סימן מסחר 255358

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 255358 "6116 6)"

מבקשת: מדיק נ.ר.ג. בע"מ

ע"י ב"כ וולף, ברגמן וגולר

ה ח ל ט ה

בפניי בקשה לרישום סימן מסחר מס' 255358 "03626016" (להלן: "הסימן"), בגין "מכשור ותקנים המשמשים לניתוח, לרפואה, לריפוי שיניים, ולריפוי וטרינרי; חלקים ואביזרים עבור המוצרים הנזכרים לעיל; הנכללים כולל בסוג 10."

הבקשה הוגשה ביוס 1.5.2013, ועל בסיסה הוגשה בקשה בינלאומית מס' 1189965 בהתאם להוראות סעיף 56(ג)(1) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש, התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה").

ביוס 17.9.2014 הודיעה מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים למבקשת על כך שבקשתה סורבה מאחר שהסימן אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיפים 8(א) ו- 1'() לפקודה בהיותו נעדר אופי מבחין אינהרנטי ונוגע במישרין למהות הסחורות אותן הוא נועד לסמן.

בדו"ח הבחינה הוזכר כי הסימן מורכב מצירוף המילים 06006 ו- 816, אשר משמעותן כדלקמן:

א. המילה 010016 הינה מילה באנגלית אשר משמעותה רך, עדין;

ב. המילה 816 הינה מילה באנגלית אשר מתארת בין היתר כלי העשוי בדרך כלל מפלדה, בעל חריצים חד המשמשים לפלס או ליצירת משטחים (כגון שן אנושית). ברפואת שיניים כלי זה משמש להסרת אבנית ופלק המצטברים על השיניים בעזרת מתוך חריצים.

לפיכך, סברה הבוחנת כי צירוף המילים שמרכיב את הסימן הינו תיאורי ביחס לטובין שנועד לסמן, דהיינו, מכשור המיועד לתחום רפואת השיניים. וכפי שהוסבר בהודעת הרשות:

"כלים ומכשירים דפואיים שהם חלקים או רכים למגע כך שהם ניתנים לכיפוף או הטייה בזמן השימוש בהם או לחילופין כלים דפואיים עדינים במגע שלהם וכך יוצרים תחושה נעימה וטובה אצל המטופלים."

עוד סברה הבוחנת לאחר עיון באתר האינטרנט של המבקשת כי מאחר ועיקר עיסוקה הוא שיווק מכשירים המיועדים לשימוש בתחום השיניים, בו יש למונח 816 נגיעה ישירה, המונח הינו מתאר באופיו.

בתשובתה לדו"ח הבחינה טענה המבקשת כי הסימן הינו ייחודי וכי הטובין אשר לסימן נועד לסמן אינם כלים דנטליים רכים, חלקים או נעימים ועל כן הסימן אינו מתאר.

בנוסף טענה המבקשת כי אף סביר לא יקשר בין הסימן המבוקש לבין כלים המשמשים ברפואה דנטלית משום שכלי רך וחלק יכול להיות מקושר לחפצים בתחומים שיניים. לבקשת הבוחנת, צירפה המבקשת דוגמאות לשימוש בסימן המסחר בפרסומי וכן את נוסח הסימן שנרשם על שמה בארצות הברית ביוס 12.8.2014.

משלא היה באמור בתשובה כדי לשכנע את הבוחנת לקבל את הסימן, נשלחה הודעה נוספת על ליקויים.

בתשובה להודעה זו טענה המבקשת כי לסימן המבוקש משמעויות חלופיות רבות אשר אף לא אחת מהן מתארת במישרין את הטובין נושא הבקשה; לטענתה המילה 1116 מתארת ביותר גס תיק, קובץ, טור או פצירה. עוד טענה המבקשת כי היא זו שפיתחה את הסימן והוא נמצא בשימושה מזה שנים והפנתה לרישום הסימן ברחבי העולם, כגון בקהילה האירופית, בארצות הברית, בסין וברוסיה.

הבוחנת שבה ועמדה על אי-כשירות הסימן לרישום, לטענתה המונח 1816 משמעותו כלי המכונה בעברית "פוצר" אשר משמש בטיפולי שורש והצירוף "פצירה עדינה" הינו מתאר בהתחשב בכך שמדובר בכלי ידני גמיש. הבוחנת אף סיפקה דוגמאות לשימוש במילה 816 בידי הציבור לתיאור מכשיר רפואי זה. הבוחנת נימקה את החלטתה בכך שדי שאחת המשמעויות של הסימן נוגעת במישרין לטובין הרלוונטי כדי להפוך את הסימן לבלתי כשיר לרישום.

המבקשת ביקשה להעביר את הבקשה להכרעה בפניי וזאת בהתאם לטענות שהוגשו עד כה וויתרה על השמעת טענותיה.

השאלה שעומדת בפניי היא האם הסימן המבוקש הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי המכשיר אותו לרישום, וככל שאינו כזה האם רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש.

סעיף 8 לפקודה קובע כתנאי יסודי לרישום סימן מסחר את היותו בעל אופי מבחין כדלקמן:

"(א) אין סימן כשיר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).

