סימן מסחר 266361

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישוס סימן מסחר מס' 266361

המבקשת:

ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות', עו"ד

המתנגד: רון עוזיאל

ע"י ב"כ עוה"ד נעס קולודני ו/או עמוס אילן

1. ענייננו בהתנגדות לבקשה מיוס 16.5.2014 לרישוס סימן מסחר מס' 266361 (מילולי) בסוג סחורות 25 (להלן: "הסימן המבוקש"), אשר מקורה בבקשה בינלאומית מספר 1207555. הבקשה לרישוס הסימן הוגשה על ידי חברת (להלן:

"המבקשת") וההתנגדות לרישוס הסימן המבוקש הוגשה על ידי מר רון עוזיאל (להלן: "המתנגד").

2. המבקשת הינה חברה שעוסקת בפריטי לבוש ואופנה, אשר מקור מושבה הוא במדינת קליפורניה בארה"ב. המתנגד הינו אזרח ישראלי, אשר בבעלותו חנות ביגוד בקניון הזהב בעיר ראשון לציון.

3. ביוס 3.11.2015 הודיעה בוחנת סימני המסחר (להלן: "הבוחנת") למשרד הבינלאומי על סירוב זמני לבקשה, מאחר שקיים דמיון מטעה לסימן רשום מספר 188244 "ע"5001₪1 סוסייט:" (מילולי) (להלן: "סימן המתנגד"). סעיף 9(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). ביוס 12.1.2016 השיבה המבקשת לבוחנת, כי לגישתה הסימן המבוקש שונה מהסימן המצוטט, באשר הסימן המבוקש מורכב מצירוף בשונה מהסימן הרשום המכיל את המילה "צ'50001₪1" בלבד. לתשובתה צורף תצהיר מר אשר מועסק בתפקיד ניהולי אצל המבקשת. ביוס 24.2.2016, הודיעה הבוחנת למבקשת כי ביטול ההשגה ע"פ סעיף 9(11) לפקודה, תלוי בהסכמת האחרונה למשלוח הודעה לבעל הסימן הרשום - הוא המתנגד בענייננו - בדבר קיבול הסימן ופרסומו להתנגדויות. ביוס 6 הודיעה המבקשת לבוחנת כי נותנת היא את הסכמתה כאמור.

4. ביוס 20.4.2016 קובל הסימן וביוס 13.7.2016, הוגשה התנגדות לרישומו מטעס המתנגד. ביוס 6 הגישה המבקשת את כתב הטענות שכנגד מטעמה, ביוס 15.1.2017 הגיש המתנגד את ראיותיו במסגרת תצהיר מטעמו. ביוס 12.6.2017 הגישה המבקשת את ראיותיה שכנגד כתצהיר מר. ביוס 13.7.2017 הגיש המתנגד בקשה להוצאת תצהיר מר ממהתיק מלווה בתצהיר תשובה מטעמו. לחילופין, ביקש המתנגד כי תצהיר מטעס המבקשת יוגש כשהוא מתורגס לעברית.

5. בהחלטתי מיוס 6.8.2017 קבעתי כי תצהיר מר יוותר בתיק ההליך. אף על פי כן, ביוס 22.11.2017 ביקשה המבקשת להחליף את תצהיר מר בתצהיר מאת מר יצחק האוס, מנכ"ל חברת מד סרף בע"מ, המפיצה של מוצרי המבקשת בישראל. ביוס 7 אושרה החלפת התצהיר במסגרת החלטתי.

