סימן מסחר 287217

ההחלטה:

בקשות לרישום סימני מסחר מספר

המבקש: תאגיד השידור הציבורי הישראלי ע"י ב"כ: עמר, רייטר, ז'אן שוכוטוביץ ושות'

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה לרישום שני סימני המסחר האחת "כאן" מילולי שמספרה 287217 והשנייה, לסימן מסחר מעוצב 287218 הנראה כך:

כאו|

הבקשות הוגשה ביוס 14.8.2018 על ידי תאגיד השידור הציבורי הישראלי (להלן: "המבקש"). הרישום לשני הסימנים נתבקש לגבי:

1. מדיה מוקלטת ותכניות טלוויזיה מוקלטות ; הנכללים כולל בסוג 9.

2. פרסוס; הפצת פרסומות; אספקה והשכרה של שטחי פרסום בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט; הנכללים כולל בסוג 35.

3. שידור של תכניות בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט ובאמצעי מדיה אחרים; שירותי תמסורת טלוויזיה; שידורי טלקומוניקציה; שירותי תקשורת אינטראקטיבית ; הנכללים כולל בסוג 38.

2 בשל העובדה שהעיצוב בסימן 287218 הוא מינורי אתייחס להלן לצורך הנוחות לשני הסימנים בלשון יחיד (להלן: "הסימן המבוקש" או "הסימן").

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

הליכי הבחינה

3 ביוס 28.9.2017 הודיעה בוחנת סימני המסחר למבקש כי הסימן אינו כשיר לרישום בשל היותו חסר אופי מבחין כמשמעותו בסעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") וכן בהתאם להוראות סעיף 9(11) לפקודה מאחר ולגבי שירותים מאותו הגדר כבר רשומים סימנים דומים. סימן מסחר 178627 (לא מעוצב) "כאן הפקות צן6./4

א0ז זכ תת" הרשום בסוג 41 לגבי : "שירותי הפקה ו/או הפצה של תוכניות ו/או סרטי תדמית ו/או סרטי הדרכה, לטלוויזיה ו/או טלוויזיה בכבלים ו/או רדיו, הנכללים כולל בסוג 41". סימן מסחר- 235279 (לא מעוצב) "כאן, שם ובכל מקום" הרשום גס הוא בסוג 41 עבור "הפקת תכניות רדיו הנכללים כלולים בסוג 41".

4. ביוס 18.1.2018 הגישה המבקש מענה לדוח הבחינה וטענה כי סימן מספר 235279 "כאן, שם ובכל מקום" עבר לבעלות המבקש. באשר לסימן 178627 (להלן: "הסימן הרשום"), נטעו כי אין בין הסימן המבוקש לבין הסימן הרשום דמיון מטעה כמשמעותו בסעיף 9(11) לפקודה. המבקש נימק טענה וזו בכך של שני סימנים מראה וצליל שונה וסוג סחורות שונה, שכן התאגיד הציבורי אינו חברת הפקות ואינו פועל רק בהפקות. לשני הסימנים חוג לקוחות שונה- לקוחות התאגיד הם כלל הציבור ושרותיו ניתנים ללא תשלום בעוד שלקוחות "כאן הפקות" אלא לקוחות פרטיים המבקש הפקה תמורת תשלום.

5. ביוס 27.3.2018 הודיעה בוחנת סימני המסחר כי אין במכתבו של המבקש כדי להתגבר על אי כשירות הסימן לפי הוראות סעיף 9(11) לפקודה. עוד הוסיפה הבוחנת כי הסימן "כאן" אינו כשיר רישום גם בהתאם להוראות סעיף 10(11) שכן המילה כאן מקובלת במסחר בתחומים שונים.