(ב) הדשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהו נתבקש או נעשה הלישום."

סימן מסחר בעל אופי מבחין מאפשר הבחנה בין סחורות ושירותים נושאי הסימן של עוסק אחד מאלו של אחר, באופן שאם הסימן משמש לטובין שונים יוכל הצרכן לדעת שכולל ממקור אחד (ר' א. ח. וליגסון, "דיני סימני מסחר ודינים קרובים להם", בעמ' 20 (1973), (להלן: "זליגסון")).

מושכלת יסוד הינה כי סימני מסחר משתייכים לקטגוריות הבאות: סימנים גנריים, תיאוריים, מרמזים, שרירותיים ודמיוניים. בין הקטגוריות הללו נמתח ציר הנמשך מהסימנים הגנריים ועד הסימנים הדמיוניים - ובכינויו, ציר התיאוריות (ר' ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע''מ - עיתון "משפחה" נ' א. ב. סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע''מ - עיתון "משפחה טובה", דינים עליון 2001 (11) 4 (פורסם בנבו, 23.5.2001). בקצה הדמיוני של הציר נמצאים הסימנים בעלי האופי המבחין המולד ואילו בקצהו השני הסימנים שאינם כשירים לרישום.

סעיף 10(1) לפקודה קובע שסימן מסחר המתאר במישרין את הטובין שנועד לסמן אינו כשיר לרישום, זולת אם הוא בעל אופי מבחין:

"סימן המורכב מאותיות, אותיות או מילים, הנוהגות במסחר לציונם או לתאודם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם,

זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9;"

היות הסימן המבוקש מתאר בשפה שאינה עברית אינה מכשירה אותו לרישום, שכן על המושג המקובל של הטובין או השירותים להישאר פתוח לשימוש הציבור, אף אם אינו בשפה העברית (ר' זליגסון, בעמוד 35, וכן בע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (פורסם בנבו 26.9.2004) (להלן: "עניין טרטר"):

"לפיכך הכלל הוא כי אין מקום לגזול שמות מתארים מן השפה השגודה, להפקיעם מרשות הציבור ולנכסם לטובין מוגדרים, אלא רק כשהו במהלך השימוש בהתאם לאופי מבחין."

מידת התיאוריות של הסימן המבוקש נבחנת ביחס לטובין או לשירותים אותם הוא מיועד לסמן ולא בחלל ריק (ר' ע"ר 21488-05-11 .16 3 ות 60 2811017 617680 נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (פורסם בנבו, 8.12.2011). הסימן ייבחן בכללותו מבלי לפרקו לרכיבים, שכן והו האופן שבו הוא נתפס בידי הצרכן (ר' רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי נ' אמברוזיה סופרהב, פ"ד נז(2) 438).

אין מחלוקת כי בהיות המוצרים מיועדים לשימוש ברפואה בכלל וברפואת שיניים בפרט, הצרכן הרלוונטי במקרה הנדון אינו כלל הציבור, אלא ציבור המטפלים בתחום רפואת השיניים, כגון רופאי השיניים, השכינים, הסייעות, טכנאי השיניים וכדומה. לפיכך האופן בו ייתפס הסימן ייבחן בעיני אלה ולא בעיני אנשים שאינם בתחום.

הסימן המבוקש לרישום הינו למעשה צירוף של שתי מילים ללא רווח ביניהן, כך שהוא נחשב להיות ממילה אחת. הסימן מורכב ממילים מילוניות באנגלית: "16מ₪0" ו-"1116", שמשמעותן בשפה האנגלית הינה "עדין, רך" ו- "כלי העשוי בדרך כלל מפלדה, בעל חריצים חד המשמשים לפלס או ליצירת משטחים (כגון שן אנושית)". ברפואת שיניים כלי זה משמש להסרת אבנית ופלק המצטברים על השיניים בעזרת מתוך חריצים. משמעויות כלליות נוספות של המילה "8116" הינן "קובץ", "תיקיה", "טור".

בחינת המילים בהקשר הרלוונטי, דהיינו מכשור רפואי בתחום השיניים, מביאני למסקנה כי המילים 010016 ו- 816 הינן מונחים מתארים בתחום זה. העובדה שלמונחים אלו משמעויות נרדפות שיכולות להיות נפוצות בחוגם אחרינו אינה משנה מהיות המונחים מתארים בתחום הרלוונטי לסימן זה, שהרי יש לבחון את מידת התיאוריות של סימן המסחר ביחס למוצרים או לשירותים אליהם הוא מיועד. כאמור, המונח 816 מתאר כלי

המשמש רופאי שיניים הדומה במהותו לטובין הנדוניים של המבקשת ואילו המילה 66116 מתאר תכונה רלוונטית של כלים מסוג זה או משבח את אותם כלים. כפי שציינה הבוחנת

הנכבדה, במקרה זה עסקינן בכלים גמישים ומכאן שמסקנתה כי יש ברכותס כדי לתארס מבוססת על המידע שמפרסמת המבקשת.