6. ביוס 17.12.2017 התקיים בפני דיון הוכחות (להלן: "הדיון"), במהלכו הגישה המבקשת מוצגים שוניס כדלקמן: צילום כרטיס ביקור של המתנגד הכולל את הכיתוב "סקסס"(מ.ב.1), צילומים של עמוד הפייסבוק של המבקשת בהס מופיע הכיתוב "סקסס" (מ.ב.2, מ.ב.5, מ.ב.6, מ.ב.7), צילוס נרתיק נסיעה לפריטי ביגוד עס הכיתוב "סקסס" (מ.ב.3), צילוס קבלה מחנות המתנגד, אשר כותרתה היא "סקסס עוזיאל רון" (מ.ב. 4) צילוס תווית בגד שנרכש בחנות המתנגד ללא אזכור סימנו הרשום (מ.ב.8), צילוס תוויות בגדיס הכוללות את הכיתוב "סקסס" בגופן גדול וכיתוב "סוסייטי" בגופן קטן יותר (מ.ב.9, מ.ב.10)). בנוסף הוגש צילוס תוצאות חיפוש של המילים "5061617 186 " במנוע החיפוש העולמי גוגל (מ.ב.11). מנגד, הגיש המתנגד את מוצגיו, הכולליס תמונות מזוויות שונות בחנותו, הן מחזית החנות והן מתוכה, כמו גם צילומי תוויות בגדיס מחנותו ובה נראה הסימן הרשום (מ.ת.1). בנוסף, צורף צילוס מסך מאתר במרשתת אשר מצוינים בו מיקומי מפיצי מוצרי המבקשת ברחבי העולם, אשר לא מופיע בו מפי במדינת ישראל (מ.ת.2).

עיקר טענות הצדדים:

7. המתנגד טוען כי הסימן המבוקש וה לסימן הרשום על שמו. לחלופין, נטען כי הסימן דומה עד כדי להטעות לסימן הרשום, זאת בהתאם להוראת סעיף 9(11) לפקודה האוסר על רישוס סימן או דומה לסימן רשום ביחס לטובין מאותו הגדר. לגישת המתנגד הסימן המבוקש מכיל הלכה למעשה את סימנו הרשום.

8. בהקשרזה טוען המתנגד, כי קהל לקוחותיו הינו מגוון והטובין הנמכריס בחנותו מיועדים לכלל הציבור ולטווח כל הגילאיס. לגישתו קהל הלקוחות המיועד של המבקשת, חופף את גילאי לקוחותיו.

9. מוסיף המתנגד וטוען, כי הסחורות הנמכרות בעסקו כוללות בין היתר ביגוד ערב, ביגוד יומיומי וביגוד ספורט-אלגנט. לגרסתו, קולקציית הסחורות של המבקשת כוללת ביגוד ממגוון קטגוריות, אשר חלקן נמכר בחנותו.

10. המתנגד טוען עוד, כי איו בשימוש בסימן המבוקש כדי להבחין בין הטובין שלו לבין הטובין של בעלת הסימן המבוקש, במיוחד לאור העובדה כי הסימן המבוקש הוגש בסוג 25, כאשר אף סימן המתנגד רשום בסוג 25.

1. המתנגד מוסיף וטוען כי רישוס הסימן המבוקש יגרוס לתחרות בלתי הוגנת ביחס לסימנו.

2. עוד נטען כי נכון ליוס הגשת הבקשה לרישוס הסימן, לא קיימה המבקשת כל פעילות מסחרית בארצ תחת הסימן המבוקש, לא הוצגו נתוניס באשר להיקף מכירות טובין ביחס לסימן המבוקש ולא הוגשו ראיות להצגת היקף ההשקעה בפרסום. לפיכך לא עלה בידי המבקשת להוכיח כי הסימן רכש אופי מבחין בישראל.

3. מנגד טוענת המבקשת, כי מוצריה הפכו פופולריים בקרב צרכני ביגוד אופנה ומעצביס, ברחבי העולס. בנוסף, טוענת המבקשת, כי הושקעו משאביס רביס בפרסוס ושיווק טובין עליהס מוטבע הסימן, ומפנה למוצגיס אשר הוגשו במהלך הדיון התומכיס בכך. לגישתה יש בראיות שהגישה כדי לתמוך בטענה כי הסימן המבוקש הפך ברבות השניס לסימן מוכר היטב כמשמעות הדבר בדין.

4. עוד טוענת המבקשת, כי הטובין מתוצרתה הינס בבחינת ביגוד בלתי פורמלי במחיריס עממייס ונגישיס לכל כיס. עוד נטען כי אופו שיווקס מתבצע כאשר הטובין מוצגיס על מדפיס בחנויות הרשת. את בשונה מהמתנגד אשר משווק את מרכולתו במחיר יקר יחסית, במסגרת חנות אחת המתמחה בביגוד ערב.

