סימן מסחר 248069

ההחלטה:

בקשה לביטול סימן מסחר 69" א0סצאאג6 השס 601"

מבקשת הביטול: .1 05% 5856 ת0ץה3) ע"י ב"כ וולף, ברגמן וגולר

בעלת הסימן: 6 630 6 ס[) ללא ייצוג

החלטה

1. בפניי בקשה לביטול סימן המסחר "א0צא6 01/0/58" וזאת בשל אי שימוש בו בהתאם לסעיף 41 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). הסימן נרשם ביוס 5.12.2013 עבור דברי הלבשה שוניס כמפורט בפרטת הסחורות, כולם בסוג 25 (להלן: "הסימן הרשום").

2 ביוס 18.12.2014 הגישה חברת. .51 005 3856.חסץת08 (להלן: "מבקשת הביטול")

בקשה בין-לאומית המייעדת את ישראל לרישום סימן המסחר "0%צא:)" עבור דברי הלבשה בסוג 25. בקשה זו קיבלה את המספר 274198 ובחינתה החלה. הבקשה סורבה על ידי מחלקת סימני המסחר בהתאם להוראות סעיף 9(11) לפקודה, לאור רישומו בפנקס לגבי

אותם טובין של הסימן הרשום 248069 "0% צא60 המשס.01". 3 מכאן הבקשה שבפניי לביטול הסימן הרשום, בקשה שהוגשה ביוס 18.1.2018.

4. הסימן הרשום הוגש בידי חברת .6ח1 ,16הט)'צ1. 3 והינו תולדה של בקשה בין-לאומית המייעדת את ישראל. הבעלות בסימן הועברה ביוס 7.12.2014 לידי חברת ,תסעת08 עסטס[-)

6 (להלן: "בעלת הסימן").

5. בעלת הסימן לא השיבה לבקשת הביטול אף כי זו הומצאה על ידי מחלקת סימני המסחר למשרד הבינלאומי, בהעדר מען בישראל הרשום בפנקס סימני המסחר וכן לנציג של בעלת

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הסימן אותו איתרה המחלקה. על כן הורתה כב' הפוסקת דאז, על הגשת ראיות מבקשת הביטול בהתאם לתקנה 71א לתקנות סימני המסחר, 1940.

מבקשת הביטול הגישה את תצהירו של החוקר מר יוסי גלאור. מר גלאור העיד כי ערך בדיקה מקיפה ברשתות השיווק, במרכזי הקניות, ובחנויות לבגדי הלבשה ברחבי הארץ, ואת במטרה לבדוק האס נמכרו או שווקו בישראל במהלך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול דברי הלבשה הנושאים את הסימן הרשום. העד לא מצא פעילות מסחרית כלשהי שבוצעה על ידי בעלת הסימן בישראל, או ראיה לשימוש בסימן בישראל בתקופה האמורה. מר גלאור הוסיף כי איש מן העוסקים בתחוס ההלבשה עם שוחח במהלך חקירתו לא הכיר את הסימן הרשום.

מבקשת הביטול ביקשה להשמיע את טענותיה בפניי, וכך עשתה ביוס 23.12.2018. לדיון התייצב גם החוקר, מר גלאור.

סעיף 41 (א) לפקודה קובע את התנאיים לביטול סימן בשל אי שימוש בו, כדלקמן:

"בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעוניין להגיש בקשה לביטול דישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק שלא הייתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר לגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין לגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור תוך שלוש שנים שקדמו לבקשת הביטול".

כאמור, הסעיף קובע את סמכות הרשם להורות על ביטול סימן שלא נעשה בו שימוש במשך שלוש שנים וזאת אלא אם כן נמצאו נסיבות מיוחדות במסחר אשר בעתיין לא ניתן היה להשתמש בסימן. מטרת סעיף זה הינה שלא להותיר בפנקס סימניס שאין לבעליהם עניין בהס ובכך לחסוס בלא סיבה מוצדקת מתחרים המעוניינים להשתמש בהס או בסימניס הדומיס להס

(ראה ע"א 7038/04 מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ נ' | 0077₪גק 05 ג זסז אק אא ע5)אנכזת. זאתם, [פורסם בנבו] תקדין עליון 1(2007), 8).

אין חולק כי מבקשת הביטול הינה בבחינת "אדם מעוניין", משהסימן הרשום מהווה מכשלה עבורה לרישום בישראל של סימן המסחר שלה, "0% צצז0:)". אציין כי מבקשת הביטול

הגישה את הבקשה לרישום לפני למעלה מארבע שנים ויש לה עניין ברישום בישראל, כפי שעלה בדיון בפניי (ר' פרוטוקול הדיון מיוס 23.12.2018 עמ' 4 שורות 24-26, עמ' שורות 2-13).