6. בתשובת המבקש מיוס 31.10.2018 טען המבקש כי המילה כאן היא מילה מילונית אך אינה מקובלת במסחר בתחומי הפעילות של המבקש, הסימן "כאן" בהקשר לפעילות המבקש הוא שרירותי ובעל אופי מבחין אינהרנטי. יתרה מזאת הסימן רכש אופי מבחין כמשמעותו בסעיף 8) לפקודה. בתשובתו חזר על נימוקיו של לעיל לפיהן אין חשש להטעיה לאור קיומו של הסימן הרשום "כאן הפקות" והוסיף כי הסימן "כאן הפקות" נרשם לאחר שהיו רשומים שישה סימנים בשם "כאן ועכשיו". על כן, הטענה היא שאס אכן קייס חשש להטעיה, היה צריך הוא לעלוט בעת רישום הסימן "כאן הפקות".

7 ביוס 31.10.2018 הודיעה בוחנת סימני המסחר כי אין במכתבו של המבקש כדי להתגבר על אי כשירות הסימן לפי הוראות סעיף 9(11) לפקודה. יחד עם קבעה כי הסימן רכש אופי מבחין ומשכך הוסרה ההשגה לפיה הסימן אינו כשיר לרישום לאור הוראות סעיף 10(11) לפקודה.

8

9

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בתשובת המבקש מיוס 28.3.2019 צמצם המבקש את פרטת הסחורות כך שהסימן לא ירשם בסוג 41. לטענת המבקש יש בצמצום זה כדי לאיין את החשש להטעיה.

בתשובה האמורה לא היה כדי לשכנע את בוחנת סימני המסחר ובהודעתה מיום 26.5.2019 ציינה כי השמטת סוג 41 אינה מהווה בידול מוחלט וסירבה לרשום את הסימן. לפיכך עתר המבקש להשמיע טענותיו ועשה כן בדיון שהתקיים בפניי ביוס 20.1.2020.

טענות המבקש במהלך הדיון

.10

.1

.2

דיו

.3

.4

.5

המבקש חזר על טענתו כי אין דמיון מטעה בין הסימנים, בין היתר לאור אופי הפעילות של התאגיד כתאגיד ציבורי. התאגיד אינו חברת הפקות, ותכניות שונים של התאגיד מופקים על ידי

חברות חיצוניות. התאגיד מפיק תכניות רדיו וסרטונים בתחומי הדיגיטלי, ההפקה היא לצרכי

התאגיד ולמען הציבור שהוא הלקוח. עוד הוסבר כי אין מבוצעות הפקות עבור לקוחות חיצוניים ולפי דרישה.

פעילות בעלת הסימן "כאן הפקות" ככל שניתן להתחקות אחריה באמצעות האתר היא הפקה בתשלום של סרטוני תדמית עבור לקוחות פרטיים. המבקש ציין כי פנה לבעלת הסימן כדי לקבל את עמדתה אך ללא הועיל.

בסיום הדיון הוריתי למבקש לפנות בשנית לבעלת הסימן הרשום ולתעד את מאמציו לקבל את תגובתה. ביוס 4.2.2020 הגיש המבקש הודעה לפיה למרות מאמציו ברורים להידבר עס בעלת הסימן לא עלה הדבר בידיה.

העילה היחידה אשר בגינה סורבה הבקשה לרישום היא אי כשירות הסימן בשל קיומו של סימן רשום מספר 178627 "כאן הפקות" ובהתאם להוראות סעיף 9(11) לפקודה.

סעיף 9(11) לפקודה קובע כי סימן לא יחיה כשיר לרישום אם מתקיים התנאי כדלקמן:

"סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות".

סעיף 9(11) קובע כי סימן הדומה עד כדי הטעייה לסימן רשום אינו כשיר לרישום. המבחן המקובל לקיומו של דמיון מטעה בין הסימנים, הינו "המבחן המשולש". המבחן כולל את מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורה וחוג הלקוחות ; ומבחן נסיבות העניין (ראו ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקויט כפר סבא בע "מ נ' חברת ל' פרומין ובניו בע "מ, פ"ד יח(3) 275, 278 (1964)).

