדל"ן, לגביו התבקש רישום הסימן. עס זאת, מבחינה המבקשת וטוענת כי יש לראות בסימן מרמז שכן הוא אינו מתאר פעילויות בנדל"ן בכללותה, אלא כאמור רק פרויקטיס של תמ"א 38. טענה את לא יכולה להתקבל. כבר נקבע כי די בכך שסימן הנו מתאר ביחס לחלקים מן הפרטה בה התבקש רישומו על מנת לשלול את כשירותו לרישום כסימן מסחר:

"אצלנו, בפרשת ע "א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי נ. אס.בי.סי. פרסום, פ"ד נה(3), 933 (להלן: "עניין משפחה") נקבע, כי ריבוי משמעויות של סימן אינו הופך את הסימן למרמז אם יש בו פוטנציאל תיאורי כלפי הטובין לגביהם הוא התבקש" (בקשה לרישום סימני מסחר 171183, 171184,

5, 171186, 171187, ע08 60 6068-60!8 סחד החסוזפוסטןזס 6זּ/ו!6 ), פס' 56 (6.3.2006))

ודוק, בטיעונה והניכר כי המבקשת מנסה לאחוז בחבל בהקשר משני קצותיו. מחד, כאשר מדובר באופי מבחין אינהרנטי, טוענת היא כי פעילותה במסגרת תמ"א 38 היא חלקית ביחס לכלל שירותי הנדל"ן המוצעים על ידה. מאידך, בשאלת רכישתו של אופי מבחין וכפי שעוד יובהר בהמשך, התייחסו ראיותיה של המבקשת בעיקר לפרויקטים מסוג זה.

אציין כי כל טענות המבקשת לעניין האופי המבחין האינהרנטי של הסימן המבוקש בצורתו המילולית נטענו ונדחו גם בדיון שהתקיים ביוס 7.3.2011 בפני כבוד הפוסקת יערה כספי (בתוארה דאז).

לאור האמור לעיל, אני סבורה שהסימן תיאורי ונוגע למהות הטובין וחסר אופי מבחין אינהרנטי, גם אס אינו מתאר את כל פרטות הסחורות הכלולה בסוג בגינו נתבקש הרישום, הסימן מתאר חלק מהפרטה ודי בכך כדי להגדירו כתיאורי. אינני סבורה כי הצירוף "התחדשות אורבנית" מרחיק דיו מהצירוף "התחדשות עירונית" ויוצר משמעות חדשה, כך שניתן להעניק בו מונופול לאחד העוסקים בתחום ולשלול אגב כך את השימוש בו מיתר העוסקים בענף. בשל מידת התאוריות הגבוהה של הסימן אף אס רכש הסימן אופי מבחין אין בכך לטעמי, כדי לסייע ברישומו.

די היה בדבריס שלעיל כדי להכריע בבקשה. ואולס כדי להפיס את דעתה של המבקשת, אדון להלן גם בטענותיה לעניין קיומו של אופי מבחין נרכש כהגדרתו בסעיף 8(ב) לפקודה וואת למעלה מן הצורך.

אופי מבחין נרכש בסימן המבוקש-

לצורך הוכחת אופי מבחין נרכש בסימן המבוקש, על המבקשת להציג ראיות לגבי משך תקופת השימוש בסימן, אופי והיקף פרסומו, מידת המאמץ שהושקעה ביצירת קשר תודעתי בין הסימן לבין מקור הטובין אצל הצרכניס הרלוונטיס וייחוס חשיבות על-ידס לעומד מאחורי המוצר וסימניו. לעניין זה ראו דבריו של כבוד השופט חשין בעניין "משפחה טובה" בעמוד 946:

"על משמעות משנית ילמד משך שימוש בשם, אופי הפרסום (היקפו, ואמצעים אחדים שננקטו ליצירת קשר בתודעת הצרכנים בין השם התאורי לבין הטובין המסוימים... עד כאן - מבחנים הבונים עצמם על מעשי היצרן באשר הס. בצד מבחנים אלה שוכנים מבחנים על צדו של הצרכן, ובהם:ים הצרכנים לשמו של היצרן באשר הוא - בשונה מתכונותיו של המוצר - והשפעת מיומנותו והגינותו של היצרן על הביקוש למוצריו. כן ניתן משקל לטעמים שבגינם חיקה המתחדה את המוצר. אין משקל מכדיע למי מן המבחנים, וההכרעה תשתנה מעניין לעניין."