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

1. נטל ההוכחה כי לא נעשה שימוש בסימן הרשום בישראל מוטל על מבקשת הביטול אף כי עסקינן בדרישה להוכחת יסוד שלילי. עמד על כך בית המשפט העליון בע"א 296/82 ד"ר ישעיה נבנצאל נ' ג'רסי ניוקליאר - אבקו איזוטופוס אינק, פ"ד מ(3) 281, 301 ;

"אכן, נכון הדבר, כי קל יותר להוכיח עובדה בעלת אופי חיובי מאשר עובדה בעלת אופי שלילי. ברם, גם כאשר מדובר בהוכחת היסוד השלילי, שומה עלינו לשמור על העיקרון הבסיסי: בדיני הראיות, כי נטל השכנוע דובץ על בעל הדין, אשר טוען טענה המהווה חלק מעילתו..."

2. סבורה אני כי מבקשת הביטול עמדה בנטל זה בהגישה את תצהיר החוקר, מר גלאור. מר גלאור השיב על שאלותיי בדיון והבהיר היכן וכיצד ביצע את פעולות האיתור והחקירה.

3. במהלך הדיון הודיע בא כוח המבקשת כי המבקשת עשתה מאמצים ליצור קשר עם בעלת הסימן וזאת על מנת לקבל את הסכמתה לרישום מקביל של הסימניס בהתאם לסעיף 30 לפקודה. אף כי אין עורך דין מייצג רשאי להעיד בהליך של מרשו בהתאם לכלל 36 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו - 1986, סבורתני כי ניתן לקבל עדות זו כעדות בעניין טכני (ראה גס ג. קלינג אתיקה בעריכת דין (תשס"א - 2001), עמ' 377).

4. בחיפוש במרשת אחר אתר האינטרנט של בעלת הסימן נמצא כי אכן מפעילה היא אתר אך לא ניתן לרכוש בו מוצרים הנושאים את הסימן. בא כוח מבקשת הביטול הוסיף כי מצא שניתן לרכוש פריטים בודדים באתרי קניות, כגון אמזון (ר' פרוטוקול הדיון מיוס 23.12.2018 עמ' 4 שורה 1-8). איני סבורה כי ניתן לראות בשימוש מינורי הי כשימוש בישראל המצדיק את הותרת הסימן בפנקס.

5. בהעדר ראיות לסתור מטעם בעלת הסימן, הרימה מבקשת הביטול את הנטל המוטל עליה להוכיח כי לא היה שימוש עסקי בסימן בשלוש שנים שקדמו לבקשת הביטול. מאחר שלא השיבה בעלת הסימן לבקשת הביטול, לא הוצגו כל נסיבות מיוחדות במסחר המצדיקות את אי השימוש.

6. עוד יש לקחת בחשבון כי בעלת הסימן לא הביעה עניין בהליך שבפניי. עם זאת יש לציין כי קשה יותר לאתר את בעליהם של סימנים שנרשמו בפנקס ללא מען בישראל. נזכיר כי אין חובה למבקש בין-לאומי המייעד את ישראל להודיע על מענו בישראל אלא רק אם ברצונו להשיב על הודעה על סירוב (ראה תקנה 15 לתקנות סימני מסחר (יישוס פרוטוקול מדריד), תשס"ז - 2007). ומנרשם הסימן שבפניי ללא כל הודעה על סירוב לא נמסר רשום מען בישראל. בנסיבות אלה עשתה מחלקת סימני המסחר מאמצים לאיתור פרטי הקשר של נציגה של בעלת הסימן ומסרה את הודעת הרשות בהתאם לפרטים שמצאה.

7. סוף דבר, בהתחשב בכלל הראיות המונחות בפני אני מורה על ביטול סימן המסחר 248069 מאחר שלא נעשה בו שימוש בישראל בשלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול.

8. מבקשת הביטול ביקשה לחייב את בעלת הסימן בהוצאות בגין הליך זה. בנסיבות העניין ולאחר שבעלת הסימן לא התנגדה להליך זה ולאור הקשייים ביצירת קשר עמה, קשה יותר גם בא כוח מבקשת הביטול, איני סבורה כי קיימת הצדקה במקרה זה לחייבה בהוצאות. לפיכך איני עושה צו להוצאות. למעלה מן הצורך אציין כי מסופקתני כי קיימת דרך מעשית לגבות את ההוצאות לו היו נפסקות.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס כ"ט שבט תשע"ט 4 פברואר 2019