5. לבסוף טוענת המבקשת כי המתנגד עושה שימוש בסימן "סקסס" ולא בסימן הרשום, ויש בכך כדי לפגוס בהתנגדותו לרישוס הסימן המבוקש.

נשאלת השאלה, האס הסימן המבוקש הינו בבחינת סימן מוכר היטב בישראל. כידוע מעמד סימן מוכר היטב בישראל הינו רס יותר מסימני מסחר "רגילים" ומוענקת לו הגנה נרחבת יותר וייחודית. על מנת להכריע בשאלה האס הסימן המבוקש הינו סימן מוכר היטב בישראל, יש להידרש להוראות סעיף 1 לפקודה שלשונו היא כדלקמן:

"סימן מסחר מוכר היטב' - סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לובה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סיימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק

זו . ,

קביעת מעמדו של סימן כסימן מסחר מוכר היטב תיעשה באמצעות מספר מבחני עזר שגובשו בפסיקה, בין היתר במסגרת פסק הדין בעניין ע"א 9193/03 נ' אבסולוט שוז, (פורסם בנבו 19.7.2004) (להלן: "עניין אבסולוט"). בנוסף לעניין וה ראו: החלטה בהתנגדות לרישוס סימן מסחר מס' 93261 "א אק" נ' טאג בע"מ (פורסם בנבו (2003)). מבחני העור הס כדלהלן: מידת ההכרה של הציבור הרלוונטי; היקף השימוש ומשך השימוש; החיקפי מכירות ועומק החדירה לשוק; היקף פרסוס הסימן ומשך הפרסוס; המידה בה הסימן מוכר, מידת השימוש בו, רישוס ואכיפה; מידת הייחודיות של הסימן ואופי ומידת השימוש של הסימן או סימן דומה על ידי צדדיס שלישייס; אופי הסחורות או השירותים וצינורות השיווק; והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל איכות של הסחורות.

כידוע, ההכרעה לעניין סימן מסחר מוכר היטב הינה עובדתית. על מנת שתוכח טענה זו, יש להוכיחה באמצעות ראיות מבוססות, איכותיות ואובייקטיביות (ראו: פסקה ו' ל בפסק הדין בעניין אבסולוט).

היה וימצא כי הסימן המבוקש אינו בבחינת מוכר היטב בישראל כנטען, אזי יש לחידרש לדיון בהוראת סעיף 9(11) לפקודה הקובע כדלקמן:

"סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות".

לפיכך, ידחה הסימן המבוקש ולא ירשם, באס זהה הוא לסימן הרשום על שס המתנגד, או אם קייס בינו לבין הסימן הרשום דמיון מטעה, ובלבד שפרטת הסחורות של הסימנים מהוות טובין "מאותו ההגדר", כמשמעות הדבר בדין.

לעניין בחינת והות בין הסימניס, מסקנה לפיה הסימן הרשום והסימן המבוקש חולקיס רכיב זהה שהינו דומיננטי בסימן הרשום, תוביל להכרעה כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישוס. ודוק, על פי נוסח סעיף 9(11) לעיל, קיומה של והות כאמור, מייצרת חזקה לפיה קיים חשש להטעיה בין הסימן המבוקש לבין הסימן הרשום (ראו: החלטה בעניין התנגדות לבקשות מס' 9, התנגדות לבקשה מס" 166319 ; בקשות 169048-53, 170889, 180345, 193259-67, 68, 3 -199980 חברת שפע זיכיונות בע "מ נ' חברת ארומה הולדינגס בע "מ (פורסם באתר רשות הפטנטים ביוס 25.2.2013, בסעיף 32)

לעניין בחינת דמיון מטעה בין הסימנים, יש כידוע להחיל את "המבחן המשולש" (ראה: רע"א 2 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ (פורסם בנבו, 4.2.2003), בעמ' 453-451 (להלן: "עניין אמברוזיה"); וכן ע"א 1427/05 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' רשם הפטנטים (פורסם בנבו, 25.6.2007)). כלל ידוע הוא כי סימן ייבחן בכללותו, בשים לב לרכיביהס הדומיננטיים ולציכרונו הבלתי מושלס של הצרכן (ראה עניין אמברוזיה, עמ' 451).