ככלל, לשם הוכחת אופי מבחין נרכש היה על המבקשת להראות כי נעשה שימוש בסימן המילולי המבוקש כסימן מסחר, וכי הסימן הוא אשר רכש משמעות שנייה (ראו למשל החלטת רשות הפטנטים בבקשה לרישום סימן מסחר 283997, 283998 ביפר תקשורת ישראל בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 18.04.2019)).

6. אשר למידת האופי המבחין הנרכש הנדרש נקבע בעניין אגודת הכורמיס סעיף 2 כי:

המקום בציר התיאוריות יסייע גם בשאלת מידתו של האופי המבחין הנדרש כדי להעניק משמעות שנייה לשם שמדובר בו, אותה משמעות המבחינה בין מוצר פלוני למוצר אחר באותו תחום. כך למשל בע"א טוטו זהב (בעמ' 890);

"... ככל שהייחודיות העובדתית של של מסחד קטנה - היינו ככל ששם המסחר דומה לשל השגור בתחום - כך גדל משקל הראיות הנדרשות לשם ביסוס המובחנות לצורך דישומו כסימן מסחר (דאו: עניין עיתון משפחה, בע' 6)".

וכן "ככל שהסימן מתאר את הטובין בצורה ישירה וממשית - וטר יידרש בעל הסימן להוכיח ברמה גבוהה - ור כי השימוש שנעשה בסימן הקנה לו סגולת אבחנה" (ע' פרידמן, בעמ' 136). בענייננו, וכאמור לעיל הסימן המבוקש דומה מאד למונח השגור בתחוום והוא ממוקם במקום גבוה בציר התאוריות, משכך הרף הנדרש על מנת להוכיח כי רכש אופי מבחין הינו גבוה.

על מנת לתמוך בטענה שהסימן רכש אופי מבחין הגישה המבקשת שני תצהירים של מר איתיאל בן פורת (תצהיר משנת 2016 ותצהיר משלים משנת 2020). אל התצהיר משנת 2016 צורף סקר צרכנים. כמו כן בוצע סקר צרכנים נוסף בשנת 2020 אשר צורף לחוות דעתו של פרופסור פוקס.

יאמר כבר עתה, לא די בראיות שהגישה על מנת לבסס טענה כי הסימן רכש אופי מבחין עד כי הציבור מכיר את הסימן המבוקש עם המבקשת.

הראיות שצורפו לתצהירו של מר איתיאל בן פורת מצביעות על כך שהשימוש שעשתה המבקשת בסימן הוא רובו ככולו בצורתו המעוצבת של הסימן ( נספחים א, ב ו-ה לתצהיר בן פורת).

באשר להיקף ההשקעה בפרסום, ניכר כי המבקשת משקיעה בפרסום ושיווק וכי במשך השנים היקף ההשקעה הולך וגדל. יחד עם זאת, קשה להעריך האם יחסית לחברות האחרות בתחומה מדובר בהשקעה יוצאת דופן בהתחשב בכך שהמוצר הנמכר הוא דירות בפרויקטיס של התחדשות עירונית אשר מחירם נמדד במיליוני שקלים (ראה למשל פרויקט נופי רייספלד בנספח ה לתצהיר בן פורת).

מהחומר הפרסומי שצורף עולה כי חלק נכבד מפעולות הפרסום והשיווק שנקטה המבקשת הושקע בקידומו הפרויקטיס לאחר שנסתיימה בנייתו או בשלבי בניה שונים, כאשר מופיע בהס סימנו המעוצב של המבקשת (להבדיל מן הסימן המילולי המבוקש בהליך זה) וגם ואת באופן שולי. ולא ניתן להסיק מכך מה הייתה השקעתה של המבקשת ביצירת הקשר בציבור בינה ובין הסימן המילולי.