יצוין כי לצד המבחן המשולש הוחל בפסיקה גם מבחן ה"שכל ישר" (ראו לעניין ולמשל רע"א 2 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ נו (2) 438, 453 (2003) (להלן: "עניין אמברוזיה")).

כלל ידוע הוא כי סימנים ייבחנו בכללותם, בשל רכיביו הדומיננטיים ולזיכרונו הבלתי משולס של הצרכן (ראה עניין אמברוזיה). בענייננו, המילה כאן היא הרכיב הדומיננטי בסימן הרשום ובזה המבוקש (בין אם מילולי או מעוצב). זוהי מילה מילונית אלס בהקשר של הטובין סבורה אני כי היא שרירותית ולכן היא זו אשר סביר כי תשמר בתודעתו ובזיכרונו של הצרכן. תוספת המילה "הפקות" (מילה תיאורית) אינה מביאה לבידולו של הסימן ((ראו: ע"א 2 מועדון מנויי טוטו הב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פסקה 12 (פורסם בנבו, 26.9.2004)) (להלן: "עניין טוטו זהב"). מכאן שבמבחן המראה והצליל קיים דמיון בין הסימן המבוקש (בין אם מילולי או מעוצב) לסימן הרשום.

מבחן סוג הסחורות יעשה על פי הפרטה של הסימנים ולא על פי השימוש בפועל זאת משום שרישום הסימן מקנה לבעל הסימן את הזכות למנוע שימוש בסימן עבור הטובין לגבי שה נרשם הסימן (ראו סעיף 46(א) לפקודה). סבורה אני כי גם לאחר שהמבקש צמצם את פרטת הסחורות ולא כלל בגדרת סוג 41, יכולה להיות חפיפה מסוימת בסוג הסחורות. כך למשל הפקה והפצה של תכניות ו/או סרטי תדמית הכלולה בפרטה של הסימן הרשום בסוג 41 עשויה לחפוף מדיה מוקלטת ותכניות טלוויזיה מוקלטות; הנכללים כולל בסוג 9 של הסימן המבוקש וכן פרסוס והפצת פרסומות הנכללים בסוג 35 לגבי הסימן המבוקש.

באשר למבחן קהל הלקוחות טוען המבקש כי לקוחותיו הם הציבור וההפקות נעשות למען הציבור בכללותו שלא לפי הזמנה וללא תשלום. בצדק טוען המבקש כי כתאגיד ציבורי לקוחותיו הן הציבור ולא לקוחות פרטיים ולכן אין חפיפה כזו בקהל הלקוחות. יחד עם את לא ניתן לשלול את האפשרות שבשלב מסוים בעתיד תוקס חברת בת של התאגיד או ישות מסחרית אחרת אשר תספק שירותי הפקה תחת הסימן המבוקש גס ללקוחות פרטיים תמורת תשלום.

כידוע, אופן יישום של מבחנים לעיל בכל מקרה ומקרה אינו נעשה לפי סטנדרטיים אחידיים והוא מושפע מאופיו המבחין של הסימן הרשום ומהיקף ההגנה לה הוא ראוי (ראו ע"א 4116/06 6 ש8/ו29810). נ' פסקול טכנולוגיות מתקדמות בע "מ, פסקה 16 (פורסם בנבו, 20.6.2007).

לפיכך על אף שהסימן המבוקש וגם הרשום דומים הן במבחן המראה הצליל והן בסוג הסחורות ואף תיתכן חפיפה בקהל הלקוחות סבורה אני כי יש לאשר את רישום שניהם.

הסימן הרשום "כאן הפקות" נרשם בשעה שהיו רשומים שורה של סימנים עבור טובין באותו הגדר אשר כללו את המילה כאן חלק בבעלות רשות השידור שלימים הפכה לתאגיד השידור.