מיהו ציבור הצרכניס הרלוונטי בענייננו? לאור אופי ראיות המבקשת דומני כי לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי מייעדת היא את מוצריה לקהל נשים צעיר יחסית. כהערת אגב אציין כי במציאות חיינו בעת הזו, קביעה לפיה ביגוד מסויס מיועד רק לנשים בנות גיל כזה או אחר, יש בה לדעתי משוס הנחת בסיס מוטה (שלא לומר אף דעה קדומה). אין המדובר בהבדל הברור בין בגדי נערות לבגדי נשיס. אלא בניסיון פסול לדעתי ליצור פילוח בקרב אוכלוסיית הנשיס עצמה, תוך התאמת אופי הבגד לגיל האישה. אי לכך, הריני לקבוע כי קהל הצרכניס הרלוונטי של המבקשת הינו כלל הנשיס בישראל. מסקנתי דומה אף באשר לבגדיס מבית המתנגד. כך, ניתן להניח כי הטובין בגינס נרשס הסימן עשוייס להימצא בארון הבגדיס של כל אישה ישראלית, יהא גילה אשר יהא.

בנוסף, מראיות הצדדיס לא עולה כי הסימן המבוקש או הסימן הרשום, הפכו ברבות השניס לסימנים מוכרים היטב בישראל, כמשמעות הדבר בהוראת סעיף 1 לפקודה. לא התרשמתי כי עסקינו בסימניס אשר הינס בעלי הכרה והוקרה בישראל, עד כי יש להחיל עליהס דיניס המאפשריס הגנה נרחבת וגמישה יותר הקבועה בחקיקה הרלוונטית ובפסיקה. אי לכך מתייתר הדיון בסעיפים 13(11) 14(11) לפקודה.

זהות]חשש לדמיון מטעה - סעיף9(11) לפקודה:

קיומו של חשש להטעיה לפי סעיף 9(11) לפקודה :יבחן על פי המבחן המכונה "המבחן המשולש". מבחן ה אשר נתגבש ונטמע בפסיקה, כולל את מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין. אל המבחניס האמורים צורף מבחן השכל הישר כמבחן משנה (ראו: ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע"מ נ' פרומין ובניו בע"מ, פ"ד יח(3) 275 (1964); רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי נ' אמברוזיה סופרהב, פ"ד נו(2) 438, 453-451 (2003); ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי -יהודי משפחה (1997) בע"מ נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידוס מכירות בע"מ, פ"ד נה(3) 933 (200)).

ראשית, יש לחידרש לפרטות סימני המסחר נשוא ההליך דכאן. פרטת הסחורות בסימן המתנגד (בסוג 25) הינן: "ביגוד, הנעלה וכיסויי ראש; כולם נכללים בסוג 25. פרטת הסחורות בסימן המבוקש (בסוג 25) מתייחסיים לאלו:

ניכר כי הסימן המבוקש הוגש לרישוס בהתייחס לסוג סחורות 25 בדומה לסימן הרשום. בסימן המבוקש פרטת הסחורות מכילה פרטי ביגוד שוניס. לעומתו, פרטת הסחורות בסימנו הרשום של המתנגד הינה כאמור (ביו השאר) "ביגוד". ברי לכל, כי כל פריט ביגוד, כלול בקטגוריית ביגוד כללית ולפיכך, קיימת חפיפה מלאה בין הפרטות לעיל. משכך, למעשה עסקינן באותס הטובין, ולפיכך מתייתרת השאלה האס מדובר בטובין מאותה משפחה מסחרית ("טובין מאותו ההגדר") כמשמעות הדבר בדין. כעת להחלת המבחן על עובדות המקרה דכאן.