אמצעי נוסף באמצעותו ביקשה המבקשת להוכיח כי לסימן אופי מבחין נרכש הוא באמצעות שני סקרי צרכנים (סקר 2016, סקר 2020) את ערכו. כידוע על ההסתמכות על סקר צרכנים לקביעת קיומו של אופי מבחין להיעשות בהירות, תוך בחינת הסקר בצורה מדוקדקת בכל מקרה לגופו, ומתן משקל מתאים לתוצאות הסקר בהתאם לכלל נסיבות המקרה.(ראה ניתוח בעניין סקרי בהחלטה בבקשה לרישום סימן מסחר מספר 279759 "6385006416" פורסם באתר הרשות ביוס 28.5.2019)

הסקר משנת 2016 שצורף כנספח ט לתצהיר בן פורת, היה סקר נרחב אשר מטרתו כפי שהוגדרה בסקר עצמו הייתה לעמוד על המודעות לנושא תמ"א 38 וההכרות עם חברת התחדשות אורבנית.

שאלת הסינון הראשונה הייתה האם את/ה יודעת שבמקומות שונים באר נערכת בניה בבנייני יישניס במסגרת תכנית הנקראת תמ"א 38? 92% הנשאלים השיבו בחיוב לשאלה זו והם אלה אשר המשיכו להשיב על השאלות. בהמשך, בשאלה במודעות בלתי מעורערת נתבקשו הנסקרים לציין חברה אחת או יותר שעוסקות בפעילות בנייה מסוג תמ"א 38 בתשובה לשאלה זו נראה כי אף אחד מהמשיבים לא ציין את חברת התחדשות אורבנית. פרופסור פוקס נשאל לגבי תוצאות שאלה זו אך לא היו בידיו להבהיר נקודה זו (ראה עמ' 23 בפרוטוקול). אם אכן כפי שטוענת המבקשת מאז 2016 חל שינוי משמעותי במידת ההכרות של הציבור עם החברה היה מצופה לחזור על שאלה זו גם בסקר של 2020 אך הדבר לא נעשה.

באשר להכרה עם המושג והחברה התחדשות אורבנית נשאלו הנסקרים בשאלה במודעות מעורערת (בחירה מתוך 4 אפשרויות מובנות מראש) מהי למיטב ידיעתם התחדשות אורבנית. 57% מהנסקרים סברו כי והיא של אחר להתחדשות עירונית ו-10% סברו כי מדובר בחברה העוסקת בבניה במסגרת פרויקט תמ"א 38. אם אכן כפי שטוענת המבקשת מאז 2016 חל שינוי משמעותי במידת ההכרות של הציבור עם החברה היה מצופה לחזור על שאלה זו גם בסקר של 2020 אך הדבר לא נעשה.

הנסקרים שלא השיבו לשאלה הקודמת כי מדובר בחברה העוסקת בבניה, נשאלו בשאלה עוקבת אם מכירים חברה של התחדשות אורבנית. 2% מהמדגם השיבו בחיוב לשאלה זו. הסקר מסכם אם כך, שכ-12% מהמדגם מכיר חברה של התחדשות אורבנית העוסקת בבנייה במסגרת תמ"א 38.

התשובות לשאר השאלות בסקר שעסקו ברושס שיצרה החברה או במידת אמינותה אינן יכולות להועיל להכרעה בשאלה אם הסימן המילולי רכש אופי מבחין. ראשית לרוב הנשאלים היה "קשה לומר" אם החברה יצרה רושס חיובי (52%) ואם היא אמינה (63%). בנוסף, גם אם היה מוכח מוניטין חיובי לחברה בקרב הציבור המכיר אותה, לא היה בכך כדי להעיד כי הציבור בכללותו מזהה את צרוף המילים התחדשות אורבנית עם המבקשת.

המבקשת ביצעה סקר נוסף בשנת 2020 שמטרתו הייתה לאמוד מהו השיעור באוכלוסייה היהודית המכיר את החברה "התחדשות אורבנית" כחברה העוסקת בפרויקטיס של תמ"א 38 ו/או בפרויקטים ובניה, ולהשוות שיעור זה לשיעור באוכלוסייה היהודית המכיר חברות מובילות אחרות במשק העוסקת בפרויקטים כאלה. שאלת הסינון בסקר זה הייתה זהה לשאלת הסינון בסקר משנת 2016, היינו היכרות עם פרויקטים מסוג תמ"א 38. השאלה העוקבת הייתה אם מכירים הנסקרים את החברה "התחדשות אורבנית" ושש חברות נוספות ככאלו העוסקות בפרויקטים מסוג תמ"א 38, פינוי-בינוי והריסה ובניה. שיעור הנסקרים