3. יש לבחון את הסימן בכללותו וזאת על מנת לעמוד על האופן שבו הוא נתפס בעיני הציבור הרלוונטי כסימן מסחר. בהקשר זה אם יש בצירוף המילים דבר-מה ההופך את המכלול ליותר מסך חלקיו, הרי שיהיה בכך כדי להטות את הכף לכיוון רישום הסימן.

4. ואת ועוד, כבר נקבע כי חיבור של שתי מילים מתארות בסימן לכדי מילה אחת, לא הופכת את הסימן כשיר לרישום, אלא במקרה שבהס לצירוף יש ערך מוסף. אומר לעניין זה זליגסון בעמ' 38 כך:

"אי( בכוחו של סימן מורכב כזה להפסד במרוצת הזמן ועקב שימושו במסחר את המשמעות הרגילה של המילים מהן הוא מורכב, אלא הקומבינציה צריכה לגלות מלכתחילה כל כך הרבה מן הדמיון, שהאלמנט התאורי אינו (לוי כלל (כלל,"

ראה לעניין ‏ זה גם בענין התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 202424

"האלמנט אותו מכנה כב' השופט זילברג 'המצאה', ובית המשפט האידופי מתייחס אליו כאל צירוף 'מיוחד מבחינה לשונית', אינו נפרד מן האלמנט השני, דהיינו רכישת משמעות שנייה הנפרדת מזו המקורית. רוצה לומר: ההמצאתיות, אותה חדשנות ההופכת שתי מילים מוכרות ומתאדות לביטוי שלישי אשר בתודעה מדמז או אף מתאר את משמעותן המקודית, נבתנת לא רק בכך שיש בו בביטוי דבר מה נוסף, אלא שדבר נוסף זה צריך שיקנה לביטוי משמעות נוספת שתהיה הדאשונה לצוץ במוחו של המתבונן, ולהאפיל בכך על אותה משמעות ראשונה, ושאך במחשבה שיחשוב *וברר לו ההקשר לאותה משמעות הדאשונה. יאמר כבר עתה, עצס חיבורן של שתי המילים למילה אחת, ואפילו בהשמטת אות כזו או אחדת, אינה עדובה לכך שהתקיימה בה, באותה המילה החדשה, ההמצאתיות האמורה."

5. הסימן 0161116ה16) הוא אמנם צירוף של שתי מילים למילה אחת, ואולם לא נראה שיש בצירוף זה יצירה של משמעות מיוחדת, מעבר למשמעותו הפשוטה של צירוף המילים. בענייננו אף לא הושמט אותו ולא נעשה כל שינוי בכל אחת מן מילים המרכיבות אותו,

אלא אך הוסר הרווח בין המילים. על כן נעדר הצירוף את אותו אלמנט נדרש של המצאתיות המוסיף לסימן משמעות נוספת מעבר למשמעותו המקורית.

מבלי לקבוע האם מדובר בצירוף אשר הינו כה תיאורי עד כי אינו יכול לרכוש אופי מבחין כתוצאה משימוש (ר' ע"א 2673/04 קופי טו גו שיווק (1997) בע''מ נ' ישראל שקד, (פורסם בנבו, 15.4.2007), המבקשת לא הגישה די ראיות לשכנע כי הסימן רכש אופי מבחין בהתאם לסעיף 8(ב) לפקודה.

בחינת אופיו המבחין הנרכש של סימן תיעשהשים לב למשך השימוש בסימן, האופן ומידת הפרסום לה זכה והאמצעים שהושקעו על ידי בעל הסימן ביצירת קשר מחשבתי בין הסימן לתודעת הציבור (ר' עניין טוטו). כמו כן, יש לבחון האם בעקבות הסימן מקשר הציבור את הטובין או השירותים נושאי הסימן עס בעליו (ר' ע"א 18/86 מפעלי זכוכית

ישראליים פניציה בע"מ נ' ם0:0031) +תו53 066 611105/\ 1,05, פ"ד מה(3) 224, 238 (1992).

המבקשת צירפה בתשובתה לדו"ח הבחינה דוגמאות לפרסומיס של מוצריה מישראל וממדינות מחוץ לה שבהן מופיע סימן המסחר המבוקש, כמו כן צירפה המבקשת ספחי רישום של סימן המסחר המעידים על רישומו במדינות אחרות. המבקשת לא סיפקה נתונים באשר להיקפי המכירות, השקעותיה בפרסום, משך הסימן וכיוצא באלה.

ככל שהסימן מתרחק מהסימנים הדמיוניים על ציר התיאוריות ומתקרב אל הסימנים התיאוריים והגנריים, על המבקשת מוטל נטל גדול יותר להוכחת האופי המבחין הנרכש (ר' עניין טוטו, בפסקה 9). מאחר שהמבקשת לא צירפה ראיות מספקות להוכחת טענה זו והסתפקה בהגשת דוגמאות לפרסומים וספדי רישום הסימן במדינות אחרות, ובהעדר ראיות אחרות, אלא לקבוע שהסימן אינו בעל אופי מבחין נרכש המכשיר אותו לרישום.

0. לאור האמור אני מורה על סירוב הבקשה לרישום סימן מסחר 255358.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס | י"ח אלול תשע"ו 1 ספטמבר 2016