סימנים אלה אף הובאו לידיעת המבקשת, קיבוץ חצריס אגש"ח בע"מ, במסגרת הליך הבחינה אך לא היה בהם כדי לשלול את רישום הסימן, לפיכך ההגנה לה ראוי סימן וה מצומצמת לשילוב שנרשם "כאן הפקות" והרישום אינו מקנה לבעלת הסימן הרשום בעלות על המילה כאן כשלעצמה.

המבקש, תאגיד השידור, נכנס בנעליה של רשות השידור אשר על שמה נרשמו כאמור, סימנים שונים הכוללים את המילה כאן. אף שחלק נונחו בשנת 2012, הרי לתאגיד השידור וכות ראשונים לשימוש במילה כאן בהקשר של שידורי רדיו טלוויזיה והפקת תכניות. יתרה מזאת, מהראיות שהובאו בפני עולה שתאגיד השידור עשה שימוש נרחב במילה כאן לאורך השנים שימוש אשר הודות לו מזוהה הסימן עם תאגיד השידור. במשך שנים אלו בעלת הסימן לא פעלה כנגד השימוש בסימן "כאן" על ידי תאגיד השידור ואף כוס לאחר פניות יזומות אליה לא מצאה לנכון להגן על הסימן דבר מהווה עדות לכך שאף בעלת הסימן אינה רואה ברישום הסימן המבוקש פגיעה בזכות השימוש הבלעדית שלה או חשש להטעיה.

אף אם הסימן המבוקש והרשום היו, ואפילו לסימן הרשום הייתה הגנה רחבה מזו שלדעתי הוא ראוי לה הרי יש מקום להפעיל בענייננו את סעיף 30 לפקודה ולאפשר רישום מקביל של הסימנים.

סעיף 30(א) לפקודה קובע כדלקמן:

"ראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, על שמם של בעלים אחדים, רשאי הוא להרשות רישום כאמור בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם."

כעולה מלשון הסעיף, מבחן עיקרי לרישום מקביל של סימנים דומים הינו תוספת לשני הצדדים (ראה גם החלטת הרשם (כתוארו אז) בעניין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 95267,

"1 "106ק1ת0)" ו-"נת6ז5ע5 1616קותס:)" .16 מב :שס![\, נ' קונטקט נילסן (ישראל) בע"מ (פורסמה באתר האינטרנט של רשות הפטנטים, 19.11.2003 בעמוד 12 להחלטה). בענייננו

לא יכול להיות ספק כי בחירת הסימן על ידי המבקש נעשתה בתוס לב מבלי לרכוב על המוניטין משפק אם קשור לסימן הרשום, ואני מניחה כי הסימן הרשום נרשם אף הוא בתוס לב.

ואף אם שני הצדדים תמי לב והסכמה ולא ניתן היה לקבל מבעלת הסימן לנוכח התנהלותה), לא יירשמו סימניהם וה לצד וה שעה שיהיה בכך כדי להטעות את הציבור וזאת, לא רק בשל האינטרסים כלכליים של הצדדים, אלא מתוך הגנה על שלוס הציבור (ראה עש"א (ת"א) 48837-03-14 .5 10802 50₪5א105 נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (פורסם בנבו, 22.2.2015)).

7. בענייננו אין מתבקשת החמרה דומה. הסימנים פועלים וה בצד זה מבלי, שעל פניו, הייתה הטעיה. מן הראיות שהוגשו עולה כי הסימן המבוקש צבר אופי מבחין בין היתר כתוצאה משימוש אינטנסיבי וממשאביים משמעותיים שהשקיע המבקש בחשיפת הסימן לציבור ושילובו במגוון תכניות ופעילויות בתקשורת. כוון מואוהה הסימן עם המבקש וזאת במובחן מן הסימן הרשום.

8. לאור האמור, אני מקבלת לרישום את הסימנים 287217 ו-287218 בהתאם לסעיף 30 לפקודה.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס י"ד אדר, תש"פ 0 מר 2020