0. ראשית אציין כי החברות שנבחרו היו חברות מובילות לאו דווקא בתחוום ההתחדשות העירונית אלא גם חברות נדל"ן בעוד שהשאלה נשאלה בדגש על תמ"א, פינוי בינוי, הריסה ובניה שהנס חלק מתהליכים ידועים של התחדשות עירונית. בנוסף, לא ניתן לשלול את האפשרות שהנסקרים ציינו את חברת התחדשות אורבנית כחברה המוכרת בתחוום זה היות שהשם שלה הוא שם נרדף להתחדשות עירונית בה התמקדה השאלה (ראה סקר משנת 2016). כדי להראות שאכן היה שינוי במידת ההכרות של הציבור עם החברה מאז שנת 2016 מן הראוי היה לחזור על אותה מתודולוגיה מחקרית.

1. עוד אציין, כי לאור רמת התאוריות הכה גבוהה של הסימן המבוקש, גם אם הייתי מקבלת כי % מן הנסקרים מזהים את המבקשת כמי שעומדת מאחורי הסימן המבוקש, אינני סבורה כי שיעור של 20% היכרות חינו שיעור מובחין מספיק המצדיק את הפקעתו מן הציבור לטובת אחד מן העוסקים בתחוום.

2. למעלה מהצורך אתייחס לטענת המבקשת כי יש לרשום את הסימן על מנת למנוע לחשש להטעיה. זאת לאור מומחיותה ועיסוקה של המבקשת ומתחרותיה בבנייה ושיפוץ של בנייני מגורים ומכירת דירות לציבור הרחב, פעילות אשר יש לה השלכות ישירות לשמירה על חייו, שלמות גופו וקניינו של הציבור. בסוגיה דנה כבוד השופטת אברהמי בעש"א מחוזי ת"א

8 11116061 1 ע61'511ע1ת1 60116 /\ נַמ15זהּ 1/1311 נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר (פורסם בנבו, 22.05.2019) שם התייחסה לפגיעה אפשרית בבריאות הציבור וקבעה כי רשות הפטנטים אינה אמונה על שלוס הציבור:

ההתייחסות לבקרת איכות במסגרת דיני סימני מסחר אינה נוגעת ליישום

סימן מסחר על מנת לשמור על שלומו של הציבור באופן כללי, אלא לכך שאם הציבור ירכוש טובין מסוימים תוך שהוא מוטעה לסבור - לנוכח הסימן בו נעשה שימוש - שהם ממקור א' בעוד הוא רכש אותם בפועל ממקור ב', ואם אותם טובין יהיו באיכות נמוכה באופן יחסי, הציבור עלול לייחס בשוגג את האיכות הנמוכה למקור א'. התוצאה אותה מבקשים סימני המסחר למנוע היא פגיעה במוניטין של מקור א' (וד גם דברי ב"כ המערערת: "אני דואג למוניטין שלי כמקור שמספק את השיטה בצורה אמינה ומבוקרת", עמ' 5 ש' 2). רשות סימני המסחר אינה הדשות האמונה על פגיעה אפשרית בבריאותו של הציבור

3. לאור האמור הבקשה לרישום סימן מסחר 295415 נדחית לאור הוראות סעיפים 8(א) ו- 10(11) לפקודה.

1 השוו: סעיפים שונים בפקודה, ובהם סעיף 5(11) שצוטט לעיל, מזכירים את המונח "תקנת הציבור", בהקשר של העדר כשירות להירשם.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

4. למרות דחיית הבקשה לרישום הסימן יש לזכור כי למבקשת שני סימני מסחר רשומים על שמה הכוללים את הביטוי המבוקש בצורה מעוצבת. סימנים אלה אשר משמשים את המבקשת על מנת ליצור בידול בינה לבין חברות אחרות העוסקות בתחוום והס אלה אשר מקניס לה הגנה במקרה שייעשה שימוש בסימן באופן אשר יש בו כדי להטעות את הציבור או לעודד תחרות בלתי הוגנת.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס י"ג תמוז, תש"פ 5 ביולי 2020