מבחן המראה והצליל:

זהו כידוע המבחן המרכזי ובעל המשקל הרב ביותר. במסגרתו נבחנת חזות הסיימניס בכללותם, תוך מתן משקל לרושס הראשוני הנוצר בעת ההשוואה. חשיבותו של רושס ראשוני וה נובעת מן הטעס הפשוט כי צרכניס אינס מתעכבים להבחין בין הסימנים לפרטיהם (ראו: רע"א 9 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח תעשלות בע"מ, פס' 9 (פורסם בנבו, 12.1.2010).

למעשה אין חולק כי הסימן המבוקש מורכב מצירוף של שתי מיליס: הראשונה היא המילה "56וח/" והשנייה היא המילה "ץ]50616" הלוא היא הסימן הרשום על שס המתנגד. מאחר

שעל פי כללי התחביר בשפה האנגלית מצופה למצוא שס תואר לפני שס עצם ולא להיפך כמו בעברית, שהרי הרכיב הדומיננטי בסימן המבוקש הינו המילה "ץ50616" - היא שס העצם בעוד ששס התואר הוא "ספת ". כך, הרכיב הדומיננטי הוא לטעמי המילה "ץ506160". לא נשמט מעיני כי הסימן המבוקש מכיל את המילה "56ט1ת1\" (ללא האות "ס") ולא את שם התואר "1110560" (בצירוף האות "ס"). אולס סבורני כי לא די בהשמטת אות אחת כדי ליצור

צירוף מיליס חדשני אשר יהפוך על פיה את המסקנה בדבר הדומיננטיות של המילה "5061607" בסימן המבוקש.

בנוסף, אפילו לו הייתי קובעת כי המדובר בצירוף מילים ייחודי, שהרי כבר קבע בית המשפט המחוזי כי בכוחו של סימן רשום למנוע את רישומו של סימן מסחר מבוקש המכיל רכיב והה לו. זאת, אפילו יכיל הסימן המבוקש רכיביס אשר הינס בבחינת סימני מסחר מוכריס היטב בישראל. ראו לעניין זה את החלטת בית המשפט המחוצי הנכבד בשבתו כערכאת ערעור לקבל את התנגדות בעלת סימן המסחר הרשום (מילולי) ".2/1 16" לרישוס הסימן (מעוצב)

"1 ₪16 דא צ"אתר המבצעיס של המדינה (עש"א 6860-01-17 ה.א.ב טריידינג בע "מ נ' ידיעות אינטרנט 30.10.2017). ערעור על פסק הדין נדחה על ידי בית המשפט העליון ביוס 8 (רע"א 8545/17 ידיעות אינטרנט נ' ה.א.ב. טריידינג בע"מ (פורסם בנבו 7.1.2018)). בענייננו, המילה "5061617" הינה שרירותית ביחס לסוג 25 (ביגוד) ולכל היותר מרמזת. ואת

בניגוד לצירוף ".25/81 10" אשר נתפש על ידי בית המשפט הנכבד ובצדק, כסימן "חלש" יחסית, בשל קרבתו היחסית לסימנים בלתי כשירים, באשר יש בהס כדי לתאר את הטובין/השירותים בגינס נתבקשו לרישוס.

מבחן סוג הסחורות:

כאמור לעיל, הטובין בפרטות סימן המתנגד מתייחסים לביגוד בכללותו, בעוד שפרטות הסימן המבוקש מתייחסות לביגוד ספציפי. כך, פרטת הסיימן המבוקש נכלל באופן מלא בפרטת הסימן הרשום על שס המתנגד. המדובר אם כן, בסוג סחורות זהה.

מבחן סוג הלקוחות וצינורות השיווק:

כאמור לעיל, לא עלה בידי המבקשת להצביע על השוני בקהלי היעד. הן המתנגד והן המבקשת מכווניס לשיווק מוצרי ביגוד לקהל הנשיס בישראל בכללותו. ניכר כי המתנגד משווק את מרכולתו בחנות אחת בלבד. לעומתו, המתנגדת לאשת התנגדות ו בסך 7,000 ₪ (לא כולל מע"מ). סכוס וה ישולס תוך 30 יוס מהיוס, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מן המועד לתשלוס ועד ליוס התשלוס בפועל.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס י"ח אב תשע"ח

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר 0 יולי 2018